לחצו כאן לתרומה
כבר בשלהי שנת תשכ"ח, בעיצומה של התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, הציב הרבי תמרור אזהרה בוהק אל מול מדיניות הביטחון של ישראל – למען הגנה על יהודים בארץ הקודש • בעדותו של הקונסול מר צבי כספי ובשיחות קודשו, נחשפת ראייה תורנית וביטחונית צלולה: הכניעה ל'מוסר המזוייף' והעדפת כליאת מחבלים על פני הכרעתם, הן שהובילו למעגל הדמים של עסקאות השבויים • לכתבה המלאה
☚ הרצח המתועב והאכזרי של ה'עובד' מחוליות המחבלים בפרדסי כפר חב"ד
האזהרה הראשונה: חודש חשוון תשכ"ח
זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד 'קונסול לעניינים יהודיים', התקבל מר צבי כספי ליחידות אצל הרבי. במהלך הפגישה, התייחס הרבי בביקורת נוקבת להחלטה להשאיר את המחבלים והאוכלוסייה העוינת בערים לאחר המלחמה, במקום לנצל את רגע ההכרעה:
'אתם עשיתם שגיאה גדולה. הרוצחים האלה הוציאו סדין לבן [נכנעו] ונתתם להם להישאר! למה פחדתם? הרי נפלו עליהם אימה ופחד כשבאתם במלחמה – למה לא נתתם להם לברוח? חששתם שהעולם ידבר עליכם? – הרי כל העולם מלא פליטים?!'..
באותה הזדמנות, הטביע הרבי את חותמו על סוגיית המחבלים הכלואים באזהרה שנשמעת היום מצמררת בדייקנותה:
'אתם טועים גם בכך שאתם לוכדים מחבלים ומכניסים אותם לבית-הסוהר. מחבלים אלה באים כדי להרוג, והבא להורגך השכם להורגו.. אתם תשלמו ביוקר על כך שאתם מכניסים אותם לבתי-סוהר, משום שיבואו אליכם בעתיד בדרישות שונות של עיסקאות שחרור וחליפין'.
הניתוח המפורט: חודש כסלו תשמ"ו
שנים רבות לאחר מכן, בשיחת קודש שנשא הרבי ב'זאת חנוכה' תשמ"ו, פירט הרבי מדוע שיטת הכליאה לא רק שאינה פותרת את הבעיה, אלא מהווה 'פרס' לטרור ומחלישה את כוח ההרתעה של צה"ל:
'בשטחי יהודה ושומרון.. מסתובבים מחבלים שהרגו כבר עשרות אנשי צבא.. ומטבע הדברים – מצב כזה מחליש את הפחד של הערבים מפני הצבא הישראלי ומעודד אותם להוסיף בפעולות חבלה'.
הרבי הסביר בלהט כי הניסיון 'להטיל פחד' באמצעות כליאה הוא חסר תועלת:
'אף מחבל אינו פוחד מ'עונש' של ישיבה בבית-סוהר ישראלי – אדרבה: שם יקבל את צרכיו, אכילה, שתיה ודירה – מן המוכן – מה שאינו זוכה לקבל כאשר מתגלגל בכפרו'..
הכתובת על הקיר: 'תמידים כסדרם'
שיאו של הכשל, לפי הרבי, הוא הידיעה המוקדמת של המחבל כי הכלא הוא תחנה זמנית בלבד בדרך לחופש. בשיחתו בשנת תשמ"ו הגדיר זאת הרבי כריטואל קבוע ומסוכן:
'ומה גם שתוך זמן קצר תתבצע עיסקה של 'החלפת-שבויים', שבה ישחררו אותו, ביחד עם עוד מאות מחבלים כמותו, עבור 3-5 יהודים, כפי שהיה בעבר ונעשה כבר באופן של 'תמידים כסדרם".
סיכום: הדרך לביטחון אמיתי
עבור הרבי, הגישה הביטחונית אינה נפרדת מההלכה. העיקרון של 'הבא להורגך השכם להורגו' אינו רק הוראה מוסרית, אלא כלי אסטרטגי חיוני למניעת סחיטה עתידית ולשמירה על חיי יהודים. דבריו של הרבי, החל מחורף תשכ"ח ועד לשיחות המפורטות בשנות תש"מ, מהווים משנה סדורה המלמדת כי רחמנות על אכזרים הופכת, בסופו של דבר, לאכזריות על רחמנים ולפגיעה בביטחון היהודים בארץ הקודש.
