לחצו כאן לתרומה
מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה את התיעוד המלא והמרתק של ועידת הרבנים בפטרבורג – כפי שנכתב מבפנים, בידי מי שהיה שם: ר' יצחק שניאורסאהן, אחיינו של הרבי הרש"ב וראש המחנה שנלחם בחרדים (בהמשך לכתבה שפרסמנו באתרנו) • אבל עוד לפני שהחלה הוועידה ההיסטורית, רגע אחד קטן הפך לשיחת היום: הרבי הרש"ב סירב להיכנס לתפילה החגיגית בבית הכנסת המרכזי – צעד שהרעיד את פטרבורג וחיזק את מעמדו בעיני כל • מכאן מתחיל הסיפור הדרמטי של הימים שבהם גדולי ישראל, אדמו"רים, גאונים, עסקנים ואנשי רוח – התכנסו תחת עיני השלטון הרוסי כדי להכריע על עתיד היהדות • לכתבה המלאה
☚ מתעצמים: מעל אלף איש בקבוצות הוואצפ של 'חב"ד לייב'
ועידת הרבנים בפטרבורג
הבחירות לנציגי וועידת הרבנים נערכו בכל יישובי 'תחום המושב'. גם בערים מוסקבה ופטרבורג שלא היו ב'תחום המושב', נערכו בחירות. הרבנים, שגילו התעניינות גדולה באותה ועידה, פעלו ללא ליאות שאנשיהם יבחרו כנציגים. הם ניהלו תעמולה בכל ריכוזי היהודים. ואמנם פעולתם הצליחה, ורוב הנציגים היו ממחנה היהדות האורטודוקסית. מתוך ארבעים נציגים היו שלושים וארבעה נציגים חרדיים ורק שישה היו נציגי היהדות ה'מודרנית'.
העולם ה'מתנגדי' שלח לוועידה את האישים החשובים ביותר שהיו להם אז ברוסיה. די אם נזכיר את הגאון ר' חיים סולבייצ'יק מבריסק, אחד מגדולי הגאונים באותו זמן. שמו היה מפורסם לא רק בין ה'מתנגדים', אלא בקרב כל יהודי העולם. השני היה הגאון ר' מאיר שמחה מדווינסק, מחבר הספר 'אור שמח'. גם הגאון ר' חיים עוזר גראדז'נסקי מוילנא, והגאון ר' יצחק מפוניבז' נטלו חלק באותה ועידה.
גם אדמו"רי פולין שלחו נציגים חשובים לועידה: בראשם עמד האדמו"ר מסוקולב, ר' יצחק זעליג מורגנשטרן והאדמו"ר מראדזין. מנציגי העולם החסידי ברוסיה בלטה דמותו של האדמו"ר מבברויסק ר' שמריהו נח שניאורסאהן. דמות מרשימה ביותר. אולם מעל כולם התעלתה דמותו רבת ההוד של האדמו"ר מליובאוויטש [הרבי הרש"ב]. וכמו שכתבתי בפרקים הקודמים, דמותו היתה דמות המפתח בכל ענייני היהדות בכל רחבי רוסיה. הוא עמד מאחורי אותה ועידה והוא נתן את הטון בכל הדיונים שהתנהלו בה.
מכיון שהוועידה זומנה על ידי השלטונות, שנציגיה נטלו בה חלק, לכן התנהלו דיוני הוועידה בשפה הרוסית. היות והרבי מליובאוויטש לא נשא נאומים בשפה הרוסית, דיבר במקומו נציגו, הרב מענדל חן, רבה של נעז'ין. הרב חן, ששלט היטב בשפה הרוסית והיה מפורסם כנואם מבריק, היה אחד הדוברים המרכזיים באותה ועידה. הרבי מליובאוויטש הגיע לוועידה מלווה בגדולי רבני חב"ד, שהידועים ביניהם היו (בנוסף להרב מענדל חן) הרב יצחק יואל רפאלוביץ' – רבה של העיר קרמנצ'וג, והרב משה מאדייבסקי – רבה של העיר חורול.
בין נציגי הציבור הלא חרדי היו הנדיב המפורסם, הברון דוד גינזבורג מפטרבורג, אחד מגדולי העשירים בכל רחבי רוסיה, שהיה מקורב לשלטונות הרוסיים ופעל רבות לטובת יהודי רוסיה. הברון גינזבורג נבחר ליושב ראש הוועידה. נציג נוסף היה עורך הדין הנריק סליוזברג מפטרבורג, אחד מגדולי עורכי הדין ברוסיה. ממוסקבה הגיע אליעזר פולייקוב, אחד מגדולי התעשיינים ברוסיה. גם 'הרב מטעם' של מוסקבה, ר' יעקב מזא"ה השתתף באותה ועידה.
