בתקופה האחרונה עולה שוב ושוב הנושא של תכניות מוסיקה ברוח היהדות, כאשר לא ברור היכן עובר הגבול הדק בין המוסיקה היהודית-חסידית לבין מוסיקה חילונית-גויית. בקשר עם כך אנו מפרסמים מענה ארוך ומעניין לזמר החב"די ר' אבי פיאמנטה ע"ה (שנפטר בח' תמוז תשפ"ה), מתחילת תקופת התקרבותו, כאשר ביקש את ברכת הרבי לתכנית מוסיקה ברוח היהדות • למענה המלא
☚ בלעדי: כנס ניגוני חב"ד היסטורי 'הללוהו בנעוועל' • הוידאו המלא לצפייה
1] לאחרי שיבטלו – שיבטל החששות של חלק מסוים דהציבור, שבעצם לא נשתנתה הלהקה שהיתה במשך כל הזמן ועד עתה, ובפירסומו על דרך זה – כעדות האלבום וכו'.
2] על פי מה שנאמר: 'בכל דרכיך דעהו' – מובן שבכלל תוכניתו נכונה ונחוצה וכו'.
מובן, שכמו בכל תוכנית, ההצלחה קרובה יותר וגדולה, כשנעשית על ידי מומחה ומנוסה בשטח המדובר, על כל פנים כשתעשה בניצוחו ובהנהלתו כו', וכשיעשה זה בהתמסרות הדרושה ומתאימה.
– מיוחד בשטח המוסיקה: המציאות בהווה שחלקה: 1] השייך לכיבוש הלבבות. 2] שיכול לפרנס את המתעסק בה, על כל פנים על דרך המיצוע (שאז יוכל להתמסר לתוכניות אלו כפי הדרוש להצלחתם). 3] שכבר כבש את 'השוק' ונתפרסם וכו'. הוא לא רק חילוני, כי אם גם מייסד גישתו אל המאזינים על גירוי היצר שלהם, הריסת 'הגבלות' ו'הסדר' הקיים (כולל, ולצערינו הכי גדול בשטח הצניעות בעיקר) וכו'.
מצד אחד – זה מגדיל עוד יותר נחיצות תכניתו (כיון שזהו פיקוח נפש ממש וכו'). בקצה השני – 1] מגדיל עוד יותר הקושי וכו' שבביצוע. כיוון שצריך להילחם במצב הקיים, לשלול החשד מצד המחנכים ומנהיגים דתיים, מיוסד על האוירה השולטת בעולם המוסיקא של הנוער ואפילו דהמבוגרים.
ועוד וגם זה עיקר – 2] איך להבטיח שאלה שהתכנית 'תכניסם' לעולם המוסיקה, לא יכנסו גם לחלקו הכי גדול (על כל פנים בכמות) הקיים כבר והמגוון ביותר ושאינו מגביל כלל, ואדרבא סיסמתו: הכל מותר לך, הכל רצוי שתנסה בעצמך דווקא מה זה ומה טיבו, ובבוא הזמן תחליט בעצמך היחס שלך לכל דבר מבלי כל דעות 'קדומות' כלל. ויש להאריך עוד בכל זה.
המורם מהנזכר לעיל: קונצרטין כהנזכר לעיל (במסגרת ארגונים דתיים – פעמים אחדות בשנה בכל אחד מהם) רצויים וכו'. תוכנית תמידית (אולפנא וכיוצא בזה) דורשת אירגון זהיר ואמצעי זהירות מיוחדים, מתאים לכל הנזכר לעיל.
