מהות יום ג' דסליחות: המסורת של נשיאי חב"ד נחשפת

הסוד השמור של רבותינו נשיאנו נחשף: מה קרה ביום שלישי של סליחות ביחידות הסודית, ולמה הוחלט לגלות את זה דווקא בדורנו? • במשך עשרות שנים נשמר ביום ג' דסליחות מסר מוצפן שעבר אך ורק מנשיא הדור לבנו המיוחד – תחת אזהרה חמורה שלא לגלותו לאיש • בכתבה בלעדית באתר 'חב"ד לייב', עם לקט מקיף מדברי רבותינו נשיאנו במהות ומעלת היום, אנו מגישים את השלשלת הבלתי נתפסת, את ההוראות המעשיות מהרבי, ואת הכוח המיוחד של היום לפעול כתיבה וחתימה טובה • לכתבה המלאה

☚ מאחורי הפרגוד של ליובאוויטש: לקט סיפורים נדירים

הסוד הנורא של ג' דסליחות: המסורת של נשיאי חב"ד נחשפת

במשך דורות ארוכים, בליבה של שרשרת הדורות החב"דית, נשמר סוד כמוס מעין כל. יום שלישי של ימי הסליחות (ג' דסליחות) לא היה עוד יום בלוח השנה החסידי, אלא מועד מיועד ומוגבל לעבור מאב לבן – מרבי לתלמידו המובהק – ביחידות מוחלטת ובאזהרה חמורה לבל ייחשף לאיש. מרבינו הזקן, דרך הרבי האמצעי, הרבי ה'צמח צדק', הרבי מהר"ש ועד לרבי הרש"ב: כולם מסרו ביום זה מאמר חסידות מוצפן ומלא עמוקות, תוך ציווי מפורש לשמור על העניין כסוד חתום 'עד הזמן שיצווה לגלות'.

התפנית ההיסטורית התרחשה בשיאן של שנות הזעם, כאשר הרבי הריי"צ החליט לראשונה להסיר את הלוט, להדפיס את המאמר ולהפיץ את האוצרות הכמוסים לכל קצוות תבל. בדורנו אנו, הרבי ביאר את גילוי הסוד דווקא בדורות התחתונים: ככל שההסתר והחושך של עקבתא דמשיחא גוברים, כך נפתחים האוצרות הכמוסים ביותר מבית גנזיו של המלך, כדי להעניק לכל אחד ואחת את הכוח לפעול את הגאולה האמיתית והשלימה.

בכתבה בלעדית זו באתר 'חב"ד לייב', עם לקט מקיף מדברי רבותינו נשיאנו במהות ומעלת היום, אנו צוללים למעמקי הסוד של ג' דסליחות: מציור ההליכה המרגש של הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ בשנת תרנ"ה, דרך המשמעות הרוחנית של המספר שלוש, ועד להוראות המעשיות והנלהבות של הרבי – להוסיף בצדקה, ללמוד ממאמרי היום, ולהתוועד בשמחה פורצת גדר, שמכינה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

הסוד הנורא של ג' דסליחות שנחשף

ביום ג' [יום שלישי] פרשת נצבים-וילך, כ"א אלול תרנ"ה, שעה שנייה אחרי הצהריים, עזב הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [אדמו"ר הרש"ב], כבוד אמי מורתי הרבנית, מורי החסיד רשב"ץ ואני את נאות-דשא באליזוקא – אצל קראסניאי.

בשעה עשירית בבוקר קרא אותי הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרבי הרש"ב] והואיל להגיד לי: צריכים להיפרד ממעון-הקיץ ['דאטשע'] הזה, 'מה' מצעדי גבר כוננו', כל פסיעה שיהודי עושה אינה רק בכך שהפסיעה היא על פי סוד וסדר של ההשגחה העליונה, אלא זהו גם בשביל כוונה פנימית, שבמקום הזה היו צריכים לדבר בעניין זה ובמקום ההוא היו צריכים לדבר בעניין ההוא, אשר על ידי הדיבור הזה לפעמים לא עשו יותר מאשר לתקן את המקום, ולפעמים ממש הוציאו לפועל את הכוונה העליונה והשליחות האלקית כדי להעלות את המקום. עכשיו נלך למספר מקומות שנשארו באמצע העבודה. העבודה שלנו היא לברר ויותר להכשיר את המקום הגשמי להיות כלי לאלקות.

