לחצו כאן לתרומה
הרב דוד וויס עוסק בהגשת ייעוץ והכוונה להורים שנתקלו בבעיות חינוכיות, אבל קודם כל הוא מבקש להנחיל את העולם החסידי העשיר לכל ילד חב"די • בפתח ימי 'בין הזמנים' שוחחנו עם הרב וויס ושמענו על המענה להורים שמתמודדים עם בעיות חינוכיות סבוכות וכיצד אפשר למנוע אותם מלכתחילה • ראיון חינוכי • לקריאה
☚ בקרוב: הרב אלפרוביץ' בראיון על עבודת התפילה • הצצה לאולפן 'לחלוחית'
במשך שנים רבות עוסק הרב דוד וויס מירושלים בתחום החינוך. הוא ליווה עשרות ילדים והורים, ייעץ, כיוון והדריך. הוא גילה שישנם כלים נפלאים להעניק להורים בתחום החינוך וכי כל מה שצריך היא יד מכוונת, שתדע להעניק את אותם כלים להורים.
המוטו של הרב וויס גורס כי כל הורה יכול להעניק לילדיו את החינוך המעולה ביותר – אם רק יידע כיצד לעשות זאת. לדידו, כל ילד חב"די יכול – וצריך – לצמוח בשבילי החסידות ולדבוק בדרכי תמימים, באם נדע כיצד לנתבו נכון. את התשובות לכל השאלות החינוכיות הוא מוצא בתורת החסידות וממנה הוא שואב את הדרך המקצועית בחינוך.
"כשלמדתי תואר ראשון בחינוך", הוא מספר, "גיליתי כיצד תורת החסידות מעניקה לנו כוחות עוצמתיים ביותר לחנך את ילדינו, הרבה יותר מכל השיטות המקצועיות שפותחו והתאוריות השונות. לכן החלטתי שחייבים להאיר את הדרך של החסידות בנושא החינוכי. למעשה כל מה שאנחנו רוצים לדעת נמצא בעולם החסידי, כל השאר הם רק טקטיקות וכלים טכניים להחזיק את המסגרת החינוכית. כשלומדים חסידות לעומק מגלים שהכוח לחינוך אמיתי הוא פרק ל"ב בתניא – להביט אל הפנימיות של כל ילד ולראות את הטוב שבו".
•
איפה החסידות נוגעת בנושא החינוך?
"כל החינוך נוגע למה שמלמדת אותנו תורת החסידות, כי קודם כל צריכים לאהוב את הילד, להתמסר אליו באמת מתוך "הנחת עצמותו" ומתוך ביטול, ואת זה יכול לעשות באמת רק מי שלומד חסידות. החסידות מלמדת את האדם כיצד לגשת נכון לחינוך – שמתחיל כמובן בחינוך עצמו. בשנים שחלפו למדתי הרבה דברים חשובים, אבל המשפט הכי חשוב שהבנתי הוא "חשוב טוב ויהיה טוב". ככל שנעמיק בזה נגלה שזוהי הנקודה המרכזית בחינוך הילדים, שנוגעת לכל הפרטים.
"כשהורה מאמין בילד ומבין את הנפש שלו, הוא יודע שלא כל מעידה היא סיבה להיסטריה, וכך אפשר לטפל בכל בעיה בצורה הגיונית ולא להעצים אותה. בהרבה מקרים שטיפלנו גילינו שבעצם הבעיה היא בחרדה המוגזמת של ההורה – שאכן דואג בצדק לחינוך ילדיו – אבל פעמים לא רואה את המציאות נכון ולכן מחריף את המצב והופך בעיה קטנה למאבק הרסני עם הילד.
מה אתה אומר להורה שרואה שהילד שלו רוכש הנהגות שליליות, שלא יתרגש מכך?
"באסיפות שערכנו עם הצוות המקצועי, גילינו שבעיה מרכזית היא העובדה שהורים רבים מאבדים את העשתונות וכבר רואים שחורות ולא יודעים לראות טוב בילד. כשהורה מאבד את העשתונות הוא לא רואה את האופציות שעומדות לפניו וכך מפסיד את האפשרות שיש לו.
