געגועים מאוצרות חב"ד: תנועת הכמיהה האבודה לר' שלום חריטונוב – 'עס בענקט זיך אהיים'

'עס ביינקט זיך אהיים': עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש להאזנה תנועה עמוקה וספוגת דביקות שהתגלתה לאחרונה, מתוך היכל הנגינה הליובאוויטשאי • מה קורה כשתנועה חסידית מרעידת נפש נשארת חבויה בארכיון במשך יובל שנים? התנועה רוויית הגעגועים הולחנה על ידי הבעל-מנגן הנודע ר' שלום חריטונוב ע"ה, בביצוע אותנטי של בנו ר' שמשון ע"ה, שהושמטה בזמנה מאלבום המופת עקב מגבלת מקום • בפנים: הביצוע המלא להאזנה והרקע ההיסטורי • לכתבה המלאה

☚ ניגון שמיימי שכולו התעלות ודביקות: ר' זלמנ'ס עבודה ניגון

בעולם הנגינה החב"די, ניגוניהם של האחים לבית חריטונוב, מקבלים מקום מיוחד של נגינה חסידית שהתבטא מההתבוננות ב'עבודת התפילה' הליובאוויטשאית, זו החודרת בידיעה והכרה אל עומקה של חסידות. ניגוניו של המלחין והחסיד הנודע, מבחירי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש – ר' שלום חריטונוב ע"ה, הפכו לנכסי צאן ברזל בין ניגוני ליובאוויטש.

בשנת תשל"ג, בעידודו ובהסכמתו הקדושה של הרבי, יצא לאור האלבום 'ניגוני שלום'. בתקליט ההוא, ביצע בנו, החסיד ר' שמשון חריטונוב ע"ה, את ניגוני אביו באותו ניחוח אותנטי ובקול מרשים המרעיד את נימי הנפש. לאחרונה, עם פרסומם של קבצים מתוך ההקלטות ההן, נרשמה התרגשות רבה בקרב בעלי מנגנים וחסידים ברחבי תבל, כאשר נחשפה תנועה קצרה ומופלאה שלא נכנסה בתקליט המקורי מפאת מגבלת מקום, ונותרה חבויה בארכיון המשפחתי במשך חמישים שנה.

'הגיוני רוח נשגבים מאוצרותיה של חב"ד'

בהקלטה שלפנינו, מבצע ר' שמשון את התנועה כשהיא ללא מילים. אולם בנו, ר' אברהם חריטונוב שיחי' מקראון הייטס, מגלה כי לניגון יש מילים באידיש, ככל הנראה מפרי עטו של הסבא המלחין: 'עס ביינקט זיך אהיים, צו דעם טאטען אהיים, צו דער מאמען אהיים' [= הנפש מתגעגעת הביתה. אל אבא – הביתה; אל אמא – הביתה]. תנועה זו, המבטאת כמיהה חסידית עמוקה לעולם הבית והשורשים, היא מסמך מוזיקלי מרעיד המשקף את מהות הנגינה החסידית – שאיפה להתעלות והשתפכות הנפש.

מבצר חב"די של עבודת הלב

בקשר לפרסום התנועה, אנו מגישים את הדברים שנדפסו בזמנו על גב עטיפת התקליט 'ניגוני שלום', המתאר בשפה חסידית שורשית את דמותו של הבעל-מנגן ואת צביון יצירותיו:

ניגוני שלום

התקליט 'ניגוני שלום' – שמופיע בזה לאור בהסכמתו ועידודו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש – מכיל הוא את יצירתי ניגוניו של הרב החסיד התמים, המנגן המפורסם, ר' שלום ז"ל חאריטונוב. מוצאים לאור ומושרים, על ידי בנו – יבדל לחיים טובים – הרב התמים ר' שמשון שי'.

