סקירה מעניינת: התייחסות הרבי לחברת הטיסות 'אל על'

בכל מקום האפשרי יסעו דווקא ב'אל-על': בקשר לנסיעה לרבי בחצרות קודשנו, אנו מגישים סקירה מרתקת עם שורת התייחסויות של הרבי לטיסות, לטסים ולאנשי הצוות בחברת 'אל-על' (שבעבר הייתה החברה היחידה בבעלות יהודית), וכמה פעמים הביע הרבי את דעתו בדבר העדיפות לטוס עם חברה יהודית, בבחינת 'קנה מיד עמיתך' • בהזדמנויות אחרות הדגיש בהקשר זה את עניין הביטחון, ובין השאר הזהיר מחילול השבת 'על פי תורה ברור שכסף שמרוויחים על ידי חילול שבת אינו מביא תועלת כלל, ואדרבה, כסף זה 'סוחב' עמו גם כסף כשר' • לכתבה המלאה

☚ מבהיל: מרגלי אדמו"ר הזקן עדיין בודקים אם מתפלל באריכות – ויכול להגיע לרבי!

נפתח בהתייחסות של הרבי (בשנות הנשיאות הראשונות) לחברת 'אל-על', שהייתה אז חברת התעופה היחידה מארץ הקודש לארצות הברית, בבעלות יהודית. בקיץ תשט"ז שיגר הרבי לארץ הקודש קבוצת תלמידים בתור שלוחים ובאי-כוחו לחיזוק תושבי הארץ בכלל ואת חסידי חב"ד במיוחד. השלוחים הגיעו ארצה בחודש מנחם-אב. באיגרתו מיום כ"ג בתמוז תשט"ז מדווח הרבי לגאון החסיד הרב שלמה-יוסף זוין ז"ל (ספר 'נשיא וחסיד' עמוד 424):

'והתלמידים כבר יצאו לדרכם צלחה… מובן שנסיעתם נסתדרה שבכל מקום האפשרי יסעו דווקא ב'אל-על', וכדרשת רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק קנה מיד עמיתך'.

בהמשך נוהל משא-ומתן להשתתפות בהוצאות הנסיעה והרבי כתב בז' באלול (שם):

'ובהנוגע להוצאות הכרטיסים, ששילמו אותם כאן, אם מותר להחזיר במזומן כאן – החלק שיסלקו לנו, הוא המובחר וישר. ואם בשום אופן אי אפשר זה, ישנה אפשריות בשעת הדחק, היינו שהמשרד 'אל-על' כאן יודיענו שנמצא לזכותנו הסכום כך וכך, ובמשך הזמן בטח יהיו נוסעים מאנ"ש מהכא להתם וינכו הסכום ממחיר כרטיסם'. [הרבי הבהיר אחר כך בכ"ו במרחשוון (שם עמוד 425): 'ומה שכתבתי הוא שיש מקום שיודיע לה'אל-על' דכאן שחלק מההוצאות ששילמו בכאן ישאר לזכות המשלמים, אבל מובן שאין שייכות כל העניין ל'אל-על' אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן'].

לעלות תמיד 'אל-על'

בו' בטבת תנש"א (ספר 'זורע צדקות' עמוד 38-39) הגיעה אל הרבי (במהלך חלוקת השטרות לצדקה) משלחת של חברת 'אל-על' ובראשה מר דוד שיין, מנכ"ל החברה בארצות הברית. הלה ביקש את ברכת הרבי לחברה. בתוך כך הזכיר את הגעתם של אלפים מיהודי רוסיה לארץ הקודש וביקש ברכה שגם יהודי אמריקה יבואו לבקר בארץ ('שיבקרו אותנו ולא יעזבו').

הרבי השיב: 'אני מעודד כל הזמן את הביקור בארץ הקודש. ואדרבה, ביחס לארצות הברית, הרי דווקא על ארץ ישראל נאמר שהיא 'ארץ אשר.. עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה'. משה רבינו אמר את זה לפני שלושת אלפים שנה. הוא הכריז זאת בקול גדול, והדבר נחרת והגיע אל כל אחד ואחד מאיתנו. ויהי רצון שיעשו בארץ ישראל את כל העניינים הדרושים, שיהיו שם בגלוי ענייני תורה ומצוותיה.