"הפיתרון הוא לא לעסוק רק ב"סור מרע", אלא להרבות ב"עשה טוב". הנקודה המרכזית של חינוך היא לאפשר לילד לגלות את הנקודה המיוחדת שיש לו; לחזק את התכונות היחודיות שלו ולהעצים אותו. צריך לתת לילד את הכוח ואת האמון בעצמו שיש לו את כל הסיבות להצליח. בשפה המוכרת קוראים לזה "ביטחון עצמי", אבל בעצם ילד צריך לדעת שיש בו טוב ושהוא מסוגל להצליח בזכות המעלות שלו. אם ילד ריק מבפנים, איך הוא יצמח לכיוון חיובי? כדי להעניק לילד ביטחון עצמי צריכים לדעת להביט עליו בצורה חיובית.
"הורה צריך להכיר לילד את הכוחות שנטועים בו ולחשוף בפניו את העולם היפה של החסידות, כדי שהילד ימצא את הכיוון שהוא יוכל להשתלב בו. אם השאיפה הכי גדולה של הילד היא להיות "החבר'המן" של הכיתה, אז סביר להניח לאיזה כיוון זה יקדם אותו..
עזרה ראשונה, והפנייה לטיפול מקצועי
לא מזמן פנתה אלי אישה עם מצב חינוכי קשה בביתה. היועץ שעבד עמה גילה שבעצם כל הבית מתנהל עם תסבוכת של בעיות והתחילו לטפל בהם אחת לאחת. בסוף הפנתי אותם לטיפול זוגי מקצועי והתברר ששם הייתה טמונה הבעיה של חינוך הילדים.
"המענה שלי הוא "עזרה ראשונה", אבל אני משתדל להפנות תמיד לטיפול מקצועי וחלק מהתוכנית שלנו היא להקים בעזרת ה' מרכז לטיפול מקצועי במחירים מסובסדים. לפעמים כל מה שהורה צריך היא יד מכוונת, מישהו שמבין את המצב וידע להסביר לו מה עליו לעשות, לכן הנושא של הייעוץ הוא משמעותי מאד. פעמים רבות ראינו ששיחות שהתחילו בבכיות והיה נדמה שהמצב הוא בלתי-הפיך וכמעט ואין מה לעשות, נגמרו באופטימיות וההורה ראה שיש לו דרך ברורה לעזור לילד.
בקהילות אנ"ש חשוב לעודד את ההורים להקדיש חצי שעה מידי יום לנושא חינוך הילדים. הרבי הרש"ב אומר שכשם שיש חובה לכל יהודי להניח תפילין כך יש לו "חוב גמור" להקדיש כל יום חצי שעה לחינוך ילדיו, ולמילים אלו יש משמעות.
לקרב את הילדים למושגים חסידיים
בשנים האחרונות אני עוסק בהקניית ערכי החסידות לילדים עצמם. הילדים למדו כיצד יכולה תפילה ב'עבודה' להיות חווייתית, איך אפשר ליהנות מלימוד חסידות ומה היופי של לימוד 'ליקוטי דיבורים'. נושאים החסידיים, שנראים לילד רחוקים מאד, והפכנו אותם לקרובים וחווייתיים. למשל בנושא של התבוננות בתפילה למדו הילדים מהם "פסוקי דזמרה" ומה המשמעות של כל שלב בתפילה.
המטרה הייתה לחבר את הילדים לתפילה, כך שהם באמת יבינו מהי תפילה ומה המשמעות של כל קטע בתפילה. באמצעות דרמה ומשחק נהפכה התפילה לדבר חי ותוסס אצל כל ילד, שהבין שיש כיף אמיתי בתפילה במתיקות ומתינות. ראינו שבאמצעות שיטות מקצועיות ואטרקטיביות אפשר להקנות לילד חיבור אמתי לתפילה.
