את מעלתם הגרנדיוזית של ניגוני חסידי חב"ד, אין צורך לחדש לאף חסיד, באשר הוא. בכל אופן, ישנם נקודות מסוימות בנושא זה שנראה שלא בהירים די הצורך. בואו נתוועד על זה..
כידוע שכל מנגינה, מכל סוג, היא ביטוי עמוק של הנפש של האדם שהלחין אותה. בחסידות זה נקרא 'קולמוס הנפש'. דהיינו שזה ממש כמו 'קולמוס' [=עט] איתו נוצר מעין 'ציור' של הנפש. השיר הוא ממש השתפכות של פנימיות האדם. ר' הלל מפאריטש אמר ש'מי שיש לו חוש בנגינה, יש לו חוש בחסידות'.
במילא פשוט ומובן שיהודי בכלל, מאזין אך ורק לניגונים יהודיים שמתאימים לרוח התורה והמצוות וכמובן שהולחנו על ידי ירא שמיים. כן לצד השלילה יש להדגיש, שהאזנה לכאלו שאינם היא מחוללת אסון כפשוטו! הגמרא מספרת ש'אחר' [=אלישע בן אבויה] ירד לתרבות רעה מכיוון ש'לא פסק זמר יווני מפיו'.. ומוסיף אדמו"ר הזקן במאמריו הקצרים, ששמיעת שירים אלו זהו 'אבק עבודה זרה'..!
ההסבר לכך הוא ברור. כששומעים ובעצם 'מתחברים' בזמן ההקשבה לתוכו של המלחין – זהו חיבור לחייו הכפרניים ואפילו ייתכן שזהו קשר ישיר לעבודה זרה אותו הוא עובד רחמנא-ליצלן! ולצד החיוב והוא העיקר. חסידי חב"ד בפרט, מקפידים על שמיעת ניגונים חסידיים חב"דיים ב'דווקא', מהטעם האמור לעיל.
כאשר מתחברים לניגון של רבי או חסיד שהתפלל כמו שצריך ב'עבודה' ולמד חסידות בשופי וחי חיים אמיתיים – אנחנו מתקשרים לכזו תנועה והרגש! אנחנו מתחילים לחיות חיים אמיתיים..! אלה הם ניגונים עם תוכן פנימי ואמיתי. ניגון שאומר לנו כיצד לחיות כיום..
ישנם התוועדויות חסידיות בהם רוב ההתוועדות ניגנו ניגונים וזהו התוכן העיקרי איתו 'יצאו' מההתוועדות. ניגון חסידי זהו עיקר בחיי החסידות. בפרט עם ניגון של רבי, שאזי מתקשרים בעצמיות לרבי. [אמנם בדורות קודמים חסידים בעלי צורה, השתמשו בניגונים אחרים והעלום לקדושה. אך דבר ראשון, אז לא היו מצויים מספיק ניגוני חב"ד והיה 'חסר', במילא חיפשו אחרים (על דרך שהיו שחיפשו אז דברי מוסר וחסידות לא של ליובאוויטש, מאחר שלא היה בדפוס ספרי חסידות).
בנוסף בדורנו, ראינו מהנהגת הרבי שליט"א, שרק הרבי 'מעלה' ניגונים [כגון מארש צרפת וכדו'] לקדושה. כן נראה ממכתביו הקדושים, בו מורה להשתמש דווקא בניגונים טהורים לקירוב וח"ו לקחת אחרים. מעניין לציין, שהרבי מלך המשיח מתנגד באופן כללי לחיבור מילים לניגון חסידי, מכיוון שלאוו דווקא שהמילים מתאימות לתוכן הניגון.
כן ברור לכולנו שבזמן ההתוועדות או התפילה, יש לנגן רק ניגוני חב"ד. מדוע? בורא העולם נמצא בכל פרט בחיינו! עלינו לחיות את מציאות הבורא בכל רגע מחיינו ובמילא להתנהג בדיוק כמו אז. זה 'דירה בתחתונים' וזוהי נקודת החסידות והיהדות]. גם ללא אף מקור וכו'. הרגש הפשוט של חסיד ותמים, הוא שאין שום דבר בעולם מלבד ליובאוויטש! במילא לא שומעים ומאזינים לאף שיר ומנגינה שאינם ניגוני חב"ד..!!!
גם לא ניגוני צדיקים.. אנחנו 'אין לנו אלא דברי בן עמרם' ואת דרך החיים האמיתית באמת לאמיתו של חסידות חב"ד ובמילא אנחנו מתחברים ומתקשרים רק לדרך זו – הדרך של הרבי מלך המשיח!!! לא חסר ניגונים. ישנם אלפים. כל ניגון הוא חיים! הוא שווה מיליונים! זה ממש חיי החיים! נו. אז כיצד ניתן לפספס ללמוד עוד ניגון ו'לחיות' עמו קצת – בשביל איזה שיר דלוח ומטונף??? זה כמו להחליף יהלום בבוץ עכור..
בואו נכנס לעולם טוב יותר ואמיתי. לעולם של 'חסידות'. צריכים לעבוד על כך שכשמנגנים ניגון, 'ניכנס' לניגון. לא לנגן סתם בזילות. הרי זה קודש הקודשים! החיים שלנו תלויים בזה! סדר ניגונים זה לא 'טקס' – זה חיים! פתאום קולטים שבאמת העולם הזה, תופס אצלנו הרבה פחות מקום ואלוקות זה 'חי' אצלי..
זה נקרא לחיות גאולה = לחיות אלוקות! להרגיש אלוקות כמו בגאולה. לחוש שהכל הבל הבלים, מלבד עיקר העיקרים – הרבי שליט"א.צלאחר ניגון לבבי שמח או ניגון עמוק ופנימי, הכרזת הקודש תהיה אחרת לגמרי. הכרזה שנובעת מעומק הלב ומרגש אהבה עצמי. וכאשר אנו נחיה כך, העולם כולו יחיה זאת ויכריז ברמה ובשמחה עצומה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
