לחצו כאן לתרומה
בשבת אחר הצהריים, בחדר קטן בבית הרפואה בירושלים, התרחש רגע חסידי נדיר – כזה שמאיר באור חדש את עומקם של מושגים כמו 'אתכפיא', פשטות וחיות חסידית אמיתית. דקות לפני ביקורו של אחד מתלמידיו, פנה הרופא אל המשפיע המפורסם ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה בבקשה תמימה לכאורה: 'אמור לי מה המאכל הכי אהוב עליך, ואביא לך אותו'. התשובה שקיבל – דווקא מתוך חולשה גדולה – הפכה לשיעור חי בדרכי החסידים, כזה שלא שוכחים • לכתבה המלאה
☚ אי אפשר לאכול צ'ולנט שרוף? • לקט סיפורים על 'אתכפיא'
חודשים ספורים לפני הסתלקותו של המשפיע הנודע, ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה בי"ט אייר תשל"א, היה המשפיע שרוי על מיטת חוליו בבית הרפואה בירושלים. גופו נחלש מאוד, וכל אכילה הייתה כרוכה בכאב ובייסורים. תלמידיו, אוהביו ומכריו עלו ובאו מעת לעת, לשבת לצדו, לשמוע את דבריו ולהתבשם מרוחו החסידית גם בשעות קשות אלו.
בשבת בצהריים נכנס ר' אורי הכהן קפלון לבקר את המשפיע האהוב. הוא התיישב ליד המיטה ביראת כבוד, ור' שלמה חיים שיתף אותו באפיזודה מעניינת שאירעה דקות ספורות קודם לכן. 'כמה דקות קודם שבאת', פתח המשפיע בקול חלש אך צלול, 'הרופא כדרכו ניסה לשכנע אותי לאכול דבר מה. הוא הפציר והפציר, ניסה לשכנע שוב ושוב, ואז פנה אלי בבקשה: 'אנא, אמור לי מה המאכל הכי אהוב עליך, ואביא לך אותו'.
ר' שלמה חיים עצר לרגע. על פניו ניכרה אותה עדינות חסידית שהייתה טבועה בו כל ימיו. 'לשמע בקשה זו', המשיך 'התגנבה לליבי תחושה לא נוחה כל כך. מה זאת אומרת לאכול מה שהכי אהוב? היפך עניין ה'אתכפיא', מיסודות דרכי החסידות! מה אמור להגיב יהודי חסידי כשהוא שומע בקשה כזו'?..
ואך אז השיב המשפיע, בעדינות חסידית שהייתה ספוגה בתוכו עד לרגע צאת נשמתו: 'אולי תביא לי בבקשה, א שטיק'ל הרינג'.. המאכל הפשוט, הקבוע בפארבריינגענ'ס – הרינג, קרקר, וכוסית 'משקה' – לא כמותרות, אלא כסמל של התוועדות חסידית, של פשטות, של אמת.
'שיחתן של תלמידי חכמים צריכה לימוד'..
תיעוד צבעוני בלעדי לאתר 'חב"ד לייב' של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, בחגיגת ה'בר מצווה' של הרב שמואל זלמנוב מכפר חב"ד (כיום מאנ"ש במונטריאול).
