אנו מגישים טור על חשיבות לימוד וקיום חלק ההלכה המעשית שבתורה • ישנם תופעה של בלבול וחילוק בין 'הרגשים' חסידיים לבין קיום ההלכה היבשה. כאילו חלילה 'חסידישקייט' יכולה לסתור ולגבור ל'אידישקייט'.. עד שישנם כאלו שפשוטה להם האפשרות לוותר אף על סימנים שלמים בשולחן-ערוך, בכדי למלא ולספק את רגשותיהם ה'חסידיים'. יש להבהיר ולהדגיש, שלא ייתכן 'הרגש' חסידי כל שהוא שסותר בכל שהוא לענייני הלכה ומנהגי ישראל! זה פשוט מופרך לחלוטין • לקריאה
•••
הבורא זיכנו ונתן לנו את מלוא האפשרות לדעת מהו רצונו המוחלט, בכל רגע במהלך היום. הוא החליט אלו הנהגות מתאימות לנו ואלו אינם. מה מדברים ומה לא. איך אוכלים וכיצד. הכל. כל זה לוקט בספר 'שולחן ערוך'. זהו ספר הדרכותיו המעשיות הבסיסי לכל יהודי באשר הוא. זה אל"ף בי"ת של יהדות וחסידות.
אחד ההוכחות המרכזיות עליהם חוזר הרבי מלך המשיח, בהקשר לנכונות דרכה של החסידות, היא העובדה שחסידים הינם מקפידים ביותר על ענייני הלכה, עד כדי מסירות נפש אף על קוצו של יו"ד. ניתן אכן לראות זאת הלכה למעשה בסיפורי החסידים בכל דורות החסידות, אודות הקפדתם היתירה בקיום השולחן-ערוך.
ישנם תופעה של בלבול וחילוק בין 'הרגשים' חסידיים לבין קיום ההלכה היבשה. כאילו חלילה 'חסידישקייט' יכולה לסתור ולגבור ל'אידישקייט'.. עד שישנם כאלו שפשוטה להם האפשרות לוותר אף על סימנים שלמים בשולחן-ערוך, בכדי למלא ולספק את רגשותיהם ה'חסידיים'.
יש להבהיר ולהדגיש, שלא ייתכן 'הרגש' חסידי כל שהוא שסותר בכל שהוא לענייני הלכה ומנהגי ישראל! זה פשוט מופרך לחלוטין. הקדוש ברוך הוא קבע שרצונו האלוקי 'יתבטא' דווקא בהלכה שנפסקה. 'הרגש' או מנהג חסידי יכול אך ורק להוסיף ביראת שמיים ובכובד הראש כלפי הבורא. פשוט שלא להביא לזילותא בשולחן-ערוך ובהליכה מעשית באורחותיו. קיום מלא של הלכות ומנהגי חב"ד, זה ממש מינימום ותחילת הדרך לתואר 'חסיד'..
בדורנו הרבי שליט"א חידש את הישנות וחיזק את מרכזיות לימוד ההלכה הפרקטית. אחד ממלחמותיו שעשה והצליח רבות, הוא עשיית 'סדר' לימוד ענייני הלכה בישיבות.
'לכל לראש מוכרח הלימוד בהלכות הצריכות בחיי היום יומיים.. והלוואי היו מכניסים לימוד זה בתוכנית כל הישיבות' [מכתב י"ד תמוז תשי"ח], 'לדאבון הרב ביני לבינו.. ככל אשר תגדל ידיעת הבחור בתורה תמעט אצלו הידיעה בהלכות..' [אג"ק חלק י' עמוד קל], 'והלוואי היו מנהיגים לימוד זה אפילו בישיבות הגדולות כי בעוונותינו הרבים ידיעת הדינים של חלק אורח-חיים חלושה במאוד מאוד והרי שגגת תלמוד עולה וכו" [אג"ק חלק ט"ז עמוד קט], 'לידע את המעשה אשר יעשון שזהו עיקר הלימוד' [התוועדויות חלק ז' עמוד 114].
כן ניתן לראות את החשיבות הגדולה, לה מייחס נשיא דורנו לשיעורים בהלכה. רבינו מסביר שנוסף לכך שבשיעור יבינו טוב יותר את הלימוד, השיעור אף גורם להתעוררות וחשק בלימוד ההלכה.
'זה מכבר העירותי שימת לב כל אלו הלומדים.. יהיה גם כן שיעור לימוד הלכות המצויות ורגילות בחיי היום יום' [אג"ק חלק ז' עמוד רלח], 'ובוודאי יהיה גם כן שיעור בהלכות הצריכות.. כי אי איישר חלקי הייתי מתקן זה בכל מקום' [אג"ק חלק י' עמוד קמג], 'באתי בהצעתי להנהיג בכל מקום שיעור דהלכות המצויות הנוגעים למעשה.. וגודל הנחיצות בזה אינו דורש ביאור..' [אג"ק חלק ז' עמוד קפג].
עניין מעניין שניתן לשים לב, שהרבי מלך המשיח ממש 'דוחף' ללמוד מתוך ספרי 'קיצור שולחן ערוך' ודומיו, מכיוון שעל ידם ניתן לדעת את ההלכה היישומית לביצוע.
'ויש לקחת הלכות המצויות למעשה מספר 'דרך החיים' או מקיצור שולחן ערוך' [אג"ק חלק ז' עמוד קפג], 'הנה לדעתי יש ללמוד סימנים מלוקטים מקיצור שולחן ערוך ודווקא בקיצור שולחן ערוך ששם באים הדברים בקיצור' [אג"ק חלק י"ג עמוד כד].
הלימוד וביצוע ההלכות, גורם ופועל על המבצע, יראת שמיים יתירה ובמילא פשוט יותר לחוש את הבורא בזמן עבודת התפילה או לימוד התורה באין ערוך! קיום מדוקדק וחותך של השולחן ערוך, זה ממש בסיס לחידושה של תורת החסידות ש'והנה השם ניצב עליו'..
כמו שהתבטא הרבי שהוא 'יהודי של שולחן ערוך'..! כל התוועדות מסיים הרבי עצמו בהכרזה ש'אלו החייבים 'ברכה אחרונה' וודאי יברכו'.. בזה היא ההתקשרות. בזה שכל מהותנו תהיה 'יהודי של שולחן ערוך' במלוא מובן ההגדרה. להתבטל להלכות.
'צריך כל אחד לעשות קביעות בכל יום, לכל הפחות במשך כמה דקות, ללמוד הלכות הצריכות למעשה בפועל, כמו דיני הפסק בתפילה, דיני ברכות הנהנין וכיוצא בזה' [התוועדיות חלק ז' עמוד 114], 'נחוץ ביותר וביותר לימוד ההלכות הצריכות' [אג"ק חלק י' עמוד קצב], אין צורך להוסיף אחר המלך מאומה בחשיבות והזהירות בנושא ונזכה נאו ממש להתגלותו המושלמת כמלך המשיח.
