לחצו כאן לתרומה
מתוועד בכ"ד טבת כי זה המנהג או שזה נוגע אישית אליך? אנו מגישים טור אישי מאת הרב לוי זלמנוב – עורך מגזין 'לחלוחית חסידית' • 'אצל חסידי פולין העיקר זה ההתקשרות לצדיק ולכן אפשר להסתפק בתירוץ שכזה 'מתוועדים 'כי גם הרבי מתוועד'.. אצל חסיד חב"ד הוא מתוועד כי הוא 'חי', וההוכחה שהוא 'חי' נכון זה שרואים שאצל הרבי מונח בפשטות שזה יום גדול שיש לחגוג ולהתרומם בו בהתוועדות חסידית'.. • לטור המלא
☚ שיחה נוקבת: הרבי עונה בחריפות לטענות נגד חב"ד
יש רגעים בלוח השנה החסידי שבהם הזמן כאילו עוצר. כ"ד טבת הוא אחד מהם. חסיד הניגש ליום ההילולא של אדמו"ר הזקן אינו עושה זאת כמעשה טכני או כחלק מהרגל קבוע. הוא עומד. מתבונן. נותן ללב לומר את דברו. ובתוך השקט הזה מתעורר רגש עמוק של שמחה ותודה לקדוש ברוך הוא על הזכות הגדולה להתחנך בדרך שחוללה מהפכה בנשמתו – דרך חסידות חב"ד שייסד רבינו הזקן.
ביום הזה מתגלה עומקה של חסידות חב"ד. כפי שמבואר ב'אגרת הקודש' סימן כ"ז, ששלימות עבודת הצדיק מתגלה דווקא מרגע ההסתלקות, כאשר ממשיכי דרכו מוסיפים לחיות את תורתו ולעבוד את השם בהשראתו והדרכתו. לימוד החסידות, וההתבוננות בעת 'עבודת התפילה' – כל אלו אינם רק זיכרון, אלא המשך חייו הרוחניים של הצדיק. שהרי 'חיי הצדיק אינם חיים בשרים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה'. וכשאדם חי את החסידות – הוא 'מחיה' את רבינו הזקן עצמו.
במילים אחרות, חייו של רבינו הזקן נמשכים יותר מבחייו הפיזיים על ידי שאנו משקיעים בעבודת החסידות. לכן ברור שאצל חסיד עובד השם, שכל חייו שקועים סביב הרצון והשאיפה להרגיש את הקדוש ברוך הוא ולהיות מסור לכוונה העליונה, זהו יום מיוחד במינו. ובמילא ביום שכזה הוא מוסיף בלימוד החסידות, התבוננות ואריכות התפילה, שכמו מתנקזים להתוועדות חסידית בוערת וחמה.
כי זהו חסיד חב"ד, הכל אצלו באופן פנימי, והוא עובד להחדיר לעצמו את החיות בפנימיות. הוא לא יושב להתוועד בכ"ד טבת כי זה מנהג הטכני שכולם רגילים אליו, וכי 'הרבי התוועד בכ"ד טבת', אז גם הוא מתוועד.. זה בוער בו. אדמו"ר הזקן יקר לו! חסידות חב"ד שיסד רבינו הזקן שינתה לו את כל החיים! עבודת השם שלו קיבלה עומק ומשמעות אדירה ואמיתית.
אצל חסידי פולין העיקר זה ההתקשרות לצדיק ולכן אפשר להסתפק בתירוץ שכזה 'מתוועדים 'כי גם הרבי מתוועד'.. אצל חסיד חב"ד הוא מתוועד כי הוא 'חי', וההוכחה שהוא 'חי' נכון זה שרואים שאצל הרבי מונח בפשטות שזה יום גדול שיש לחגוג ולהתרומם בו בהתוועדות חסידית. כמה שהחסיד יותר מקושר לרבי בדור השביעי, המשמעות של כ"ד טבת מקבלת יותר משמעות אצלו. כי ברור לו שדרך החסידות של רבינו הזקן רלוונטית מתמיד כעת – באמצעות הרבי. כ"ד טבת הוא לא זיכרון, אלא חיים.
בזה מתבטאת מהותו של כ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן, שדרך עבודת החסידות רלוונטית ונצחית עדי הגאולה השלימה. ביום זה על כל אחד לעשות חשבון נפש אישי, כיצד הוא מיישם הלכה למעשה בחייו את חינוכו של אדמו"ר הזקן בחייו שלו. וכמובן שזו גם הכנה מעולה לי' שבט – יום קבלת הנשיאות של הרבי בדור השביעי, שענינו שהוא 'שביעי לראשון'.
