המאבק הפנימי, השמחה הפורצת והעשירות שבדעת: הרב אופן על חודש אדר

בעומדנו בחודש אדר בו 'מרבים בשמחה' מיום ליום, אנו מגישים התוועדות חסידית מיוחדת עם המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן – יו"ר ארגון 'לחלוחית גאולתית', בנושא שמחה ועבודה פנימית • מדוע דווקא בחודש אדר 'בריא מזליה' של יהודי – ומה זה אומר על המאבק היומיומי מול היצר? האם באמת ניתן לנצח את היצר הרע בחמש דקות – ולמה זו השיטה שהרבי מציב? כיצד עשירות רוחנית הופכת למפתח לעשירות גשמית – ומה עומד מאחורי הדגש של הרבי על 'דעת'? ומה פירושו המעשי של הציווי 'לחיות גאולה' – ואיך מתחילים ליישם זאת בחיי היום־יום? • לכתבה המלאה

☚ להפגין בקיאות בחדשות ופוליטיקה בבית הכנסת? לא מוסיף באהבת השם

בשיחת פרשת 'תרומה' תשנ"ב, עיקר ההדגשה היא על ההוספה בשמחה באופן של 'פריצת גדר'. גם בחגים אחרים מצווה התורה לשמוח, אך המיוחד בחודש אדר הוא שכבר 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' – מפתיחת ותחילת החודש כבר צריכה להיות ריבוי השמחה, ולהוסיף בה מיום ליום באופן של 'פנים חדשות'.

לאחר הקדמת השאלה מדוע ציווי נדבת המשכן מתחיל ב'זהב', וכיצד כל יהודי יכול לתרום לבניית המקדש – מגיע הרבי מיד למסקנה 'כל יהודי זהב'! בכל מצב שיהודי נמצא הוא קשור ומחובר לה', והוא ה'זהב' של העולם. זאת היא 'השמחה הכי גדולה שיכולה להיות אצל יהודי' כלשונו הקדושה, שלמרות חיצוניות הגוף והעולם – הוא מאוחד ומיוחד בתכלית בקדוש ברוך הוא. ועיקר המטרה ב'שמחה' היא, היותה הכלי הכי מתאים לפרוץ את גדרי הגלות, ולהביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה.

ההצלחה עם ה'גוי' לחמש דקות..

במהלך השיחה מסביר הרבי גם את חידוש הענין שבחודש אדר 'בריא מזליה' של עם ישראל – למרות שיהודי נמצא למטה במעמד ומצב שיש לו עסק עם גוי ['אית ליה דינא בהדי נכרי'] – הרי מזלו בריא וחזק, והוא עומד וניצב לגמרי למעלה ממדידות והגבלות העולם.בפירוש פנימי יותר אומרים שה'נכרי' שיש איתו עסק, הוא היצר הרע – 'הגוי אשר בקרבך', לו יש תחבולות שונות ומשונות איך להפיל את האדם. עיקר רצונו הוא שברגע זה בו האדם נמצא הוא יעשה כרצונו, בהבטחה גמורה שבהמשך יחזור הוא לעבודת ה'. אך את טענה זו הוא ממשיך לומר לו כל רגע בחיים..

חסידות מסבירה שהעבר והעתיד אינם משנים, העיקר הוא ההווה! כי על העבר אפשר תמיד לעשות תשובה, והעתיד עדיין לא בא. ולכן צריך לטעון ולומר ליצר בדיוק הפוך – 'תן לי את החמש דקות הקרובות לקיום רצון ה', ומיד לאחר מכן אתפנה לרצונך'. ואכן להמשיך ולומר זאת כל חמש דקות נוספות..

צריכים לדעת שבדיוק כמו שהרבי מטיל על אדם שליחות מסוימת, הרי הוא כל הזמן דרוך לבצע ולסיים את השליחות – כך הרבי הטיל שליחות על כל אחד ואחד מאיתנו להביא בפועל ממש את גילוי משיח צדקנו, וכל עוד שלא השלמנו את המטרה אי אפשר לנוח לרגע אחד. וגם ברגעים שזה ממש קשה נלחמים – כי השליחות והאחריות הוטלה עלינו.

הרבי נותן את הכח!

מסופר על חסיד גדול שעבד במסירות נפש להפצת התורה והיהדות, שפעם תפסוהו הרוסים למעצר למשך זמן ארוך, ומיד כשיצא נסע לרבי וסיפר אודות המקרה. הרבי אמר לו, שבאם מיד כשנתפס היה מבקש ואומר 'רבי, העלף מיר! [= 'רבי, עזור לי'!] – תיכף ומיד היו משחררים אותו. 