הרב מאז"ה היה למדן גדול ובנוסף לכך השתלם בלימודים כלליים. הרב מאז"ה נחשב באותם הימים לגדול הנואמים היהודים בשפה הרוסית. כשהיה עומד להגיע למקום מסוים לנאום, היו אנשים באים שעות רבות לפני הנאום כדי 'לתפוס מקום'. הוא התפרסם מאוחר יותר כאחד ממגיניו של בייליס, במשפט עלילת הדם הידוע. מהעיר יעליזווטגרד הגיע העסקן הציוני הידוע זאב טיומקין. מהעיר קיוב הגיע מ. מזור, אחד העסקנים הגדולים בקרב יהודי אוקראינה.
לנשיא ועידת הרבנים נבחר הרב יהודה לייב צירלסון – רבה של העיר קישינוב וחבר הפרלמנט הרומני. הרב צירלסון היה חסיד חב"ד ואחד הדמויות הרבניות המפורסמות ביותר ברוסיה ואחר כך ברומניה. אני – כותב יצחק שניאורסאהן – הייתי הנציג הצעיר ביותר בקרב באי הוועידה, היתי אז בן עשרים ושבע בלבד, ולמרות גילי הצעיר, נבחרתי למזכיר ועידת הרבנים. הוועידה נפתחה ביום ד' אדר ב' ונמשכה עד ו' ניסן עת"ר.
הרבי מסרב להגיע לתפילה חגיגית
כאן כדאי לספר על אירוע, שולי לכאורה, שאירע שעות אחדות לפני פתיחת הוועידה: כל באי הוועידה הוזמנו ביום הפתיחה לבית הכנסת המרכזי של פטרבורג לתפילת שחרית. באותו בית כנסת נהגו להתפלל לשלומה של מלכות – מלכותו של הצאר הרוסי. גבאי בית הכנסת ומנהיגי הקהילה היהודית של פטרבורג, קיבלו את פני נציגי הוועידה. החזן סלסל בקולו והאוירה היתה חגיגית. הנציגים הנבחרים הגיעו לבית הכנסת, רק אחד לא הגיע.. הרבי מליובאוויטש!
נפוצו שמועות שהרבי אמר כי רגלו לא תדרוך בבית כנסת שמנגנים בו בעוגב ביום השבת, אצלו מקום כזה לא נחשב לבית כנסת. הרבנים ומנהיגי הציבור החרדי נהנו מאוד מה'סטירה המצלצלת' שהעניק הרבי מליובאוויטש ליהודים ה'מתקדמים'. אולם גבאי בית הכנסת נפגעו מאוד מהיעדרו של הרבי. מנהיגי הקהילה בפטרבורג באו למקום בו התאכסן הרבי וניסו לשכנעו להגיע למעמד התפילה בבית הכנסת.
הם פנו אליו ואמרו: 'האם הקדיש שאומרים יהודים בבית הכנסת שלנו אינו קדיש, האם התפילה אינה תפילה?'. הרבי השיב להם: 'הקדוש ברוך הוא הוא בעל רחמים, ורחמיו על כל מעשיו. שהתפילות שלכם – אם אמנם אתם מתפללים שם – יעלו למרום ויפעלו את פעולתם, אולם לגבי המקום הזה אינו בית כנסת, ואני לשם לא אבוא!'.. אירוע זה עורר סערה גדולה בקרב יהודי פטרבורג, ומעמדו של הרבי מליובאוויטש התחזק מאוד בעקבות אירוע זה.
תחילת הדיונים
ועידת הרבנים התכנסה באחד האולמות של משרד הפנים הרוסי. פקידים בכירים ממשרד הפנים נכחו כמשקיפים בכל ימי הוועידה. לישיבות אחדות הופיע סגן שר הפנים חרוזין. באוירה חגיגית התכנסו נציגי יהדות רוסיה ופולין. כאמור לעיל, היו בין הנציגים גדולי גאוני הדור מקרב העולם הליטאי, אדמו"רים מפולין ונציגי חסידות חב"ד בראשם הרבי הרש"ב.
מהצד השני היו נציגי האינטליגנציה היהודית, חשובי הרבנים 'מטעם', ואחדים מעשירי היהודים ברוסיה. במיוחד עלינו לציין את אליעזר פולייקוב, שבנוסף להיותו מגדולי הקבלנים ברוסיה, היה 'קרוב למלכות' ושימש כיועץ קרוב לצאר הרוסי. לרוב הנציגים היה זה הביקור הראשון בפטרבורג, אסור היה עליהם לשהות בעיר יום לפני הוועידה והיה עליהם לעזוב את העיר מיד עם נעילת הוועידה.
