לחצו כאן לתרומה
באווירה מרוממת ובלתי שגרתית, מול אלפי חסידי חב"ד שהתכנסו בחצרות קודשנו, הושקה סדרת הספרים החדשה 'עבודת התפילה בדור השביעי'. האירוע, שהפך בתוך זמן קצר לאבן דרך של ממש, לא היה רק חגיגה ספרותית – אלא רגע שבו נפתח מחדש דיון חי, עמוק ומעשי על לב לבה של החסידות: 'עבודת התפילה' • מתוך ההתרגשות הגדולה של ערב ההשקה, התיישבו לשיחה מרתקת ומקיפה שלושת העומדים מאחורי המיזם ההיסטורי: הרב יוסף יצחק אופן, הרב נחמן שפירא והרב לוי זלמנוב. בראיון שלפניכם הם חושפים את הרקע לסדרה, את הצורך הדוחק שהוביל ליצירתה, ואת התקווה הגדולה שהיא נושאת – להחזיר את התפילה למרכז החיים החסידיים בדור השביעי • לכתבה המלאה
☚ הזמינו כאן ועכשיו את סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי' – עם משלוח חינם
שייך לכל אחד
אחד היסודות המרכזיים של חסידת חב"ד, זוהי 'עבודת התפילה'. כל חסיד משחר ילדותו גדל על סיפורים אודות חסידי חב"ד שהאריכו בתפילה בצורה מיוחדת. אבל כיום אפשר להגיע למסקנה שזה לא נדרש מכל אחד, אלא למשפיעים וחסידים יחידי סגולה. האם אכן הדרישה של רבותינו נשיאנו להאריך בתפילה שייכת ונדרשת עבור כל חסיד באשר הוא, או אולי זה כמו 'הידור מצווה' ועניין של תוספת לשאר עניינו של חסיד חב"ד?
הרב יוסף יצחק אופן – יו"ר ארגון 'לחלוחית גאולתית' ומחשובי משפיעי חב"ד:
השאלה 'האם עבודת התפילה שייכת בזמננו', מזכירה לי את התגובה החריפה של הרבי על השיטה שאמרה שחלילה 'נשתכחה תורת הבעל שם טוב'.. הרבי ביטל זאת מכל וכל. תורת החסידות מלמדת את האדם לחיות את העובדה ש'שיוויתי הוי' לנגדי תמיד'. לראות בכל דבר גשמי את 'דבר השם' שמהווה את הדבר. מי שלומד חסידות בהבנה והשגה יכול להבין את זה.
ישנה שיחה מיוחדת של הרבי הריי"צ, שלא מכל אחד דורשים להיות למדן בנגלה או 'משכיל' בחסידות. אבל להיות 'עובד' ולהאריך בתפילה, דורשים ותובעים מכל אחד! אז יש אמנם דרגות בתפילה. יש תפילה שהיא בהתבוננות בחסידות ובאחדות השם, אבל גם מי שלא יודע מספיק חסידות צריך להתעסק ב'עבודת התפילה'. תפילה זה לשפוך את הנפש לפני הקדוש ברוך הוא.
זאת אומרת, שאפילו יהודי פשוט יודע שכאשר הוא צריך משהו, הוא פונה ומתפלל לקדוש ברוך הוא. אמנם חסידות חידשה שלא מספיק להתפלל לקדוש ברוך הוא ב'אמונה' בלבד, אלא צריכים גם להבין, אבל העניין של תפילה שייך לכל אחד באשר הוא.
במילא ברור שכל אחד שייך ונדרש ממנו 'עבודת התפילה'. אין שאלה בכלל בעניין. זו מצווה מדאורייתא ומופרך לומר שזה לא שייך. כל חסידות חב"ד בנויה על יסוד 'עבודת התפילה', כפי שרבותינו נשיאנו מדגישים זאת בצורה הכי ברורה ונוקבת. כל מטרת החסידות היא ההתבוננות בחסידות בזמן 'עבודת התפילה', מאחר שאז האדם מתחבר בצורה אישית לחסידות, וזה לא נשאר אצלו כעניין תיאורטי ובלתי מחייב.
כאשר חסיד לומד חסידות ברצינות, ולאחר מכן הוא חושב ומתבונן בעניין שלמד קודם התפילה, ואז הוא ניגש להתפלל באריכות ללא הגבלת זמן – אז הוא החסידות נהיית חלק מהחיים שלו, ואז הוא משלים את כוונת ומטרת כל החסידות. שלומדים חסידות כ'השכלה' בלבד, בלי ההתבוננות בזה בתפילה, אז מפסידים את כל עניין החסידות, כפי שרבותינו נשיאנו מדברים על כך בחריפות גדולה ביותר.
אמנם יש את עניין ירידת הדורות, ולא מצפים מכל אחד להגיע לדרגות הכי נפלאות של גדולי החסידים בדורות עברו. אבל בפירוש דורשים מכל אחד להתבונן בחסידות ולהאריך בתפילה, וזה דבר פשוט וברור. אז אולי התוצאה שלהם הייתה גדולה יותר, אבל ייתכן שהיגיעה וההתאמצות שלנו בעבודת התפילה, אפילו יותר חשובה אצל הקדוש ברוך הוא מהעבודה של גדולי החסידים!