"חלק מהתוכנית עסקה בציטוטים מספרי החסידות וההלכה שעוסקים בתפילה, והראנו כיצד כל תפילה בנויה על יסוד מסוים. למשל הנושא של התבוננות בתפילה מושתת על ההסתכלות כלפי הבורא, אז המחשנו איך ילד מרגיש כשהוא עומד מול אישיות רמת דרג ולפי זה לימדנו את הילדים מהי התבוננות בתפילה, ברמה שהם יוכלו להבינה. ילד רגיל לחשוב שתפילה ב'עבודה' זוהי עבודה ששייכת לחסידים גדולים כמו ר' איצ'ה 'דער-מתמיד', אבל אנחנו אפשרנו לילדים לחוש את הערבות שבתפילה ולהבין שיש לו את התפילה ב'עבודה' שלו.
"בסיום המפגשים ערכנו התוועדות חסידית לילדים עם המשפיע הרב יוסף יצחק אופן, והיה פשוט מרגש לראות עד כמה הילדים שיתפו פעולה. הילדים עצמם שאלו שאלות על תפילה שאתגרו את המשפיע. ילדים רצו לדעת איך אפשר שהתפילה תמלא את החוויה כמו טיול ושאלות נוספות מהעולם שלהם. בסוף ההתוועדות ניגש למשפיע ילד שביקש לדעת איך הוא יכול להתפלל באריכות ופשוט פרץ בבכי של התרגשות. זה היה מחזה מחמם לב.
"כשהופכים את התפילה לחוויה ממילא לא צריכים לעסוק ב"סור מרע". צריך רק לחשוף בפני הילדים את העולם החסידי העשיר וכך לא נצטרך לעסוק בדברים של היפך הרצון. במהלך אחת האסיפות שלנו אמר המחנך הרב ישעיה וובר, שלמעשה יש ניתוק בין העולם החב"די המופלא והאוצרות העצומים האצורים בו, לבין העולם שבחוץ, ולכן כל שעלינו לעשות הוא להנגיש את אותו עולם עשיר ולחשוף אותו בפני הילדים בצורה אטרקטיבית ומעניינת.
מהי תפילה ב'עבודה' של ילד?
"אנחנו מלמדים את הילדים להקדיש זמן לתפילות השבת, לאמירת קריאת-שמע שעל המיטה, לחשוב על פירוש המילים בשמונה-עשרה. כל הנושא של תפילה נוגע לילדים לא פחות מאנשים מבוגרים. כשילד חושב שתפילה ב'עבודה' לא שייכת אליו ושהעולם החסידי לא בשבילו, הוא גדל בניתוק מכל הערכים החסידיים. אנחנו משתדלים להיות הזרוע שתחבר את הילדים בכל הת"תים בארץ הקודש לעולם העשיר של החסידות ושל הרבי. הקדוש ברוך הוא ברא את הילדים עם עולם מדהים ועם תמימות, רק צריך לכוון אותם לטעום מהאור המתוק של עבודת ה'.
'דוגמא אישית' זה חשוב, אבל לא יכול להיות תירוץ..
איך אפשר לדרוש מהורה לחנך את הילד לתפילה ב'עבודה' כשלפעמים הוא עצמו אינו נמצא שם בכל טרדות היום-יום?
"אם נדע לכוון את הילד להכיר בעצמו את העולם החסידי, הוא לא יסתכל עלינו, אלא האש הזו תבער ממנו במלא העוצמה. אנחנו רק צריכים לתת לילדים כלים ולהראות להם את הכיוון לעולם החסידות. אסור להתייחס למצב שלנו, כי אמת נשארת אמת גם כשהאבא לא מצליח להתפלל בעבודה. לאבא יש תפקיד כבעל משפחה ומפרנס, ולכן לפעמים הוא אכן לא מצליח להקדיש זמן לתפילה באריכות, אבל אסור שזה יפגע בילדים. אם האבא יטפח אצל הילד את הגישה החיובית לנושא, הילד ירצה מעצמו להתפלל כך. אסור להורה לערב את מצבו האישי עם החינוך של הילדים.
