מדריך מעשי הלכתי לצום עשרה בטבת • הרב שבתי יונה פרידמן

לרגל צום עשרה בטבת, היום בו 'סמך מלך בבל אל ירושלים' והחל המצור שהוא תחילת החורבן, מערכת אתר 'חב"ד לייב' גאה להגיש קונטרס מיוחד ובלעדי בנושא הלכות התענית, בשילוב מנהגי חב"ד והנהגות רבותינו נשיאנו, מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בקהילת חב"ד בצפת ומרבני הישיבה הגדולה בעיר • לכתבה המלאה

☚ זה 'גישמאק' ותענוג אמיתי להתפלל באריכות • ראיון בלעדי עם המשפיע הרב סגל ממגדל העמק

מהלכות התענית

א) זמן התענית מתחיל מעלות השחר^[1] עד צאת הכוכבים^[2]. ואם הולך לישון ורוצה לאכול^[3] כשיקום, יתנה זאת לפני הליכתו לישון^[4].

ב) אין שוטפים הפה בתענית^[5], וכן אין מצחצחים השיניים אפילו רק עם משחה או מי פה ללא מים, אבל במקום צער או שיש לו ריח מאוד לא נעים מהפה, מותר (אפילו עם מים אם לא יכול בלי)^[6], אבל יזהר לכופף את ראשו ופיו כלפי מטה שלא יבלע המים^[7]. 

ג) בירך בטעות על מאכל או שתי', בכל זאת לא יטעם אלא יאמר 'ברוך שם' וכו'^[8].

ד) טעם בטעות ימשיך לצום, אבל אם טעם כשיעור 'ככותבת' (38 סמ"ק)^[9] או שתה 'מלא לוגמיו' (כ40 סמ"ק^[10])^[11], למרות שצריך להמשיך לצום^[12], מכל מקום אינו נחשב לתענית, ולכן לא יאמר 'עננו' בשמונה עשרה, ולא ישמש כש"ץ^[13] ולא יעלה לתורה^[14], ואינו צריך להשלים הצום ביום אחר^[15]. וכן הדין באלו הפטורים מלצום (כגון קטנים,חולים, מעוברות ומניקות^[16] (שמצטערות)), שאינם אומרים עננו בתפילה^[17].

ה) מותר לקחת תרופה מרה^[18] ללא מים, ואם לא יכול לבלוע ללא מים יש מתירים לקחת עם קצת מים^[19], ויש אומרים לערבב במים אלו משהו מר^[20].

ו) מי שהותר לו לאכול בתענית (ואינו ניכר שהוא חולה), נכון שיאכל בצינעא^[21].

ז) בתענית צבור כשנוכח חתן וכדומה אין לומר התחנון שלפני הסליחות, ומתחילים מ'א-ל ארך אפיים', ואומרים הוידוי שבתוך הסליחות, ואין אומרים אבינו מלכינו, והחתן עצמו אינו צריך לומר כלל סליחות^[22]. 

ח) יש מחמירים שלא להסתפר בימי התעניות ובלילותיהם^[23].

ט) יש אומרים שאין ללכת לבריכה או לים לשם תענוג^[24]. ויש שכתבו שברחיצה שלא לשם תענוג נהגו להקל גם במים חמים^[25].

י) יש אומרים שאין לזמר או לשמוע כלי זמר^[26].

יא) יש אומרים שאין לעשות חתונות בליל התענית^[27], אבל אפשר לעשות החופה ביום התענית והריקודים בלילה^[28].

יב) אין לתת ממתקים לילד מגיל 9 ומעלה (וכן הדין בכל אלו הפטורים מלצום)^[29].

יג) ילד או ילדה פטורים מלצום עד גיל חיוב מצוות, ואינם צריכים לצום שלוש צומות לפני בר או הבת המצוה^[30].

יד) לא שמע קריאת התורה בשחרית לא ישלים זאת אחר חצות, כיון שהיא גם הקריאה של תפילת המנחה^[31]. ובשעת הדחק כשממהר להתפלל תפילת מנחה מיד בזמן מנחה גדולה, יש אומרים שיכול לקרוא בתורה כבר מחצות היום^[32].

טו) כתב הרמ"א^[33] שאין לקדש הלבנה במוצאי התענית (חוץ ממוצאי יום כיפור (ותשעה באב^[34])), אבל למעשה כתב המגן אברהם^[35] שאפשר לקדש אז^[36] אם חוששים שיעבור הזמן, ויטעם לפני כן^[37].  

'כל הצומות עתידין ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות יום טוב וימי ששון ושמחה'^[38].

[1] וכיון שישנם כמה דעות מתי הוא זמן עלות השחר, בעניין זה יש ללכת אחר הדעה המקדימה (כ120 דקות לפני 'נץ החמה').