שאז יראו בגלוי שזוהי 'ארץ אשר.. עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה', ואין צורך לחכות דווקא לשבת או לראש השנה, או לשאר המועדים, אלא שומרים על תורה ומצוות אף בימות החול. ומכיוון שהשם של כל החברה הוא 'אל-על', יהי רצון שתראו שהתאווה והרצון של כל חברי 'אל-על' תהיה לעלות מעלה אחר מעלה, ותמיד לעלות 'אל-על".

מר שיין הודה לרבי על הברכות, ואחר כך נתן לו הרבי דולר לצדקה, ואמר: 'כדאי שבאווירונים תהיה קופת צדקה. זה מוסיף בביטחון של האווירון. וכדי להתחיל בהוצאות הכרוכות בזה, אוציא מכיסי דולר אחד בשביל האווירון, (ונתן דולר נוסף באומרו:) וזה בשביל האווירון השני, (ונתן עוד דולר באומרו:) וזה בשביל האווירון השלישי, ובשביל כל האווירונים – זה יגיע אחר כך. תשלח לי רשימה – כמה אווירונים יש לכם, ואזי אתן לכם בלי נדר דולר בשביל כל קופת צדקה שתהיה בכל אווירון ואווירון'.

מר שיין הודה לרבי שוב ואמר כי אכן ישלח את הרשימה. למנהל הסניף בניו יורק, מר ליאון חסדאי, אמר הרבי: 'כפי שאמרתי לפני כן, 'אל-על' שייך גם אליך – שתלך תמיד 'אל-על".

'כאילו המטוס עדיין אינו במציאות'..

יום שלישי, כ' בשבט תש"ל. הרבי מקיים התוועדות מיוחדת של 'צאתכם לשלום' לכבוד האורחים שהגיעו לי' בשבט תש"ל [שנת העשרים, שבמרכז אירועיה עמד סיום כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח]. הרבי משמיע מדיברותיו הקדושות ואחר כך מספר על 'הצלחה בזמן' עם סיפור על הרבי הריי"צ וכן על הרשב"א. בהמשך הדברים אומר הרבי (ספר 'שיחות קודש' תש"ל, כרך א', עמוד 471):

'יש כאן יהודים שבעוד שעה ורבע בערך עליהם לטוס, עליהם עדיין לארוז את המזוודות ולקשור את החבילות כדבעי, ועדיין עליהם להיפרד ממארחיהם, ליפול על צווארי ידידיהם להעניק ולקבל דרישות שלום ('שלום עליכם – עליכם שלום'), בין לבין יש גם להתפלל מעריב. במצב שכזה קשה לדרוש מהם ריכוז מלא, כאילו המטוס של 'אל-על' עדיין אינו במציאות, והוא יתחדש מאין ואפס המוחלט באותו רגע שיצטרכו להתיישב בו ולטוס לארץ הקודש!

דבר זה אמנם מבואר ב'שער היחוד והאמונה' (בתחילתו), וכל אחד מאמין בזה בפשטות, בלי שום ספיקות. אבל אף על פי כן, לפעול בעצמו שעכשיו מטוס 'אל-על' איננו, ושדה התעופה 'קנדי' איננו וה'טיקעטס' [= כרטיסי הטיסה] אינם, רק מה שנמצאים יחד בד' אמותיו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר – זהו דבר קשה ביותר.

ואכן, אחד יושב ומביט כל הזמן בשעון; השני מתאפק ואינו מביט בשעון, שזה בלבול גדול עוד יותר: אם היה מסתכל בשעון, היה יודע לפחות שנשארו כך וכך דקות עוד זמן לטיסה; אבל כשאינו מסתכל, נדמה לו שכבר לא נשאר זמן, ואם כן – מדוע מעכבים אותו כאן, עליו לרוץ כבר.. ממילא נשתדל לקצר עד כמה שאפשר, שלא להעמיד יהודים בניסיון זה, ולאחר מכן יתן להם הקדוש ברוך הוא 'הצלחה בזמן', שינצלו את הזמן במילואו'.

