לחצו כאן לתרומה
יש הבדל מהותי בחיים בין תודעת 'עובד השם' ל'עובד אלוקים'? לפניכם טור אישי על מהות עבודת השם בדרך תורת חסידות חב"ד, מאת הרב לוי זלמנוב – עורך מגזין 'לחלוחית חסידית' • 'זה שמתעסק ב'אתכפיא', הוא חש שהאמת היא למעלה מהעולם. אלוקות זה משהו נפלא ומרומם, שכדאי להתבטל בפניו. אך העובד השם, זה שמתפלל באריכות, הוא קולט שגם העולם הוא אלוקות, ויש לגלות זאת ב'תחתונים'. וזו המטרה העיקרית של חסידות חב"ד – ולזה, אין כביש עוקף 'עבודה'.. • לטור המלא
☚ נדיר: 'עבודת התפילה' של החסיד ר' ישראל נח בליניצקי • להאזנה
פעמים רבות, כאשר האדם מרגיש קושי בעבודתו, והוא לא מצליח להגיע להישגים שמספקים אותו, הוא נזכר בדברי רבינו הזקן בספר ה'תניא', שעיקר עניינו של 'עובד אלוקים' זו לא התוצאה, אלא העיקר היא היגיעה וההשקעה, יותר מהרגילות שלו. כך החסיד ממשיך להשקיע בקבלת עול ובביטול מוחלט, למרות שאינו מרגיש את החיבור והשייכות שלו לעניין, אך הוא יודע ברורות שכך הוא הרצון העליון – ועליו לבצע בשמחה רבה את רצונו.
האמת היא שזה אכן יסוד העבודה. תחילת הדרך (שנמשכת תמיד), היא ההתמסרות המוחלטת ללא שום רצונות אישיים, ובמילים אחרות זוהי עבודת ה'אתכפיא' במובן מסויים. שהאדם כופה את רצונו, למען רצון הקדוש ברוך הוא. אך זוהי רק הקדמה לעיקר העבודה. עיקר עבודת השם היא החיבור הפנימי והאישי לרצון השם. לא לעשות את הדברים רק בקבלת עול, אלא לחבר את הנפש הבהמית שהיא תאהב ותהנה מעניינים רוחניים.
כאשר האדם מבין כמה תורה ומצוות זה דבר טוב ונעים, וכמה זה נכון וכיף להיות יהודי ירא שמיים, זוהי העבודה האמיתית. זה יכול להיראות בחיצוניות כמציאות וישות, שהרי האדם מרגיש את התענוג בקרבת השם, אך האמת היא שהוא עושה זאת כי זהו רצון השם, וגם זה נעשה בהקדמת ה'אתכפיא', בכדי שתמיד הוא יזכור שהעובדה שהוא מתחבר בשמחה לאלוקות, זה כי רק כך רצון השם.
ולזה הגיעה תורת החסידות. שהאדם יצליח לחבר את המוח שלו (חב"ד) ואת הלב שלו (חג"ת), לקיום תורה ומצוות (נהי"מ). וכפי שהרבי הרש"ב מסביר ב'קונטרס העבודה' במילים חריפות, עד כמה מוכרחת העבודה מיראה וה'אתכפיא', והוא פוסק ש'אי אפשר בלעדה כלל'.
אבל מיד לאחר מכן, הוא קובע שלא זוהי ה'עבודה'.. 'עבודת השם' זה החיבור הפנימי והאישי של האדם, שנעשה בהתבוננות בחסידות בעת 'עבודת התפילה'. אז האדם יושב עם עצמו בצורה כנה, ומשתכנע במוח ומרגיש בלב, עד כמה אלוקות זה הדבר הכי נכון והכי נעים לחיים טובים ובריאים.
זו תודעה עמוקה יותר. 'עובד אלוקים', זה שמתעסק ב'אתכפיא', הוא חש שהאמת היא למעלה מהעולם. אלוקות זה משהו נפלא ומרומם, שכדאי להתבטל בפניו. אך ה'עובד השם', זה שמתפלל באריכות, הוא קולט שגם העולם הוא אלוקות, ויש לגלות זאת ב'תחתונים'. וזו המטרה העיקרית של חסידות חב"ד, לחבר עליונים ותחתונים בגאולה השלימה. ולזה, אין כביש עוקף 'עבודת השם' (כלשונו החדה של המשפיע הרב משה מרדכי ארנשטיין ע"ה)..
