אנו מגישים קטע משיחה מיוחדת של הרבי מלך המשיח, על הצורך בפרישה ו'אתכפיא' גם מעניני הרשות, ועד כמה נחוצה עבודת ה'אתכפיא' ומצוות 'קדש עצמך במותר לך' בשביל הבאת הגאולה השלימה, זאת בהמשך לכך שהביאו לרבי כמתנה רכב חדש ויוקרתי – לו סירב הרבי • 'כל המושג של מכונית חדשה אינו תופס מקום אצלי כלל, אין לי שום מושג בזה! בשבילי – טובה גם המכונית הישנה. מכונית שדרכה פעלו הרבה ענינים חשובים כו', ובמילא, יכולה לשמש גם בעתיד, ובפרט שתיכף ומיד ניסע עם 'ענני שמיא' ואז לא יצטרכו למכונית'.. • בפנים: הרקע המרתק לשיחה עם טעם סירובו של הרבי למכונית החדישה, יחד עם שיחה מיוחדת נוספת בקשר של הגאולה ל'אתכפיא' • לקריאה
•••
☚ יחידות נדירה: כשהרבי התלונן על 'הנחות העולם' אצל החסידים באמריקה..
הרקע לשיחה
היום לקראת הנסיעה ל'אוהל' הביאו בשביל הרבי מכונית חדשה עם כל המעלות
והחידושים, סידרו את פנים המכונית במיוחד לרבי, ובינתיים הגיעו הרבה מאנ"ש
והתמימים לחזות בגילוי הזה, חיים ברוך הלברשטאם החזיק מכונת הסרטה וכדומה, כולם
חיכו בציפיה לראות את הרבי נוסע בה.
כשהרבי יצא מחדרו חילק צדקה לילדים, וכן חילק לילדים שעמדו לאורך השביל
בחוץ, כשהתקרב למכונית הביט לעבר המכונית והסתובב לעבר הרב יהודה לייב גרונר והרב יהודה קרינסקי ושאלם: מה זה? הרב קרינסקי ענה שזו מכונית חדשה שנתנו במתנה.
הרבי אמר שכתוב
'שונא מתנות יחיה', ושיקחו את המכונית לצד [הצביע בידו הקדושה], והוסיף: 'אני רוצה לנסוע
במכונית שנסעתי בה אתמול'. ובינתיים הרב קרינסקי רץ לעבר המכונית הישנה שעמדה
לא רחוק, והרבי חיכה. היה זה מחזה מיוחד לראות איך שהרבי מחכה על שפת
המדרכה ומביט, פניו היו רציניות ומתוחות, לא סימן כלום לשירה, כשהגיעה
המכונית שאל את הרב גרונר 'האם זו המכונית שנסעתי בה אמש'.
על פי השמועה – זו מתנת קבוצת אברכים מאנ"ש, כל אחד מהם נתן 2,000 דולר,
המכונית עלתה 40,000 דולר.
מיומן י"ד אדר ראשון, פורים קטן תשמ"ו.
••
☚ שיעור מיוחד עם הרב יוסף יצחק אופן על 'משמעת עצמית' לאור החסידות • האזינו
לקריאת השיחה:
'חודש אייר בכללותו הוא 'חודש השני' – שכן, 'שמות החדשים עלו עמהם מבבל',
ואילו בתורה שבכתב נקראים על שם מספרם הסידורי, חודש הראשון ['החודש הזה לכם ראש
חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה'], חודש השני וכו'.
ובפרט שהענין ד'חודש השני' אינו רק מפני ההכרח דמספר הסידורי, אלא גם מצד
תוכן ענינו של החודש – כמודגש בענין ד'פסח שני' [גם בנגלה דתורה], ועל אחת כמה וכמה על פי המבואר בתורת החסידות שהעבודה דחודש השני היא העבודה השניה [אתהפכא] –
לאחרי העבודה הראשונה [אתכפיא] בחודש הראשון.
ולא מיבעי בנוגע לדברים האסורים, אלא אפילו בנוגע לעניני הרשות, עניני
מותרות כו' שצריך להיות באופן ד'והתקדשתם', 'קדש עצמך במותר לך' – צריך
להיות [לפעמים] באופן ד'סור מרע', היינו, לפרוש מעניני מותרות באופן דאתכפיא
[אתכפיא סטרא אחרא כו'].
