לחצו כאן לתרומה
לרגל חג הפורים, מערכת אתר 'חב"ד לייב' שמחה להגיש לקהל הגולשים קונטרס מיוחד ובלעדי בנושא הלכות החג, בשילוב מנהגי חב"ד והנהגות רבותינו נשיאנו, מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בקהילת חב"ד בצפת ומרבני הישיבה הגדולה בעיר • בפנים: דיני מחצית השקל, פרשת 'זכור', קריאת מגילת אסתר, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים, דיני עיר ספק מוקפת חומה, העובר מעיר לעיר בפורים ועוד • לכתבה המלאה
☚ יחד יוצרים פורים של נתינה – מרחיבים את השפעת ארגון ‘לחלוחית גאולתית’
קיצור הלכות פורים[1]
משלושים יום לפני פורים, יש לעורר בנוגע להכנות ל"מבצע פורים", שהם יהיו באופן מסודר ועם כל ה'שטורעם'[2], וכן להתכונן בלימוד וידיעת כל ההלכות שקשורות עם מצוות הפורים[3].
מחצית השקל
א) כתב הרמ"א[4] "יש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר, ומאחר שג' פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג' (מטבעות של חצאי שקלים)".
ב) יש שנותנים ג' חצאי דולרים, וקונים אותם על ידי נתינת כסף אחר, והטעם למנהגם הוא משום שהיה זמן בארץ ישראל שלא היה בנמצא מטבע של חצי, ולפי זה בזמננו אין צורך לעשות זאת[5]. וכן, יש שרוצים לתת כסף אמיתי (חצי שקל של תורה) ולכן לוקחים מטבעות של חצאי דולרים ישנים שמעורב בתוכם כסף אמיתי. ויש שנותנים ערך של ג' חצאי שקל כסף אמיתי[6], אבל מנהגינו כמו שכתב ברמ"א לתת חצאי שקלים[7].
ג) אין לו מטבע של חצי, ייתן מטבע של סכום שלם ויתנה שחצי נותן בתור מחצית השקל והחצי הנוסף בתור מתנה, או שיתנו שני אנשים יחד[8].
ד) מגיל בר מצוה מחויב לתת (ויש אומרים מגיל 20), ונוהגים לתת גם עבור תינוקות ואפילו עבור עוברים (כלשון הפסוק "כל העובר"), וכן עבור הנשים והבנות[9], וכדאי לחנך הקטנים שיתנו בעצמם מכספם[10] (ואז לכאורה אין צורך שגם האבא ייתן עבורם[11]).
ה) את מחצית השקל נותנים לעניים, ויש נוהגים לתת לצורכי בית הכנסת ובית המדרש (זכר למחצית השקל שניתן למשכן ולמקדש)[12].
ו) אין לתת את המחצית השקל ממעות מעשר, אבל עבור אשתו ובנותיו יכול לתת (כיון שאינו חייב לתת ויכול להפסיק, מה שאין כן מה שנותן עבור בניו אינו יכול לתת מכספי מעשר, כיון שהדין הוא שאם התחיל לתת עבורם לא יפסיק, עד שיתנו מעצמם)[13].
ז) זמן נתינתו הוא כמ"ש בשולחן ערוך[14] "ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה", זאת אומרת בתענית אסתר לפני תפילת מנחה[15], ויכול להשלים הנתינה עד קריאת המגילה של יום הפורים בבוקר[16].
פרשת זכור
מותר לטעום קודם קריאת פרשת זכור[17]. ישנם דעות חלוקות האם נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור[18], ומנהגינו כדעה המחמירה[19], אבל אין להוציא ספר תורה במיוחד עבור קריאה לנשים[20]. מי שלא שמע פרשת זכור, יכוין לצאת ידי חובה בקריאה של פורים – 'ויבא עמלק'[21], או בקריאת זכור של פרשת 'כי תצא'[22].
קריאת המגילה
א) תחילת זמן קריאת המגילה לכתחילה הוא מצאת הכוכבים, אבל יש אומרים שבשעת הדחק (גדול) כשלא יכול לקרוא בלילה, מותר להתחיל לקרוא את המגילה מפלג המנחה של י"ג אדר[23] (והבעל קורא יכול לכוון לא לצאת בקריאה זו, ויקרא שוב אחר צאת הכוכבים[24]).
ב) יש ללבוש בגדי שבת לכבוד פורים[25].
ג) בית כנסת שיש בו מספר מניינים במספר חדרי תפילה, יש להם להתאחד ולארגן מניין אחד גדול לקריאת המגילה, כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך", ובפרט בקריאה של היום (שהיא הקריאה העיקרית)[26].
ד) טעמי המגילה אינם מעכבים בדיעבד[27], אבל צריך לקרוא את המילים כראוי שלא ישתנה המשמעות, שאם קרא במקום 'ומרדכי יושב' 'ישב', או במקום 'והמן נופל' 'נפל' וכדומה, אפילו בדיעבד לא יצא[28].
ה) את עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת (ובדיעבד גם אם הפסיק יצא), ולכתחילה יתחיל מ'חמש מאות' עד 'עשרת'[29], וצריך לכתחילה לקרוא מתוך המגילה גם את ה'ואת' של כל אחד בנפרד[30].
ו) צריך לשמוע כל מילה ואם החסיר מילה לא יצא[31], וצריך להשלים את מה שהחסיר, וימשיך לקרוא עד המקום שבו אוחז הבעל קורא[32]. וישלים זאת מתוך מגילה כשירה (או מתוך חומש), ומצד החשש שמא לא ישמע כל מילה, ראוי שיהיה בפני כל אחד מגילה כשרה ויקרא בלחש ביחד עם הש"ץ[33].
ז) הקורא להוציא אחרים ידי חובה[34] והוא כבר יצא ידי חובה, לכתחילה יברכו השומעים את ברכות המגילה (ואם יש עשרה[35], אחד יברך לכולם)[36], ואם אינם יודעים לברך יכול הקורא לברך עבורם[37], ויש אומרים שנשים יברכו[38] (כל אחת לעצמה[39]) בנוסח 'לשמוע מגילה'[40].