כתב אדה"ז בשו"ע ס"ע ס"ה, שאין לאכול סעודה (יותר מכביצה פת או מזונות (משנ"ב ספ"ט סקכ"ז)) חצי שעה לפני עלות השחר, כיון שיש חשש שימשך בסעודתו וישכח להתפלל ולקרוא ק"ש, אלא שיש שכתבו (פסקי תשובות ספ"ט אות כ"א משו"ת בצל החכמה ח"ג סנ"ב), שלפני צום אפשר להקל בזה, כיון שאין חשש שימשך בסעודתו, מצד הצום. וכן במכתבים של הרבי שמדבר על אכילה ג' שעות לפני נץ החמה (שולחן מנחם ח"א עמ' קל"ד ואילך), לא כתב איסור זה של אכילה חצי שעה לפני עה"ש (ובפרט שישנם כאלו שבד"כ אוכלים לפני התפילה (בשביל כוונה בתפילה), ואין חשש שמא ישכחו להתפלל כיון שיש מניין קבוע שמזכיר להם וכדומה, ולמה שלפני עה"ש יהיה אסור, וכן הרי לפני צום אחרי שאוכל הולך לישון, ושינה הרי היא גם מהדברים שאין לעשות לפני קיום מצווה (ויתכן שיותר גרועה מאיסור אכילה) ראה פסקי תשובות ספ"ט אות כ"ב, סרל"ב אות ג' וסרל"ה אותיות ו',ז'). ועצ"ע (ובפסקי תשובות שם וסתקס"ד אות א' כתב שלכתחילה יש להחמיר בזה).

[2] שו"ע סתקס"ב ס"א (צה"כ) וסתקס"ד ס"א ונו"כ (עה"ש). שו"ע אדה"ז סרמ"ט סי"ב (לגבי ע"ש). סדור אדה"ז 'סדר ספירת העומר'. ובספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 231 הערה 45 כתב "לא התחיל הצום דעשירי בטבת עד עלות השחר" (ובשוה"ג שם כתב "להעיר מהשקו"ט בהישן שינת קבע אם מותר לו לאכול ולשתות לפני עלות השחר". ולפי"ז מ"ש בשיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 494 "שעד עלות השחר ואפילו עד להתחלת הזמן שלפני זה, כהזהירות להתחיל להתענות עוד קודם עלות השחר". אין הכוונה לדברי אדה"ז באגרת התשובה פ"ג שמתחילים לצום בתענית תשובה ג' שעות לפני נץ החמה (וכמ"ש בסדור אדה"ז עם ציונים להרב רסקין עמ' תרכ"ו), אלא למה שמציין בשיחה המוגהת לשו"ע סתקס"ד בנוגע לשקו"ט במקרה שהלך לישון אם מותר לו לאכול לאחמ"כ למרות שזה עדיין לפני עה"ש).    

וגם במוצאי צומות התפלל הרבי מעריב בצאת הכוכבים חוץ מפעמים בודדות (מעשה מלך עמ' 164. גליון התקשרות א'צו). אבל בספר סדר הכנסת שבת (הרב לוין) עמ' כ"ט ואילך, כתב, שאצל הרבי נהגו באופן קבוע להתפלל מעריב מוקדם בימי התעניות. וצ"ע.

[3] אבל בנוגע לשתיה אינו צריך להתנות אם רגיל לשתות כשקם (רמ"א סתקס"ד ומשנ"ב שם סק"ו). וצ"ע לאלו הנוהגים לאכול באופן קבוע לפני התפילה (לצורך כוונה בתפילה – שו"ע אדה"ז ספ"ט ס"ה. שולחן מנחם ח"א עמ' קל"ח) האם צריכים להתנות בנוגע לאכילה. אלא שבפסק"ת (שם אות ג והערה 19) כתב שרגילות של כל יום (אחר עה"ש) מועילה (ללפני עה"ש) רק אם לא חוזר לישון, אבל אם חוזר לישון, בשביל שלא יצטרך להתנות צריך שיהיה רגיל לשתות או לאכול גם כשקם בלילה וחוזר לישון.

[4] שו"ע סתקס"ד ס"א.

[5] ספר המנהגים – חב"ד עמ' 1.

[6] וכן מותר לעשות טיפולי שיניים כאשר יש לו צער.

[7] שו"ע סתקס"ז ס"ג. משנ"ב שם סקי"א. פסקי תשובות שם אות ב'. נטעי גבריאל (בין המצרים) פ"ג ס"ג.

[8] ויש מחלקים שבשאר צומות כן יטעם ורק בתשעה באב ויום הכיפורים לא יטעם. שו"ע הקצר פנ"ג סט"ו. פסקי תשובות סתקס"ח אות ב' (ושם תולה מחלוקת זו בחילוקי הדעות האם איסור ברכה לבטלה הוא איסור מהתורה או דרבנן, שאם זה איסור דרבנן לא יטעם, ואדה"ז בשו"ע סרט"ו ס"ג והצ"צ בשו"ת או"ח ס"ג אות ב' סוברים שהוא איסור דרבנן (כיון שנאמר כברכה). ולפי"ז יוצא שלשיטתם אין לטעום כלל).

