למה כותבים לרבי? האם אפשר לכתוב אליו על כל דבר? מה ההבדל בין מכתב רגיל לפדיון נפש? כיצד ניתן לכתוב לרבי מלך המשיח כיום? ומה הקשר לפרופסור מקצועי? • על כך ועוד בטור המורחב והברור שלפניכם. עכשווי • לקריאה
•••
'קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי'[1], כך מעיד על עצמו הרבי מלך המשיח. החשיבות המרכזית של כתיבת מכתב אישי לנשיא הדור, מוסברת לא פעם בתורת חב"ד. זהו נתח מכובד בהתקשרות של חסיד לרבו.
הרבי שליט"א דרש ותבע תמיד שיכתבו אליו כמה שניתן. ברבים ממכתביו מוסיף 'לאחר הפסק ארוך נתקבל מכתבו' ולשונות דומים[2]. יש לעדכן בהתקדמות או חלילה בנפילה. בכתיבה יש להיפתח לגמרי. להניח את הלב על השולחן. לכתוב מה טוב ומה חסר. כבן המתחטא לפני אביו.. 'מובן שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים'[3]. הרבי רוצה אותנו ולא את הניסוחים המכובדים דווקא. שנדע שהוא שמח בשמחתנו וכואב את כאבנו באופן אישי.
[אם כי משתדלים כמובן לכתוב בכתב ברור ובמילים מובנות[4], לאחר תוספת בקדושה על ידי טבילה במקווה באותו יום, נטילת ידיים קודם הכתיבה והחלטה אודות הוספה בתורה ומצוות בכדי להיות 'כלי' לקבלת הברכות וההשפעות הרוחניות. הכתיבה היא בעט על דף חלק ומכובד ובחתימת שם פרטי מלא ושם האמא]
נוסף לזה חשוב לדעת שאין לכתוב לרבי על כל דבר. הרבי שלל בחריפות את התופעה שכותבים סתם[5]. הרבי מלך המשיח הורה ככלל, להימנע משאלות פרטיות אצלו, אלא 'המענה הכללי לשאלות רבים: בעניני רפואה – כעצת רופא מומחה (ומה טוב שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות, ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' – כעצת ידידים מבינים; ובענייני עבודת ה' – 'עשה לך רב' וכיוצא בזה'[6].
ישנו שוני רב בין מכתב, דו"ח ופ"נ. במכתב החסיד שופך את ליבו ומתחנן בפני רבו ככל העולה ברגשותיו ללא הגבלות. זה אישי בינו לרבי. דו"ח זהו סיכום מחושב של כל הפעולות וחשבון מדוקדק בדרך כלל עם בשורות טובות. בדו"ח ביקש הרבי לפרט ככל הניתן. 'כל המפרט הרי זה משובח'. פ"נ כותבים רק בזמנים מיוחדים כמו ערב 'ראש השנה' ויום הילולא. לפ"נ יש נוסח קובע ומוגדר [הרבי כתב 'אנא לעורר רחמים רבים עלי.. בן..']. ניתן לבקש בקשות בגשמיות וברוחניות[7]. נוהגים לצרף אף 'דמי פ"נ' עבור 'קופת רבינו'.
האמור לא בא לשלול לכאורה, כתיבת דו"ח ובשורות טובות, אותם מקפידים לשלוח בכל עת וכמה שיותר. באגרות קודש רבות פונה הרבי שליט"א לבשר לו בשורות טובות על התקדמות בלימוד התורה בנגלה וחסידות, בעבודת התפילה, בהפצת המעיינות וכן גם בעניינים גשמיים[8]. הרבי מלך המשיח הסביר שכאשר יודעים שלאחר שעושים משהו יש לכתוב אליו, זה מוסיף בפעולות ובאיכותם על ידי המבשר[9].
לא פעם התאונן הרבי על חסידים מסויימים, שכותבים אליו רק כאשר קורים להם צרות והם מבקשים ברכה לצאת מהם. 'צרות חסידים', כך הגדירם מלכנו. אם יכתבו בשורות טובות בקביעות – לא יגיעו אליהם צרות, אמר הרבי מלך המשיח..
בזמננו 'קלקלתנו זוהי תקנתנו'.מכיוון שאיננו רואים את הרבי עדי רגע התגלות מלכנו, ניתן לכתוב לרבי באמצעות סדרת ספרי 'אגרות קודש' ולקבל את תשובתו באופן מיידי. כמובן שכל הכללים שנתן הרבי בנוגע לכתיבה אליו, תקפים בזה. בדרך כלל נמצאת תשובה ברורה. אך לא תמיד הרבי עונה (זוהי דרכו גם לפני ג' תמוז) ואין צורך לחפש ו'להמציא' תשובה. הרבי מברך ומשפיע גם בלי תשובה.
כמובן לא לשכוח לקשר את היהודים בסביבתנו למנהיג הדור, באמצעות כתיבה אליו בספרי ה'אגרות קודש'. בדיוק כמו שהיינו מפרסמים לכל שישנו רופא גדול, שסגולותיו מוכחות – כך והרבה מעבר, עלינו לגלות לכל יושבי תבל את כתובתו של מלך המשיח – הרבי. שכולם יצליחו בגשמיות וברוחניות[10].
כאשר מתרגלים, זה פשוט כיף לכתוב לרבי מלך המשיח.. זה עושה סדר בעבודת השם. זה עוזר לעשות חשבון נפש אמיתי וכנה. צריך לעשות קביעות בזמן ובעיקר בנפש. אכתוב לרבי ויהי מה. הכתיבה גורמת לחשב מסלול מחדש ולהחליט להיות טוב יותר וחסיד יותר. היצר הרע נלחם בזה המון.. הוא יודע כמה זה קריטי לניצחון היצר הטוב… נקבל על עצמנו את מלכותו של הרב מלך המשיח. נתמסר אליו לחלוטין. כך נעבוד את הבורא ברצינות ובאמת. הרבי מנווט על צעד ושעל. כיף להיות בטל לרבי..
••
[1] שיחת ט"ו שבט תשכ"א.
[2] 'בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא – העמידה בקישור מכתבים – מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [= ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא' (כ"ח מנחם אב תש"י).
[3] 'מקדש מלך' חלק ג' עמ' קפח.
[4] 'לאחרי בקשת סליחה וכו' – כמו ש'לשון ברורה' מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון חז"ל (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש' (ליקוטי שיחות כרך ל"ט עמ' 357).
[5] 'ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח. העיקר הוא לכתוב מכתבים.. לכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהי', אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר – מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי – לקחת ספר וללמוד… נגלה או חסידות, תניא וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל, יעסוק בהפצת המעיינות חוצה, או בשאר עניני תורה ומצוות' (שיחת יום ב' פ' תולדות תשמ"ט).
[6] שיחת ש"פ בשלח תשמ"ח.
[7] שיחת 'אחרון של פסח' תש"י.
[8] 'הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו" ('מקדש מלך' חלק ג' ע' קעג).
[9] ט' אייר תשי"ט.
[10] מכתב הרבי מלך המשיח מט"ו בשבט תש"ט, למשפיע ר' שלמה חיים עליו השלום קסלמן.
תגובה אחת
לא ממש הבנתי, מניין המקור שהכתיבה לרבי שליט"א היא להכניס את המכתב לאגרות קודש? נכון שיש את הלשון באג"ק י' שבט תשי"א "להניח הפ"נ אח"כ בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי – בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו." אבל שם כתוב "מאמר, קונטרס וכו'" מניין הקביעה החדשנית שיש להכניס דווקא באגרות קודש? לכאורה יש לתקן שניתן להכניס בכל ספר של הרבי.