ובענייננו: למרות הידיעה ש'בריא מזליה' ואנחנו למעלה לגמרי מהיצר, הנה כשמגיעים למעשה בפועל זה לא תמיד כל כך פשוט. והעצה לכך היא – שבכל יום כשקמים בבוקר, ובפרט כשנמצאים במצב שנפגשים עם אותו 'גוי מנוול' 

לחשוב ולומר 'רבי העלף'. וכידוע כתב ידו של הרבי, שבעת הרגשת חלישות הרצון הטוב, הפתרון הוא להסתכל בתמונתו הקדושה, ולזכור 'אשר גם הוא בהיותו רועה אמתי של ישראל, מביט בה בשעה זו, ויועיל'.

צריכים ללכת למסחר כדי להיות עשיר?

לקראת סיום השיחה מגיעה ההוראה שצריך להשתדל להיות עשיר בכל הענינים בגילוי בפועל ממש. וכאן מתעוררת השאלה – איך בדיוק עושים זאת, במיוחד תלמידי התמימים, שבוודאי אינם צריכים להתעסק במסחר וכדומה?

הנה לשונו הקדושה היא: 'מתחיל מעשירות ברוחניות'. כלומר שאכן ההתחלה היא מהעשירות הרוחנית, וזה עצמו יביא את העשירות הגשמית. וכידוע ריבוי המענות של הרבי לברכה לפרנסה: שגשמיות של יהודי תלויה במצבו הרוחני, וכאשר יהיה שיפור במצב הרוחני, וכמו בדיקת תפילין ומזוזות וכדומה – זה מיד ישפיע על השפע הגשמי!

אדם נשוי צריך גם להשתדל להתעסק בענינים גשמיים בכדי להיות עשיר בגשמיות, אך גם זה טפל ובטל לרוחניות. וכידוע הסיפור שאמר הרבי הרש"ב – שלימוד ענין אחד בתורת החסידות, שווה יותר מהעשירות העצומה של ר' שמואל מיכל טריינין. אמנם הרבי דורש שיהיה עשירות גם בגשמיות, אך זהו בשביל הרוחניות הרחבה בתורה ומצוות ונתינת צדקה בהידור.

עשירות בדעת דווקא!

באם נשים לב, הרבי כותב 'מתחיל מעשירות ברוחניות, אין עשיר אלא בדעת'. למשל, אדם שיש לו כמה מיליונים בתוך ביתו, אך הם אצלו רק לשמירה בכספת אינו נחשב כלל לעשיר. כך גם אדם המכיל בתוכו ריבוי תורה, אך הכל נשאר ב'חכמה' ו'בינה' – אינו נחשב ל'עשיר בתורה' ואינו אלא כ'חמור נושא ספרים'. רק כאשר האדם מוריד ל'דעת' את הענינים אודתם למד – הרי הוא 'עשיר', התורה היא שלו.

ישנם אנשים שמתארים את ימות המשיח כ'ממתקים על העצים' וכדו', ענינים אלו הם אמיתיים אך לא הם עיקר ענין הגאולה. מהותה של הגאולה – כמבואר בחסידות ובריבוי המאמרים והשיחות, במיוחד ב'הדרנים' המיוחדים על הרמב"ם היא, 'מלאה הארץ דעה את הוי", לכל אחד תהיה 'דעת' באלוקות, שירגיש בגופו ובעולמו קשר חזק ואמיתי לקדוש ברוך הוא.

ולכן כהכנה לגאולה, ובמיוחד כדי 'לחיות גאולה' כפי שדורש הרבי בשנים האחרונות – צריכה להיות הוספה בעשירות ב'דעת' הרוחנית. כפי המוסבר ב'תניא', ה'דעת' נעשית רק על ידי ש'יתקע במחשבתו בחוזק והתמדת'. כאשר אדם לוקח פרק 'תניא' או 'מאמר', כגון פרק מ"ו בתניא ומאמר דיבור המתחיל 'ויחד לבבנו' תש"א הנוגעים במיוחד לעבודת ה' וחוזר ומתבונן עליהם מידי יום ביום לפני התפילה חמש או עשר דקות, ומתפלל באריכות ובהתבוננות, לפחות למשך שבועיים/חודש – נעשית 'דעת' באלוקות.

ישנו בזכרוני מראה מיוחד שהייתי עד ראיה לו במשך 16 שנים ברציפות. היה זה לפני שנים, כשהתגוררתי בשיכון חב"ד בירושלים. בבית הכנסת, אחד החסידים שהיה בעל עסק, ראיתיו מידי יום ביום פותח את אותו מאמר – 'מים רבים' שבתורה אור ולומדו לפני התפילה. אני ראיתי זאת במשך 16 שנים רצופות, ומאמין שעשה זאת גם לפני שהתחלתי לראותו – כך נעשה 'דעת' באלוקות!

על ידי שכל אחד מאיתנו יוסיף בעשירות ברוחניות בתורה ומצוות, ובמיוחד ב'דעת' – נהיה עשירים בגשמיות ממש. וממילא נצליח באופן של 'בריא מזליה' מול היצר, בכח ההתקשרות לרבי. ותבוא גם השמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, שתפרוץ את כותלי הגלות ותביא את הגאולה מיד ממש ומלכנו משיחנו בראשנו!