כך הלכנו כשעה ומחצה והוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרבי הרש"ב] ביאר שלושה עניינים בעניין הבירורים והעלאת עניינים הגשמיים של המקום, על ידי סיפורי עניינים מעבודת הצדיקים בהליכתם למקומות ההם ומדברים בתורה או בסיפורי צדיקים. ויצו אותי כמה ענייני הנהגה וירבה להזהירני אשר לא זו בלבד שלא ידע מי שהוא מזה, אלא אשר שום בן אדם לא יכיר בי.

בשבת קודש פרשת 'תצא' הואיל כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרבי הרש"ב], לספר לי באריכות גדולה אודות השמחה שהייתה אצל מורנו הבעל שם טוב בח"י אלול שנת תק"ה, והתלמידים הקדושים לא ידעו לשמחה זו מה היא עושה, וביום הברית מילה הייתה שמחה כפולה ומכופלת והבעל שם טוב עסק כל היום באמירת תורה והיה בשמחה גדולה ולא פסק ניגונא מפומיה קדישא [ולא פסק הניגון מפיו הקדוש], וכאשר שאלוהו התלמידים הקדושים לשמחה מה זו עושה, ענה להם: 'ליבא לפומא לא גליא' [הלב אינו מגלה לפה – הסוד שמור בלב].

ביום השלישי של סליחות [ג' דסליחות] הוא יום המוגבל והמיועד להוד כבוד קדושת אדוני מורנו ורבנו אדמו"ר הזקן לדורותיו, לומר אך ורק לפני בנו המיוחד, הוד כבוד קדושת אדמו"ר האמצעי. וכשהיה הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרב הקדוש] ה'צמח צדק' כבן עשר שנים, אמר גם לפניו מאמר חסידות ביחידות, וציווה עליו שאף איש לא ידע מזה.

והוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש ה'צמח צדק' היה אומר ביום ג' דסליחות מאמר של הוד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן לפני הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי מוהר"ש [אדמו"ר המהר"ש], וציווה עליו שאף איש לא ידע מזה.

והוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש מוהר"ש היה אומר דרוש [מאמר חסידות] ביום ג' דסליחות לפני הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [אדמו"ר הרש"ב]. וביום ג' דסליחות שנת תרנ"ה הואיל כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש [הרבי הרש"ב] לומר לפניי דרוש זה, וציווני על הסוד עד הזמן שיצווה לגלות'.

רשימת הרבי הריי"צ, ג' דסליחות תש"ה [נדפס בספר השיחות תש"ה עמודים 225-226].

הכוח הייחודי הנפלא של ג' דסליחות

'פרשת יום ג' דסליחות, סיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הריני כפרת משכבו, אשר יום זה 'הוא יום המוגבל והמיועד להוד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן לדורותיו לאמר רק לפני בנו המיוחד הוד כבוד קדושת אדמו"ר האמצעי, וכשהיה הוד כבוד קדושת אאזמו"ר הרב הקדוש 'צמח צדק' כבן עשר אמר גם לפניו, מאמר חסידות ביחידות ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה.

והוד כבוד קדושת אאזמו"ר הרב הקדוש 'צמח צדק' היה אומר ביום ג' דסליחות מאמר של הוד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן לפני הוד כבוד קדושת אאזמו"ר מוהר"ש, ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כבוד קדושת אאזמו"ר הרב הקדוש מוהר"ש היה אומר דרוש ביום ג' דסליחות לפני הוד כבוד קדושת אאמו"ר הרב הקדוש [הרבי הרש"ב]. וביום ג' דסליחות תרנ"ה הואיל הוד כבוד קדושת אאמו"ר הרב הקדוש [הרבי הרש"ב] לאמר לפני דרוש זה ויצוני על הסוד עד הזמן שיצוה לגלות..