"מלבד עובדה זו, הרי כמובן שכל הורה צריך להשקיע גם בחינוך עצמו, כפי שמלמד אותנו אדמו"ר הזקן. התפקיד של האב הוא לחנך את הילד בדיוק כמו לפרנסו, אז גם אתה צריך להתפלל ב'עבודה' מידי פעם…
"אנחנו רוצים לדבר עם הורים לא רק על תפילה, אלא גם בנושא שולחן-שבת – כיצד להפוך את שולחן השבת לכלי חוויתי שיכניס את הילד לעולם חי, איך להעניק לילד חיות בלימוד, שיהיה לו חשק בלימוד, שיהיה לו הרגש חסידי. כי כל עוד הילד רואה בעולם הרוחני משהו יבש הוא תמיד יחפש את הגירויים בחוץ. חינוך הוא מכלול שלם ולכן אי אפשר להתעסק רק בשמירה על הילד שלא יפול באינטרנט… אלא צריך ללמד אותו ליהנות מחסידישקייט וכמובן להאמין בעצמו ולמצוא את עצמו בעולם הרוחני.
חינוך זה הקניה. השאלה היא איך אני עושה הקניה נכונה לילד של הערכים אותם אני רוצה להעביר לו, ובעקבות כך מחדיר לו את הערך הנכון. יש לנו אוצרות בלתי סופיים, השאלה איך אנחנו מעבירים אותם לילדים, איך אני יוצק לתוך העשייה של חיי היום-יום את העשייה החינוכית שתכיר לילד שלי את העולם שאליו אני רוצה שהוא ייחשף.
אתה מרבה לדבר על תפקידם של ההורים, אבל למעשה ילד נמצא יותר שעות עם המלמד שלו ב'חדר' מאשר עם אביו.
"ישנה נטייה של הורים רבים להאשים – את הסביבה, את המורים, את השכנים… אבל האמת היא שהאחריות מונחת על כתפיו של ההורה. הרבי הרש"ב הגדיר את תפקידו של האב בחינוך הילדים והשווה זאת לקיום מצוות עשה של הנחת תפילין. התפקיד למצוא את היופי שבילד ולעזור לו לצמוח מוטל על האבא.
"כשהילד חושב שהסיפוק היחידי הוא הרחוב יהיה קשה לנו להוציא אותו מזה. ילד חייב ליהנות ולהרגיש טוב בעולם שבו הוא נמצא, כדי שלא יחפש תחליף אחר. ילד צריך לדעת מהי התוועדות, מהו ניגון חסידי, מהי תפילה במתיקות; הוא צריך להרגיש ששם יש חיות אמתית. העבודה היא לחבר את הילדים לעולם החי של 'ליקוטי דיבורים' ומאמרים, לעולם החסידי החי, ולשם כך אפשר להשתמש במגוון כלים חדשניים ומודרניים, כפי שעשינו בסדנאות הדרמה שהציגו תפילה חסידית בצורה מושכת ומעניינת.
"כל עוד הילד רואה את העולם החסידי כמשהו ערטילאי שרחוק מהחיים שלו, יהיה קשה לו להתמודד עם הרחוב, אבל כשהוא מבין שכל זה שייך אליו הוא מחובר לזה יותר מכל דבר אחר. ילד צריך ליהנות מהחיים ולכן אתה חייב להעניק לו את החוויה שבעולם החסידי.
לסיום?
אפשר לעשות המון. הרבי אומר "להפוך את העולם" – אז יש לנו את הכוחות לעשות את זה – רק צריכים להאמין שהם ישנם. הנושא של חינוך הוא למעלה מכל חילוקי דעות ומחלוקות, צריכים להתעלות מעל הכל ולהתאחד בצו השעה סביב נושא החינוך, ודרך זה להפוך את העולם.