ובזה נכללת פרישה והבדלה מעניני הרשות גם כאשר מנסים להלביש זאת
ב'אצטלא של קדושה', ולדוגמא: קניית מכונית חדשה, כדי.. שיוכל להגיע במהירות
יתירה למחוז חפצו – למלא את שליחותו של הקדוש ברוך הוא!..
ומכיון דאתינן להכי – ישנם כאלו שרוצים לערב גם אותי בענין זה, באמרם, שיש
צורך במכונית חדשה מטעם הנזכר לעיל, ומה גם – מוסיפים לטעון – שריפוד המושב השתפשף כו', ובמילא, הרי זה היפך ההנהגה ד'ביפיו תחזינה עיניך'!
ובכן, בנוגע אלי – הרי מלכתחילה לא שייך בזה ענין של סור מרע, אתכפיא וכו',
מכיון שכל המושג של מכונית חדשה אינו תופס – מקום אצלי כלל, אין לי שום מושג
בזה!
בשבילי – טובה גם המכונית הישנה. מכונית שדרכה פעלו הרבה ענינים חשובים
כו', ובמילא, יכולה לשמש גם בעתיד, ובפרט – שתיכף ומיד ניסע עם 'ענני שמיא'.
ואז לא יצטרכו למכונית! ומכיון שכן, הרי ביחס אלי אין הדבר בבחינת אתכפיא כלל
וכלל.
ואין בכך משום היפך הענווה כו' – שכן, משל למה הדבר דומה לאדם שאוהב
תפוחים אדומים דוקא, ולא תפוחים לבנים, שאצלו לא שייך ענין של 'אתכפיא' ביחס
לתפוחים לבנים, מכיון שמטבעו אינו נמשך לכך – הרי אף אחד לא יאמר שזוהי מעלה
גדולה ונפלאה!..
ועל דרך זה בנידון דידן – כשאין שום משיכה למכונית כו'.
אמנם, ישנם הטוענים שבמצב כזה אין כל 'קונץ'.. אדרבה: כשיש משיכה ותאוה
למכונית חדשה, ולא עוד, אלא שמבזבזים הרבה כסף לקנותה, ומעמידים אותה בפתח
הבית, ואף על פי כן נוסעים במכונית הישנה – זוהי עבודה נעלית של 'אתכפיא'..
על 'טענה' זו, התשובה היא – שאין צורך לחפש ענינים נוספים כדי לבוא לעילוי
ד'אתכפיא'.
☚ לגלות את הקץ? צריך 'אתכפיא' • מכתב נדיר מהרבנית פריידא
'אתכפיא' אתה מחפש – כפה את עצמך לתת צדקה יותר מרגילותך!
נתת אמנם ח"י אלף דולר לצדקה, אבל, אתה בעצמך יודע שאין זה בגדר ד'כדבעי
ליה למיעבד', ובלשון חכמינו זכרונם לברכה: 'לפום גמלא שיחנא' [אחרים – אינם יודעים, מכיון
שאינך מספר להם את הסכום המדוייק של הכנסתך.. אבל אתה בעצמך יודע את
האמת], ובמילא, עליך לתת לצדקה סכום כפול!
אמנם, גם על זה יש לו 'תירוץ': בידעו את גודל העילוי שבענין הצדקה – 'עושה
אתכפיא' ואינו נותן לצדקה, כדי שלא יהנה ממעלת הצדקה.
אלא מאי, יש צורך בנתינת הצדקה כדי לקרב את הגאולה! יש לו עצה גם לכך: הוא
יקרב את הגאולה על ידי אמירת תהילים! וגם – על ידי זה שישפיע על אחרים שיתנו לצדקה.
אבל הוא בעצמו אינו יכול לתת לצדקה – כדי שלא לגרוע, חס ושלום, בעילוי ד'אתכפיא'..
על כך אומרים לו: בנוגע לזולת, ה'עני' או ה'מוסד' שזקוק לצדקה – פשיטא שאין
להם שום תועלת מעבודת ה'אתכפיא' שלך, שהרי הם צריכים את הכסף ב'מזומן'!