אפשרי, דורש מאמץ
אז נכון. הכמויות והאיכות שהיו פעם, השתנו כעת. אבל המטבע של חסידות, הנקודה העיקרית של חסידות, לא השתנתה בכהוא זה! צריך לדעת שנקודת העניין של חסידות לא השתנתה. המטבע של חסידות לא התחלפה. חסידות חב"ד בנויה על כך שיש ללמוד חסידות בצורה טובה, להתבונן בזה ו'להתפלל' עם זה באריכות. כך מחדירים אצלנו את הלימוד שיגיע לשינוי פנימי ומעשי. וזה שייך לכל אחד ואחד באשר הוא, בכל מצב!
והאמת היא שהרבי מוסיף שכיום אפילו ניתן להגיע לדרגות גבוהות יותר מבעבר, כמו להיות 'צדיק' על פי ה'תניא', בזכות עבודתם של החסידים אז שביררו את גשמיות העולם. אז כיום לא רק שנדרשת 'עבודת התפילה', אלא אפילו זה נדרש הרבה יותר מבעבר! כי כדי להגיע לכזו דרגה נפלאה בעבודת השם של 'צדיק', ברור שצריך להשקיע הרבה יותר בהתבוננות בחסידות ואריכות התפילה.. זה אמנם אפשרי כיום, אבל זה דורש מאמץ.
אבל כמובן שגם הדרישה המינימלית ממנה מתחילים, לשאוף להיות 'בינוני', דורשת יגיעה והשקעה בעבודת התפילה. וכל כוחו של ה'בינוני', שמצליח לשמור על המחשבה, דיבור ומעשה שלו – נובעים ישירות מעבודת התפילה שלו! וכמובן שכל אחד נדרש להגיע לאהבת השם, אז במילא כל אחד שייך ונדרש להתעסק ב'עבודת התפילה'. יש לדעת שאדמו"ר הזקן הוא ה'מיקל' הכי גדול בהלכות 'אהבה ויראה'.. בספר ה'תניא' כותב אדמו"ר הזקן שאפילו מי שלא מרגיש בלב אהבה להשם, אבל הוא מתבונן בתפילה והוא מגיע להכרה שכדאי לאהוב את השם, זה נחשב שהוא עובד את השם ב'אהבה ויראה'.
אז אפילו מאנשים הכי פשוטים, שלא מבינים כדבעי, נדרשת התבוננות בחסידות ותפילה באריכות כפי יכולתם. אבל במיוחד בחורי ישיבה וחסידים שיש להם אפשרות להבין מאמר חסידות, ברור שמהם נדרשת השקעה גדולה יותר באריכות התפילה, ולהגיע לאהבת השם במוח ועד להרגש הלב. אם הוא יכול ללמוד מאמר חסידות ולהבין אותו היטב, אז מדוע שלא יוכל לחשוב עליו לפני התפילה? זה שייך לכל אחד ואחד בפשטות הכי גדולה.
הרבי מעורר בצורה חזקה על כך שהרבנים צריכים לעורר על ההלכה ב'שולחן ערוך' (סימן צ"ח), שיש להתבונן לפני התפילה בגדלות השם! והרבי תמה עד מתי הרבנים יחשו ולא יתבעו זאת?..כל אחד שיתבונן בכל יום במשך תקופת זמן, במאמר חסידות שקרוב לליבו, ומסביר על התהוות הבריאה על ידי השם מאין ליש בכל רגע – הוא יראה במוחש שאלוקות תהיה נוגעת לו הרבה יותר. עניינים רוחניים 'ידברו' אליו פתאום, והוא ירגיש מרומם יותר.
כוחות ואנרגיה נפלאים
היסוד של כל החסידות והיהדות זה 'עבודת התפילה'. אפשר להיות יהודי חרדי שומר תורה ומצוות, אבל הוא עושה את הכל כמו מכונה אוטומטית.. הוא שוכח שהוא צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא, כי הוא לא חושב עליו מספיק. ואפילו חסיד שלומד על גדלות השם, אם הוא לא התבונן בכך לפני התפילה – הוא יוכל לשכוח עליו ובכך לפספס את כל מטרת החסידות, שאלוקות תהיה מוחשית.
בהסתכלות שטחית ופשוטה, האדם רואה את העולם למציאות בכל יום מחדש. ואם הוא לא יתבונן ב'עבודת התפילה' בכל יום באמת האלוקית, שהשם מחיה ומהווה בכל רגע את כל המציאות מאין ליש – כמבואר במאמרי החסידות – אזי הגשמיות תהיה מוחשית אצלו, ומציאות ה' תהיה אצלו בהעלם מסויים.
בכדי להיות מקושרים לרבי בצורה פנימית ואמיתית, צריכים להתעסק ב'עבודה פנימית'. בלי 'עבודה', זה לא תמיד מחייב את המחשבות והרגשות שלנו. במילים אחרות, בכדי להיות מקושר לרבי בצורה פנימית, מוכרחים להתפלל באריכות. אם מתעסקים ב'עבודת התפילה', ההתקשרות לרבי היא ברמה אחרת לגמרי. זה התמסרות מוחלטת לרבי. כשמתעסקים ב'עבודת התפילה', ההתקשרות לרבי חודרת למקומות הפנימיים ביותר. התפילה נותנת לנו כוחות נפלאים ועצומים לגלות את הכוחות של הנפש האלוקית.
