לחצו כאן לתרומה
'ריבונו של עולם, אני רוצה לשיר לך 'דו-דו-דו".. מה הסוד העמוק שמאחורי הניגון המסתורי של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שמצית את הלבבות? מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה את הניגון 'אנה אמצאך' (המכונה בחיבה בשם 'דער דוד'לה') מיוחס לסנגורן של ישראל ומבטא את האמונה הטהורה הפשוטה, שאין שום מקום או מצב בעולם שהוא מבלעדיו יתברך • איך הפך משחק מילים מבריק ביידיש וברוסית לשם של הניגון החב"די? ומי היה החסיד שפרסם את המנגינה מהעיירה נעוועל? • בפנים: הרקע המלא מאחורי הניגון, יחד עם מילות הניגון ותרגומם, בשילוב ביצועים נוסטלגיים של בעלי המנגנים החסידיים ר' זלמן לוין ור' זלמן ברונשטיין ע"ה • לכתבה המלאה
☚ צעקת הלב: ניגון חב"ד 'ז'עבינער הארץ' – והרקע הייחודי שמאחוריו
ניגון 'אנה אמצאך' (דער דוד'לה): הדביקות והאמונה הטהורה של סניגורן של ישראל
אחד הניגונים החסידיים העמוקים והמרגשים שהתקבלו בחסידות חב"ד, והפך לנכס צאן ברזל בעולם הנגינה החסידי, הוא הניגון 'אנה אמצאך'. ניגון מופלא זה מיוחס להרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, הידוע בכינויו 'סנגורן של ישראל' ו'אוהבן של ישראל'. הניגון כולו ספוג באמונה פשוטה, ומבטא באופן מוחשי את היסוד החסידי של 'לית אתר פנוי מיניה' – שאין שום מקום או מציאות הפנויים מאלוקות, וכי כל הבריאה כולה אינה אלא התגלות ה'.
השיר זכה גם לשם 'דער דוד'לה', בשל החזרה המרובה על המילה היידית 'דו', שמשמעותה בעברית היא 'אתה'. מעבר לכך, יש כאן משחק מילים לשוני ורעיוני מבריק, שכן ברוסית המילה 'דודה' פירושה חלילית עממית. כאשר השר מבקש 'אזונגען א דודעלע', הוא מבטא כפילות רעיונית: הן הרצון לנגן ולזמר לה' כביכול בכלי נגינה, והן הרמיזה המרגשת על תוכן השיר הסובב כולו סביב המילה 'דו' – אתה ה'.
מהעיירה נעוועל ועד לספר הניגונים
הדרך שבה הגיע הניגון אל הרישום הרשמי בשירי חב"ד עוברת דרך רשמי זיכרון חסידיים אותנטיים. הניגון נרשם מפי החסיד ר' שניאור זלמן הלוי לוין ע"ה מכפר חב"ד, אשר שמע אותו בצעירותו מפי חסידים ואנשי מעשה בעיירה החסידית המפורסמת נעוועל, שנחשבה כעיירה מלאה ב'עובדים' שהשקיעו רבות בעבודת התפילה באריכות, והניגונים שניגנו החסידים שם ידועים ברגש הלבבי הייחודי שלהם.
הניגון נכלל וקודש בתוך ארכיון הנגינה החב"די, והוא מופיע כניגון רי"ג ב'ספר הניגונים – חב"ד'. במבוא המיוחד שנכתב לניגון בספר הנגינה, עמד העורך הרב שמואל זלמנוב ע"ה על נקודת התוכן המרכזית שלו וציין כי בשיר זה מתבטא בצורה העזה ביותר המושג ש'אין דבר חוץ ממנו'. במהלך הדורות זכה הניכון למספר גרסאות וניסוחים.
מילות הניגון בתרגום מילולי
מילות הניגון משלבות לשון הקודש ויידיש, ופונות אל הקדוש ברוך הוא בלשון נוכח ישירה ומלאת אהבה:
רבונו של עולם, איך וויל דיר א דודעלע זינגען (בפעם השנייה: שפילען). אנה אמצאך רבונו של עולם, ואנה לא אמצאך רבונו של עולם. א וואו זאל איך דיר געפינען רבונו של עולם, און א וואו זאל איך דיר נישט געפינען רבונו של עולם. אז מעלה דו, מטה דו, מזרח דו, מערב דו, דרום דו, צפון דו, דו דו דו.. אז עס איז גוט, איז דאך דו, חלילה ניט, אויך דו, און אז דו, איז דאך גוט. דו דו דו..
בתרגום חופשי ללשון הקודש:
ריבונו של עולם, אני חפץ לשיר ולרקוד לפניך (ובפעם השנייה: לנגן לפניך). אנה אמצאך ריבונו של עולם, ואנה לא אמצאך ריבונו של עולם. איפה אמצא אותך ריבונו של עולם, ואיפה לא אמצא אותך ריבונו של עולם. שכן למעלה – אתה, למטה – אתה, במזרח – אתה, במערב – אתה, בדרום – אתה, בצפון – אתה, אתה אתה אתה.. כשהולך טוב – זה הרי אתה, כשחלילה לא – זה גם אתה, וכשזה אתה – זה הרי טוב! אתה אתה אתה..
המבט החסידי: בין רוממות לטוב מוחלט
המילים הפשוטות לכאורה נושאות בחובן עומק חסידי עצום. החלק הראשון של הניגון עוסק במרחב הפיזי – מעלה, מטה, וארבע רוחות השמיים. החסיד המנגן מביט סביבו ומבין שאין שום נקודה בעולם שאין בה נוכחות אלוקית.
בחלקו השני של הניגון, עובר הניגון מהממד הגאוגרפי והמגבלות הפיזיות אל הממד הנפשי והחווייתי: 'כשהולך טוב – זה אתה, כשחלילה לא – זה גם אתה'. זוהי דרגה גבוהה של תמימות ודביקות, המזכירה לאדם כי גם ברגעים מאתגרים, ה' נמצא שם איתו. והסיום המנצח – 'וכשזה אתה, זה הרי טוב' – מעניק נחמה וביטחון גמור, מתוך הסתכלות חסידית ש'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד', וכי עצם המציאות של ה' בכל מצב הופכת את המציאות עצמה לטובה.
לכתבה זו מצורפות הקלטות נוסטלגיות ונדירות להאזנה, שבהן ניתן לשמוע את ביצועיהם המרגשים של בעלי המנגנים החסידיים, ר' זלמן ברונשטיין ע"ה ור' זלמן לוין ע"ה, אשר מעבירים בקולם את הרטט החסידי המקורי של הניגון המופלא הזה.
להאזנה >>