ח) את ברכות המגילה יש לברך או לשמוע בעמידה, וגם הקורא ליחיד יעמוד בשעת הברכות[41]. והקריאה עצמה אם היא בצבור יקרא מעומד, אלא אם כן קשה לו והציבור מוחל, וכן הקורא לנשים יכול לשבת[42].
ט) אם אין עשרה (כולל עשר נשים[43]) אין לברך אחר המגילה ברכת 'הרב את ריבנו'[44].
י) אם לא בטוח שיצליחו השומעים להקשיב לכל המגילה, לא יברכו כלל[45].
יא) יש אומרים שלכתחילה אין לחלק הקריאה לשני בעלי קריאה[46], אבל יש אומרים שכשיש צורך בכך מותר[47].
יב) הקורא רק כדי להוציא אחרים ידי חובה, מעיקר הדין מותר לקורא להפסיק בדיבור (שלא מעניני הקריאה) באמצע הקריאה, ובפרט אם אינו בציבור, אבל ראוי להימנע מכך ובפרט כשיש עשרה[48].
קריאת המגילה ביום
א) לכתחילה אין לטעום (גם) קודם קריאת המגילה של היום[49].
ב) בברכת שהחיינו יש לכוון גם על שאר מצוות היום[50], אבל גם אם מזדמן לו עני לפני הקריאה לא ימנע מלתת לו צדקה[51].
ג) כשקוראים הפסוק 'ליהודים' וגו' במילה 'ויקר' מנשקים התפילין[52].
ד) אם מתחיל לקרוא המגילה ולא יספיק לגמור הקריאה לפני השקיעה אלא בבין השמשות, יש אומרים[53] שיקרא בלי הברכות, ויש אומרים שיכול לקרוא עם הברכות[54].
מלאכה בפורים
יש אוסרים להסתפר בפורים וכן שלא ליטול בו ציפורניים ושלא לכבס (אלא אם כן זה לצורך היום), וכל שכן שלא לעשות בו מלאכה חשובה שאינה לצורך היום. אבל בליל פורים ניתן להקל בעשיית מלאכה[55].
משלוח מנות
הבא לקמן מדבר על המשלוח מנות שרוצה לצאת בו יד"ח ולא על המשלוחים שמוסיף:
א) אין להניח המשלוח מנות ליד הדלת אם המקבל לא ידע מכך עד לאחר פורים (ומספיק להודיעו בטלפון[56]), וכן לא יתן משלוח מבלי לידע את המקבל מי הנותן[57], וכן לא יתנו במקומו משלוח מבלי לידע אותו שנתנו עבורו[58], אין לשלוח מנות (בדואר) לפני פורים גם אם יגיע למקבל בפורים (אלא אם כן ממנה אותו בתור שליח שיזכה בזה ויתן ביום הפורים)[59].
ב) אין לתת דברים שאינם ראויים לאכילה מיד וכל שכן לא דבר שאינו מאכל[60], לא יתן המשלוח בתור הכרת הטוב, החזרת חוב וכדומה[61].
ג) ראוי שמי ששלחו לו משלוח מנות, יחזיר משלוח לשולח[62]. ולכתחילה אין להחזיר בדיוק את אותו משלוח שקיבל[63].
ד) איש יתן לאיש ולא לאישה (אלא אם כן מדובר באחותו)[64].
ה) לכתחילה יש לשלוח על ידי שליח[65].
ו) מים אינו נחשב למנה (משא"כ שתיה אחרת חשובה)[66]. מספיק ששתי המנות יהיו בטעמים שונים (ואין צורך בברכה שונה)[67].
ז) שיעור משלוח מנות: לפחות כזית בכל מנה (ולילד מספיק גם פחות[68]), ויש אומרים שצריך מנה חשובה לפי הנותן והמקבל, ואם מונחים בכלי אחד אף שכל אחד פחות מהשיעור, הכלי מצרפם להחשיבם מנה יפה[69].
מתנות לאביונים
א) שיעור מתנות לאביונים: לפחות פרוטה לכל אביון[70], ויש אומרים שצריך לתת סכום כסף כדי שיוכל לקנות שיעור של ג' ביצים (170 סמ"ק) אוכל[71].
ב) מה שנותן מתנות לאביונים לעניים נוספים, יכול לתת מכספי מעשר[72], אבל מה שנותן לשני עניים שחייב לתת, לא יתן מכספי מעשר, גם אם נותן להם סכום גדול[73].
ג) אפשר לקיים את מצוות מתנות לאביונים על ידי נתינת דבר מאכל לאביון[74], אבל לא יקיים בזה גם את מצוות משלוח מנות[75].
ד) יש עדיפות לשלוח מתנות לאביונים לפני פורים, וימסר לעני ביום הפורים, מאשר להפריש ביום הפורים ויגיע לעני לאחר הפורים[76].
סעודת פורים
ובשעת הדחק יש לאכול לפחות כזית פת לפני השקיעה[79]. וגם אם נמשכה הסעודה לתוך הלילה, יאמר בברכת המזון 'ועל הניסים', ואם התפלל מעריב לפני ברכת המזון לא יאמר 'ועל הניסים'[80].
- ראוי לשתות בסעודה יין ולא רק שאר משקים המשכרים[81]. אשה פטורה מקיום 'עד דלא ידע'[82]. אין חובה לאכול בשר[83], ונוהגים לאכול 'קרעפכין'[84].
עיר ספק מוקפת חומה – בט"ו באדר[85]
בדינים דלקמן אין חילוק בין גברים לנשים וגם נשים נוהגות כן[86].
א) קוראים המגילה ללא ברכה בלילה[87] וביום[88] אחר כל התפילה[89], אין צריך לכפול את המגילה כאגרת, ואין אומרים שושנת יעקב[90].
