גילוי מיוחד: עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש צילום ממענה חריף של הרבי לרב שלמה יוסף ע"ה זווין, ובו מוסיף הרבי בכתב יד קודשו מילים חריפות מאוד על כך שהכרזת 'אתחלתא דגאולה' בקשר למדינת ישראל והציונות (כשיטת ה'מזרחי') – גורמת לקורבנות וחללים בארץ הקודש • (ההדגשות הם פענוח כתב יד קודשו של הרבי) • לכתבה המלאה וצילום כתב היד
☚ חריף ונוקב: מה הסיבה לאלפי ההרוגים בישראל? הקליקו כאן לקריאת המכתב המלא והנוקב של הרבי
'ונפלא הדבר עד כמה צודקין דברי חכמינו ז"ל על כל צעד ושעל, שאמרו כל המוסיף גורע, שעל פי זה מובן הקשר דשני הציוויים לא תוסיפו ולא תגרעו בכתוב אחד ובחדא מחתא (ואתחנן ד, ב; ראה יג, א), שדווקא אלו וואָס קאָכן זיך [= שיש להם חיות מיוחדת בזה] שבתקופתנו זו נתוספה מצוה (עליה לארץ הקודש תיבנה ותיכונן, ודוקא במנין תרי"ג, דלא כדעת הרמב"ם).
ויש מוסיפין דאך ורק בה תלוי קיום כל התורה ומצוות וקיום עם ישראל וקיום ארץ הקודש תיבנה ותיכונן, ובמילא [מותר לנסוע בספינות בחילול שבת בפרהסיא וכו' ש]הכל נדחה מפני מצוה זו, [על אחת כמה וכמה איסורים קלים יותר], והוסיפו ענין על ענין להכריז בפומבי דעתה הוא באמצע דאתחלתא דגאולה, היפך פסק דין מפורש ברמב"ם [שבודאי ידע על דבר הירושלמי ומהיסוד להרמב"ן שיר השירים והסוגיות בסנהדרין ובכמה מקומות וכולי] – הרי דוקא ביניהם רבו אלו הרוצים להחזיר השטחים, או חלקם, וכו' וכו'.
ואין רצוני להאריך בזה, כיון שיראתי לנגוע במהלך מחשבת כבוד תורתו [וכפי ששמעתי פעם מידידנו שליט"א – שבפגישותיו עם אנשים משתדל למצוא את המחבר וצד השווה שביניהם והמאחד אותם – ולא להדגיש ולחטט אחר המפריד והמבדיל ועל כל פנים המחלק ביניהם. ופשיטא שכן הוא בנוגע ליחסינו – שלי ושל כבוד תורתו, ותקותי שזהו כמים הפנים לפנים].
וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנזכר לעיל באם לא ראיתי בזה – הכרזת 'אתחלתא דגאולה' – ענין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים בארץ הקודש תיבנה ותיכונן וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש תיבנה ותיכונן וגם כן באופן בלתי טבעי כנזכר לעיל, השם יקום דמם.
והביאור הוא על דרך שראו בכל פעם שקם משיח שקר והסית ומשך את מישהו אחריו – נסתיים הדבר בקרבנות רחמנא ליצלן. על דרך זה הוא גם בנוגע להרעיון שהגאולה כבר התחילה. [ואף שהמצב ניסי והצלה וגדולה של מיליונים מישראל, אבל – אין זה הגאולה מהגלות הרביעי, ואדרבה – על פי כל הסימנים זהו – ירידה למטה יותר בחושך הכפול ומכופל דגלות זה, דאומרים לחושך אור וכו']. ועונש המר הוא – דנפל עוד חלל בישראל ועוד קרבן בארץ הקודש תיבנה ותיכונן ועוד, השם יקום דמם'.