שנים רבות היה ענין ח"י אלול וענין ג' דסליחות בהעלם, ועכשיו ניתנה רשות לגלות, ופירסמם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הריני כפרת משכבו בכל קצוי תבל. ואף דלכאורה וכי אכשור דרא, אלא שהיא הנותנת, מפני ההעלמות וההסתרים דעקבתא דמשיחא שגדלו ביותר 'פותחים גם את האוצרות דהון יקר שהיה כמוס וחתום מעין כל רואה' עד עתה. וביחוד עתה אחר ההסתלקות – הנה על כל אחד ואחת מאיתנו כלנו להתחזק ולהתקשר באילנא דחיי ובנשיאנו, הוא כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הריני כפרת משכבו, ביתר שאת וביתר עוז. ובעזרת אוצרותיו ואוצרות אבותיו שפתח ומסר לנו – להסיר את ההעלמות וההסתרים, אשר זהו גם כן הכנה והכשרה לקבל את הכתיבה וחתימה טובה'.

מכתב י"ג אלול שנת תש"י.

הכנה לסליחות: ללמוד מאמר 'לך ה' הצדקה' ולתת צדקה

'כדאי לקשר את אמירת הסליחות (תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את מאמר אדמו"ר הזקן דיבור המתחיל 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתורה שבכתב, עניין בתורה שבעל פה וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו'.

משיחת שבת 'סליחות' תשל"ד.

טעם סמוי – וטעם שמעורר לאהבת ויראת השם

'בכלל הרי משתדלים לחזק את הענינים הטובים שהיו בשנים הקודמות, ועל אחת כמה וכמה הענינים שמאיזה סיבות שתהיינה, נחלש הפירסום שלהם. ובנוגע לענינינו: נשיא דורנו גילה ופירסם אודות החשיבות המיוחדת של יום ג' דסליחות, ועד כדי כך שמאמרי החסידות השייכים לראש השנה (שהיו נאמרים בזמנים מיוחדים מראש השנה ואילך), התחילו ברבים בשנה מסויימת (תש"ה) ביום שלישי דסליחות [וכמו שכתב ברשימתו ד'יום השלישי דסליחות הוא יום המוגבל ומיועד להוד כ"ק אדמו"ר הזקן.. וביום ג' דסליחות הואיל כבוד קדושת אאמו"ר הרב הקודש' לאמר לפני דרוש זה כו').

ואף על פי שלא כתוב שם טעם גלוי לזה, מכל מקום יש לכך טעם בולט, עד שאין שום צורך לחיפוש והשתדלות מיוחדת, ובהקדמה: אף שבכלל צריך להזהר לומר פירושים ורמזים חדשים. כי אין כל אחד ואחד מוסמך לזה, הנה ידועים בזה דברי כבוד קדושת אדמו"ר נשמתו עדן [הרבי הרש"ב] (במכתבו, נדפס גם בסיום קונטרס 'עץ חיים') בנוגע ללימוד פירושים בספר התניא, שאף שצריך להזהר מזה, מכל מקום כאשר הדבר מוסיף בעניני 'עבודה' יכולים לומר פירושים כו' (וזה נמסר גם לסתם חסידים ולא רק ליחידי סגולה), ועל דרך זה בנוגע לכל ענין וענין. שבאם זה מוסיף בעבודת ה' אהבת ה' ויראת ה' מותר לומר פשטים ורמזים חדשים.