ב) דעות חלוקות האם אומרים בו 'ועל הניסים', ומנהגינו שלא לומר[91].
ג) דעות חלוקות האם קוראים בו בתורה, ומנהגינו שלא לקרוא[92].
ד) דעות חלוקות האם צריך לשלוח 'משלוח מנות', ולמעשה שולחים אבל אין מרבים בהם, ואין צריך לשלוח על ידי שליח[93].
ה) נוהגים לתת בו 'מתנות לאביונים'[94].
ו) דעות חלוקות האם צריך לעשות סעודה, ולמעשה עושים[95].
ז) דעות חלוקות האם גם לגבי ספק מוקף חל הדין של 'סמוך ונראה'[96].
ח) יש נוהגים שלא לעשות בו מלאכה[97]. וללבוש בו בגדי שבת. ושלא להתענות בו (גם לא חתן ביום חופתו)[98].
העובר ממקום למקום בימי הפורים
א) אדם שגר בעיר והלך לירושלים וכן להיפך, זמן ההתחייבות במצוות פורים נקבע לפי המקום שחשב האדם להיות בזמן עלות השחר של יום י"ד או ט"ו, ובן עיר נהיה בן כרך אם חשב להיות בירושלים בט"ו, ולכן אם הולך לירושלים בליל י"ד על מנת להישאר שם גם בט"ו, יקרא רק בט"ו, ואם הולך לשם ביום י"ד אחר עלות השחר, כבר נתחייב לקרוא בי"ד בעיר, ויקרא שוב בט"ו ללא ברכה, (וכדלהלן)[99].
ב) בן עיר שבא לכרך (לירושלים) לפני עלות השחר של י"ד, ועוזב את הכרך לפני ט"ו יקרא את המגילה בברכותיה בי"ד[100].
ג) בן עיר (או בן עיר של ספק) שהלך לירושלים בליל ט"ו על מנת להישאר שם, יש אומרים שנתחייב שוב בקריאת המגילה, אבל יש אומרים שלא מתחייב שוב (ולגבי 'ועל הניסים' יאמר בסוף השמו"ע), ולכן ישמע הברכה מאחר או שיקרא ללא ברכה (ולפי זה לכתחילה לא יוציא אחרים ידי חובה, ובלית ברירה יברכו הם והוא יקרא).
ויש אומרים שכן הדין גם בבן כרך (- ירושלמי) שהיה בעיר או ב'ספק' ביום י"ד וחוזר לכרך לפני עלות השחר של ט"ו[101]. אבל יש אומרים[102] שבמקרה זה יכול בן הכרך לקרוא המגילה בט"ו בברכה. ואם הלך לירושלים ביום ט"ו, לפי כולם אינו מתחייב שוב בקריאת המגילה, ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובה[103].
ד) בן כרך שמתכונן ללכת לעיר לפני עלות השחר של י"ד, יכול לקרוא בליל י"ד אפילו בירושלים[104]. ואם בא בי"ד מהכרך ל'ספק' ומתכונן לחזור בליל ט"ו לכרך, או שהגיע לספק אחר עלות השחר דט"ו, לא יצא ידי חובת המגילה בט"ו מבן הספק[105]. (אבל יש אומרים[106] שבן ספק יכול להוציא את בן הכרך בט"ו, אלא שלא יברך עבורו[107]). אבל בן הכרך בודאי יכול להוציא את בן הספק בט"ו[108]. אבל אינו יכול להוציא לכתחילה את בן העיר ביום י"ד, ובדיעבד יצא[109].
ואם נשאר הבן כרך במקום הספק גם ביום ט"ו, יקרא בלא ברכה כבן הספק[110]. (ויש אומרים[111] שאם הבן כרך הגיע לספק רק בליל ט"ו ונשאר ליום, יכול לקרוא שם בברכה).
ה) הגיע לעיר של 'ספק' בליל י"ד וחזר למחרת אינו צריך לקרוא בעיר בט"ו, אבל אם נשאר שם גם בט"ו, יקרא כבני המקום, בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה[112]. אבל הבא מהעיר ל'ספק' אחרי עלות השחר של י"ד, אינו מחויב בקריאת המגילה ביום ט"ו[113]. ויש אומרים שאם מדובר בבן הספק עצמו[114], שחוזר מהעיר לספק אחרי עה"ש של י"ד, יקרא גם בט"ו[115].
ו) 'בן ספק' שהלך לעיר אחרי עלות השחר של י"ד, יש אומרים שאינו מחויב לקרוא גם ביום ט"ו[116], אבל יש אומרים שצריך לקרוא גם בט"ו ללא ברכה[117].
בן עיר שבא לעיר של ספק, וכן בן ספק שנסע לעיר לשבת פורים (פורים המשולש), אינו צריך לקיים שוב את מצוות הפורים ביום ראשון[118].
ז) בן עיר יכול לתת משלוח מנות ביום י"ד לבן ספק, וכן להיפך. אבל בן כרך לא יתן לכתחילה משלוח מנות ביום ט"ו לבן ספק, ולהיפך אפשר[119]. ולכאורה גם בן ספק לא יתן ביום ט"ו לבן עיר (אלא יתן לבן ספק). וביום י"ד בן הספק יכול להוציא את בן העיר בקריאת המגילה, וכן להיפך[120].
ח) בן כרך לא יתן משלוח מנות או מתנות לאביונים ביום ט"ו לבן עיר[121].
- לזכות התמים שניאור זלמן שי' – לרגל בואו בקשרי השידוכין בשעה טובה ומוצלחת.
[1] במכתב כללי מי"א אדר תשל"ז כתב הרבי "ומה טוב לצרף קיצור הלכות פורים הצריכות".
[2] לקו"ש חכ"א עמ' 331.
[3] לקו"ש חכ"א עמ' 345. ואף שאינו מחויב מצד הדין להתכונן שלושים יום לפני (ראה פסקי תשובות סתכ"ט אות א'. רץ כצבי חנוכה ופורים סימן א), מכל מקום נצרך מצד הסברא וכו' (תו"מ התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' 617).
