אנו מגישים כתבה מרתקת, עם לקט משיחות ומענות הרבי מלך המשיח, בקשר לסמכותם של השמועות ודברי הרבי ביחס לפסקי ההלכה בספר 'שולחן ערוך' • האם ייתכן שהרבי פוסק להיפך מה'שולחן ערוך'? מיהו היחיד שיאמין לכך שהרבי אמר לחתור כנגד ההלכה? מהי סמכות ההגה של הרבי לפרסומים של ארגון 'מרכז לענייני חינוך'? והאם ניתן לפסוק מספרי ה'ליקוטי שיחות'? • לכתבה המלאה
•••
מהן סמכותם של השיחות והמכתבים של הרבי, והשמועות שנאמרים בשם הרבי ביחס לפסקי דין ה'שולחן ערוך' ופוסקי ההלכה?
1] רק טיפש יאמין שהרבי אמר לעשות היפך פסק דין ה'שולחן ערוך'
'הכרזתי בהתוועדות – שטיפשות לומר שאמרתי רחמנא ליצלן לעשות היפך פסק דין ה'שולחן ערוך' – ורק טיפש יאמין לזה'.
צילום הכתב יד, ספר 'מאוצר המלך' עמוד 212.
2] דברים שאומרים בשם הרבי שהם היפך ה'שולחן ערוך' הם שקר גמור
'ישנם כאלה שאומרים בשמי דברים שלא היו ולא נבראו, כאילו הסכמתי לעניין של השגת גבול, וכיוצא בזה בעניינים שהם היפך השולחן ערוך, רחמנא ליצלן. הרי.. בנוגע לדברים שאומרים בשמי שהם היפך השולחן ערוך, אמרתי כמה וכמה פעמים, והנני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל עניינים כיוצא בזה הם שקר גמור! ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיתעורר צורך לשלול אותה) – לא מצד ענין של צדקות.. כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לעשות היפך השולחן ערוך, חס ושלום!'.
שיחת שבת פרשת 'משפטים' תשמ"ז, ספר 'התוועדויות' תשמ"ז חלק ב' עמוד 489, בלתי מוגה.
3] לפסק דין שהוא היפך ה'שולחן ערוך' לא שייך שתהיה הסכמה מהרבי
'למרבה התמיהה נתקבל כאן ידיעה אשר (בקשר עם הסכסוכים הידועים) שינו מצדקה לצדקה וכיוצא בזה, וכאילו הייתה הסכמה מכאן. ומובן שאין בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך ה'שולחן הערוך' ומה שייך בזה הסכמה.. מהאמור מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו' כולל גם כן מינוי ממונים בעניינים שעל פי מנהג ישראל צריך להיות על ידי בחירות דווקא שאין לכל זה כל יסוד. וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה שכיון שיש פסק דין ב'שולחן ערוך' אין לשנות חס ושלום'.
כ"ד אדר תשמ"ג, לועד רבני חב"ד בארץ הקודש, ספר 'מקדש מלך' חלק א' עמודים 60-1.
4] בכלל תמיהני מה לאחרים לפסוק דינים בשמי, אין למדים עד שיאמרו לו הלכה למעשה
'מאשר הנני קבלת מכתבו.. וממהר הנני לענות עליו כי נבהלתי לקרות בו מה שכותב שאומרים בשמי שפוסק הנני, והלכה למעשה, בהנוגע ל.. ולא עוד אלא שמוסיפים שהוא הדין ל..! ובכלל תמיהני, מה לאחרים לפסוק דינים בשמי, בה בשעה שיכולים לשאול ישר אותי למעשה. וכבר ידוע פסק רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא [דף] קל עמוד ב') שאין למדין עד שיאמרו לו הלכה למעשה'.
ספר 'אגרות קודש' חלק ח' עמוד שלב.
5] אינני אחראי כלל לכל הנאמר בשמי
'אמרתי וכמה וכמה פעמים – שאינני אחראי כלל לכל הנאמר על ידי כל אחד ואחד בשמי'.
ספר 'מקדש מלך' חלק ג' עמוד קצ.
6] שמועה בשמי – אין בזיכרוני אשר מעולם אמרתי בזה
'מה שכתב שמועה בשמי על דבר.. אין בזיכרוני אשר מעולם אמרתי בזה'.
ספר 'אגרות קודש' חלק י"ח עמוד תלו.
7] כמה וכמה פעמים אמרתי והזהרתי, שלא יסמכו כלל וכלל על מה שאומרים בשמי
'הגיעוני שמועות משונות ומוזרות על דבר מה שמוסרים בשמי בנוגע לבחירות לוועד הכפר וכו', ומתחלה אמרתי שלא לשום לב לכל זה, כיון שכמה וכמה פעמים אמרתי והזהרתי, שלא יסמכו כלל וכלל על מה שאומרים בנוגע לכפר חב"ד בשמי, כי באם רצוני להביע דעתי, הרי יכול אני לפנות בכתב, ובאופן ישר. ובפרט בעניין הנוגע לרבים..
