אֶת פָּנֶיךָ הָשֵׁם אֲבַקֵּשׁ.. • מאמר על 'יחי אדוננו'

הרבי מעודד את שירת יחי אדוננו - לחלוחית גאולתית
מערכת האתר מגישה טור דעה, בנוגע לחשיבות ההכרזה של 'יחי אדוננו' לקריאה


בעומדנו בזמן נעלה ביותר – העת להתגלות המושלמת, יש להתאים את עצמנו ואת הלך הרוח שלנו למצב מיוחד זה. זאת, על אף העובדה הנוראית שאנו נמצאים כבר עשרים וחמש שנה ללא אפשרות לראות בעיניים גשמיות את פני הקודש של מלכנו.

אחד הפרמטרים העיקריים, דרכו ניתן להתרומם ולבדוק את מצבנו בהווה, זוהי המחשבה והתבוננות כיצד כל מעשה שלנו היה מתקיים, לו היינו ברגע זה ממש רואים את הרבי מלך המשיח. הדוגמא הקרובה ביותר אלינו, הם השנים תשנ"ג-נ"ד [האחרונות בהם זכינו לראות בגשמיות את אבינו מלכנו].
יש להשתדל לחיות ולהתנהג כעת בהלוך נפש והתנהגות ממש כמו אז. יש לצפות כמה שיותר במראות קודש מזמנים עילאיים אלו. לקרוא יומנים. להיכנס לאווירה ולתחושה של 'הנה הרבי מתגלה'.. אז, כל תפילה הייתה בציפייה דרוכה לצאת הרבי מלך המשיח, מלווה בשירת 'יחי'.
כל סיום התפילה שירת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' פרצה מפיות ניחרים מלאי אהבה לרבי. עידודיו העזים של מלכנו את שירת ה'יחי' במסירות נפש ממש, העצימה את התשוקה והרגש לכל רגע ורגע ביום. כל היום הוא חדור 'יחי'! הרבי עצמו מראה ומגלה שהכל זה 'יחי'. במילא זה חיינו.
ביאת משיח הייתה ברורה ועובדה מוגמרת לרגע הבא. תמים וחסיד בדור השביעי ידע, ששיא ההתקשרות לרבי מלך המשיח היא הכרזת הקודש 'יחי אדוננו'. כה פשוט שניגון זה הושר בכל מצב ורגע ניתן במהלך היום. הגיוני ביותר שהכרזה זו נכתבה בראש כל דף ועלון שיצא. הרי בזה היא ההתקשרות. זהו רגש אמיתי ופנימי של חסיד כלפי רבו.
ככלל, האווירה הייתה טעונה ולוהטת סביב משיח ו'יחי'. בהתוועדויות מנגנים 'יחי' ומתעוררים אודות לימוד גאולה ומשיח ולקיחת אחריות להבאת ההתגלות. ב'מבצעים' המקורבים ידעו היטב מיהו משיח ולמדו את הכרזת 'יחי'. הוד תמונתו של הרבי מלך המשיח מהזמן בו עודד בעוצמה את שירת 'יחי' מהמרפסת, יחד עם מילות ההכרזה כמובן, פורסמה בעיתונות העולמית [באישור מפורש מהרבי כמובן] וכו' וכו'..
כך והרבה הרבה מעבר לאז, אנו פשוט מוכרחים להתעצם עם נקודת ההתקשרות למלכנו! להפנים אחת ולתמיד ש'יחי' זה ממש נקודת כל הנקודות! שיא השיאים של דור השביעי. זוהי הפנימיות של הרבי. 'את פניך ה' אבקש'.. כאשר חיים את עיקר העיקרים, עבודת השם כולה משתנה. אלו חיים אקטיביים ומלאי מהות. אזי גם הדרישה והתביעה הנרגשת 'אל תסתר פניך ממני' חודרת בנו. הבקשה שלנו היא: 'רבי אל תתעלם'! 'הגלה נא'..
יש לחיות עכשיו בדיוק כמו בתשנ"ג ויותר מכך. בכל מצב, לחשוב כיצד היינו מתנהגים וחשים אז. ברור ופשוט שריקוד ושירת 'יחי' תהיה אחרת לגמרי. לימוד גאולה ומשיח וה'דבר מלכות' יהיה בחיות אחרת. לימוד ארבעת המאמרים שהגיה הרבי שליט"א בתשנ"ג, עולה לרף עליון.
ברגעי הגלות האחרונים, כך דורש מלכנו מאיתנו שנחיה. לכן הראה לנו זאת כך. שנחיה בתש"פ בדיוק כך! ללא שום פיקפוק וניסיון 'התייפייפות'.. עם האמת עד הסוף! כך גם כשמגיעים ל-770 בית משיח [אם חלילה לא נזכה נאו לרגע ההתגלות], יש להבעיר את רגש ליבנו ונפשנו לנקודה העיקרית – כיצד הראה לנו הרי נשיא דורנו את עצמו באותה סיטואציה. מה הוציא לנו ללמוד. במה נתן לנו לעסוק ולהפיץ. אלו הם חיינו.
בשביל אכן לחיות כך, יש לראות את מלכנו בוידאו כמה שניתן מעודד 'יחי' ומהתקופה אחרונה בכלל. לקרוא יומנים, להתוועד עם אנ"ש ותלמידי ה'קבוצה' שחיו אז.. להתפלל וללמוד נגלה וחסידות בעוז וחיות, כי הנה הרבי מלך המשיח יוצא ל'מרפסת' לעודד 'יחי'… זוהי ההרגשה. זוהי התחושה.
מוכרחים להתרומם לעולם של גאולה! להתבטל לרבי שליט"א בכל פרט בחיינו. ללמוד את תורתו. לכתוב אליו מכתבים מלאי בשורות טובות. להפיץ את נבואתו ובשורת הגאולה. נזכה נאו לקיום הבקשה 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' בבית המקדש השלישי ונבטא את תמצית חיינו בהכרזת הקודש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

שתף כתבה

השאירו תגובה

לכתבות אקראיות

למקרה שפספסתם

לכתבות נוספות