ובנוגע לענינינו: מספר השלישי הוא בעל חשיבות מיוחדת, ועד ש'מתן תורה' קשור לשלישי, 'אוריאן תליתאי, לעמא תליתאי, בירחא תליתאי' ( ולהעיר שראש השנה קשור למתן תורה, כפי שרואים בתפילות מוסף דראש השנה. ועד שאחד הטעמים העיקריים דתקיעת שופר הוא 'להזכירנו מעמד הר סיני'). וזוהי המעלה דשלישי דסליחות, העילוי דשלישי.

ויש להוסיף בשייכות מספר השלישי. לשלישי דסליחות: א) לעולם חל ג' דסליחות ביום שלישי בשבוע 'שהוכפל בו כי טוב'. שהרי תחילת ימי הסליחות היא תמיד 'במוצאי מנוחה', ואם כן בנוסף לזה שבמשך כל השנה יום שלישי (היום והלילד) הוא יום מיוחד. הרי על אחת כמה וכמה כשנוסף על זה מעלת השלישי מצד שלישי דסליחות. ב) כללות ענין הסליחה קשור בארבעים יום השלישיים שהיה משה רבינו בהר סיני, שאז אמר לו הקדוש ברוך הוא 'סלחתי כדבריך'. ג) ישנם ג' לשונות של סליחה: 'מחילה סליחה וכפרה'. ויש להוסיף בזה עוד כמה ענינים, 'ותן לחכם ויחכם עוד'.

משיחת ג' דסליחות תשמ"ח.

לקחת עניין ב'עבודה' מהמאמר של ג' דסליחות

ידוע שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו [הרבי הריי"צ], גילה שיום השלישי דסליחות הוא יום מיוחד, דבר שלא היה ידוע לפני זמנו, ובזמנו גופא לא גילה דבר זה בהתחלת נשיאותו, אלא בשנים שלאחרי זה, ולא בהיותו כחצי כדור העליון, אלא בבואו לחצי כדור התחתון דווקא. ולהעיר, שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו לא אמר הטעם על יחודו של יום זה, ובמילא יכול כל חד לפום שיעורא דיליה לחפש הסברה בזה.

ובכל אופן, בנוגע אלינו, כיון שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו גילה יחודו של יום זה על ידי אמירת 'מאמר חסידות' (שציוה להדפיסו ולפרסמו). הרי במאמר זה יש כמה ענינים שיכול כל אחד ואחד להוסיף בתורה ומצוותיה ובפנימיות התורה. ובמילא, לא נוגע כל כך אם יכוון לאמת לאמיתו שבענין זה אם לאו, העיקר הוא שכל אחד ואחד יוסיף עוד ענין של לימוד, עוד ענין של הנהגה טובה (וכיוצא בזה). וכל הוספה בענין של תורה ומצוותיה, ופנימיות התורה – הוא עניין של אמת, ואמת לאמיתו.

ובהתאם לכך יש לקשר.. ענינו המיוחד של ג' דסליחות עם הוספה בענין הצדקה. נוסף לכך שבחודש אלול בכלל נוהגים להרבות בצדקה (כמבואר בדרושי חסידות). ועל ידי זה יתווסף עוד יותר בצדקותו של הקדוש ברוך הוא 'לך ה' הצדקה') בנוגע לכתיבה וחתימה טובה, שנכתבין ונחתמין לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים'.

משיחת כ"ו אלול תשמ"ט.

ג' דסליחות – הכוח ל'דעת' באלוקות כטעימה מהגאולה

'בהימצאנו עתה בימי הסליחות, קרוב יותר לראש השנה, ומימי הסליחות עצמם – ביום השלישי, 'שהוכפל בו כי טוב', שכל זה מדגיש עוד יותר את הציווי להעלות בקודש – נחוץ להתבונן ביתר התעמקות בענין שנידון במכתבים הקודמים, שהשנה הבאה עלינו מתייחדת בכך שהיא נפתחת ב'חזקה' של שלושה ימי קדושה רצופים, ושבחוץ לארץ חוזרת ונמשכת 'חזקה' זו שלוש פעמים (במשך חודש תשרי) – אשר תוכנו הפנימי של דבר זה הוא שה'חזקה' של ימי הקדושה מעניקה התחזקות בעבודה של 'עשה כאן ארץ ישראל' – שבכל יהודי, בכל מקום שהוא נמצא בו, תחדור הקדושה האלוקית בענינים הגשמיים (שלו ושל סביבתו), בדומה לקדושה של ארץ הקודש, המקיפה וחודרת את גשמיות הקרקע..