[4] שו"ע סימן תרצ"ד ס"א.
[5] יש הנוהגים לתת את המטבעות ג' פעמים (ראה פסקי תשובות סתרצ"ד הערה 39. ובספר ימי הפורים עמ' ס"ד ובגליון התקשרות פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 155) כתבו שלא מצאו מקור להנהגה זו), ואולי אפ"ל שזוהי הנהגה מוטעת שנבעה מזה שכאשר יש מטבע אחד של חצי צריך לתת אותו ג' פעמים, משא"כ כשיש ג' מטבעות. ודוחק (ובספר ימי הפורים שם כתב מפי השמועה שהנהגה זו היא מצד שרוצים לתת חיזוק לדבר כמו כל דבר שעושים ג"פ לחזקה).
[6] פסקי תשובות סתרצ"ד אות ד' והערה 38.
[7] גליון התקשרות – פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 156).
[8] פסקי תשובות סתרצ"ד אות ד'.
[9] משנ"ב שם סק"ה. פסקי תשובות שם אות ה'. ספר המנהגים עמ' 74. אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ג.
[10] שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 788.
[11] גליון התקשרות – פורים (הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 156 הערה 82). אומנם עדיין יש לדון בזה, האם אכן מועילה נתינת הקטן – למרות שאינו מחויב בדבר (עד גיל י"ג), ויפטור את אביו מהנתינה למרות שהתחיל האב לתת עבורו, והדין הוא (מ"ב סתרצ"ד סק"ה) שאם התחיל לא יפסיק, או שנאמר שאין נתינת הקטן כלום, כיון שעדיין אינו מחויב ואינו יכול להקנות (וזהו בדוגמת תענית בכורות שצריך האב לצום עבור בנו בכורו עד גיל י"ג, ולא יועיל שהבן גם צם – ראה שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' ק"ח), ולכן נאמר (רמב"ם הלכות שקלים פ"א ה"ז) שהאב לא יפסיק עד שיגדל הילד ויתן מעצמו. אלא שעדיין יש לחלק (שאין בצום הקטן כלום משא"כ במחצית השקל) שהרי בפועל ניתן עבורו מחצית השקל, ואם אחרים יכולים לתת עבורו כ"ש שהוא יכול לתת עבור עצמו, וכמ"ש במשנה שקלים פ"א משנה ה' ש"אם שקלו מקבלים מידן".
[12] פסקי תשובות שם אות ד'. אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ג.
[13] פסקי תשובות שם אות ז' והערה 61.
[14] הרמ"א שם.
[15] משנ"ב סתרצ"ד סק"ד. לוח כולל חב"ד. ויש לעיין מתי יש לתת זאת בירושלים האם ביום התענית או בי"ד אדר, ומספר המנהגים עמ' 73 לכאורה משמע שקשור גם ליום התענית (אגרא דתעניתא), אלא שבלוח כולל חב"ד כתב שנותנים בי"ד אדר, וראה הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 155.
[16] לוח כולל חב"ד. שבח המועדים פ"ד הערה 33. אבל בפסקי תשובות סתרצ"ד אות ג כתב שי"א שאפשר להשלים הנתינה גם לאחר פורים.
[17] נתבאר בבירורי מנהגים – מועדים וראה שו"ת בצל החכמה ח"ו סמ"ה.
[18] יש אומרים שחובה לשמוע ולכוון גם בברכות של העולה לתורה לפרשת זכור (ט"ז סתרפ"ה סק"ב). ויש אומרים שלכתחילה ראוי לעשות כן (פסקי תשובות שם אות י), מכל מקום יש שכתבו ? שעל פי שו"ע אדה"ז (סרפ"ב סט"ז. סנ"ג סי"ג וסקכ"ד סי"א – שקטן יכול לעלות לפרשת זכור כיון שהש"ץ מוציא הקהל יד"ח, ולא כתב שיש בעי' מצד הברכות של הקטן, וכן ברכות העולה הם בעיקר בשביל העולה ולא בשביל הקהל) אין הדבר מוכרח. וראה משנה אחרונה על המשנ"ב סתרפ"ה ועוד. ועצ"ע.
[19] ראה הנסמן באוצר מנהגי חב"ד – חודש אדר עמ' רמה.
[20] פסקי תשובות סתרפ"ה אות ח'. נטעי גבריאל – פורים פ"כ ס"ו (ושם מתמיה על זה).רץ כצבי חנוכה ופורים סימן כא (ושם מביאים גם דעות המתירות).
[21] מג"א סתרפ"ה. משנ"ב שם סקט"ז.
[22] וגם הקורא יכוון להוציא ידי חובה (שו"ת הר צבי ח"א סנ"ח. פסקי תשובות שם אות יג).
[23] שו"ע סתרצ"ב ס"ד. משנ"ב שם סקי"ד. מקראי קודש (הרב פרנק) פורים סט"ו. נטעי גבריאל פורים פל"א ס"ה. גליון התמים אדר תשס"ד.
[24] ראה משנ"ב סתרצ"ב סקי"א.
[25] רמ"א סתרצ"ב ס"ב. משנ"ב שם סק"ג. אוצר מנהגי חב"ד (מגילת אסתר) עמ' רנ"ד.
[26] פסקי תשובות סתרפ"ז אות ב'. (ויש לדון במקרה שזה על חשבון "מבצעים" וכדומה).
[27] שערי תשובה סתר"צ סק"א. ויכול לשמוע באוזניה את הקריאה עם הטעמים תוך כדי שקורא, אלא שיהיה באופן שיוכל לשמוע גם את קולו, ולא יעשה כן בציבור מפני כבוד הציבור (פסקי תשובות סתר"צ אות ב').
[28] קיצור שולחן ערוך סקמ"א סי"ח. וראה נטעי גבריאל פמ"ד סט"ז דוגמאות נוספות.
