לחצו כאן לתרומה
לרגל כ' טבת – יום ההילולא של הרמב"ם, מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה התכתבות מרתקת שהתקיימה בין הרבי לרב אברהם יצחק וולפסון (בנו של ראש ישיבת 'תורה ודעת' – הרב משה וולפסון), שחושפת דיון עמוק ומפתיע על דמותו של הרמב"ם, והאפשרות שהרמב"ם עצמו היה ראוי להיות משיח בדורו • בפנים: צילום כתב היד קודש ופענוחו • לכתבה המלאה
☚ 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה' • סיפורים ופנינים על תקנת לימוד הרמב"ם
מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה התכתבות מרתקת שהתקיימה בין הרבי לרב אברהם יצחק וולפסון (בנו של ראש ישיבת 'תורה ודעת' – הרב משה וולפסון), שחושפת דיון עמוק ומפתיע על דמותו של הרמב"ם, והאפשרות שהרמב"ם עצמו היה ראוי להיות משיח בדורו.
וכך כתב הרב וולפסון לרבי, לאחר סיום המחזור הראשון של לימוד ספר 'היד החזקה' להרמב"ם בי"א ניסן תשמ"ה, וציטט את דברי האדמו"ר מרוז'ין הקדוש: 'הרמב"ם זכרונו לברכה היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאינם נוהגים לזמן הזה רק לימות המשיח, אלא מפני שהדור לא היה ראוי לכך על כן בא הראב"ד ועשה השגות עליו'.
במילים אחרות, הרמב"ם היה ראוי להיות המשיח, שהרי חיבר את ספרו הכולל גם הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה אלא רק בימות המשיח. העובדה שהרמב"ם עסק בהלכות אלו בפועל – טען הרבי מרוזי'ן – מעידה על התאמתו האישית לתפקיד. אלא שהדור לא היה ראוי, ולכן בא הראב"ד והשיג עליו.
תשובת הרבי: שני סימנים מובהקים
בי"ד אייר השיב הרבי למכתב, ובדבריו נראה שהוא מקבל את יסוד הדברים – ואף מוסיף שני סימנים משמעותיים המחזקים את האפשרות שהרמב"ם היה ראוי להיות משיח. וכך כתב הרבי בכתב יד קודשו:
'כל הנזכר לעיל נתקבל ותשואות חן. ולהעיר מ'איגרת תימן' להרמב"ם על דבר קבלתו בזמן חזרת הנבואה. 'והיא הקדמת המשיח' – ד"א תתק"ע (ה' שנים לאחרי פטירתו) – וזה הקץ. היותר נכון – ועל פי זה הרי זה 'בעתה', ו'אחישנה' צריך להיות לפני זה. ומתייחס לרבינו הקדוש שהוא מזרע דוד המלך עליו השלום'.
מן הדברים עולה כי הרבי לא רק שלא דחה את דברי הרבי מרוז'ין – אלא אף חיזק אותם בשני סימנים נוספים. 1] הרבי מפנה לדברי הרמב"ם באיגרת תימן, שם הוא מציין את שנת ד'תתק"ע כתאריך שבו עתידה לשוב הנבואה לישראל – תהליך שהוא מכנה 'הקדמת המשיח'. הרמב"ם עצמו אמנם נפטר חמש שנים קודם לכן, בשנת ד'תתקע"ה. אך הרבי מסביר: שנת ד'תתק"ע היא זמן הגאולה 'בעתה', אך הגאולה יכולה להגיע גם 'אחישנה', מוקדם יותר – כלומר, בתוך חייו של הרמב"ם.
2] הרבי מוסיף נקודה נוספת: הרמב"ם עצמו כותב על רבי יהודה הנשיא שהוא מזרע דוד המלך. על פי עדות בנו של הרמב"ם, המובאת בספר 'סדר הדורות', גם הרמב"ם עצמו נמנה עם צאצאי בית דוד – ובכך מתקיים בו התנאי ההלכתי הבסיסי: 'מבית דוד'.
יוצא מתשובת הרבי, שעצם העובדה שהרמב"ם עסק בהרחבה בענייני משיח, כולל הלכות שאינן נוגעות לזמנו, נתפסת כרמז עמוק למעמדו הרוחני. שני הסימנים שהוסיף הרבי – תאריך 'הקדמת המשיח' והייחוס לבית דוד – מציירים תמונה מרתקת: הרמב"ם לא רק כתב על המשיח – הוא עצמו היה מועמד ראוי לכך.
הרמב״ם עונה להגדרות שהוא כתב בהלכות מלכים? יעמוד מלך? ויכוף?
ילחם מלחמות ה וינצח?
לפי מענה זה לכאורה נראה שכן במידת מה. אולי התחיל בזה (על ידי מלחמתו במשיחי השקר וחיזוק ישראל בתפוצות ליהדות), ולבסוף לא זכינו.