הרבי שליט"א מנופף לשלום לפני המאורע בכ"ז אדר תשנ"ב
אנחנו עומדים כעת, אחרי ע-ש-ר-י-ם ו-ח-מ-ש ש-נ-י-ם מג' תמוז… הזעקה הפנימית מתפרצת בעוצמה מליבו הזך של כל אשר בשם חסיד יכונה וכל שכן תמים מן המניין. רצוננו לראות את אבינו מלכנו!! עד מתי לחשיכה האיומה הזו.. חייבים לקרוע את מסך ההעלם וההסתר שמבדיל בינינו לרבי שליט"א. הוא חיינו!
ההתלקחות גוברת משנה לשנה. פשוט אין לנו טיפת יכולת ורצון להישאר עוד רגע בגלות.. כעת זהו זמן סופי להתגלות בפועל ממש! אין יותר למה לחכות. זהו זמן השיא לביאת הרבי מלך המשיח. מופרך לגמרי שג' תמוז השנה, יהיה 'יום האמונה' והתעוררות מחודשת בהכרזת 'עד מתי'.. לא! ג' תמוז השנה יהיה עמוק בגאולה השלימה. זה ממש מוכרח.
כחסידים האמונים על דבריו של נשיא דורנו, ברור שכל הגה ותנועה קדושים המה. על כן מוחלט בנפשנו העובדה שאכן מלכנו עודנו חי וקיים עמנו בגופו הגשמי כפשוטו ממש, בנחלתו הנצחית – 770 בית משיח. אמונתנו נחרצת היא, שיש להפיץ לכל באי עולם אודות זהותו של הרבי שליט"א כמלך המשיח. נחושים אנו ובטוחים שהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' היא קודש קודשים וממש נקודת היהדות כולה!!!
ביטחוננו התקיף מיוסד על התקשרותנו וביטולנו האין סופי לרבינו מלך המשיח. אהבתנו לרבי היא לאין קץ וגבול.. הרבה יותר מבן לאביו.. אכן 'הוא אבינו' ו'הוא יושיענו' ברגע זה ממש. אך כחלק מהוודאות בשיחותיו והוראותיו, נראה שאולי יש לנו לעשות 'חשבון נפש' מעמיק וכנה על מצבנו הקיים. הגיעה העת לעשות חושבים.
הרי אנו מקיימים את הוראתו ללמוד גאולה ומשיח ואכן מנסים 'לחיות' כך. שרים 'יחי' בכל עת, כמו שהראנו בהנהגתו הפומבית וכו' וכו'. אך ייתכן, שנשכחו מאיתנו דברים יסודיים שהם ממש 'חלק מהפאזל' של לחיות רבי ומשיח. הרבי שליט"א מדבר ללא הרף על חשיבות אחדות החסידים ואהבתם האמיתית לכל יהודי באשר הוא.
בשיחה המוגהת האחרונה לעת-עתה ששמענו1 ממלכנו משיחנו, מעורר בה על החשיבות העיקרית של אהבת ישראל. לא פעם ולא פעמיים, התבטא אבינו בכאב רב על המחלוקות הפנימיות והמלחמות וכו'.. [ואין להאריך בדבר המצער].
פשוט שאין דבר וסיבה שמעכבים את ההתגלות. זה שהרבי מלך המשיח לא התגלה עד כה, ממש היפך ההיגיון והאמת המוחלטת!! אבל אין זה מן הנמנע, שהחלטתנו הנחושה ואסרטיבית להוסיף באחווה והידידות בינינו ושאר משפחת חסידי חב"ד ליובאוויטש כולה, תגרום את הרגע לו ציפו כל הדורות ומבטא את תכלית הבריאה – גאולה. כן! לכבד את החסיד שחושב שונה ממני. להעריך אותו בדיוק כמוני. לקלוט אחת ולתמיד שלשנינו יש רבי אחד. 'אב אחד לכולנה'..
כמובן שזה קשה. זה גם לא יקרה ברגע. זה עבודה. אבל לפחות שנחליט מה הכיוון שלנו. במה אנו מצהירים. לנסות לחיות בפרקטיקה את הדרך בעבודת השם שנשיאנו מתווה ובפרט בשיחות ה'דבר מלכות'. כולנו 'עצם' אחד. דווקא ההתקשרות של בני ישראל שמעל התורה, היא העצמית. לקלוט שזה אכן כך גם בנוגע לאחינו התמימים והחסידים מכל קצוות הקשת החב"דית. אנחנו אחים וממש חלק אחד מהרבי שליט"א! הרבה לפני קיום ההוראות והשיחות. כולנו אחד ממש.
המציאות שזכינו להיות מה'נבחרת' של הרבי מלך המשיח, שמאמינים וחיים על פי הוראותיו – זוהי מתנת חינם שקיבלנו מהרבי! פשוט נס מהלך ועכשווי. במה אשמים אחינו שהם עוד לא זכו?? תפקידנו האמיתי הוא לקרבם למאור הגדול ובהדגשה מתוך אהבה פנימית. לא להיעזר ב'מחלת המפלגות'.. ממש לא. להפיץ ולהחיות את כולם ב'יחי'. בדיוק כמו שהקב"ה ברא עשירים ועניים, בכדי שהגבירים יעזרו בחפץ לב לדלפונים – כך ממש לגבינו. לכך נוצרנו.
יש להתבונן יחד עם המשפיע, כיצד ליישם זאת ובכלל להתדבר יחד עם אחינו החסידים כיצד ניתן 'להביא משיח'. להיות עקשנים ובלתי מתפשרים למען ההתגלות המושלמת! להתגבר בכל הכוחות ובמלוא התעצומות כמה שניתן! ללמוד גאולה ומשיח, לצפות בוידאו עם הרבי, לעסוק ב'מבצעים', לחיות את הכרזת 'יחי', ללמוד ולהפיץ חסידות, להתפלל באריכות, לכתוב לרבי שליט"א, לפרסם משיח וזהותו וכו'.
••
1. שיחת שבת פרשת 'ויקהל' תשנ"ב
