בכ"ו תמוז תקי"ט ניצח הבעל שם טוב בויכוח עם הפראנקיסטים שהתקיים בעיר לבוב. במכתבי הגניזה החרסונית (שנדפסו ב'התמים') מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעל שם טוב ותלמידיו לרגל נצחונם על כת הפרנקיסטים. תלמידי הבעל שם טוב קבעו יום זה כחג, אך למרות זאת אין עליו כל רישומים. על כך מסביר הרבי מלך המשיח כי ככל הנראה הסיבה היא כיון שבשנה הראשונה לחגיגות, היה זה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב • לסיפור המלא
•••
פיענוח הצילום: בנוגע למה שדובר על דבר יום כ"ו תמוז – אם יש להעיר מ'התמים' חוברת ו' עמוד כד, יש שני מכתבים מהבעל שם טוב ותלמידיו, שביום זה נצחו את הפראנקיסטן ולכן 'קיבלנו עלינו ועל זרענו.. מעתה ועד עולם לעשות יום זה יום טוב יום משתה ושמחה'. דלכאורה קביעות יום-טוב בהזמן דבין המצרים הוא כמו הקדמה לענין יהפכו לשמחה, ומה שייך לענין (שבת מברכים) 'מנחם אב'.
הרבי מלך המשיח מתח שני קוים תחת התיבה 'שני מכתבים' וכתב: 1] מכ"ו 2] מכ"ז – למחרתו עוד הפעם! וההוספה בהראשון מיום [ה' פרשת ואתחנן] בהשני – יום א' [פרשת ואתחנן] שלפניו. ועוד ועיקר: הקביעות דכ"ו תמוז אז היה בשבת קודש.
• מכתב תלמידי הבעל שם טוב
'ברוך השם. אנחנו החתומים מטה קיבלנו עלינו ועל זרענו ועל כל הנלוים אלינו, לעשות את יום כ"ף וא"ו תמוז מידי שנה בשנה יום טוב יום משתה ושמחה, בעד הנס הגדול והחסד הרב שעשה עמנו השם יתברך ביום הזה, שקם עלינו איש צר ואויב רשע עריץ שמו ימת, יעקב פראנק, שם רשעים ירקב, הקדיח והסית רבים מאחינו בני ישראל.
ועתה היפר השם יתברך את מחשבתו הרעה ימח שמו וקלקל את מחשבתו הרעה והשיב לו גמולו בראשו, בזה שהבישוף טיקולסקי יחי' מקהילת קודש לבוב יצ"ו קרא אותנו החתומים מטה השלושה הראשונים ליום המועד בלבוב יצ"ו ביום כ"ף גימ"ל תמוז בשנת תקי"ט לחוות דעתנו מול דעת הרשעים העומדים מצד שמאל, והנה על פי דין ודברים וטענות ומענות וחקירות שהיה בינינו עמד השם יתברך בימין צדקנו והצדיק את הצדיק ולשום לשם ישראל פליטה, וביום טוב כ"ף וא"ו לחודש תמוז בשנת הנ"ל תקי"ט לפרק קמא ניצחנו אנחנו את הרשעים ימח שמם והצלנו נפשות רבות מישראל מכל רע חס וחלילה, ואנחנו גמרנו בליבנו לעשות יום הזה הנזכר לעיל יום משתה ושמחה ששון וגיל לנו ולזרענו ועל כל הנלוים עלינו עד העולם.
ועל זה באנו על החתום ביום כ"פ זי"ן תמוז דהאי שתא תקי"ט פה קהילת קודש לבוב. דברי חיים הכהן ראפאפארט אב בית דין דקהילת קודש לבוב והמדינה, ונאום ישראל בן מורנו הרב ר' א' בע"ש ממעזבוש, דברי הקודש יצחק דוב בער מרגליות, בפקודת רבינו רבן של כל בני הגולה הבעל שם טוב. באנו גם כן בחתימת ידינו, פה קהילת קודש מעזבוז ביום א' פרשת ואתחנן דשנת תקי"ט לפרק קמא. נאום דובער בן מורנו הרב ר' אברהם ממעזריטש, נאום יעקב יוסף הכהן מקהילת קודש פילנאה, ונאום זאב וואלף קיצעס'.
• מכתבו של הרבי בנושא מיום ח' כסלו תש"כ
'במענה למכתבו בו שואל שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות, אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו’ ביום כ"ז תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יום-טוב אינו ניכר. והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יום-טוב שמתברר רק לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון רבותינו זכרונם לברכה, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום. וכיון שקבלה האמורה היתה בשנת תקי"ט, זאת אומרת שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, היתה הסתלקות הילולא של הבעל שם טוב ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה שמלכתחילה לא חלה הקבלה'..