[29] שו"ע סתר"צ סט"ו.
[30] כה"ח סתר"צ אות צ"ז. וגם השומעים יעשו כן תחילה, לפני הבעל קורא (נט"ג פמ"ו ס"ו. שבח המועדים פורים פ"ט ס"ד).
[31] והמסתפק אם שמע, בלילה שהיא מד"ס יש להקל וביום שהיא מדברי קבלה יש להחמיר (נטעי גבריאל פורים פמ"ד סי"ד), והמקיל גם ביום יש לו על מי לסמוך (פסקי תשובות סתרצ"ב אות יד).
[32] מסגרת השולחן סקמ"א סק"י.
[33] קשו"ע סקמ"א סי"ג מפרמ"ג סתרפ"ט א"א סקי"א. ולכאורה זה רק כאשר יודע טוב הטעמים (מקראי קודש (הרב הררי) פ"ט ס"ח הערה ל"א). כיון שאינו דומה לקרה"ת שקורא העולה יחד עם הבעל קורא גם אם אינו יודע הטעמים, כיון ששם יש חיוב שיקרא משא"כ בנדו"ד.
מנהג הרבי לברך לבד את ברכות המגילה ולקרוא את המגילה יחד עם הש"ץ (ראה אוצר מנהגי חב"ד חודש אדר אות פ"ט. מעשה מלך עמ' 320). אלא שלגבי ברכות המגילה שיברך כל אחד לעצמו, יש להסתפק האם זוהי הוראה לכל אחד וראוי לנהוג כן למעשה, כיון שכתב אדה"ז (סרי"ג ס"ו) וז"ל: "מצוה שא' מברך לכולם . . טוב שיקרא א' לכולם".
ואף שנוהגים שכל אחד קורא את המגילה יחד עם הש"ץ (אם יודע הטעמים), הוא מפני דאפשר שלא ישמע כל המילים וכו'. משא"כ לגבי הברכות. ובנטעי גבריאל – פורים (פל"ט ס"ז) כתב (ע"פ דברי אדה"ז הנ"ל) שהמנהג הוא שהבעל קורא מוציא יד"ח את השומעים בברכות המגילה.
אך מצד שני יש גם מקום לומר שכאו"א יברך לעצמו, כפי שמביא בהערה (יג) שם דיש שנהגו גם לברך ולא לצאת יד"ח מברכת הש"ץ (שאולי לא ישמעו מהש"ץ את הברכה או שלא יכוון להוציאם).
וראה גם מש"כ בפסקי תשובות (סתרצ"ב אות א') משו"ת רב פעלים (ח"ד סל"ג) – שהקורא את המגילה לעצמו יחד עם הש"ץ, עדיף שגם יברך בלחש עם הש"ץ.
[34] בנטעי גבריאל – פורים פל"ז סעיפים ב,ג. ובפסקי תשובות סתרפ"ט אות ד' כתבו, שנער בר מצוה שלא ידוע אם הביא סימני גדלות, לכתחילה לא יוציא ידי חובה אחר בקריאת המגילה של היום (- שהיא מדברי קבלה, משא"כ הקריאה של הלילה), אבל בשעת הדחק יכול ובפרט לנשים. ולכאורה מבצעים הוא כשעת הדחק.
[35] כ"כ בפסקי תשובות ונטעי גבריאל דלקמן משו"ת מנחת יצחק ח"ג סנ"ג-ד ומטה אפרים סתקפ"ה ס"ו. ויש להעיר מדברי שו"ע אדה"ז סתפ"ט ס"א "שעשרה שעושין מצוה בבת אחת יכול אחד מהן לברך בשביל כולם כמו שנתבאר בסימן ח'". אלא ששם (בסי"א) לעניין ציצית לא הזכיר עשרה. וראה מ"ש אדה"ז בסרי"ג ס"ו.
[36] פסקי תשובות סתרצ"ב אות יא. נטעי גבריאל פל"ט סי"א.
[37] ראה שו"ע אדה"ז סתקפ"ה ס"ה.
[38] כך פסק הרב מארלאוו ז"ל, אבל י"א שהבעל קורא יברך עבורם (שבח המועדים פורים פ"ח ס"י).
[39] שו"ת מנחת יצחק ח"ג סוסנ"ד. נטעי גבריאל פל"ד ס"ז. אבל י"א שאשה אחת תברך לכולן (פסקי תשובות סתרצ"ב אות יא והערה 66. נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' 145 הערה 7).
[40] אבל י"א שתברך 'לשמוע מקרא מגילה', וי"א שתברך בנוסח הרגיל (פסקי תשובות סתרפ"ט אות ה'. נתיבים בשדה השליחות ח"ב שם).
[41] ראה שו"ע אדה"ז ס"ח ס"ג. כה"ח סתר"צ אות ב.
[42] פסקי תשובות סתר"צ אות א' והערה 1. נטעי גבריאל פל"ט ס"ג-ד ופ"מ ס"ד.
[43] ויש אומרים שגם קטנים מצטרפים לעשרה, אבל יש אומרים שגם עשר נשים לא יברכו – פסקי תשובות סתרצ"ב אות ו'. נטעי גבריאל פורים פמ"ז ס"ז (ושם כתבו שנכון (גם ביחיד) שיברכו ללא שם ומלכות). מקראי קודש פורים פ"ט הערה לח'. (ועצ"ע האם גברים ונשים מצטרפים יחד למניין עשרה (ראה פסקי תשובות סתר"צ אות י"ח)).
[44] סידור אדה"ז (דיני מגילה). ומנהג האדמו"ר בלבד לברך גם ביחיד, ואינה הוראה לרבים (ספר המנהגים עמ' 74. וכן מ"ש באג"ק חי"ג עמ' של"ז הוא מנהג אדמו"ר ואינה הוראה לרבים). ועצ"ע האם מנהגינו לברכה ביחיד ללא שם ומלכות (כפסק הפמ"ג סתרצ"ב מ"ז סוסק"א וכה"ח סתר"צ אות קכ"ד והובא בפסקי תשובות סתרצ"ב אות ו' ונטעי גבריאל פורים פמ"ז ס"ה).
