בעומדנו בימי ספירת העומר, בהם נוהגים ללמוד בכל יום דף ממסכת 'סוטה', אנו מגישים שיחה של הרבי שמבארת את קיום מנהג זה • האם ישנו הסבר מהותי ללימוד מסכת 'סוטה' בימי הספירה? מה הקשר לעבודת הבירורים ותיקון הרע שבנפש הבהמית? ולמה לומדים דווקא מסכת 'סוטה' ולא כמנהג אחרים ללמוד מסכת 'שבועות'? • לקריאת השיחה
☚ 'תיקון המידות' כאן ועכשיו • טור אישי
'כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר סיפר אודות המנהג ללמוד בימי הספירה מסכת 'סוטה', דף ליום דף ליום. ובהקדמה – שאין לומר שהשייכות של מסכת סוטה לימי הספירה היא רק מצד מספר הדפים, שבמסכת סוטה יש מ"ט דפים, כמנין הימים שבספירת העומר, שהרי גם במסכת שבועות יש מ"ט דפים (ולכן יש נוהגים ללמוד מסכת 'שבועות' בימים אלו), ומכל מקום המנהג הוא ללמוד מסכת 'סוטה' דווקא. ועוד זאת, שכיוון שהתחלת הגמרא היא בדף ב', נמצא, שגם מספר הדפים אינו מתאים לימי הספירה. ולכן בהכרח לומר שמסכת סוטה וספירת העומר שייכים זה לזה גם בעניינם.
והענין בזה: קורבן העומר קרב מתבואה גשמית, שיש בה גם מוץ ותבן, כבכל דבר גשמי שיש בו תערובות טוב ורע. [בנוגע לשתי הלחם, יש דעה שהיו מהמן, שהוא 'לחם מן השמים', אבל בנוגע לקורבן העומר לא מצינו סברא זו]. ונמצא, שענינו של קורבן העומר הוא בירור הגשמיות, בירור הטוב מן הרע – כי, בירור הטוב מן הרע הוא על ידי שמקריבים אותו תחילה במקדש, ועל ידי זה ניתר גם לחולין, כי על ידי ההקרבה במקדש ניתן הכוח לברר מהו טוב ומהו רע. וזוהי השייכות לענין סוטה שנסתרה – שצריכה להביא מנחת שעורים (דוגמת קרבן העומר שהוא משעורים) בשביל בירור עוון, שהוא עניין בירור הטוב מן הרע'.
שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ט, בלתי מוגה.