הרב נחמן שפירא – מראשי ארגון 'לחלוחית גאולתית' ומחשובי משפיעי חב"ד:
ידוע הסיפור אודות אדמו"ר הזקן, שהתלבט להיכן לשים את פעמיו, לווילנה או למעזריטש. ואז הוא החליט: 'בווילנה מלמדים כיצד ללמוד, וזאת יודע אני קצת, אבל במעזריטש מלמדים כיצד 'להתפלל', וזאת אני לא יודע'. זאת אומרת שכל החידוש של חסידות, זה העניין של 'עבודת התפילה'. כל חסידות נעמדת סביב הנקודה של תפילה באריכות.
אני זוכר שהרבי דיבר בשבת פרשת 'נח' תשכ"ה, שהעניין של 'עבודת התפילה' והאריכות בתפילה, זה שייך לכל אחד ואחד. הרבי דייק אז במאמר 'מים רבים' של אדמו"ר הזקן ב'תורה אור', ששם כתוב ש'עבודת התפילה' נדרשת גם מבעלי עסקים, שהחידוש של אדמו"ר הזקן – הוא בנוגע ל'בעלי עסקים', שגם הם צריכים להאריך בתפילה, אבל בנוגע ל'יושבי אוהל' ולומדי תורה לא בא בחשבון בכלל שלא יתפללו באריכות, אלא זה וודאי ופשוט שעליהם להאריך התפילה.
ואז הרבי הסביר, שגם מי שלימוד החסידות שלו הוא לא בהעמקה אלא למיגרס בלבד שאפילו הוא 'לא ידע מאי קאמר' [= לא יודע מה אומר], בדוגמת לימוד 'תורה שבכתב' שאומרים רק את האותיות, גם ממנו דורשים להתפלל באריכות. [ולכאורה הכוונה בזה היא שבלימוד שלו ישנה הבנה מינימלית, אלא 'לא ידע מאי קאמר' יחסית להבנה טובה והעמקה בחסידות].
יש לדעת שמוכרח לעסוק ב'עבודת התפילה'. זה הדבר הכי ברור שהתפילה זה היסוד של כל היהדות והחסידות. אי אפשר לקיים תורה ומצוות בחיות בלי 'עבודת התפילה'. 'השכלה' בלי 'עבודת התפילה' זה היפך כל עניין החסידות! הרבי הריי"צ כותב שאלו שלומדים החסידות בלי 'עבודת התפילה' ומידות טובות, הלימוד שלהם הוא 'מבוזבז'.. אדמו"ר הזקן כותב שתפילה לא נכללת במניין המצוות, כי תפילה זה כמו 'עמוד השדרה' שלא נכלל באיברים, אבל הוא זה שמעמיד את כל גוף האדם.
הכי פשוט ויסודי
לשאול אם 'עבודת התפילה' זה רק כמו 'הידור מצווה', זה כמו לשאול האם הנחת תפילין בכל יום זה הידור מצווה.. זה יסוד הכל! או שיש כאלו שחושבים שזה שייך לאלה שהם 'בעלי מדריגה' אז צריך לדעת ברורות: אם רוצים להרגיש רגש וחיות בקיום המצוות, זה רק על ידי 'עבודת התפילה'. אם רוצים להפנים את לימוד החסידות, מוכרחים להתפלל באריכות. אפשר לדבר וללמוד בחסידות על 'אחדות השם', אבל זה לא יונח בלי 'עבודת התפילה'. לא מדברים על זה שזה לא יהיה מורגש, זה וודאי שלא, אלא זה אפילו לא יונח בהבנה והשגה.
זה אפילו לא ב'גדר' של שאלה 'האם זה נדרש היום'.. זה כמו לשאול אם אפשר להיות יהודי בלי שהאדם ימול את עצמו.. צריך להיות העניין של 'ומלתם את ערלת לבבכם' וזה נעשה באמצעות 'עבודת התפילה'. זה דבר פשוט והכי יסודי. רק כשמתפללים באריכות אפשר שיהיה חיות במצוות. וזה נוגע גם לאמונה באחדות השם ולהפנמה והרגשה של תורת החסידות.
הרבי אמר ב'יחידות' למשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה: 'בחור שאינו מתפלל באריכות, לפחות לעת מן העיתים, אינו כלל ב'תומכי תמימים'.. כל החסידות מלאה בדבר זה, שמטרת כל היהדות והחסידות זה להתעסק ב'עבודת התפילה'. עד כדי כך שהרבי הריי"צ מזהיר שלא לשמוע חסידות מאחד כזה שלא מתפלל באריכות, מאחר שהוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו וכבוד החסידות.. 'עבודת התפילה' זה נוגע בחיי נפשו של כל אחד. בלי תפילה האדם מתייגע לחינם בתורת החסידות. התפילה היא המטרה של כל חסידות חב"ד.
איך בדיוק לעסוק ב'עבודת התפילה' וכו', אז יש את ההדרכות הכלליות של רבותינו נשיאנו והמשפיעים, וכל אחד צריך גם להתייעץ עם המשפיע האישי, מה שייך עבורו בגיל שלו, מה מתאים למידות שלו ולידע שלו בחסידות וכיוצא בזה, אבל זה דבר ברור שכל אחד ואחד מוכרח להתפלל באריכות.
אין לאף אחד 'פטור'
צריך לדעת שכל קיום המצוות ולימוד התורה תלוי ב'עבודת התפילה'. כל מטרת ירידת הנשמה של האדם לעולם הזה ותכלית בריאתו של האדם, זה מתבצע רק על ידי 'עבודת התפילה'. כמו הפתגם הידוע שלימוד התורה בלי תפילה, זה כמו גוף בלא נשמה. 'עבודת התפילה' זה הנשמה של ההתקשרות לרבי, תפילה זה הנשמה והחיות של ענייני 'גאולה ומשיח', תפילה זה הנשמה בכל הקשר לאלוקות. חשוב לזכור שיסוד החיים זה 'עבודת התפילה', זה היסוד שעליו עומד כל הציור קומה של יהודי, כל התורה וקיום המצוות.