[9] ספר המנהגים עמ' 45. פסקי תשובות סתקס"ח אות א'.

[10] פסקי תשובות סתרי"ח אות ט.

[11] ובפחות משיעור זה יאמר עננו בתפילה וכן יכול לעלות לתורה וכדומה (פסקי תשובות סתקס"ה אות א'. נטעי גבריאל בין המצרים פי"ב סי"ב).

[12] שו"ע סתקס"ח ס"א.

[13] שו"ע סתקס"ו ס"ה.

[14] שו"ע סתקס"ו ס"ו.

[15] ויפדה התענית בצדקה (פסקי תשובות סתקס"ח אות ג').

[16] בנטעי גבריאל בין המצרים פ"ה ס"א מביא שיטות שצריך שתניק בפועל.

[17] פסקי תשובות סתקס"ה אות א'. נטעי גבריאל בין המצרים פ"ט סט"ז. ויש המחלקים בין מי שהותר לו לאכול (שלא יאמר 'עננו'), לבין מי ששכח ואכל ('ככותבת') שכן יאמר ('ביום צום התענית הזה'). ולגבי קטן האוכל אינו צריך לומר עננו, כיון שגם כשיגדל אם יותר לו לאכול לא יאמר, אבל אם רוצה יכול לומר 'ביום צום התענית הזה' או 'ביום הזה' (פסקי תשובות שם והערה 6).

[18] ואם היא מתוקה לא יקח התרופה אלא אם כן חושש שיגיע למצב שיצטרך לא לצום (ויכול לעטוף התרופה בנייר דק) – פסקי תשובות סתקס"ז אות ד'.

[19] נטעי גבריאל בין המצרים פ"ג ס"ד בהערה.

[20] פסקי תשובות סתקס"ז אות ד'.

[21] שלא יבואו גם אחרים להקל או לחשוד בו (פסקי תשובות סתק"נ אות ד'. נטעי גבריאל בין המצרים פ"ה סי"א).

[22] ובסליחות שלפני ראש השנה גם החתן אומרם חוץ מהתחנון. נתבאר באריכות בבירורי מנהגים – ח"א  עמ' 144.

[23] דדיני התענית מתחיל מבערב חוץ מאכילה ושתיה (משנ"ב סתקס"ה סק"ט ושעה"צ סק"ח. פסקי תשובות סתק"נ הערה 18). פסקי תשובות סתק"נ אות ח'. נטעי גבריאל חנוכה פס"א ס"ג.

[24] פסקי תשובות סתק"נ אות ו'. נטעי גבריאל בין המצרים פ"ח ס"ו.

[25] נטעי גבריאל בין המצרים פ"ח ס"ב משו"ת מהרש"ג ח"ב סל"ד.

[26] פסקי תשובות סתק"נ אות ז'. נטעי גבריאל חנוכה פ"ס ס"ו ובין המצרים פ"ח ס"ח.

[27] ויש מקילים בתענית אסתר ובפרט בתענית אסתר מוקדם.

[28] פסקי תשובות סתק"נ אות ז'.

[29] משנ"ב סתק"נ סק"ה. נטעי גבריאל בין המצרים פ"ו ס"ה ופסקי תשובות סתק"נ אות ה. ביום הכיפורים ובתענית אסתר מותר לתת לילד שיאכל ממתקים, אבל בתשעה באב אין נותנים ממתקים גם לילד שקטן מגיל 9.

[30] שו"ע אדה"ז סתרט"ז ס"ט. הליכות שלמה פ"ו הערה 67. וראה נטעי גבריאל בין המצרים פ"ו ס"ב (ויש דעות חלוקות האם יש עניין לחנכם לתענית שעות – פסקי תשובות סתק"נ אות ג'), ולגבי יום כיפור הדין שונה.

[31] פסקי תשובות סקל"ה הערה 25.

[32] נטעי גבריאל חנוכה פס"ב ס"ה משו"ת מנח"י ח"ו סנ"ג. אבל ראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"י ס"כ שכתב לגבי קריה"ת של מנחה דשבת שאין להקדימה לפני זמן מנחה (חצי שעה אחר חצות). ובפסקי תשובות סרל"ג אות א' הוסיף שהוא הדין לגבי קרה"ת במנחה של תעניות. וצ"ע.

[33] סתכ"ו ס"ב.

[34] באר היטב שם סק"ו.

[35] שם סק"ו.

[36] למרות שבדבריו כותב ליל התענית, מוכח מדבריו וממשנ"ב שם שמתכוון על מוצאי התענית. אלא שיש להעיר שבמעשה מלך עמ' 312 כתב שהיו שנים שבהם הרבי נמנע מלקדש את הלבנה בליל התענית.

[37] משנ"ב שם סקי"א.

[38] רמב"ם סוף הלכות תעניות. וראה לקו"ש חט"ו עמ' 412 ואילך.