[45] פסקי תשובות סתרפ"ט הערה 58. נטעי גבריאל פל"ט ס"י ופמ"ב ס"י.
[46] פסקי תשובות סתרצ"ב אות ב' הערה 4 (עפ"י דעת המג"א סתרצ"ב סק"ב שאם נשתתק הבעל קורא, השני יתחיל מהתחלה, ואף שהרבה פוסקים חולקים עליו (משנ"ב שם סק"ב והדעות נסמנו בשעה"צ שם סק"ה) מ"מ יש לחוש לדבריו לכתחילה (וכ"כ החת"ס). ועצ"ע לגבי מקרה שלא ידע הטעמים היטב אם יקרא הכל לבד, מה עדיף לעשות (ראה שע"ת סתר"צ סק"א לגבי הקריאה בטעמים).
[47] נטעי גבריאל פורים פל"ח ס"ט. וכן דעת הר"מ אליהו (הובא במקראי קודש פ"ז סכ"ו הערה צ"א). ומדובר שהשני שמע הברכות והקריאה או שיצא כבר יד"ח.
[48] בנוי לתלפיות סמ"ז. פסק"ת סתרצ"ב אות יא.
[49] משנ"ב סימן תרצ"ב סקט"ו. ויל"ע האם מותרת הטעימה עד זמן נה"ח כיון שרק מאז הוא זמן קריאתה לכתחילה (שו"ע סתרפ"ז ס"א), וכדין האכילה קודם תק"ש שמותרת עד נה"ח (מקראי קודש סכ"ח). וראה בירורי מנהגים – מועדים מה שנתבאר בכל זה.
[50] קשו"ע סקמ"א סי"ב. משנ"ב סתרצ"ב סק"א. לוח כולל חב"ד.
[51] פסקי תשובות סתרצ"ב אות ז'. ושם כתב שהטעם שהמג"א (סתרצ"ב סק"א) וכן המשנ"ב (שם) לא הזכירו לכוון גם על מצוות מתנות לאביונים, הוא מטעם זה שמא יבוא העני לפני התפילה ולא ירצו לתת לו. ויש להעיר שגם בהגדה של פסח עם לקוטו"מ מביא הרבי את המג"א הנ"ל שלא מזכיר לכוון גם על מצוות מתנות לאביונים.
ועצ"ע האם מנהגנו לכוון בברכת שהחיינו גם על מתנות לאביונים (וכמ"ש בלוח כולל חב"ד), דאין לדייק בזה ממ"ש המג"א, כיון שאפ"ל שהמג"א רק העתיק את לשון השל"ה שמדבר על הכוונה בברכת שהחיינו של הלילה (שהיא לפני קיום מצוות מתנות לאביונים, ומ"מ משמיט לכוון על מתנות לאביונים), ומוסיף שיש לכוון זאת ביום, והרבי הביא את דברי המג"א בהגדה רק להוכחה הכללית שבברכת שהחיינו מכוונים על מצוות היום, אבל אי אפשר עדיין לדייק מהפרטים שכתב על מה בדיוק לכוון. ולהעיר משיחת ש"פ תשא תשל"ה אות ג' (תו"מ חע"ט עמ' 358) שמשמע קצת שצריך לכוון גם על מתנות לאביונים. וצ"ע.
וגם לשיטות שסוברת שצריך לכוון בשהחיינו גם על מצוות מתנות לאביונים, ונתן לעני כבר לפני הקריאה, כתב בפסקי תשובות שם שאחר הקריאה יתן שוב, אלא שלכאורה יכול לתת לו (גם לפני הקריאה) ויתנה שבתחילה נותן בתור פקדון ואחר ברכת השהחיינו יהפוך להיות שלו (וראה נטעי גבריאל – פורים פס"ח ס"ב וס"ז ובהערות שם, וכ"ש בנדו"ד), וצ"ע.
[52] מעשה מלך עמ' 321 (- הרבי ממשמש בתפילין של ראש). פסקי תשובות סתר"צ אות יב (ו) (למשמש ולנשק היד והראש. אלא שבמקור הדברים (מועד לכל חי סל"א אות פ"ח. בא"ח תצוה אות ט) נכתב שישים ידו על התפילין וינשק, בלי לפרט האם למשש גם של יד, והרבי (שיחת ש"פ תשא תשל"ה אות ו (תו"מ שם עמ' 360)) מקשר הדרשה של "ויקר אלו תפילין", לדרשה על הפסוק 'וראו כל עמי הארץ' גו' אלו תפילין שבראש". ואולי לכן מישש רק הראש).
[53] משנ"ב סתרפ"ז סק"ה. רץ כצבי סכ"ט אות ד'.
[54] נטעי גבריאל פל"א ס"ט וס"י (בקריאה של יום י"ד יכול לקרוא בברכה). מקראי קודש פ"ד ס"ב. ולפי דבריהם יוצא שבערי הספיקות יש יותר אפשרות לקרוא בברכה.
[55] שו"ע סתרצ"ו ס"א. פסקי תשובות סתרצ"ו אות א-ב. נטעי גבריאל פע"ו ס"א וס"ו.
[56] נטעי גבריאל פנ"ו ס"ז. פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"א.
[57] בשו"ת ארעה דגליל (להרב ל. ביסטריצקי) עמ' 11, הביא שהרבי אמר לו שאין צורך שהמקבל ידע ממי קיבל המשלוח מנות. וצ"ע.
[58] פסקי תשובות סתרצ"ה אות ט'.
[59] נט"ג פנ"ו ס"ו. פס"ת סתרצ"ה אות כ"א. ולהעיר משיחת ש"פ תצוה י"א אדר תשל"ב (תו"מ חס"ז עמ' 282) שם אומר הרבי "יש דעות בפוסקים שגם אם משלוח המנות נשלח לפני פורים והגיע בפורים, יוצאים י"ח משלוח מנות".