••

ר' שלום ז"ל, היה נצר משפחת חסידי חב"ד מיוחסה, נולד בשנת תרמ"ו, בעיר ניקולאיעוו (רוסיא), עיר מפורסמה מדורי דורות למבצר חב"די. הוא היה מקושר בכל נימי נשמתו, בלהט נפשי ובהתמסרות עזה ופנימית, לכבוד קדושת אדמו"ר מהורש"ב נשמתו עדן, ואחר כך לבנו ממלא מקומו – כבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ זי"ע.

בשנות לימודו למד הוא בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, בהיותה אז בראשיתה של פריחתה והתפתחותה. ר' שלום התגדל והתעלה על מבועי החסידות, והיה נמנה על בחירי ואצילי החסידים, החודרים בידיעה יסודית לתוכו ועומקו של ענין בתורת החסידות, העובדים את ה' ב'עבודה שבלב זו תפילה' ברוחה של החסידות.

שלשלתה של משפחת ר' שלום ז"ל, חוננה מהשם יתברך להיות מרוכשים בחוש בנגינה ראוי לשמו, היו בעלי חוש בנגינה בכלל ובשירה ובנעימה בפרט. וכתוצאה ישירה מזה, היו בעלי תפילה ומחברי ניגונים מצויינים, בקנין שם טוב, ותפסו מקום חשוב ונכבד בעולם הנגינה.

ואמנם ר' שלום, עלה בגורלו מורשה ברוכה, עשירה ורב גוונית, בו התרכזו במידה גדושה המידות העיליות שמגוון בענין הנגינה: הן בידיעה יסודית ומקיפה בחכמת המוסיקה (כולל גם קריאה וכתיבה של תוי נגינה במהירות מופלאה); הן באמנות השיר והניגון – בנועמו ויופי ביטויו; והן בחוש וכשרון השכלול – בסיפוגו תוכן סדור ורב הערך.

היצירות המקוריים ממנו, כוללים הם: (א) ניגונים בנוסח המסורתי של חב"ד, (ב) מנגינות לקטעים מנוסח התפילה. הצטיינותם – בעיקר: הוא באופיים ובצביונם החב"די, זאת אומרת, מבטאים דקות ונעימות נפשי, עמוקה ופנימית; באיחוד של תנועות המביעות השתפכות ודביקות הנפש מצד אחד ורגשנות עזה ושוטפת מאידך – כי על כן, כולם מיוסדים הם על תוכן חסידותי מעמיק, זאת אומרת הגיוני רוח נשגבים מאוצרותיה של חב"ד העשירים לאין קץ.

אין פלא, איפוא, שהם פולסים דרך וחודרים עמוק עמוק בלבבות השומעים, ומעוררים בהם התרגשות נפשית ופנימית – שאיפה להתעלות; געגועים והשתוקקות – להתעתק לעולם רוחני ואצילי, להיותם – כאמור – ספוגים טוב טעם מיוחד, וחן נדיר שופע מהם.

כבוד קדושת הנשיאים אדמו"רי חב"ד, מאז ומתמיד חיבבו מאד את יצירותיהם של משפחת חאריטונוב, ומתמיד עומדים הם בשורה החשובה להתועדויות החסידותיות. ר' שלום העלה נשמתו ליוצרו – לאחרי הרפתקאות הרבות שעברו עליו בהמצב ששרר אז במדינת מולדתו שמאחורי מסך הברזל – בערב שבת קודש פרשת 'וארא' בעלות המנחה, כ"ה טבת, שנת תרצ"ד, בעיר מוסקבה ושם מנוחתו כבוד, תנצב"ה.

מילות גב התקליט הללו מקבלות כעת משנה תוקף: 'ספוגים טוב טעם מיוחד, וחן נדיר שופע מהם'. הכמיהה החסידית הבאה לידי ביטוי בתנועת הגעגועים שנחשפה, ממשיכה לפלס דרך ולחדור עמוק אל לבו של כל מבקש ה', המתגעגע 'אהיים' – אל הבית הרוחני האמיתי.

האזינו לניגון המיוחד >>