הרבי מספר בי' כסלו תשמ"ח, על 'עבודת התפילה' של אדמו"ר האמצעי, שלמרות שלא הייתה נראית יגיעה והתפעלות חיצונית, אבל הוא התייגע כל כך בכוונת התפילה, שיצאה זיעה מקצה הכובע שלו.. והרבי לומד מכך הוראה כיצד כל אחד צריך להתייגע ולהשקיע כל כך בעבודת התפילה, עד שתצא זיעה מרוב מאמץ והתמסרות בהשתפכות הנפש לפני השם באריכות התפילה.
הדרישה הכי ברורה ונחרצת של הרבי, בהמשך לכל רבותינו נשיאנו, היא שכל אחד שייך ונדרש להתבונן בחסידות ולהאריך בתפילה. ואין לזה 'פטור' לאף אחד, וזו חובת גברא ממש. וכמובן שיש את המילים החריפות של רבותינו נשיאנו שמי שלא מתפלל באריכות אינו 'חסיד', ועוד ציטוטים רבים (שרבים מהם מובאים בסדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', וברור שמי שילמד אותם זה יעורר אותו להתפלל באריכות).
הרב לוי זלמנוב – מנהל ארגון 'לחלוחית גאולתית' ועורך ראשי של סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי':
התפילה היא זמן ועת רצון של קשר וחיבור פנימי בין יהודי לקדוש ברוך הוא, והיא יסוד עיקרי בחייו של חסיד. תורת החסידות נותנת דגש עיקרי ל'עבודת התפילה' ומבהירה שהיא התכלית של החסידות, עד כדי כך שממשילים את התפילה ל'חוט השדרה' שמעמיד את כל קיום התורה והמצוות.
עולם החסידות בנוי כולו על 'עבודת התפילה'. נשיאי חב"ד בכל הדורות כולם, תבעו מכל אחד ואחד להתפלל באריכות, והסבירו את הנחיצות של התפילה בצורה הכי נחרצת והכי ברורה, מתוך הבנה שכל מטרת לימוד החסידות היא בכדי להפנים זאת ב'עבודת התפילה'. התפילה מהווה בעצם את נקודת המרכז, סביבה סובב החסיד.
אחת הנקודות היסודיות של היהדות והחסידות, היא העובדה שדבר אמיתי הוא לא משתנה ולא נפסק, אלא רק הולך ומתעצם. כך זה כמובן גם בדרישה המרכזית של חסידות חב"ד – 'עבודת התפילה'. ניתן לראות כיצד הרבי מדגיש שוב ושוב ללא הרף, ש'עבודת התפילה' בהתבוננות ובאריכות בזמן וכו', נצרכים וחשובים בדורנו ועוד יותר מדורות קודמים.
בסגנון אחר: העובדה שיש המשך וקיום של חסידות חב"ד בדור השביעי, היא כאשר דרישותיה של החסידות נשארים רלוונטיים בזמננו. 'דברי צדיקים חיים וקיימים לעד'. זוהי נקודת המפתח. אם 'אלוקינו חי', מוכרח להיות ש'תורה ומצוות נצחיים המה'. אם יש חב"ד, יש 'עבודת התפילה'.
אם יש רבי, יש 'עבודת התפילה'. לכאורה לכן הרבי מתנגד כל כך בתוקף ובצורה הכי נחרצת, לתפיסה שאומרת שבדורנו זה פחות נדרש. כי במילים אחרות זוהי הכרזת מלחמה על המשכיותה של חסידות חב"ד, וזהו ערעור על עצם העובדה שיש נשיא בדור השביעי.
במיוחד בהמשך לזה, הוצאנו לאור את סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', שמעניקה הסתכלות רחבה ומקיפה, מזוויות שונות, אודות מהותה של התפילה בעולם היהודי בכלל, ובפרט בעולמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש.
ינסו ויווכחו: מי שילמד בספרים – זה משפיע בפועל
לכאורה צריך להבין בשביל מה יש צורך בהוצאת הספרים על 'עבודת התפילה', מאחר שיש את דברי רבותינו נשיאנו המפורשים בעניין, ובמיוחד את הקונטרסים של הרבי הרש"ב, וגם אם יש צורך בהדרכה ממשפיעים – יכול כל אחד להתייעץ עם המשפיע שבעירו וכדומה?
הרב אופן:
באמת זכינו ולאחר מאמץ והשקעה רבה, יצאה לאור סדרת הספרים החשובה 'עבודת התפילה בדור השביעי'. בשנים האחרונות התחזקה במיוחד התביעה והרצון מצד התמימים ואנ"ש חסידי חב"ד, לקבל הדרכה מסודרת כיצד יש להתבונן בחסידות ולהתפלל באריכות כדרישת החסידות.
היה ניכר במיוחד החלל הגדול והחוסר בעניין ההדרכה הכללית בעניין זה, משום שעד כה אף פעם לא יצאו לאור ספרים שלא רק מסבירים על מעלת וחשיבות 'עבודת התפילה', ולא רק מבארים את תוכן התפילה לפי ביאורי החסידות, אלא מעניקים כלים מעשיים והסברים מפורטים כיצד יש לרכז את המחשבה בצורה נכונה, למה התפילה אמורה לקחת שעות ארוכות, איך להתבונן בחסידות בתפילה ועוד.