התוכן הרוחני של ענין זה – שלעתיד לבוא תכלול ארץ ישראל גם את ארץ שלוש האומות, קיני קניזי וקדמוני – הוא – בקצרה: שבע האומות של ארץ כנען רומזות לשבע המידות (הרגשות), ושלוש האומות שבני ישראל יכבשו לעתיד לבוא רומזות לשלושת כוחות-­השכל: חכמה, בינה דעת. לגבי הזמן הזה, הציווי הוא להתיישב ולשלוט בארץ שבע האומות, כדוגמה בעבודת ה' – שעתה (עיקר) העבודה של יהודי היא לשנות ולזכך את שבע המידות שלו, ואילו העבודה הרוחנית בשלושת כוחות השכל, היא בעיקר כדי להשפיע על המידות (ובשביל קיום התורה והמצוות בפועל ממש) – 'דע את אלוקי אביך' בשביל 'ועבדהו בלב שלם'.

אבל לעתיד לבוא, כאשר כל ענין של עבודת ה' יהיה במלוא שלימותו, הרי בנוסף לכך ששלושת כוחות­-השכל של הנשמה יהוו כוח השפעה בעבודת ה'מידות' – יהוו הם עצמם (גם, ובעיקר) עבודה כשלעצמה, להתאחד עם אלוקות על ידי התאחדות מלאה ומושלמת ('יחוד נפלא') של השכל עם חכמתו יתברך. כבר דובר פעמים רבות, שבימים האחרונים של הגלות 'מטעים' הקדוש ברוך הוא מן ה'גילויים' העילאיים שיהיו לעתיד לבוא, כדוגמת ההלכה בהלכות שבת, שבערב שבת לאחר חצות היום יש לטעום ממאכלי שבת, מכל תבשיל ותבשיל, שעל כך נאמר: 'טועמיה – חיים זכו'.

כך גם באשר לתכלית השלימות האמורה של לעתיד לבוא, על ידי הכללת הקיני והקניזי והקדמוני, אשר בעבודה הרוחנית הרי זו השלימות של שלושת כוחות-השכל, חכמה, בינה, דעת. הקדוש ברוך הוא 'מטעים' אותנו מן העבודה הזאת ב'ערב שבת' של הגאולה העתידה לבוא, אשר 'טעימה' זו באה לידי ביטוי בקיום הייעוד של 'יפוצו מעיינותיך חוצה', הפצת תורת חסידות חב"ד (חכמה, בינה, דעת), שעל­ ידה ניתן לקיים ומקיימים בזמן הזה את ה'מצווה רמה ונשאה' של 'דע את אלוקי אביך', במידה האפשרית המלאה, עד שמגיעים על ידי כך אל 'מעיינות' התורה, ה'נפלאות בתורתך'.

ויהי רצון שכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, ינצלו את הכוחות שהוענקו להם כדי לבצע את ההוראה 'עשה כאן ארץ ישראל', ובאופן מושלם של 'כל יושביה עליה', עם כל חלקי הנפש, עד לשיא השלימות של ארץ ישראל, ארץ עשר אומות, גם העבודה של חב"ד (חכמה, בינה, דעת), ועל ידי כך שכל עשרת כוחות-הנשמה פועלים בשלימות ובאופן גלוי, זוכים להתגלות נעלית ומושלמת עוד יותר של ה'חלק אלוקה ממעל ממש' – ה'איתן' שבנשמה, החוסן הרוחני החזק והקשה שאינו ניתן לכיפוף, שבכל יהודי, אשר שום כוח בעולם אינו יכול ומסוגל לשנותו ולהחלישו: הכוח של מסירות נפש מלאה. שעבודה זו תביא את הגאולה העתידה, שהיא גאולה נצחית שאין אחריה גלות'.