התעניינות בכל שלבי הטיסה, הלוך וחזור

בחודש תשרי תשכ"א הגיעה ל-770 הקבוצה המאורגנת הראשונה בטיסת צ'רטר מארץ הקודש. הרה"ח ר' יצחק מענדל ליס מכפר חב"ד, סיפר על התייחסות הרבי לנסיעה ולנוסעים:

הדרכה מפורטת למשא-ומתן עם חברת התעופה

להלן תשובה שקיבל הרב ליס בנוגע לארגון הצ'רטר – המועתקת מצילום כתב יד קודש של הרבי, שנכתבה על גבי מכתב השאלה של הרב ליס. הנקודות במכתב: 1) הנהלת 'אל-על' לא מסכימה להחלפות נוסעים במטוס, 2) הסוכן שינה את תאריך הטיסה, 3) לכן אולי יש מקום לתביעת פיצויים מהחברה על שינוי הזמן. תשובת הרבי, בהתאם לשלושת הסעיפים הנזכרים לעיל:

(1) מובן שבלי דיבור שם פא"פ [= פנים אל פנים] אין כל סיכויים למילוי הבקשה.

(2) פשוט – אשר אין סוכן בעה"ב [= בעל-הבית] על הנוסעים כ"א [= כי אם] ממוצע ומשרת שלהם. ואין כל נפק"מ [= נפקא מינא] – במה שמחליט על ד"ע [= דעת עצמו].

(3) בטיפול המתאים – מוכרחים יהיו (החברה והסוכן) לשלם להנוסעים בעד כל ההיזק שנגרם על ידי שינוי הזמן. אבל פשוט שדרכינו דרכי נועם וכו'.

הערה: באם 'אל-על' נוקטת בסעיף (1) – העמדה שאין לנטות מהמדובר, אף שאין לזה כל הסברה בשכל – כש"כ וק"ו [= כל שכן וקל וחומר] שזה מחייבם שלא לנטות מהמדובר בסעיף (3) – פרט עיקרי שהשכל מחייבו.

לדאוג לכשרות במטוסים

בהזדמנות מסויימת (ט"ו באלול תנש"א – ספר 'זורע צדקות' עמוד 22) עבר הרב אבשלום קציר, רב חברת 'אל-על', במהלך חלוקת הדולרים לצדקה ואמר לרבי שהוא אחיו של הרב קורצטאג מיוהנסבורג. הרבי הגיב: 'קורצטאג פירושו שזה בקיצור, אבל אתה תעשה את כל העניינים באריכות, בהרחבה'..

כנגד טיסות בשבת

'כאשר מדובר אודות טיסות בשבת – התבטא הרבי בשבת קודש פרשת 'נח' תשמ"ב (ספר 'התוועדויות' תשמ"ב, כרך א' עמוד 366) – מצד אחד מגישים במטוסים מאכלים כשרים, 'גלאט כשר' (וייתכן שזה אמנם 'גלאט כשר') ולאידך – ישנן טיסות ביום השבת!..

ולכן, מובן בפשטות שלא ייתכן שום רווח ממטוסים כאלו, וכפי שרואים במוחש בחשבונות של החברה (לאחרי שלא היתה ברירה, והיו מוכרחים להראות ולפרסם את החשבונות וכו') שישנם הפסדים של מיליוני דולרים!.. דבר ודאי, כי על פי תורה ברור שכסף שמרוויחים על ידי חילול שבת אינו מביא תועלת כלל, ואדרבה, כסף זה 'סוחב' עמו גם כסף כשר כו'!'.

בסדר ובבטחה – בגשמיות וברוחניות

לא רק ברבים, גם מאנשים בודדים בעלי תפקידים באל-על תבע הרבי בעניין זה של הימנעות מטיסות בשבת. וכך כתב בי"א בטבת תשל"ו:

'שמעתי שנמצא מר בתפקיד אחראי של ביטחון של כמה וכמה מאחינו בני ישראל, ואשר עניין מיוחד בביטחון זה הוא שהתוקף והשלום בזה הרי זה נוגע למנוחת הנפש של כל המעוניינים בהנעשה בארצנו הקדושה וכל הדברים הקשורים בזה, ובפרט ענייני 'אל-על' המהווים גשר וגם קשר – לבני עמנו בכל מקום שהם, ולכל לראש קשר הדדי בין אחינו בארץ ישראל ובין אחינו בחוץ לארץ. אשר מזה גם מובן גודל הזכות, וביחד עם זה גודל האחריות, של כל אלה הממונים על שרות זה שיהיה בסדר ובבטחה, הן ברוחניות (שמירת שבת ויום-טוב) והן בגשמיות כפשוטו'.