וכעת ברוך השם, הוצאנו לאור את סדרת הספרים, שבפעם הראשונה מעניקה לכל אחד ואחד לגשת לעבודת התפילה עם הדרכה מסודרת, מהדרגה הנמוכה ביותר ועד לדרגה הגבוהה ביותר, וכל זאת בשפה פשוטה וברורה ובכלי נאה ומשובח.
במילא בוודאי שחשוב ונצרך מאוד לכל אחד ואחד שרוצה לעבוד את השם בתפילה, ללמוד בצורה יסודית את שלושת החלקים של סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', שכוללים את דברי רבותינו נשיאנו והדרכות המשפיעים בדרך הנכונה לעלות בסולם התפילה.
יעזור לכל אחד
אין ספק שכל אחד שילמד מתוך הספרים, וישקיע ביישום המעשי של הדברים, יראה הצלחה מופלגה בהתבוננות בחסידות ובעבודת התפילה. וכדאי להפיץ את סט הספרים החשוב הזה גם הלאה, לחבריו ומושפעיו. זה שווה לכל נפש, וזה ירומם את עבודת השם וההתקשרות לרבי בצורה פנימית ואמיתית, בדרך חסידות חב"ד ליובאוויטש.
כמובן שבעניין כל כך פנימי קשה להסתפק רק בלימוד הקונטרסים והמאמרים של רבותינו נשיאנו בנושא, אלא צריך לקבל הדרכה מסודרת כיצד זה שייך לכל אחד ואחד בדרגתו. בכל דורות חסידות חב"ד, שלחו רבותינו נשיאנו את החסידים לקבל הדרכה 'איך להתפלל' מזקני החסידים והמשפיעים.
זאת אחת המטרות שבספרים ישנם הדרכות ממאה משפיעים מרחבי העולם, בכדי שכל אחד יוכל לבחור בדרך ששייכת אליו יותר, מצד האופי האישי ומצד מצבו ודרגתו בעבודת השם. כמובן הספרים אינם כתחליף למשפיע אישי, אלא כהשלמה ותוספת. מאחר שעל ידי הדרכות זקני החסידים והמשפיעים, ובמיוחד אלו שעיקר התעסקותם ועניינים הוא בנושא התפילה, אז הוא מקבל פרספקטיבה רחבה ומאוזנת, כיצד יש לגשת לתפילה.
מטרת סדרת הספרים החשובה, היא להקל על כל אחד שמתכוון ברצינות להתמסר לעבודת התפילה, ולראות כיצד הוא שייך לזה בצורה מעשית, ולשכנע גם את הנפש הבהמית עד כמה כדאי ונצרך להאריך בתפילה. ותמיד מתעוררות שאלות פה ושם כשמתקדמים לדרגות גבוהות יותר בתפילה, ובפשטות בספרים הללו יש את התשובות לשאלות, ובעזרת השם אף יצאו עוד ועוד ספרים..
הרב שפירא:
ברוך השם יצאה לאור סדרת הספרים החשובה 'עבודת התפילה בדור השביעי' (ג' כרכים), עם דברי התעוררות והדרכה של מאה מרבני ומשפיעי חב"ד, על הנחיצות של 'עבודת התפילה' במיוחד בדור השביעי, ובפרט בכדי 'לחיות עם משיח' בפנימיות.
חלק מרכזי בסדרת הספרים זה ליקוט ייחודי מדבריהם החריפים והנוקבים של רבותינו נשיאנו ובמיוחד מהרבי, עד כמה האריכות בתפילה היא המהות של חסיד, וללא 'עבודת התפילה' הוא אינו חסיד, וביטויים רבים נוספים על הכרח העבודה בתפילה.
ברור שמי שיעבור וילמד את הספרים, עם דברי רבותינו נשיאנו והדרכות המשפיעים, לא רק שזה יעורר אותו להתפלל באריכות, אלא יפעל עליו בפועל ממש להשקיע בעבודת התפילה כדרישת החסידות. אני ממליץ לכל אחד לעבור על הספרים וללמוד אותם. וזה ייתן כוח ועוז להתגבר על כל המניעות והעיכובים, ובכללם העצלות והעצבות ו'אל יבוש מפני המלעיגים', ויגרום לחסיד להתפלל באריכות ולחשוב חסידות כדבעי.
המיוחדות בסדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', היא מלבד היותה מעין 'שולחן ערוך' מסודר כיצד לגשת לעבודת התפילה בצורה הנכונה והבריאה, אלא גם כל אחד מהמשפיעים ששותפים בספר, מעביר בספרים אלו אוצרות של הדרכות שקיבל מהמשפיע שלו, או את הדרך שבה התפלל באריכות בעצמו והגיע לתוצאות של הרגש באהבה ויראה, ומה התפילה פעלה עליו.
הצורך בהדרכה של משפיעים רבים
מאחר שכל אחד יש לו סגנון אופי שונה ו'אין דיעותיהם שוות', לכן לכל אחד ישנה הדרכה שמתאימה לנפש הבהמית שלו וכדומה. ישנם לשונות חריפים מאוד מרבותינו נשיאנו על אלו שמתפללים ללא הדרכה מסודרת מהמשפיעים, ו'קופצים' לדרגות גבוהות שעדיין לא שייכות אליהם.
