הרבי לא נשאר חייב: המענה החד לעיתונאי שסילף את שיטתו בנושא הגאולה

מערכת אתר 'חב"ד לייב' גאה לחשוף מסמך היסטורי נדיר השופך אור על אחת הסוגיות המרכזיות במשנתו של הרבי – סדר הגאולה ובירור המושג 'אתחלתא דגאולה' • הכול החל כשעיתונאי ניסה לייחס לרבי דעות שגויות בנוגע לקשר שבין ניסי המשיח למושג 'אתחלתא דגאולה'. הרבי לא עבר על הדברים בשתיקה, ובהגהות בכתב יד קודשו על גבי מענה המזכירות, העמיד דברים על דיוקם בצורה ברורה ונוקבת • בכתבה שלפניכם אנו מגישים את הצילום המקורי של המכתב וההגהות, לצד פענוח הטקסט ופתיחת ראשי התיבות. גלו את היישוב המפתיע של הרבי לסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם, ואת התשובה המוחצת לשאלה: מדוע שלל הרבי מכל וכל את השימוש במושג 'אתחלתא דגאולה' בהקשר זה? • מסמך מרתק לכל מי שענייני גאולה ומשיח בוערים בו • לכתבה המלאה

☚ 'אם ילך לכנס – אהיה מוכרח להודיע עמדת חב"ד בנוגע לשיטת הרב קוק'

תחילתו של הסיפור בפנייה מצד עיתונאי שביקש לנתח את שיטתו של הרבי בנושאי גאולה ומשיח. לאחר שהתברר כי הכותב לא דייק בהבנת הדברים, נכתב מענה מפורט המבוסס על דברים שהרבי עצמו כתב בכתב ידו כמענה ראשוני. מזכיר הרבי, הרב שלום מענדל סימפסון ע"ה, העלה את הדברים על הכתב בצורה מסודרת ורשמית, אך גם על נוסח זה עבר הרבי פעם נוספת והוסיף הגהות בכתב יד קודשו.

במרכזו של המכתב מביע הרבי תמיהה על הניסיון לקשור בין שאלת הניסים בגאולה לבין המושג 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר כי שיטתו נשענת על פסיקת הרמב"ם הברורה, לפיה בראשית ימי המשיח אין צורך באותות ומופתים. על פי המכתב, סדר הגאולה הוא הלכתי ומעשי: בתחילה מופיע המלך המשיח כדמות רוחנית ותורנית הפועלת בקרב עם ישראל, ורק לאחר הצלחה במלחמות ה', בניין המקדש וקיבוץ גלויות, הוא מקבל את המעמד ההלכתי של 'משיח בוודאי'.

הרבי מדגיש כי כל עוד לא התממשו שלבים אלו במלואם, אין להגדיר את המצב כגאולה ובוודאי שלא להשתמש בתארים שאינם תואמים את המציאות ההלכתית. חידוש משמעותי נוסף העולה מהגהותיו של הרבי נוגע ליישוב הסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם בנוגע לניסי הגאולה. הרבי מסביר כי אין הכרח לומר שהרמב"ם חולק על הדעה שהטבע ישתנה, אלא שמדובר בחלוקה לשתי תקופות זמן שונות.

בעוד שבתקופה הראשונה העולם ימשיך להתנהג על פי חוקי הטבע והנבואות על 'גר זאב עם כבש' יתפרשו כמשל לשלום בין העמים, הרי שבתקופה מאוחרת יותר, לאחר תחיית המתים, ייתכן והדברים יתממשו כפשוטם. סיום המכתב מהווה קביעה נחרצת, בה מבהיר הרבי כי לדיון התורני המעמיק על שלבי הופעת המשיח אין כל שייכות לביטוי 'אתחלתא דגאולה' כפי שנעשה בו שימוש בחוגים מסוימים, ובכך הוא מציב גבול ברור בין השקפה פוליטית להלכה צרופה.

לקריאת המכתב המלא >>

ב"ה, כ"ט אדר תשמ"ב, ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה [מורנו הרב]

שלום וברכה!

מאשרים בזה קבלת מכתבו בצירוף הפרופיס (הגהות דפוס) מהיום – שנכון נתקבלו לידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, ומועתק בזה מה שהואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לכתוב בקשר למאמרו:

'בתמהון הכי גדול קראתי הגאלי'ס (דפי הגהה) המצו"ב [המצורפים בזה], שם מייחס אלי דברים שמעולם לא אמרתי, היינו ששאלת אתחלתא דגאולה קשורה בהשאלה הצריך לומר ניסים בהגאולה, או שאין בין ימות המשיח לעולם הזה אלא שעבוד מלכיות. ולא עוד אלא שבדיבורי הבאתי המקור לדברי בציון הפרק ברמב"ם וההלכה בדיוק, וכמה וכמה פעמים, וגם נדפס – ובאותו הפרק עצמו כתוב שאין צריך ניסים בדוקא (ואין צריך להביא מפירוש המשניות).

מה שאמרתי: הרמב"ם פוסק ברור סדר סיום הגלות בהלכות מלכים פרק י'א הלכה ב'-ג': אין שואלים ממנו (ממלך המשיח) 'לא אות ולא מופת' (כי אם שיהיה איש הוגה בתורה ועוסק במצוות כו' ויכוף כל ישראל לילך בה כו' וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח (כך צריך לומר – ראה דפוסי הרמב"ם שלא קילקלה הצנזורה) אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל (יעויין הסדר בכסף משנה) הרי זה משיח בוודאי ואם לא הצליח כו' בידוע שאינו (משיח, ולא גאולה וצריך לחכות עד עת קץ)'. עיין שם.

ישנו עניין בפני עצמו: כשיתברר שזהו וודאי משיח – שבזה איתא בהמשך הרמב"ם שהבאתי (ראש פרק י'ב שם): ..בימות המשיח.. עולם כמנהגו נוהג וזה שכתוב בישעיה 'וגר זאב עם כבש' כו' משל כו' שיהיו ישראל יושבין לבטח כו' ובימות המשיח יודע לכל לאיזה דבר היה משל כו'.

וביאר הרמב"ם עצמו – דבריו בזה (מאמר תחיית המתים סימן ו'): ודע.. שאנו אומרים שהן משל אין דברנו זה החלטי כו' ואם הוא כפשוטו כו'. ובזה אמרתי – שעל פי מאמר תחיית המתים להרמב"ם – שאין הכרח כלל לומר שהרמב"ם פליג (חולק) על כל אלה ששיטתם שגר זאב אינו משל, ולהרבות מחלוקת, אלא שלדעתו – ב' [שתי] תקופות לאחר הגאולה דמשיח וודאי וכו'. וגם זה כבר נדפס. אבל בכל אופן – כנ"ל [כנזכר לעיל] – אין לזה שייכות כלל לביטוי אתחלתא דגאולה'.

בכבוד ובברכה, מזכיר.

לצילום מענה הרבי בכתב יד קודשו, ובהגהה על מכתב המזכיר >>