הרבי מסיים את מכתבו בשורות הבאות:

'וכיוון אשר בורא האדם ומנהיגו – הוא השם יתברך, נותן התורה והמצווה – אינו מבקש אלא לפי כוחו של כל אחד, בוודאי שכל אלה שבהשגחה פרטית על שכמם התפקיד האמור ניתנו להם הכוחות למלא התפקיד במילואו ובשלמותו, ובפרט אשר נוסף על הכתוב לעיל, הרי בזה גם תלוי 'שם' עם ישראל תוקפו ובטחונו בכל קצווי תבל, וכנזכר לעיל בגשמיות וברוחניות גם יחד. ועל פי הסיסמה הידועה של כל אנשי רוח, ובפרט עמנו, אשר כל אחד ואחת מהם בסוג אנשי רוח הם – ב'הגברת הרוח על הגשם והצורה על החומר".

ביטחון גם בארצות הברית

'בברכה לבשורות טובות בהאמור [= ברכה להריון זוגתו] וכן להצלחה בתפקידו ובמיוחד, אשר כמה וכמה נמצאים בהנהלתו בתפקיד אחראי בזה וזכות הרבים מסייעתו' – כן כתב הרבי לבכיר בחברת 'אל-על', בנוסף למכתב הקודם (שנשלח לאדם אחר בחברה).

והרבי מוסיף – כהמשך למכתב הנזכר לעיל:

'למותר להדגיש אשר כל האמור במכתב זה בנוגע לכללות 'ביטחון אל-על' הרי זה מכוון גם למר ולעוזריו במסגרת תפקידו בארצות-הברית ובניו-יארק בפרט והרי כמדובר כמה פעמים האוכלוסיה היהודית בניו-יורק היא גם כן בערך ג' מיליון נפש שליט"א.. [פשוט שאין בזה חס-ושלום משום מיעוט בחשיבות וקדושת ארצנו הקדושה ובחשיבות וקדושת עם קדוש היושב בארץ-הקודש]'.

'תפקידם הכי אחראי'

'תודה לבבית למר ולכל עובדי הבטחון ב'אל-על' בעד מיטב איחוליהם בקשר עם מלאת שלושים שנה לנשיאות חב"ד' – כך פותח הרבי מכתבו מג' שבט תש"מ (ספר 'מקדש מלך' כרך א' עמוד 74) ל'מר ראובן שי' ריבלין קצין ביטחון ממונה 'אל-על' בארצות הברית נמל התעופה קנדי'.

בהמשך כותב לו הרבי:

'יברכהו ה' ואת כל אחד ואחד מעובדי הבטחון מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובפרט בהצלחה מופלגה במילוי תפקידם הכי אחראי – 'לחיים ולשמחה ולשלום'. בכבוד ובברכה להצלחה. 'בשם תנועתנו ובשמי'.

באותו יום שיגר הרבי שני מכתבים נוספים. הראשון ל'צוות פקידי ועובדי 'אל-על' נמל התעופה 'קנדי' ה' עליהם יחיו' (ספר 'ליקוטי שיחות' כרך כ"א עמוד 371), שם מודה הרבי על שיתוף הפעולה עם פעילי חב"ד:

'בהזדמנות זו אביע רגשי תודה והכרה לכל אחד ואחד מהם, בעד האהדה והסיוע לאנשי חב"ד במסגרת פעילותם בין נוסעי 'אל-על' לקרבם יהדות, התורה ומצוותיה – אשר בוודאי שימשיכו לשתף פעולה בזה ועוד יוסיפו בזה כהנה וכהנה'.

ומכתב נוסף:

'וכאן מקום אתי להביע רגשי תודה והכרה, בשם תנועתנו ובשמי באופן אישי בעד האהדה והסיוע אשר אנשי חב"ד מקבלים מהנהלת 'אל-על' ועל אנשיה, במסגרת פעולתם בנמלי התעופה לעודד ולקרב את אחינו בני-ישראל הנוסעים ולמשכם בחבלי אהבה למסורת אבותינו תורתנו ומצוותיה, ולנכסי עמנו הנצחיים. והרי מכתבו ורחשי לבבו מחזקים תקוותי אשר כבודו וכל אנשי 'אל-על', שיחיו, ימשיכו בזה גם להבא ועוד יוסיפו בזה'.