כל אחד מתפעל מעניין אחר, לפי תכונות נפשו. אחד מתפעל ומתחבר לדברי והדרכות משפיע אחד ואחד למשפיע שני. וזה אחד המעלות העצומות של סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', שמלבד ההדרכות המעשיות ה'יבשות' שישנם בספרים (שזה עצמו עניין גדול מאוד, שאף פעם לא נעשה עד כה סדר ברור מן הקל אל הכבד).
אלא גם הדרך שבה כל אחד יכול להתחבר ולהרגיש קשר ושייכות אישית לעבודת התפילה, על פי הסגנון והאופי הפרטי שלו. במילים אחרות, זהו לא רק ספר ללימוד והבנה, אלא יש פה משהו מאוד יחודי ונדיר, שהספר מעניק לאדם אפשרות לחיבור והרגש לבבי, לפי המשפיע אליו הוא נמשך ומתחבר באופן אישי.
כל מי שילמד את שלושת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', הגדושים בכל טוב מדברי רבותינו נשיאנו והדרכות של מאה משפיעים, ברור שזה ישפיע עליו בצורה מוחשית להשקיע בפועל בעבודת התפילה, והעיקר – לעשות זאת בצורה הנכונה והמתאימה לאופיו.
הרב זלמנוב:
באמת שזו זכות מופלאה להיות חלק מהצוות שעבד על סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי'. מי שיעצור לרגע את חייו, הוא יקלוט איזה דבר מהפכני מתרחש מול עיניו. במשך דורות לא היה ספר שמדריך בצורה ברורה ופשוטה, איך מתפללים באריכות ובהתבוננות בדרך חסידות חב"ד, ובזכות הירתמות מופלאה של קבוצת אברכים ותמימים, ויחד עמם התאחדו מאה מהמשפיעים מכל קצוות הקשת החב"דית, זכינו והגענו לרגע המרומם. 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'!
חלוקת התוכן בסדרת הספרים 'עבודת התפילה התפילה בדור השביעי', בנויה בצורה מסודרת. בחלק הראשון של סדרת הספרים, הייתה התמקדות יתירה בהסברת חשיבות ההתעסקות בעבודת התפילה, הן בכך שהובאו ריבוי ציטוטים מחולקים לפי נושאים מדברי רבותינו נשיאנו, והן בדברי המשפיעים שהתמקדו יותר לעורר על הצורך העיקרי באריכות התפילה. המטרה של החלק הראשון היא לפני הכל, להכניס את הקורא לעולם של התפילה. שהוא יבין וירגיש עד כמה התפילה היא חשובה עבור החיים שלו כחסיד וכאדם.
לאחר שהאדם מגיע עם הקדמה חשובה זו, של החיבור האישי והרצון להשקיע בעבודת התפילה, הדגש העיקרי בספרים שבהמשך הינו יותר בהדרכות המשפיעים המעשיות מחמת נחיצות השעה בזה, על מנת שהאדם יוכל לקבל מעין משנה סדורה כיצד עליו לגשת לעבודת התפילה, ומה העצות בכדי להתמודד נכון עם הבעיות שיצוצו כחלק מההתעסקות בעבודת התפילה.
חוויה – ולא רק מדריך 'יבש'
חלקם העיקרי והמרכזי של החלקים האחרונים, בנוי ממאמרים של רבנים ומשפיעים מכל קצוות הקשת בקהילות חב"ד וישיבות 'תומכי תמימים ליובאוויטש' ברחבי תבל, גדושים הדרכות מעשיות ופרקטיות שיורדות לפרטים הקטנים ביותר, בסדר השלבים בסולם התפילה.
אך בנוסף לזה, מובאים גם בספרים אלו ציטטות וכתבי יד קודש מרבותינו נשיאנו בנושא של 'עבודת התפילה' (כהמשך למאות הציטוטים בחלק הראשון של הסדרה), בצירוף לקט סיפורים ופתגמים מגדולי החסידים והמשפיעים אודות 'עבודת התפילה', על מנת להכניס 'לחלוחית' וחיות חסידית, שירוממו את הקריאה לחוויה ממשית, ולא רק כמדריך מעשי 'יבש'.
המאמרים שוכתבו מראיונות אישיים של המשפיעים בידי המערכת, וכן מראיונות בתוכנית הוידאו של חב"ד 'שאו מרום עיניכם' שבהפקת ארגון 'לחלוחית גאולתית'. זאת בנוסף לדברי הרבנים שהשתתפו בעשרות כנסים ופאנלים בנושא 'עבודת התפילה', שנערכו על ידי אגף האירועים של הארגון, או חומרים שפורסמו באתר התוכן 'חב"ד לייב'.
המאמרים נכתבו ונערכו במיוחד עבור ספר זה והוגהו על ידי הרבנים (מלבד מספר מצוצמם שלא הוגהו כלל וכלל והינם על אחריות המערכת בלבד). זאת כמובן בנוסף להגהה של סדרת הספרים על ידי ראשי הוועד הרוחני של ארגון 'לחלוחית גאולתית' – המשפיעים הרב יוסף יצחק אופן והרב נחמן שפירא.
רבותינו נשיאנו נתנו חשיבות גדולה מאוד להדרכה מזקני החסידים והמשפיעים, בעניין של 'עבודת התפילה'. בנושא כה עיקרי, ההדרכה אינה רק לשם תוספת וחידוד, אלא זו היא הדרך הנכונה לגשת 'להתפלל'. ההדרכה בהתעסקות בעבודת התפילה היא ממש נחוצה והכרחית. מלבד העצות הרבות שרבותינו נשיאנו העניקו כיצד להתבונן ולהתפלל בספרי החסידות, קיימת בזה גם מעין 'תורה שבעל פה' בעניין ההדרכה בהתבוננות בעבודת התפילה, שעוברת מדור לדור על ידי זקני החסידים והמשפיעים, עד לחסידי אדמו"ר הזקן.