בכל זה כיון שלאחרונה הציפוני מכתבים מכמה וכמה אנשים, וכמובן ופשוט בשמועות סותרות זו את זו, וכל אחת מסתמכת דווקא עלי, שזהו רצוני והחלטתי ואי אפשר אחרת, לכן באתי בזה עוד הפעם, ותקוותי שהודעתי זו תספיק גם לימים יבואו, לכפול הכתוב לעיל, שלא יסמכו כלל על שמועה בעל פה ומה שארצה להודיע, אבוא בכתב, ואין כל ייפוי כח למי שהוא, לומר בשמי, שעל תושבי הכפר או הועד וכו' לעשות באופן כזה או אחר, מלבד – הוראה מפורשת הבאות בכתב, ובאתי אני על החתום, עליהן'.
ספר 'אגרות קודש' חלק כ"ד עמודים מ"א-מ"ב.
8] רבני אנ"ש לא יסמכו על השמועות אלא ידונו לעיקרו של דבר על פי השולחן ערוך כמובן וגם פשוט
בהמשך למכתב דאנשי קהילה בארץ הקודש, שכתבו לרבי שהנהלת עניני חב"ד דשם לא התעניינו שילדי אנ"ש יקבלו חינוך המתאים להם, ועוד יותר שעשו בעיות לאנ"ש, בזה הורה הרבי למזכירות: 'לכתוב בחתימתי לבית דין רבני אנ"ש שי' שבארץ הקודש שלמרבה הצער נתקבל מכתב ותוכנו.. ולפלא הכי גדול שכותבים לכאן והרי זה אחריותם הראשונה והעיקרית דבית דין לפקח על כל זה (ולא לחכות שיבואו אליהם לשאול וכו') ולמותר להכפיל עוד הפעם ועוד הפעם שישנם הוראות וכהדגשתי במכתב לרבני אנ"ש בכפר חב"ד שלא יסמכו על השמועות וכיוצא בזה, כי אם ידונו לעיקרו של דבר על פי ה'שולחן ערוך' כמובן וגם פשוט'.
מענה בכתב יד קודש לבית דין רבני אנ"ש בארץ הקודש, ספר 'מאוצר המלך' עמוד 213.
9] אין אנו אחראים לשמועות כלל
נכתב להנהלת מוסד בארץ הקודש שכתבו שהגיעום שמועות, שדעתו הקדושה שעליהם לסגור את המוסד שלהם: 'כמדובר כמה פעמים וכמה פעמים אין אנו אחראים לשמועות כלל (באם תהיינה הוראות – יודיעום). ולפלא גדול כל המכתב'.
ספר 'אגרות קודש' חלק כ"ט עמוד ריא.
10] מפורסם שהמענות שלי הנני רושם בכתב ידי או אומרם בפרסום בהתוועדות
'פשיטא שאיני אחראי כלל למה שכל אחד ואחד אומר בשמי. ומפורסם שהמענות שלי הנני רושמם בכתב ידי (או אומרם בפרסום בהתוועדות)'.
מענה הרבי מכ' טבת תש"מ, ספר 'היכל מנחם' חלק ג' עמודים סה-ו.
11] ה'ליקוטי שיחות' לאו דווקא לפסק דין ולמסקנה סופית מוחלטת
'חזרתי וכמה פעמים על המובן ופשוט מצד עצמו: ההערות – הן הערות ולא פסקי דין או בירור העניין ומכל הצדדים ומכל הספקות שיכולים להסתעף מזה (ובריבוי מקומות גם פנים ה'ליקוטי שיחות' כוונתו להתחיל ולבאר צדדי העניין ולאו דווקא לפסק דין ולמסקנה סופית מוחלטת)'.
ספר 'נלכה באורחותיו' עמוד 238.
12] הרב צריך להיות פוסק אך על פי 'שולחן ערוך' ולא על פי מכתבים
'מפורסם בכל תפוצות ישראל שהרב צריך להיות פוסק אך על פי 'שולחן ערוך' (ולא על פי רמזים של מכתב וכיוצא בזה, ואפילו לא על פי מכתבים כי מכתב שבהיפך ה'שולחן ערוך' בטל)'.
כתב יד קודש לרב לוי ביסטריצקי ע"ה, ספר 'מאוצר המלך' עמוד 210.
13] סמכות הפרסומים שהוגהו על ידי הרבי
אודות תרגום שם ה' באנגלית: 'פשיטא שכאשר אני 'מגיה' חוברת היוצא לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה – תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין הנזכר לעיל'.
ספר 'מקדש מלך' חלק ג' עמוד קצ.