את הוועידה פתח יושב הראש הנבחר, הברון גינזבורג. הוא דיבר על גודל המעמד בו התכנסו כל גדולי ישראל מכל שכבות הציבור, על מנת לקבל החלטות לשיפור החיים היהודיים בכל רחבי רוסיה. הוא ציין שזו הזדמנות בלתי חוזרת להביא לתקנות ולשיפורים בשטח הדת.
הרב יהודה לייב צירלסון, שהיה מנחה הוועידה, הודה לברון גינזבורג על דבריו, ואמר כי כל הנציגים, בלי קשר עם דעותיהם והשקפותיהם, רואים את מינויו של הברון גינזבורג ליושב ראש הוועידה, ככבוד גדול. הוועידה ערכה כארבעה שבועות. בתחילה התקיימו אסיפות כלליות, בהם נטלו חלק כל משתתפי הוועידה. מאוחר יותר הוקמו ועדות לנושאים שונים, בהם השתתפו רק אחדים מבאי הוועידה.
הישיבות הכלליות נערכו בשפה הרוסית, היות ובהם נטלו חלק נציגי השלטון. לעומת זאת בוועדות השונות דיברו באידיש. בעיות רבות שעמדו על סדר היום היהודי, נדונו בימי הוועידה, אך הבעיה העיקרית שעוררה התרגשות בין באי הוועידה היה מעמדם של הרבנים ברוסיה. הרבנים דרשו שמעמדם יוכר מכח התורה וכי רק 'סמיכה' לרבנות תספיק להם למלא את תפקידם, ולא יאלצו ללמוד לימודים כלליים.
הרבנים ביקשו לצמצם את כוחם של הרבנים 'מטעם', על ידי כך שגם להם יתאפשר לרשום לידות, נישואין, פטירות וכדומה. היו נציגים, גם מהחרדים, שתבעו שהרבנים יחוייבו ללמוד את השפה הרוסית, 'בלתי אפשרי לשמור על קשר עם הדור הצעיר ללא ידיעת השפה הרוסית' – טענו הם. בין המצדדים בטענה זו היה האדמו"ר מבברויסק ר' שמריהו נח שניאורסאהן, שאף הביא ראיה לדבריו מדברי אדמו"ר הזקן בעל התניא וה'שולחן ערוך'.
הרבי מליובאוויטש דחה בתוקף את דבריו של האדמו"ר מבברויסק מכל וכל, ואמר כי אדמו"ר הזקן מעולם לא אמר דבר כזה. הרבי מליובאוויטש ונציגיו יצאו בחריפות נגד תביעה זו, 'רב יכול להיות אך ורק מי שיודע ללמוד תורה, ורק על ידי הסמכתו על ידי גדולי ישראל יוכל לשמש כרב', טענו הם.
ואמנם הוועידה קיבלה החלטה האומרת: א] מהיום ואילך יוכרו כל הרבנים האורטודוקסיים כרבנים רשמיים. ב] הרבנים יבחרו על ידי הקהילות היהודיות, ולכל רב יוצמד אדם היודע את השפה הרוסית, שיינהל את הרישום בשפה הרוסית.
תיעוד היסטורי של חלק ממשתתפי הוועידה >>
יושבים (מימין לשמאל)
(1) הרב יוסף היילפרין. 2) הנגיד שמואל פוליאקוב. 3) נציג משרד הפנים. 4) הברון דוד גינזבורג. 5) נציג משרד הפנים. 6) הרב יעקב מאז"ה ממוסקבה. 7) הרב יהודה לייב צירלסון. 8) הרב שמואל פולינקובסקי. 9) הרב חיים איטקין. 10) הרב יצחק רבינוביץ מפוניבז' 11) הרב חיים עוזר גרודזנסקי. 12) הרב יצחק ביק. 13) הרב יצחק יואל רפאלוביץ מקרמנצוג
עומדים (מימין לשמאל)
1) זאב טיומקין. 2) עו"ד ה. סליוזברג. 3 ו-4 עובדי משרד הפנים. 5) עו"ד מ. מזור. 6) מ. בורנשטיין. 7) הרב מנחם מענדל חן. 8) ר' יצחק שניאורסון. 9) ק. פרנקל. 10) ל. ספיר. 11) הרב משה מאדייבסקי מחורול. 12) הרב משה נחום ירושלימסקי. 13) מ.צ. גרויבארט. 14) שמשון ירושלימסקי
