בעומדנו ביום המר והנמהר כ"ז אדר, בו אירע לרבי אירוע בריאותי, אנו מגישים סיפור מיוחד שסיפר הרב מאיר הרליג, ששימש כמשמש בקודש שנים רבות • 'הייתי עכשיו בחדרו של הרבי והרבי היה מאוד נסער.. כל מה ששאלתי הרבי סימן בראשו לשלילה.. ואז שאלתי את הרבי, באם הרבי מודאג ממה שיהיה 'לאחר זמן' (ג' תמוז)?'.. • לסיפור המלא
•••
מספר הרב מאיר הארליג, ששימש כמשמש בקודש שנים רבות:
לאחר האירוע בכ"ז באדר התשנ"ב, לא ידעתי מתי בדיוק הרבי יבקש לברך על ארבעת המינים, ולכן הייתי מגיע מוקדם בכל בוקר של חג הסוכות החל מהשעה שבה מותר כבר בבוקר לברך, וממתין לרבי שיצא.
בוקר אחד בעודי ממתין, יצא מחדרו של הרבי אחד האחים המטפלים, ואמר לי (מבלי שאשאל אותו דבר) אני רוצה לספר לך משהו. הייתי עכשיו בחדרו של הרבי והרבי היה מאוד נסער. שאלתי את הרבי: האם הרבי אינו חש בטוב? האם הרבי רוצה לשתות? והרבי סימן בראשו לאות שלילה.
המשכתי לשאול באם הרבי רוצה לרדת מהמיטה, ושוב סימן בראשו לשלילה, ושוב שאלתי באם הרבי רוצה לשבת והרבי סימן לשלילה, וכל מה ששאלתי הרבי סימן בראשו לשלילה.
ואז שאלתי את הרבי, באם הרבי מודאג ממה שיהיה 'לאחר זמן' (ג' תמוז)? והרבי הנהן בראשו, והמשכתי לשאול באם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות? והרבי שוב הנהן בראשו, ושאלתי באם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים והמקושרים? והרבי סימן בראשו לאות 'הן'..
רואים אנו איך שללא הפסקה הרבי דואג וחושב תמיד עלינו, החסידים.