[60] פס"ת סתרצ"ה אות י"ז.
[61] נט"ג פ"ס ס"א. פס"ת סתרצ"ה אות י'.
[62] נט"ג פנ"ד ס"י.
[63] נט"ג פנ"ד סי"ב.
[64] רמ"א סתרצ"ה ס"ד. נט"ג פ"ס סי"א. ואבא יכול לתת לילדיו הנשואים (פסקי תשובות סתרצ"ה אות יא).
[65] ובדיעבד אינו מעכב. ואפשר לשלוח על ידי קטן (פסקי תשובות סתרצ"ה אות ט"ז. נטעי גבריאל פורים פרק ס"ג. ספה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 302. אוצר מנהגי חב"ד עמ' ערב ועמ' עדר).
[66] מקראי קודש פי"ב הערה ל"ה (ושם החמיר גם בשאר משקאות חוץ מיין, ולכאורה אינו כמנהגנו ראה אגרות קודש חלק כ' עמ' קע"ז).
[67] פס"ת סתרצ"ה אות י"ב. מקראי קודש פי"ב ס"ז.
[68] בירורי מנהגים – מועדים עמ' 186.
[69] פסקי תשובות סתרצ"ה אות י"ג.
[70] משנ"ב סתרצ"ד סק"ב.
[71] ראה שע"ת סתרצ"ד סק"א (שם כתב "שאם נותן מעות צריך שיתן שיעור שיקנה ג' ביצים אוכל, ואם נותן אוכלים צריך שיתן לו שיעור ג' ביצים מפת" (וצ"ע מדוע בתחילה כתב אוכל ואח"כ פת)). ויש המחמירים לתת כשיעור עלות מנת פלאפל וכדומה (מקראי קודש פי"א ס"ב והערה ח').
[72] מג"א סתרצ"ד סק"א. משנ"ב שם סק"ג.
[73] צדקה ומשפט פ"ו הערה ל"ז. נטעי גבריאל פורים פס"ו הערה ו'. פסקי תשובות סתרצ"ד אות ז'.
[74] משנ"ב סתרצ"ד סק"ב.
[75] שאין עושים מצוות חבילות חבילות (פסקי תשובות סתרצ"ה אות כא).
[76] נטעי גבריאל פורים פס"ח ס"ה.
[77] רמ"א סתרצ"ה ס"ב.
[78] מקראי קודש פורים פי"ג ס"ה הערה יז.
[79] נטעי גבריאל פע"ב ס"א. נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' 150. ושם כתב ששיעור סעודה נחשב ביותר מכביצה לכן אולי נכון לאכול יותר מכביצה פת לפני השקיעה.
[80] שו"ע אדה"ז סקפ"ח סי"ז.
[81] פסקי תשובות סתרצ"ה אות ג'. שיחות קודש שושן פורים תשל"ז עמ' 510.
[82] הליכות בת ישראל פכ"ב סי"ט. הליכות ביתה פכ"ד סכ"ד (דאין לאשה להשתכר).
[83] אף שהובא ברמב"ם שחובה לאכול בשר, לא הובא דבריו בפוסקים (שולחן מנחם ח"ג עמ' ש"כ).
[84] ספר המנהגים – חב"ד עמ' 58 בהערה.
[85] כן כתבו הפוסקים (ראה פסקי תשובות סתרפ"ח אות ט) לגבי כל הערים הישנות שבא"י כמו: יפו, חברון, טבריה, שכם, עכו, לוד, רמלה, עזה, יריחו ובית שאן. לגבי חיפה כותב הרבי (לקו"ש חכ"ט עמ' 423) "חיפה קורין המגילה גם בט"ו כי היא ספק מוקפת חומה". ולגבי צפת כותב הרבי (לקו"ש חי"ז עמ' 517 הערה 39) "ולהעיר שצפת היא עיר מוקפת חומה". ובתורת מנחם התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 686 נכתב "ולהעיר גם מהשקו"ט אודות דינה של צפת בנוגע לקריאת המגילה – אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון". (ולכאורה הפירוש "שקו"ט" הוא דיון והתייחסות לנושא זה, ולא שיש ספק במנהג האם לקרוא גם בט"ו (מספק), שהרי בכף החיים סתרפ"ח אותיות יט-כג הביא רק את צפת כדוגמא לעיר של ספק (ללא צד לומר שלא יקראו כלל בט"ו)). וזה שאין אומרים בזה "ספק דרבנן להקל", הוא משום שזה מ'דברי קבלה' שדינו כשל תורה שספיקו להחמיר (המועדים בהלכה פורים פ"ב).
[86] כה"ח סתרצ"ה אות נ"ד. ולפי זה צ"ע על מה שכתב בקונטרס מנהגי החסידים בצפת עמ' ע"א שנשים אין מקפידות על קיום מצוות היום ביום ט"ו באדר (ללא ציון למקור קדום בעניין, ונדחק ליישב המנהג).
[87] יש שכתבו (מקראי קודש (הרב פרנק) פורים סט"ו), שמכיון שנפסק בשו"ע (סתרצ"ב ס"ד) שבשעת צורך גדול אפשר לקרוא את המגילה בערב פורים כבר מפלג המנחה, א"כ בשעת צורך אם קורא את הקריאה של יום הפורים ביום י"ד אחר פלג המנחה, יכול להתנות הבן ספק, שאם הוא בן עיר תחשב לו קריאה זו ליום זה, ואם הוא בן כרך תחשב קריאה זו כבר לצורך הלילה.
[88] שו"ע סתרפ"ח ס"ד.
[89] צ"ע האם יש עניין להקפיד ביום זה לקרוא המגילה דוקא בבית הכנסת 'ברוב עם', כמו בקריאה של יום י"ד.
[90] מקראי קודש – פורים (הרב הררי) נספח יג' עמ' 295. שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קע"ח (ומציע שם שיקראו המגילה בתוך התפילה כדי שיתנו לכך יותר רצינות).
