לחצו כאן לתרומה
בעקבות מזג האוויר המעונן שפוקד את ישראל, ומקשה על האפשרות לקדש את הלבנה, מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה הלכות הקשורות לנושא, בשילוב מנהגי חב"ד והנהגות רבותינו נשיאנו, בעניין סוף זמן 'קידוש לבנה', מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בקהילת חב"ד בצפת ומרבני הישיבה הגדולה בעיר • בפנים: סוף זמן קידוש לבנה השבוע • לכתבה המלאה
☚ אמרות מגדולי החסידות על מעלתה של תפילה חסידית
הלכות סוף זמן 'קידוש לבנה'
(מוצאי שבת י"ד טבת 8.40 בערב)
א) אם הלבנה מכוסה בענן דק, באופן שעדיין נראים לאורה רוב הדברים הרגילים להיראות לאורה בלי הסתר הענן[1], וזריחתה ניכרת על הארץ, רשאי לברך עליה[2]. ויש אומרים, שמצוה מן המובחר לברך כשאורה צלול יותר ואין ענן כלל[3]. אבל יש שכתבו שגם משום זה אין להפסיד את מעלת 'ברוב עם' או מעלת 'מוצאי שבת', ובודאי שאין להמתין במצב שמתקרב כבר סוף זמן קידוש לבנה[4].
ב) אין להתחיל לומר הברכה אם משער[5] שתתכסה בעננים באמצע ברכתו[6], ואם התחיל לברך והתכסתה מסיים הברכה[7]. ואם הוא הלילה של סוף זמן קידוש לבנה וחושש שיפסיד הברכה, יכול לברך גם אם רואה את הלבנה לזמן מועט[8].
ג) לכתחילה יש לקדש את הלבנה במוצאי שבת אם זה לפני י' בחודש, אבל אם זה אחר כך לא ימתין עד מוצאי שבת[9], ובפרט במדינות שרגיל יותר שהשמים מכוסים בעננים, ובפרט בימות החורף, ובכל מקום לפי ענינו, ובמקום שיש שאלה וספק יעשו כהוראת רב מורה הוראה שעל אתר[10], והרבי קידש הלבנה במוצאי שבת גם אם זה חל לאחר י' בחודש[11].
ד) סוף זמן קידוש לבנה, לכתחילה הוא עד 14 יום 18 שעות ו20 דקות מזמן המולד[12], ובדיעבד (יש אומרים ש)אפשר להוסיף עוד 6 שעות (פחות 20 דקות = 15 יום מזמן המולד)[13], ויש אומרים שאפשר להוסיף על זמן זה עוד 12 שעות[14].
ה) לכתחילה אין לקדש את הלבנה בליל שבת, אלא אם כן זהו הלילה האחרון שאפשר לקדשה[15].
[1] כמו שנהנים לאורה ביום השביעי מהמולד ('אשל אברהם' בוטשאטש סתכ"ו).
[2] מגן אברהם סתכ"ו סק"א. א"א בוטשאטש סתכ"ו. שער הכולל פרק ל"ג סק"א (ד). ובמשנ"ב סתכ"ו סק"ג כתב "שנראית הלבנה ממנו ונהנה בה, מברך".
[3] ראה כה"ח סתכ"ו סקח"י. אשי ישראל פרק מ' ס"י.
[4] פסקי תשובות סתכ"ו אות ז.
[5] ויש שדייקו שאם זה רק ספק שמא תתכסה (ואינו דבר ודאי אצלו), יכול לברך (פסקי תשובות סתכ"ו אות ח).
[6] בביאור הלכה סתכ"ו ד"ה ונהנין מאורה מבאר, שברכת הלבנה היא בדוגמת ברכת הנהנין (ולא רק ברכת השבח), ולכן לכתחילה צריך שתהי' גלויה כל הברכה.
[7] מגן אברהם סתכ"ו סק"א. שער הכולל פרק ל"ג סק"א (ה). ואם משער שתיכף תתגלה ימתין באמצע הברכה עד שתתגלה (פסקי תשובות סתכ"ו אות ח).
[8] ראה הנסמן בפסקי תשובות שם.
[9] רמ"א שו"ע סתכ"ו ס"ב.
[10] ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 68.
[11] מעשה מלך עמ' 156. דיני ומנהגי ראש-חודש עמ' פ"ג (ושם מקשר זאת לשיחת מוצש"ק ט' כסלו תשי"ב (תו"מ ח"ד עמ' 160) בעניין מופתים).
[12] רמ"א סתכ"ו ס"ג.
[13] המחבר שם (ובבה"ל סתכ"ו ד"ה ולא ט"ז בכלל, פסק בדיעבד כהמחבר).
[14] חתם סופר או"ח סק"ב ומובא על גליון השו"ע שם. יש אומרים שאין נוהגים כשיטה זו (משנ"ב בבה"ל סתכ"ו ד"ה ולא ט"ז בכלל). ויש אומרים שלמנהגנו אפשר לסמוך על שיטה זו (ראה באריכות בסדור אדה"ז עם הערות ח"ג עמ' א'תקסג ואילך, ושם מביא שפעם אמר הרבי "אני מסתמך על החתם סופר"), וכן אפשר לקדש בזמן זה בשם ומלכות בדרך לימוד מתוך הגמ' סנהדרין דף מב. (דיני ומנהגי ראש-חודש עמ' פ"ב. סדור אדה"ז עם הערות שם).
[15] מגן אברהם סתכ"ו סק"ז. שער הכולל פרק ל"ג סק"א (ב). משנ"ב סתכ"ו סקי"ב. ויש מתירים לקדשה בליל שבת, גם אם יודע שיהיה מעונן בלילה הבא שהוא סוף הזמן. ויש שכתבו שכשמקדשה בליל שבת יקצר באמירתה (עד 'שלום עליכם') – פסקי תשובות סתכ"ו אות י"ד.