מכתב כללי ג' דסליחות תש"נ.

ללמוד מהמאמרים דג' דסליחות

'ומעלה יתירה ביום זה יום השלישי בשבוע, שהוא גם יום שלישי דסליחות: יום השלישי בשבוע נוסף על מעלתו ש'הוכפל בו כי טוב' מדגיש במיוחד את הקשר והשייכות של בני ישראל עם התורה: 'אוריאן תליתאי לעם תליתאי' (ועל דרך זה עוד כמה ענינים דשלושה שנימנו בפירוש ר' ניסים גאון), 'ביום תליתאי בירחא תליתאי'. ובאופן שנמשך ופועל גם בענין הזמן – יום ה'שלישי דסליחות, כידוע שאצל כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו היה יום זה בין הימים הקבועים לאמירת מאמר דא"ח ובזה גופא – ברבים (כפי שרואים שישנם כמה וכמה מאמרי כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מיום ג' סליחות שכבר נדפסו ונתפרסמו).

ולהעיר, שמספר שלושה (יום השלישי) קשור גם עם ענין התשובה (כללות הענין דסליחות) – כידוע שעבודת הצדיקים נחלקת בכללות בשני קוים: 'סור מרע ועשה טוב', ולאחרי זה באה עבודה נעלית יותר 'בקש שלום ורדפהו', שזהו עניין התשובה, וקשור גם עם פנימיות התורה. וכיון שזהו זמן שבו נמשך 'דברי אלוקים חיים' הרי 'באור פני מלך חיים', היינו, שהקדוש ברוך הוא ממשיך לכל אחד ואחד מישראל חיים טובים וכו', ככל פרטי הענינים שבזה שנימנו בהתפילות של הכהן גדול ביום הכיפורים. וכדי לקשר זה (ככל הענינים) עם מעשה בפועל, מהנכון שילמדו אחד מהמאמרים הנזכרים לעיל (ועל כל פנים חלקו), איש כפי חפצו ובמקום שלבו חפץ, במשך המעת לעת דיום שלישי דסליחות.

להגיע לסליחות 'שאקלדיקערהייט' – ולערוך התוועדות באופן של 'עד דלא ידע'

ובודאי יחליטו לערוך 'א שטורעמדיקן פארבריינגען' [התוועדות לוהטות] בשמחה גדולה עד למעמד ומצב ד'עד דלא ידע' (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם הגבלות כו', שהרי סוף-סוף אין זה פורים ('ס'איז דאך פארט ניט פורים').. אבל אף על פי כן, הרי פורים קשור עם יום הכפורים ('כפורים') סיום וחותם עשרת ימי תשובה, ובמילא קשור גם לתחילתם – ראש השנה, כולל גם ימי הסליחות.

וכידוע סיפורו של נשיא דורנו, בנוגע להתוועדות ימי הסליחות בליובאוויטש, שכאשר הגיעו המתוועדים לסליחות 'האט מען זיך געשאקלט' [הגיעו מתנדנדים].. כיון שההתוועדות נערכה באופן כזה שגרמה לכך שאפילו לאחרי הברכה אחרונה, ואפילו לאחרי שהלכו לטבול במקוה וכיוצא בזה עדיין ('האט מען זיך נאָך אַלץ געשאָקלט') מה'עד דלא ידע' דההתוועדות [ואף שאין להשוות בין התקופות, הרי כל העניינים ניתנו לכל אחד ואחד מאיתנו בירושה, באופן שכל אחד ואחד יורש הכל]'.

משיחת ליל ג' דסליחות תנש"א (ובהערה שם).