לחצו כאן לתרומה
לפני התספורת הבאה שלכם כדאי לעצור לרגע: האם אתם יודעים מהו שיעור הפאות על פי ההלכה? היכן מסתיים מקום הפאות? האם מותר לקצר במכונה, ומה הייתה הנהגת הרבי ונשיאי חב"ד לדורתם? • אתר 'חב"ד לייב' מגיש בבלעדיות מדריך הלכתי מקיף מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בקהילת חב"ד בצפת ומרבני הישיבה בעיר, עם מקורות ההלכה, מנהגי חב"ד והנהגות רבותינו נשיאינו בנושא התספורת ופיאות הראש, בלשון ברורה ומעשית לכל אחד • לכתבה המלאה
☚ מדורת השבט של עולם החסידות: 50,000 שעות האזנה בקו הטלפון 'הטה אזנך'
תספורת כהלכתה
מנהגנו ששיעור אורך פאות הראש הוא עד מעט אחרי העצם שממול חור האוזן.[1]
רוחב מקום הפיאות מתחיל בקצה העליון של המצח ומסתיים בנקודה העליונה ביותר שאליה אפשר למתוח את האוזן.[2]
כאשר יש זקן, חותכים את הפיאות הצומחות מעל העצם בלבד, ולא את השערות הצומחות מתחת לעצם, משום שייתכן שמקום זה כבר נחשב לחלק משיער הזקן.[3] הטעם לכך הוא כדי שפיאות הראש לא יתערבו בשיער הזקן,[4] וכן נהג האריז"ל.[5] כמו כן, אין מניחים את הפיאות מאחורי האוזניים.[6]
מנהג חב"ד הוא לספר את הפיאות, ואין הכרח להשאירן בשלמותן. אדם שצומח לו שיער לכל אורך האוזן אינו חייב להשאיר את כל שערות הפיאות עד העצם. יש להשאיר במקום הפיאות שיער בשיעור "כדי לכוף ראשן לעיקרן" ולמעלה מזה.[7] למעשה, עדיף לספר את מקום הפיאות לאורך של כ־5 מ"מ (½ ס"מ), שבדרך כלל תואם למספר 2 במכונת תספורת, ובחלק מהמכונות למספר 3, ולא פחות מכך.[8]
יש שכתבו שאין לחתוך את השיער הצמוד לאוזן באזור הפאות במספריים או במכונה במספר נמוך, מחשש שלא יישאר שם שיעור פאות כראוי.
המסתפר, גם כאשר אדם אחר מספר אותו, צריך ליטול ידיים לאחר התספורת. לעומת זאת, הספר עצמו אינו צריך ליטול ידיים, אלא אם נגע בראשו של המסתפר ולא רק בשערותיו, או כאשר המסתפר הזיע הרבה.
האריז"ל נהג שלא להסתפר מחצות היום ואילך, וכן החמיר גם בנוגע לגזיזת ציפורניים.[9] עם זאת, בפועל הרבי הסתפר גם בלילה,[10] וכך הוא המנהג המקובל.[11]
מקורות והערות
[1] יחידות ד' חשוון תשכ"ז עם הרב הארליג (בלתי מוגה).
[2] שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ"א סעיף ט'; ביאור הלכה סימן רנ"א ד"ה "אפילו מספר ישראל"; טעמי המצוות להרח"ו (אזהרת פאת הראש); נטעי גבריאל, תגלחת הילדים פרק ו' סעיף א'.
[3] ראה ספר להסתפר כהלכה עמ' 34 משו"ת תשובות והנהגות חלק ה' סימן רס"ד.
[4] כך אמר הרבי ביחידות הנזכרת. ראה ביאור מורחב בעניין זה בהערות המחבר.
[5] ספר טעמי המצוות פרשת קדושים; בית לחם יהודה על השולחן ערוך שם; שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן צ"ג אות י'; שערים מצוינים בהלכה על קיצור שולחן ערוך סימן קע"א; שולחן מנחם חלק ד' עמ' קל"ג; יחידות ד' חשוון תשכ"ז.
[6] אגרות קודש חלק כ' עמ' י'. וראה דיון נוסף בספר מעשה מלך עמ' 91.
[7] ראה דיון בדברי הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פי"ב ה"ו) ובבית יוסף יורה דעה סימן קפ"א.
[8] הרב י' גינזבורג בשם המכון של הרב הלפרין בירושלים, שהמליץ להעדיף מספר 2 (כ־5 מ"מ), אף שלדעתם גם מספר 1 עדיין כשר.
[9] שולחן מנחם חלק ב' עמ' כ'; אגרות קודש חלק י"ח עמ' תקס; תורת מנחם התוועדויות תשכ"ב חלק ג' עמ' 320 הערה 66.
[10] חוברת התקשרות גיליון תרע"ו בשם הרב גרונר; וכן בספר מעשה מלך עמ' 119.
[11] שו"ת מנחת אלעזר חלק ד' סימן י' אות ו'; שו"ת יחווה דעת חלק ד' סימן כ'; נטעי גבריאל (תגלחת הילדים) פרק א' הערה י'. וראה גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רנ"א סעיף ד'.
