אנו מגישים את טורו האישי של עורך המגזין השבועי של חב"ד 'לחלוחית חסידית', והפעם הוא מנסה לפתור את התעלומה: מה מרחיק כל כך את האדם לעשות 'חשבון נפש' כנה? • 'בהחלט לפעמים הוא גם יחוש מרירות ויבכה מעומק ליבו על כך, שלא רק שהוא לא ממלא את האפשרויות שניתנו לו בעבודת השם, אלא לפעמים הוא גם עושה להיפך מכך חלילה. אבל מאחר שיש לו כבר את ה'רקע' אליו הוא מודע, שהוא מצליח לא מעט ואף יש לו עוד המון יכלות להיכן להתקדם' • לכתבה המלאה
☚ הרב יוסף יצחק אופן בשיעור מרתק: מה חסידות מבקשת מכל אחד?
רתיעה. זו אחת התחושות שעוברות אצל האדם, בשעה שהוא מבין שעליו לערוך 'חשבון נפש' כנה ואמיתי על מעשיו והתנהגותו. הסיבה לרתיעה מגיעה לא אחת מהקונטציה והתחושה הפנימית שנלווית לחשבון הנפש. ישנה הרגשה ש'חשבון נפש' מצטייר בהתמקדות בבעיות והעניינים השליליים של האדם, וכמובן בבכיות ורצון לחזור בתשובה ולתקן את המעשים. שהרי עבור מה יש 'חשבון נפש' אם לא לזה?..
אך האמת היא, שאחת המתנות הנפלאות שהעניקה תורת החסידות, זהו הזמן של חשבון הנפש. לפעמים האדם יכול לעבור חיים שלמים, מבלי לעצור לרגע ולנסות להכיר את עצמו יותר לעומק. לדעת במה הוא מוכשר, ובמה עליו להשתפר יותר. כאשר האדם מפנה מזמנו, ועוצר לכמה רגעים של איכות, בהם הוא מנסה להכיר יותר מקרוב את המידות הטובות שיש לו, וכמה מעשים טובים הוא עושה כתוצאה מכך, אזי האדם מרגיש כמו חובה לעצמו להמשיך ולנצל את כשרונותיו עד תום.
כמובן שלאחר שהאדם הגיע למסקנה עד כמה יש לו כוחות ויכולות עצומים שהוא כבר מממש, ויחד עם זאת הוא מודע לאפשרויות הרבות שעוד קיימים עבורו במימוש כשרונותיו, במילא הוא מרשה לעצמו גם לגעת בקשיים ובחסרונות על מנת לתקנם.
אז בהחלט לפעמים הוא גם יחוש מרירות ויבכה מעומק ליבו על כך, שלא רק שהוא לא ממלא את האפשרויות שניתנו לו בעבודת השם, אלא לפעמים הוא גם עושה להיפך מכך חלילה. אבל מאחר שיש לו כבר את ה'רקע' אליו הוא מודע, שהוא מצליח לא מעט ואף יש לו עוד המון יכלות להיכן להתקדם, אזי רגש המרירות יעורר אותו להשתפר ולהשתנות ביתר שאת, ורק ירומם אותו יותר לפעול ולהתקדם.
הזמן המתאים לחשבון נפש, הוא בדרך כלל ב'קריאת שמע שעל המיטה' ובמיוחד בחודש אלול. אז כדאי לנצל את הזמן המיוחד. זה הזמן לעצור ולחשוב. וכן – 'כשם שעל האדם לדעת ולהכיר את בחסרונותיו, כן עליו לדעת ולהכיר במעלותיו'. זה עובד יחד, וזה הכי בריא וטוב לנפש האדם.