עד כדי כך הם פני הדברים, שהרבי הריי"צ אומר (ספר השיחות תש"א), שמי שמתפלל בלי הדרכה של זקני החסידים – עליו לדעת שהתפילה אינה רוצה בו, והוא דוחה את התפילה לחוץ! הרבי מוסיף בזה (בספר 'אגרות קודש') שיש לקבל הדרכה בעבודת התפילה מ'זקני אנ"ש אשר שימשו זקני החסידים ב'תומכי תמימים' בליובאוויטש והם יורוהו'. אז כמובן שגם אם בינתיים אין לאדם הדרכה ממשפיע שעוסק ב'עבודת התפילה', עליו להתחיל להתפלל בכוחות עצמו, אך הדרך הישרה היא לכתחילה להתייעץ ולהתפלל על פי הוראות המשפיע.
לראושנה – הדרכה מסודרת
כל אחד היה רוצה לזכות לקבל הדרכה מסודרת וברורה מזקני החסידים הללו, שקיבלו במסורת את הדרך הנכונה להתפלל באריכות ולהתבונן בחסידות כדרישת רבותינו נשיאנו. במהפיכה היסטורית אמיתית, יצאה לאור סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', שלראשונה מזה דורות כל אחד יכול לטעום ולהכיר את הדרכות זקני החסידים ולדעת מה היא הדרך המעשית הנכונה להתעסק ב'עבודת התפילה'. שורה בולטת של זקני המשפיעים בדורנו מדריכים ומסבירים בשפה ברורה וקלה, כיצד יש לעלות בסולם התפילה שלב אחר שלב.
הייחודיות בספרים אלו, היא בעצם ההנגשה של ההדרכות הרבות של המשפיעים בדורנו (שקיבלו גם מהמשפיעים בדורות עברו, שהם קיבלו במסורת מהדורות שלפניהם), יחד עם פרספקטיבה והיבט רחב על הנושא מצדדים שונים, שפונים לאנשים בעלי אופי שונה ומדריגה אחרת בעבודת התפילה. כך שההדרכה תהיה מותאמת בצורה אישית ואינדיבידואלית עבור כל אחד בדרגתו וכישוריו השונים. (כמובן שאין בזה 'היתר' מהדרכה פרטנית מהמשפיע, אך בהחלט זה יכול לשמש לעזר וכתחליף לשעת הצורך).
בסיום הספר נוספו תולדותיהם ופועלם של כמה מגדולי החסידים ועובדי השם, יחד עם הוספות מיוחדות. מחמת קוצר היריעה, הושמטו ציטוטים רבים מרבותינו נשיאנו, וכן הדרכות נוספות של משפיעים, ועוד חזון למועד בעזרת השם.
וכאן המקום להודות מקרב לב עמוק לראשי הוועד הרוחני של ארגון 'לחלוחית גאולתית' – הרב יוסף יצחק אופן והרב נחמן שפירא, שהם עמוד התווך של כל פעולות הארגון, ובזכות עצותיהם המחכימות הגענו עד הלום. מגיעה להם ברכת יישר כח גדולה על הגהתם המדוקדקת של סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', והכוונתם הרבה בפרטים הקטנים בעניין זה.
'עבודת התפילה' דווקא 'בדור השביעי' – להביא משיח
אמנם רואים שהרבי דורש גם בדורנו להתבונן בחסידות ולהתפלל באריכות, אך אולי אפשר לומר שלא צריך לשים על כך דגש מיוחד. אולי בדור השביעי צריך להתמקד יותר בהתקשרות לרבי והפצת המעיינות חוצה, ובמיוחד להתעסק בעבודה העיקרית של תקופתנו 'קבלת פני משיח'. למה שם סדרת הספרים הוא 'עבודת התפילה בדור השביעי' דווקא?
הרב אופן:
שמעתי ששאלו פעם את אדמו"ר הזקן מה הכוונה ש'משיח יבוא בהיסח הדעת'? לכאורה אנו מתפללים בכל יום אודות הגאולה. ענה אדמו"ר הזקן: ה'משיח' שכולם מחכים, הוא אף פעם לא יבוא.. מה הכוונה בזה? כולם רוצים משיח, בשביל הגשמיות. שיהיה 'מעדנים מצויים כעפר' וכו'. זה אמנם יהיה, אבל לא זה 'משיח'.
חסידות מסבירה ש'משיח' זה גילוי אלוקות. את מי זה מעניין גילוי אלוקות? זה הרצון שלנו? וזה כל המטרה של חסידות, לגלות שהכל זה אלוקות. זה מה שיהיה כשמשיח יבוא. אבל כדי שזה יהיה בגילוי כפשוטו בעולם הזה בזמן הגאולה, אנחנו צריכים להכניס לעצמנו בראש את האמת האלוקית הזאת, שהכל זה אלוקות.
