לחצו כאן לתרומה
בלב הניגון העתיק 'פליאה דעת ממני', חבוי מסע נפשי מרתק שנדד בין כתלי העיירות ליובאוויטש וקרמנצ'וג, והיה לאחד הניגונים האהובים שנשמעו תדיר בפי הרבי ה'צמח צדק' • הניגון שמשלב מרירות של השתוקקות עם דביקות, הונחל לדורות על ידי המשפיעים דגולים ר' שלמה חיים קסלמן ור' זלמן משה היצחקי • כיצד הגיע הניגון אל חצרו של האדמו"ר ה'דברי חיים' מצאנז? ומהו המסר החסידי העמוק החבוי בשאלות ותשובות המלאכים? • בפנים: עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש את הביצועים המלאים עם מילות הניגון • לכתבה המלאה
☚ האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה'
שורשים עמוקים: מליובאוויטש ועד קרמנצ'וג
ניגון מרגש וישן זה הושר בעיירות החסידיות ליובאוויטש וקרמנצ'וג, והיה חביב מאוד על הרבי ה'צמח צדק', שנהג לשוררו תדיר. במהלך השנים הפך הניגון לנכס צאן ברזל בפי משפיעים מפורסמים, ביניהם ר' שלמה חיים קסלמן, ר' זלמן משה היצחקי ע"ה ועוד.
הסיפור על גלגולו של הניגון מחוץ לגבולות חב"ד נשתמר בעדותו של הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות ע"ה: אורח מחסידי הרבי ה'צמח צדק' הגיע לחצר ה'דברי חיים' מצאנז ושר בפניו את הניגון, תוך כדי שסיפר לו שניגון זה ('מלאכים שרפים ואופנים') נשמע תמיד בחדרו הקדוש של הרבי ה'צמח צדק'.
האדמו"ר מצאנז התרגש מהשיר, אימץ אותו אל חיקו, ומאז נהג לשורר אותו בשבתות ובימים טובים. בדרך כלל משמש 'פליאה דעת ממני' כהקדמה לניגון 'מלאכים שרפים ואופנים'. על אף שהניגון לא נכלל ב'ספר הניגונים' (כמו ניגונים רבים), הוא זכה להקלטות ושימור בפרויקטים שונים, וניצב לצד ניגונים בעלי תוכן דומה, כגון הניגון 'פרעגט דער מתנגד'.
נוסח הניגון (מסורת חב"ד)
הניגון נפתח בפסוקי 'תהילים' המהווים הקדמה לשאלות המלאכים, ולאחר מכן עובר לשאלותיהם ותשובותיהם:
פתיחה (תהילים קלט, ו-ח):
פְּלִיאָה, פְּלִיאָה, דַּעַת מִמֶּנִּי; נִשְׂגְּבָה, נִשְׂגְּבָה, לֹא אוּכַל לָהּ; אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח; אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל – הִנֶּךָ.
שירת המלאכים:
מַלְאָכִים, שְׂרָפִים, חַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ, פְּרֶעְגִין: וָואס אִיז דֶער בּוֹרֵא? וָואס אִיז דֶער בּוֹרֵא? (שואלים: מה זה הבורא?) אוֹי וֵויי, וָואס עֶנְטְפֶּערְט מֶען זֵייא? (אוי וויי, מה עונים להם?) לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, אוֹי וֵויי.
מַלְאָכִים, שְׂרָפִים, חַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ, פְּרֶעְגִין: וּוּ אִיז דֶער בּוֹרֵא? וּוּ אִיז דֶער בּוֹרֵא? (שואלים: איפה הבורא?) אוֹי וֵויי, וָואס עֶנְטְפֶּערְט מֶען זֵייא? (אוי וויי, מה עונים להם?) לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ, לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ, אוֹי וֵויי.
עומק הניגון: ידיעת אלקות כדרך חיים
הניגון מבטא את המתח העצום שבין שתי תנועות נפש: ה'רצוא' – השאיפה להתעלות ולהבין את רוממות הבורא, וה'שוב' – ההכרה בכך שאלוקות נמצאת בכל מקום ובכל פרט.
א] 'וואס איז דער בורא?' (מהי מהות האלוקות): המענה הוא 'לית מחשבה תפיסא ביה' – הוא נשגב מכל תפיסה.
ב] 'וּוּ איז דער בורא?' (הכין היא נוכחות האלוקות): המענה הוא 'לית אתר פנוי מיניה' – אין מקום פנוי ממנו.
ניגון זה מבטא את תמציתה של חסידות חב"ד – 'דע את אלוקי אביך ועבדהו בלבב שלם'. הוא מלמד אותנו כיצד להלך בחיים בין שתי התנועות – לדעת שהבורא נשגב ורחוק מכל מחשבה, אך בו בזמן להרגיש שהוא נמצא כאן, איתנו, בכל רגע ובכל מקום.
להאזנה לניגון 'פליאה' (בביצוע ר' לוי יצחק שושן, ר' דוד הורביץ, ר' אברהם פריד) >>
