לחצו כאן לתרומה
שליחות אמיתית אינה חיפוש עצמי דרך מעטפת של עשייה, אלא ביטול מוחלט לרצון המשלח – שבו האדם אינו מונח ב'מי אני?', אלא כולו שקוע בשאלה 'מה צריכים ממני?'. וכדי שההשפעה הזו תכבוש לבבות, היא חייבת לנבוע מפנימיות אמיתית, מלימוד חסידות 'אליבא דנפשיה' ומעבודת התפילה שמוכיחה מיהו בעל הבית האמיתי • אנו מגישים לפניכם את הטור השבועי של הרב לוי זלמנוב – עורך מגזין 'לחלוחית חסידית' • לכתבה המלאה
☚ כדי להגיע לאחדות החסידים – יש להתפלל באריכות • הרב דוד לידר
מיהו 'שליח'?
כשעומדים בעת 'כינוס השלוחים העולמי', בין אלפי שלוחים מכל קצוות תבל המתכנסים בבית חיינו – 770, הלב מתמלא התרגשות. אבל דווקא ברגעים הללו, כדאי וראוי לעצור לרגע ולעמוד על עומק משמעות המושג: מהו בעצם 'שליח'? לכאורה, כולנו יודעים שכל יהודי יורד לעולם כדי למלא את שליחותו של הקדוש ברוך הוא. כולנו שלוחים של ה'.
אבל הרבי מעמיד הגדרה ייחודית ועמוקה בהרבה לעניין השליחות: שליח הוא מי שמסור לשליחותו בכל ה'מעת-לעת' שלו. שליחות אינה חצי משרה, היא אינה 'עבודה' במובן הרגיל, ואפילו לא סדר יום עמוס. שליחות היא הגדרה קיומית שבה כל 24 שעות היממה מקיפות את מילוי התפקיד בהפצת היהדות והמעיינות חוצה. הגדרתו הראשונית של השליח היא שהוא 'לא מונח בעצמו'. הוא מונח כולו בהשפעה ובעזרה ליהודי שני.
אבל כאן מגיעה אבן הבוחן האמיתית: לא מספיק להיקרא 'שליח' כדי להיות שליח. ייתכן אדם שעוסק בהשפעה על אחרים, פועל ומפיץ – אבל בסתר ליבו, הוא משפיע כדי להגדיל את עצמו. כמובן, גם זה עדיף מכלום, אבל זו איננה התכלית. שליחות אמיתית דורשת מהפך תודעתי פנימי: מעבר מהשאלה 'מה אני צריך?' לשאלה 'מה צריכים ממני?' – מהי הכוונה העליונה שאותה עליי להשלים כעת.
זהו אתגר יומיומי שנוגע לכל שדה שליחות – הן לשלוחים הפועלים בערי השדה והן לשלוחי החינוך (אשר כידוע, על פי הוראתו המפורשת של הרבי, נכללו יחדיו בספר השלוחים). ייתכן שהאדם מגיע מרצון טוב להתמסר לחינוך הזולת, אך לעיתים, בלי ששמים לב, הדבר מתמסמס. יצר הרע הוא פיקח גדול. הוא יודע בדיוק איך לפגוע דווקא באלו שעומדים בחזית, בראש שדה הקרב להבאת הגאולה. הוא לא יבוא ויגיד לשליח 'תפסיק לפעול'; הוא פשוט ישכנע אותו לחפש את עצמו בתוך העניין, ולא את העניין עצמו. אצל אחד זה מופיע בדקות ואצל השני בגסות, אבל הניסיון הזה קיים אצל כל אחד ואחד מאיתנו.
הרבי הרש"ב מגדיר זאת ביסודיות נפלאה: מי הוא 'עובד השם'? עובד ה' הוא אדם שאכפת לו שעבודת ה' תהיה קיימת בעולם – ולא שדווקא הוא יהיה ה'עובד'! הסיבה שעל האדם לדאוג קודם כל לעבודת ה' של עצמו איננה משום שהוא המרכז, אלא מפני שעל עצמו יש לו את יכולת ההשפעה הגדולה ביותר, וכך נפסק שזהו רצון ה'. ובמיוחד שרק כאשר האדם עובד עם עצמו בעבודת פנימית חסידית, ההשפעה שלו על אחרים הופכת להשפעה פנימית ואמיתית – כפי שמובא בחז"ל: 'דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב'.
שליח שמפיץ יהדות וחסידות מן השפה ולחוץ, בצורה מעשית בלבד – פועל דבר טוב, אבל הפעולה שלו אינה כובשת את הלבבות. לעומת זאת, כאשר שליח לומד חסידות 'אליבא דנפשיה', כשהוא משקיע בעבודת התפילה באריכות ובקביעות – הוא לא רק 'מעביר חומר', הוא 'חי' את מה שהוא משפיע לאחרים.
וכפי שהרבי מתבטא בשיחת פרשת 'ויקרא' תשמ"ב, ש'אבן הבוחן' לכך שיהודי עוסק כל השבוע בהגשמת רצון השם, זה כאשר הוא מתפלל באריכות בשבת קודש (לכל הפחות). כי עבודת התפילה גורמת לאדם להתבטל ולחוש שהוא לא המרכז, אלא הקדוש ברוך הוא זה הדבר העיקרי! הוא מחפש לממש ולהשלים את רצון המשלח – ולהביא בפועל ממש את התגלות משיח צדקנו!
