מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה שיחה מעוררת וחדה של הרבי מלך המשיח, בנוגע לחשיבות העצומה של 'שמירת הברית' בעבודת השם, עד כדי כך שהיא הסיבה לאריכות הגלות ובזה תלויה ביאת המשיח • למה עניין 'שמירת הברית' נוגע להצלחה בעבודת התפילה ולימוד התורה? למה אדמו"ר הזקן מדבר במילים איומות בנוגע לשמירת אות ברית קודש? ומה הדרך לתקן את פגם הברית? • לשיחה המלאה
•••
☚ הרבי בחריפות: פרסום גודל עוון 'שמירת הברית' – מציל נפש בחורי ישראל
'ובהקדים הידוע חומר הענין הקשור עם החטא הראשון (הקשור גם עם דור הפלגה [שבדור הפלגה – ולאחרי גם בדור שהיו בשעבוד מצרים נתגלגלו ניצוצי נשמות קדושות שהוציא אדם הראשון על ידי הוצאת קרי לבטלה במשך ק"ל שנה, עד לידת שת]) שזוהי גם הסיבה לאריכות הגלות (החל מגלות מצרים שהיא השורש לכל הגלויות), שכל זה קשור עם הענין דשמירת אות ברית קודש.
שעל זה נאמר בזוהר ש'כל מאן דנטר האי ברית.. זכה דאיקרי צדיק', ובזה תלויה ביאת משיח, וכל זמן שעדיין לא בא, הרי זה סימן שעדיין לא נתתקן ענין זה. מעולם לא שמעתי, לא אצל כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, ולא אצל שאר הרביים, שידברו אודות ענין זה ברבים, ובמילא, אין גם רצוני לעשות כן; אלא, שבנוגע לצד הטוב שבזה (כדלקמן), שאני..
וזהו גם המענה לאלה שמתאוננים שאינם רואים הצלחה בלימודם ובתפילתם, ['מ'לערנט און מ'זעט ניט אין דערויף קיין הצלחה, מ'דאוונט און מ'זעט ניט אין דערויף קיין הצלחה']: תורה היא בדוגמת בית המקדש, עליו נאמר 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', כמובן ממאמר רבותינו זכרונם לברכה 'מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא אלא ד' אמות של הלכה' (כפי שהאריך הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות). לא יפלא איפוא למה לא נדלק אור ('פארוואס צינדט זיך ניט אָן קיין ליכטיקייט'), כאשר ה'מכנסים' וה'אבנט' [עניין 'שמירת הברית'] הם שלא כדבעי!..
ועל דרך זה בנוגע לתפילה, שכיוון שעניינה 'דע לפני מי אתה עומד'. מקום שעליו נאמר 'לא יגורך רע', היינו, שאין שם מקום לענין דהיפך לא יפלא איפוא שלא רואים הצלחה בתפילה, כל זמן שלא הטהרה יכולים להדליק ולהאיר ה'מכנסים' וה'אבנט'!..
ולהעיר: הטעם שלא האריכו בענין זה בספרי חסידות, למרות שבספר ה'תניא' מאיים ש'חמור.. וגדול עוונו.. במאוד מאוד' שלא בערך לגבי שאר עניינים, ומבאר שהתיקון לזה אינו אלא 'בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המיטה'. אבל, גם כאן מדבר בזה במספר שורות בלבד, וכן שורות ספורות בפרקים שלאחרי זה (שזהו ענין שמפסיק ומונע מתשובה, לימוד התורה וקיום המצוות), ובזה יוצא ידי חובה – הוא מפני ששיטת תורת החסידות היא, שיהודים יעסקו בענינים של אור, והעסק בענינים של אור יוציא אותם ('ארויסשלעפן') בדרך ממילא שלא יהיו שייכים להיפך האור.
☚ הרב דייטש במשא מאלף: ההכנה לגאולה היא ההשקעה בתפילה – בהקדמת שמירת הברית
אבל זאת צריכים לדעת, שזהו ענין שבו תלוי מעמדו ומצבו בלימוד התורה, בקיום המצוות ובעבודת התפילה, ולא עוד אלא שבזה תלויה יציאת כל בני ישראל מהגלות. והתיקון לזה הוא בידו ובכוחו ויכולתו של כל אחד ואחד, שבשעתא חדא וברגעא חדא יכול לעשות (לא רק תשובה סתם, אלא) 'תשובה.. עצומה' שתעבירנו מן הקצה אל הקצה, עד כדי כך שיוכל להדליק ולהאיר (לא רק מ'בגדי כהונה' סתם, אלא דווקא) – כיתרון האור מן החושך – מ'מכנסי כוהנים והמייניהן'.
ומהעצות לזה הזהירות בטבילת עזרא (לכל הפחות), וכן הזהירות בברית הלשון, שמסייעת לשמירת הברית. ועוד ענין עיקרי בזה – שלילת הענין דמרה שחורה, שלא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אדרבה, מקלקל יותר, כי אם עבודה בשמחה דוקא, וכמבואר באגרת התשובה ש'מה שכתוב 'וחטאתי נגדי תמיד', אין המכוון להיות תמיד עצב.. דהא כתיב בתרי'ה 'תשמיעני ששון ושמחה'.. אלא נגדי דייקא.. מרחוק.. והמכוון רק.. שיהיה לזכרון בין עיניו שחטא כו", אבל באופן שאין זה מבלבל לשמחה של מצוה ושמחה של תורה.
ועל ידי זה מתקנים את העבר, ומכאן ולהבא הולכת ומתמעטת השייכות לעניינים אלה, כך שחוסכים את הדיבור בזה, ואפילו את המחשבה בזה, שהיא גרועה יותר מן הדיבור, כך שצריך להיות היסח הדעת מכללות הענין, כולל גם מתיקון הענין לפי שעה, ולאחרי התיקון מדליקים את המנורות של בית השואבה בפתילות שנעשים מ'מכנסי כהנים והמייניהן', כיון שנמצא במעמד ומצב שאין לבו רואה את הערווה כו'; וכיוון שכבר נתבטל הענין הבלתי רצוי שמביא אדמו"ר הזקן ב'תניא' מספר חסידים, אזי יכול לעבוד עבודתו להקדוש ברוך הוא (להתפלל, ללמוד תורה ולקיים מצוות) מתוך שמחה אמיתית'.
ספר 'התוועדויות' תשי"ד עמודים 66-69, משיחת שמחת בית השואבה.