הסברא אודות קירוב הגאולה על ידי אמירת תהילים – לא נפלה לו עד.. שבאו אליו
להתרימו לצדקה! ואילו לפני שדיברו עמו על דרך נתינת הצדקה – לא התלהב במיוחד
באמירת תהילים [ולא עוד, אלא שיש סברא לומר שלפעמים עלול להחסיר אפילו
באמירת תהילים דשבת מברכים..], ובמילא, ברור הדבר שהסברא לקרב את הגאולה
[לא על ידי נתינת הצדקה, אלא] על ידי אמירת תהילים – אינה מסיטרא דקדושה, כי אם,
תחבולת היצר שלא יתן לצדקה!
☚ הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא – כשיתחזקו ב'שמירת הברית'
ובפשטות – בנוגע לפועל: מחר בבוקר [מה שאין כן במוצאי שבת קודש – שאז ירצה להזהר שלא להוציא ממון, אלא אם כן בא
עני לבקש ממנו], עוד לפני שעוסק בעניניו הפרטיים, לפני ששותה 'דזשוס' [מיץ].. ולפני שפותח את הפנקס כדי לראות עם מי צריך להפגש היום, וכיוצא בזה – יסדר לעצמו
פנקס.. של 'גמילות חסדים', ומידי יום ביומו, מיד בהתחלת היום, יעיין בפנקס כדי
לדעת מי הם אלו הזקוקים להלואה, מכיון שבאותה שעה נמצאים הם במצב של
'עניים', ומי הם אלו הזקוקים לצדקה, מכיון שהם 'עניים' בפשטות, והעיקר –
לעזור ולסייע להם בפועל ממש.
ולא עוד, אלא שיכול וצריך לעסוק בזה אפילו לפני התפילה [כולל גם לפני אמירת
'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך'] – כידוע הסיפור אודות ה'צמח צדק' שלקח את הטלית ותפילין והלך לבית הכנסת, ולפתע, חזר לביתו ולקח סכום כסף
כדי לתת הלוואה ליהודי קצב כו' [וסיום הסיפור – שלאחרי כן התגלה אליו רבינו
הזקן כו'].
והגע עצמך: ה'צמח צדק' בכבודו ובעצמו, בהיותו במצב של הכנה לתפילה, שהלך כבר
עם הטלית ותפילין לבית הכנסת – יצא מבית הכנסת, לעיני כל המתפללים, וחזר לביתו, ולקח
כסף, והלך לחפש 'קצב' [לא כדי לקנות בשר לכבוד שבת.. כי אם] כדי לתת לו הכסף
שיוכל לקנות 'עגל'.. ועל ידי זה – להרויח לפרנסתו ופרנסת בני ביתו!
ומזה למדים עד כמה צריכים להשתדל ולהתייגע בענין דגמילות חסדים,
הן בנשמתו, הן בגופו והן [ועיקר] בממונו – כבסיפור הנזכר לעיל שה'צמח צדק' הוצרך להפסיק
באמצע ההכנה לתפילה, טירחא בנשמתו, והלך בעצמו [לא על ידי שליח] להביא את
הכסף ולתתו לקצב, טירחא בגופו, ובממונו – נתינת הממון בפועל ממש'.
משיחת שבת פרשת קדושים, ב' דראש חודש אייר תשמ"ו [התוועדויות חלק ג' עמוד 267].
☚ עבודת ה'אתכפיא' של המשפיע הדגול ר' פרץ מוצ'קין
••
הבאת הגאולה דווקא על ידי 'קדש עצמך במותר לך'
'הציווי דקדש עצמך במותר לך, אינו כפי שישנם סבורים, ענין של הידור והדומה, אלא זוהי מצות עשה של תורה, והרי לגבי המצוות נאמר: אל תהא יושב ושוקל כו' קלה שבקלות וחמורה שבחמורות שוין, כך שלמצות 'קדש עצמך' ישנה את אותה החומרה והתוקף כבכל המצוות. יתר על כן: בחסידות מבואר, שהעבודה ד'קדש עצמך במותר לך' תביא את הגאולה העתידה. היינו שאין די בלימוד התורה, קיום המצוות, והזהירות מדברים האסורים, כדי להביא את הגאולה העתידה, אלא יש צורך גם בקדש עצמך במותר לך'.
ספר 'ליקוטי שיחות' חלק א', שיחה לפרשת קדושים.
