להתפלל שעות בלי להרגיש את הזמן: העדות על השפעת 'קונטרס התפילה' ור' אלתר שימחוביץ'

עדות מרגשת מציגה את הסוד שמאחורי פריחתה של ישיבת 'תומכי תמימים' בורשה: דמות המשפיע ר' אלתר שימחוביץ', שהחדיר חיות עצומה בלימוד 'קונטרס התפילה'

איך מצליחים להתפלל במשך שעות ארוכות בדבקות ובהתבוננות עמוקה, בלי שזה ירגיש קשה בכלל? לפניכם עדות היסטורית מרגשת, שמציגה את הסוד שמאחורי פריחתה הבלתי נתפסת של ישיבת 'תומכי תמימים' בורשה: דמותו היוקדת של המשפיע הדגול ר' אלתר שימחוביץ' ע"ה, שהחדיר בתלמידים חיות עצומה בלימוד 'קונטרס התפילה' • בזכות ההתוועדויות וההדרכה המוחשית שלו, עבודת התפילה וההתבוננות בחסידות במשך שעות ארוכות הפכו עבור התמימים למציאות פשוטה, טבעית ופועמת – כמעין 'גילוי אלקות' של ממש. הם חשו שהם שבו בזמן אל ימי הזוהר החסידיים בליובאוויטש • לכתבה המלאה

☚ הבהמית שבעה תמיד – אז אם לא נתפלל באריכות כיצד האלוקית תנצח?


בעקבות הכתבה הקודמת שפרסמנו באתרנו – אשר גוללה את דרכו הפלאית של 'קונטרס התפילה', פרסומו המרעיש וההתרוממות העצומה שחולל בקרב חסידי חב"ד בדורות האחרונים – אנו מגישים כעת מכתב היסטורי ומרגש, השופך אור חי וממשי על הרגעים שבהם הטקסטים הללו הפכו מחסידות עמוקה למציאות חיים פועמת.

במכתב פנימי ונדיר ששיגר הרב מאיר בליז'ינסקי ע"ה לנכדו (ר' שמואל הבר), הוא חוזר לימי הזוהר של ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בעיר ורשה (בירת פולין), ולדמותו היוקדת של המשפיע הדגול ר' חיים אלתר ניסן שמעון שימחוביץ' ע"ה (הידוע בתואר 'ר' אלתר שימחוביץ"). בעדות מלאת הוד, משרטט ר' מאיר כיצד הגעתו של ר' אלתר פתחה תקופה חדשה לחלוטין – תקופה שבה 'קונטרס התפילה' ומאמרי רבותינו נשיאנו נלמדו 'אדעתא דנפשיה', הפכו לחלק בלתי נפרד מנפש התלמידים, והפכו את עבודת התפילה למוחשית, עמוקה ויוקדת.

להלן קטע מהמכתב המרגש, כפי שנכתב בג' מרחשון תשל"ח:

בבואו של ר' אלתר [שימחוביץ'] נ"ע לורשה התחילה תקופה חדשה בישיבה, כי אז התחלנו ללמוד את הקונטרסים, 'קונטרס התפילה' ו'קונטרס עץ החיים', ומאמרים של שנת [תר]מ"ג, ו[תר]נ"ו, ו[תר]נ"ט, וב'קונטרס התפילה' ומאמרים של [תר]מ"ג היינו בקיאים בהם כמעט עם האותיות, כי למדנו אותם 'אדעתא דנפשיה', ובאופן ממשי ופרקטי.

וכמו ששמעתי פעם שתיארו את ליובאוויטש של השנים [ת]ר"ס עד [ת]ר"פ, שהייתה גילוי אלקות מלמעלה, מה שלא היה הרבה שנים לפניהם, כעין זה אפשר לי להגיד על הישיבה בורשה בשנים [תר]פ"ג עד [תר]פ"ו, שאני נזכר איך שלא היה לי (ולאו דוקא אצלי אלא אצל כל אחד מהתלמידים אז) קשה בכלל להתעמק במשך הרבה שעות בתפילה בענין דא"ח, כמו בענין 'בריאת יש מאין' המוסבר בנר חנוכה [תר]מ"ג בפרטי פרטים בהענין, עד שהענין יצא ברור מכל הצדדים בכל הפרטי פרטים בזה.

ור' אלתר נ"ע התוועד הרבה, כמעט כמה פעמים בשבוע, ותמיד הדיבורים היו מוחשים מאוד באותם הענינים שהוא עסק בהם בתפילה, וגם אנחנו. וכאמור, אותם השנים הייתה פריחתה של ישיבת תומכי תמימים בורשה במובן הרוחני והחסידי.

לתיעוד היסטורי בצבע של דמותו של המשפיע הרב אלתר שימחוביץ' >>

שתף כתבה

0 0 קולות
דירוג כתבה
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הנבחרות

לכתבות אקראיות

למקרה שפספסתם

לכתבות נוספות

חסידים הם משפחה. אבל מה קורה כשהאגו והישות נכנסים בינינו ומאיימים לקרוע את החיבור הכי עמוק שלנו? הרב לוי זלמנוב בטור לבבי עכשווי לימי תשעת הימים

האם אנחנו באמת מתאבלים על חורבן הבית, או שפשוט התרגלנו למנהגים יבשים? בטור חסידי מעורר מחשבה, מציב הרב לוי זלמנוב, מראה חדה מול עבודת השם הפנימית