'לא להיכנס לויכוחים עם אלו שעושים ליצנות': בקשר לח"י אלול – יום הולדת שני המאורות הגדולים הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש שיחה חריפה של הרבי, בקשר עם כך שחסידי סאטמר עשו ליצנות מהענין של תקנת לימוד הרמב"ם היומי. הרבי הזהיר שלא להתווכח איתם, לא לקרוא בעיתונים שלהם, לא להיכנס לבתי הכנסת שלהם ולא להפיץ אצלם חסידות (מחשש לפיקוח נפשות) – 'לא מהם ולא מהמונם' • הרבי קובע בחריפות שמדברי הליצנות שלהם, השתלשלה הדעה המופרכת שחלילה 'נשתכחה תורת הבעל שם טוב' ושחס ושלום תורת החסידות שייכת רק ל'אנשי שלומנו' ולא לכלל ישראל • לכתבה המלאה
☚ ה'עובד' של ליובאוויטש: כתבה מושקעת בעיתון 'כפר חב"ד' על המשפיע ר' שילם קוראטין
'בהמשך להמדובר לעיל אודות אלו שעושים 'ליצנות' מלימוד הרמב"ם וכיוצא בזה, יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל וכלל, לא בכתב ובדפוס ולא בעל-פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל 'לא מהם ולא מהמונם'!.. ומה שדובר אודותם, אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחושבם: 'למה עשה ה' ככה' שיכתבו דברים כאלו על ידי יהודי עטור זקן ופאות?!.. כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי זקן ופאות – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!..
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם 'לא מהם ולא מהמונם', ופשיטא, שלא יקראו את ה'עיתונים' שלהם, שכן, נוסף על ה'ביטול תורה' שבדבר, יש בזה איסור גמור: 'ובמושב ליצים לא ישב'!.. ו'מצווה' גוררת 'מצווה' מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום חלישות באמונה בתורת החסידות, בין אם זוהי ה'סיסמא' ש'נשתכחה תורת הבעל שם טוב', או הטענה שאדמו"ר הזקן כתב את דבריו עבור 'אנשי שלומנו' בלבד – דברים שהם שקר גמור!..
תורת הבעל שם טוב תזרח ותאיר לעולמי עד, והולכת ומתפשטת ומתרחבת על ידי רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, אשר 'דברי צדיקים קיימים לעד'; והם הבהירו אשר תורת החסידות אינה נחלת החסידים בלבד, כי אם נחלתם של כל אחד ואחד מישראל! ואף על פי כן בא אותו 'מחוצף' וכותב ומדפיס דברי שקר! ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא 'מגלין רבו עמו', למקום ה'ליצנות'!..
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב'עיתונים' שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות, הרי קריאה זו היא איסור גמור! וכמו כן אין להיכנס לבתי כנסיות שלהם, שכן, בנידון זה לא שייך הענין דאהבת ישראל ואחדות ישראל, שהרי הודיעו והכריזו בפירוש שהכניסה לבתי-כנסיות שלהם יש בה משום סכנת נפשות ממש, ועד כדי כך, שלא הסתפקו ב'איום' בלבד, אלא הראו שעושים כן בפועל, רחמנא ליצלן, ואין כאן המקום לחזור על דברים אלו מעשים שעשו יהודים היפך רצון הקדוש ברוך הוא!
ומכיון שכן, הרי לפלא שישנם כאלו שחושבים שאין להתחשב בסכנה שבדבר, וצריכים בכל זאת ללכת גם אליהם – לא שולחים אף אחד למקום של סכנה גשמית כפשוטה!!.. ובנוגע לפועל כאמור לא יתעסקו עמהם כלל וכלל, ולא ינהלו עמהם וויכוחים כלל וכלל, 'לא מהם ולא מהמונם'!.. ויהי רצון שישכחו לגמרי מכל ענינים בלתי רצויים אלו, ובמילא, יוכלו להקדיש יותר זמן ללימוד התורה מתוך מנוחה, שמחה וטוב לבב.
ויוסיפו בכל עניני תורה וקדושה, מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל, היפך הנהגתם של אלו שרוצים להביא למצב של 'רוגזה', רחמנא ליצלן, בין ישראל לאבינו שבשמים, וכן אצל יהודים בינם לבין עצמם, היפך הענין דאהבת ישראל בתכלית, שכן, ב'תומר דבורה' (להרמ"ק) איתא ש'ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בליבו, ואפילו הרשעים, כאילו היו אחיו ויותר מזה', ואילו אצלם ההנהגה היא להיפך ממש 'אתהפכא נהורא לחשוכא' היפך אהבת ישראל ליהודים יראים ושלמים, ראשי ישיבות, צדיקים, רביים וכו', חוץ מאותם 'מלחכי פינכה' [= 'מלקק קערות']!..
דברים אלו אינם מכוונים אליהם שהרי אדרבה: 'כל שכן דפקר טפי'.. כי אם לאנשים כערכנו, להזהירם מפני כל מגע וקשר עמהם, באיזה אופן שיהיה, אפילו כאשר הכוונה היא להחזירם למוטב אין זו השליחות שלכם! יבוא בעל הכרם' וידאג לכך! ואנחנו 'בשם אלוקינו נדגול', ומתוך שמחה וטוב לבב, וביטחון בהבטחה ש'יד החסידים על העליונה' – עוסקים בלימוד התורה, הן נגלה דתורה והן תורת החסידות של רבותינו נשיאינו, עד לתורתו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, ועוסקים בהפצת המעיינות חוצה, עד שעושים ממקום ה'חוצה' – 'חוצה' שיש אפשרות להגיע אליו ולפעול בו שיהיה בבחינת 'חוצות ירושלים'.
עדי קיום היעוד 'עוד ישמע גו' בערי יהודה ובחוצות ירושלים גו' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה', כל החמישה קולות הקשורים עם מתן תורה שניתנה בחמישה קולות, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, גאולת כל בני ישראל 'בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו', שהרי אפילו יהודי אחד לא ישאר בגלות, וכולם יחדיו, בריאים ושלמים בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובאופן ד'נשא את ראש' נגאלים מחשכת הגלות ל'אור עולם' וזוכים לקיום היעוד 'אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם'. וכל זה בקרוב ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב'.
שיחת חג השבועות תשמ"ה, בלתי מוגה.
