הרבי בחריפות: 'בלי לימוד תורה – סימן שאלה על כל העסקנות ציבורית שלך'

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה חלק מתוך 'יחידות' נדירה הרבי מלך המשיח בחודש תשרי תשל"ז, לאחד מעסקני חב"ד מארץ הקודש, ובו דורש הרבי בצורה חריפה שעל כל עסקן ציבור ו'שליח' לקבוע עיתים ללימוד התורה ועבודת השם, ולא רק שזה מוכרח לעבודתו האישית – אלא נראה במוחש שבזה תלויה הצלחתו בשליחות • 'המבחן אם הוא באמת 'עוסק בצרכי ציבור באמונה' – שזה לא מפריע ללימוד התורה ולעבודת ה' שלו. ומי שבכלל אין לו קביעות עיתים זהו עניין פראי והנהגה פראית.. וההבהלה שבדבר שאתה 'סוחב' אותי בעניין זה. כי ההצדקה שלך שאין לך זמן ללימוד התורה, הוא מכיוון שאתה עוסק בעניינים שלי! ובהכל אני אשם'!.. • לכתבה המלאה

•••

 ☚ חשיפה בלעדית: הרבי כותב בחריפות נגד המזלזלים בתפילה באריכות ובמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן 

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה חלק מתוך 'יחידות' נדירה הרבי מלך המשיח בחודש תשרי תשל"ז, לאחד מעסקני חב"ד מארץ הקודש, ובו דורש הרבי בצורה חריפה שעל כל עסקן ציבור ו'שליח' לקבוע עיתים ללימוד התורה ועבודת השם, ולא רק שזה מוכרח לעבודתו האישית – אלא נראה במוחש שבזה תלויה הצלחתו בשליחות.

לתמליל היחידות:

'אינני שומע ממך אף פעם על קביעות עיתים לתורה, ומכיוון שאינני שומע – סימן שאין לך קביעות עיתים, כי אם היה לך קביעת עיתים בוודאי היית מדווח לי, שכן בוודאי רצונך לגרום לי נחת רוח. וזה שאין לך קביעות עיתים לתורה, זה מטיל בספק ובסימן שאלה את כל העסקנות ציבורית שלך. 

וכפי שאומרים כל שבת 'וכל מי שעוסקים בצורכי ציבור באמונה – הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם'. מהו ה'שכרם'? לכל לראש שיהיה להם הצלחה רבה בלימוד התורה. שהעסקנות הציבורית שלו לא תפריע ללימוד התורה שלו.

וכפי ששאלו פעם את הרבי ה'צמח צדק', שהיו לו אלפי אלפים של חסידים, איך הוא מספיק לכתוב כל כך הרבה דברי תורה, וענה ה'צמח צדק' שכשיש סייעתא דשמיא יש גם 'נביעת הקולמוס'. ואפילו שאף אחד לא יכול להשוות את עצמו ל'צמח צדק', אבל 'שמץ מינהו' יש לכל אחד, וכאמור, המבחן אם הוא באמת 'עוסק בצרכי ציבור באמונה' – שזה לא מפריע ללימוד התורה ולעבודת ה' שלו. ומי שבכלל אין לו קביעות עיתים איז דאס א וילדע זאך און א וילדע הנהגה [= זהו עניין פראי והנהגה פראית].

 ☚ מכתב נדיר נחשף: ההשקעה באריכות התפילה סותרת ללימוד התורה? 

כל זה הוא בקשר לעוסק עצמו, אבל האמת היא שמי שאין לו קביעות עיתים – זה פוגם בכל העסקנות ציבורית שלו. וכפי שרואים במוחש שעסקן או שליח ככל שיש לו יותר קביעות עיתים לתורה, כך גדולה יותר ההצלחה בפעילות שלו, וכן להיפך. און די הבהלה שבדבר – אז דו שלעפסט מיר אריין אין דעם [= שאתה 'סוחב' אותי בעניין זה]. כי ההצדקה שלך שאין לך זמן ללימוד התורה, הוא מכיוון שאתה עוסק בעניינים שלי! און אלעס בין איך שולדיק [= ובהכל אני אשם]!..

ועל כל פנים שמכאן ולהבא יתוקן הדבר, ובהחלטה נחושה באופן של 'אזוי און ניט אנדערש' [= כך ולא אחרת]. שלא יעבור שום יום בלי קביעות עיתים לתורה, וכל המוסיף מוסיפין לו בכל העניינים, לכל לראש בהצלחה רבה ומופלגה בכל העסקנות הציבורית שהוא ממונה עליה, ועד לחיים הפרטיים, בבני חיי ומזונא רויחא, כפשוטו, למטה מעשרה טפחים'.