[91] כך נהג האריז"ל. פסקי תשובות סתרפ"ח אות ח'. מקראי קודש פ"י ס"ג.
[92] פסקי תשובות שם. מקראי קודש שם סי"ד.
[93] פסקי תשובות שם. מקראי קודש פי"ב סט"ז.
[94] משנ"ב סתרפ"ח סק"י. פסקי תשובות שם. מקראי קודש פי"א ס"ח.
[95] פסקי תשובות שם. מקראי קודש פי"ג ס"ד.
[96] פסקי תשובות סתרפ"ח אות ו'. מקראי קודש פ"ה ס"י. לדעת הרבה פוסקים אין דין סמוך ונראה לעיר ספק, ולפי"ז צ"ע לגבי השכונות החדשות בצפת וכדומה (ראה שו"ת משנת חיים (ללוש) ח"ב עמ' 72. שו"ת ברכת יהודה ח"ד עמ' קמ"ז). ואואפ"ל דמכיון שהעירוב מקיף את כולם דינם כעיר אחת (ראה מקראי קודש פ"ה הערה מ"ג, אבל ראה מ"ש בזה בשו"ת ברכת יהודה שם).
[97] ראה פסקי תשובות סתרצ"ו אות ד' (מכה"ח שם אות ט"ו שמחמיר), ומסיים שם שלמעשה אין נוהגים להחמיר.
[98] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קע"ז. ובפועל גם בני פרזים אסורים ביום זה בתענית (שו"ע סתרצ"ו ס"ג), ולכן גם חתן שמתחתן ביום זה לא יתענה גם אם נמצא בפרזים (קשו"ע סקמ"ו ס"ב. הנשואין כהלכתם פ"ו סל"ח).
[99] משנ"ב סתרפ"ח סקי"ב. פסקי תשובות שם אות יא' ואות יב.
[100] פסקי תשובות שם א,2.
[101] הגרי"מ טוקוצינסקי עיר הקודש והמקדש עמ' שעא'. פסקי תשובות סתרפ"ח הערה 103.
[102] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ט. פסקי תשובות שם הערה 74,100.
[103] משנ"ב סתרפ"ח סק"ח. שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ה. פסקי תשובות שם אות יב' בסופו וסתפ"ט הערה 136.
[104] וי"א שיקרא במניין – פסקי תשובות שם.
[105] ולכאורה הוא הדין שבן הספק לא יצא יד"ח (בט"ו) מבן העיר שבא לספק אחרי עה"ש של י"ד.
[106] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ג, קס"ה.
[107] יש להעיר ממ"ש אדה"ז סקפ"ו ס"ב לגבי נשים שספק האם מחויבות בברה"מ מהתורה שלא יוציאו גברים יד"ח. ואולי יש לחלק בדין ספק דאורייתא לספק בדרבנן שעכ"פ בפועל חייבו לקרוא מספק. ועצ"ע כיון שהוא ספק מדברי קבלה שדינה כדאורייתא.
[108] עיר הקודש והמקדש עמ' שעב'. שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ג.
[109] משנ"ב סתרפ"ח סק"ח.
[110] עיר הקודש והמקדש עמ' שעא'. ואם בא הבן כרך לעיר ביום י"ד ונשאר שם עד יום ט"ו, נפטר ממצוות פורים, ולא יעשה כן, ואם עשה כן יקרא בט"ו ללא ברכה (פסקי תשובות סתרפ"ח אות י' ב,ג).
[111] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ט.
[112] עיר הקודש והמקדש עמ' ש"ע-א. שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ז-ח ודלא כהפמ"ג דלקמן.
[113] פמ"ג מש"ז סתרפ"ח סק"ו ד"ה שאלה בן עיר שהלך (גם במקרה שהגיע בליל י"ד). עיר הקודש והמקדש עמ' שע' ושע"א (גם לגבי מקרה של בן ספק שהלך לעיר וחזר).
[114] ויש לעיין בנוגע לבחורי ישיבה שבית הוריהם בעיר או בכרך ולומדים בספק וכן להיפך, מה נחשבים (ראה פסקי תשובות סתרפ"ח הערה 138).
[115] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ח. ולשיטתו גם הפמ"ג יודה לכך, כיון שמדבר רק בבן עיר שבא לספק ולא בבן ספק שחזר מהעיר לספק (ויש להעיר על דבריו, שהפמ"ג מדבר לפי שיטת הרא"ש (שאין מתחייב שוב בט"ו), ויש לומדים (מועדים וזמנים ח"ב סקפ"ד אות ה. שו"ת קנין תורה ח"ג סק"א ועוד) שכך יסבור הרא"ש גם בבן כרך שחוזר לכרך לט"ו, וא"כ כך הדין בבן ספק)).
[116] בעיר הקודש והמקדש עמ' שעא אות כג כתב על מקרה זה שהוא נלמד 'מכל שכן' מהמקרה שבן עיר בא לספק, אלא שעצ"ע ההשוואה שהרי במקרה שבא הבן עיר לספק הרי קרא כבר בי"ד מודאי, ולכן אינו צריך לקרוא גם בט"ו מספק ספיקא (כמ"ש בפמ"ג), אבל במקרה של בן הספק שנסע בי"ד לעיר, הרי לא קרא בי"ד באופן ודאי, ואולי לכן כבר נתחייב לקרוא גם בט"ו (היכן שיהיה), וצ"ע.
[117] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' קס"ח (בשם הרב אלישיב והרב וואזנר).
[118] שו"ת יד נתן ח"ב עמ' ק"פ.
[119] מקראי קודש פורים פי"ב הערה מט. אבל בשו"ת יד נתן ח"ב עמ' קע"א כתב שבן כרך יכול לשלוח מנות לבן ספק.
[120] עיר הקודש והמקדש עמ' שעב אות כו.
[121] פסקי תשובות סתרצ"ד אות ח.