פעם אדמו"ר הזקן אמר חסידות אודות 'אחדות השם'. יהודי אחד פשוט ניגש לאדמו"ר הזקן, והתלונן שהוא לא רואה את 'אחדות השם'.. ענה לו אדמו"ר הזקן, שבמילה 'אחד' שבפסוק 'שמע ישראל', האות ד' היא בדוגמת פטיש, להורות שצריך 'לדפוק' בראש 'אחד', להחדיר לעצמנו בראש שהכל זה אלוקות, ואז יהיה אפשר לראות זאת ב'עיני השכל' שלנו. וזה כל העניין של 'עבודת התפילה'. להרגיש אלוקות. ובמילים פשוטות: בכדי 'לחיות משיח' צריך להתעסק ב'עבודת התפילה'. בלי תפילה באריכות, לא מעניין אותנו גילוי אלוקות. התענוגים גשמיים מושכים אותנו, לא אלוקות.
אם הרבי דורש 'לחיות משיח' – זה על ידי 'עבודת התפילה'. אין דרך אחרת. אם אנחנו רוצים 'לחיות משיח' באמת, מוכרחים להתפלל. זה משיח. להרגיש את האמת. לא רק ללמוד חסידות, אלא להרגיש ולחיות חסידות. אז גילוי אלוקות מעניין אותנו, אז נרצה ונתבע משיח באמת. זה גאולה.
החידוש בדורנו
אז כמובן שבדור שלנו ישנו חידוש על פני דורות קודמים, כמו שהרבי אומר בשיחת שבת פרשת 'בלק' תנש"א: 'לידע ולהכיר שנמצאים כבר בהכניסה לימות המשיח', זאת אומרת, שעכשיו העולם מזוכך הרבה יותר ומוכן לגאולה, ולכן זה הרבה יותר רלוונטי ועכשווי מדורות עברו. וכדי להגיע להכרה והרגשה ('דעת') במציאות העכשווית הזו, צריכים ללמוד ולהתבונן בשיחות והמאמרים מהשנים תנש"א-תשנ"ב, בכדי להכיר בעובדה שאנו נמצאים בתקופה נעלית רגע לפני הגאולה, כפי שהרבי מבאר זאת. אבל בשביל 'לחיות משיח' כבר עכשיו, מוכרחים להתבונן בחסידות ולהתפלל באריכות.
צריכים לקחת עניין בחסידות, 'מאמר' או פרק תניא שמתחברים אליו, ולהתבונן בזה. ובמילים פשוטות למסקנה: 'לחיות משיח' זה נעשה על ידי ובאמצעות 'עבודת התפילה'. הרבי דורש מאיתנו ש'נחיה' עם משיח. זאת אומרת ש'משיח' צריך להיות החיים שלנו. ואיך עושים זאת? אז דבר ראשון צריך ללמוד ענייני גאולה ומשיח. זה היסוד שנדרש. אבל אחרי שלומדים ויודעים, אז צריך להפנים זאת.
את זה עושים על ידי 'עבודת התפילה'. התפילה זה הזמן הנכון להתבונן במה שנלמד ולהחדיר את זה לאדם פנימה. שלא נשאיר את ה'גאולה ומשיח' בתיאוריה.. ש'נחיה' את ענייני גאולה ומשיח. ולכן מוכרחים להתעסק ב'עבודת התפילה'.
הספרים יצאו עכשיו – כי זה השיא שיביא לגאולה!
זה לא קרה 'בטעות' שסדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי', יצאה לאור דווקא עכשיו בשיא דור השביעי כשנמצאים לפני הגאולה, זה בגלל שזה עיקר העבודה עכשיו! הרבי קבע שכל עניינו של דור השביעי זה להביא את הגאולה, ואדמו"ר הזקן מסביר שעניינו של 'משיח' זה 'גילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי'. והרבי רוצה שנרצה את ה'משיח' הזה.
השאלה היא אם זה מעניין אותנו גילוי אלוקות. בלי 'עבודת התפילה' איך זה יכול לעניין? מעניין אותנו לאכול פאלפל או פלאפון חדש חס ושלום.. אבל כדי שגילוי אלוקות יעניין אותנו, וזה צריך לעניין אותנו – כי זה מה שהרבי דורש במיוחד מאיתנו – חייבים 'להתפלל'. הרבי דורש שכל דבר בתורה ומצוות ובחיים בכלל יהיה כחלק מהגאולה. זאת אומרת שצריך לכוון בכל עניין על הגילוי אלוקות, בשביל זה חייבים 'עבודת התפילה'!
אפשר לראות במוחש שהרבי לא רק שתובע 'עבודת התפילה' והתבוננות בחסידות מכל אחד, אלא הרבי מעמיק את חשיבות האריכות בתפילה ורוצה שנאריך עוד יותר מתמיד, כהכנה לגאולה השלימה. אז דווקא בדור השביעי זה משמעותי ביותר, ולכן כעת חשוב במיוחד לכל אחד להתבונן עם עצמו ולחשוב מה הרבי דורש ממנו בדור השביעי, שהרבי רוצה את ה'אצבע' הקטנה שלנו, כ'ננס על גבי ענק', שאנחנו נשקיע בעבודת התפילה ונעורר אחרים גם להתעסק בזה.
הרבי אמר ש'המלאכה נקראת על שם גומרה', שכל הדורות עבדו להביא את משיח ואנחנו אלו שנביא אותו בפועל. עלינו מוטל לרצות משיח ו'לחיות עם משיח', שבמילים אחרות המשמעות היא להתפלל באריכות. בעזרת השם בזכות הלימוד בספרי 'עבודת התפילה בדור השביעי' ויישומם – נביא כבר את הגאולה השלימה.
הרב שפירא:
לא לחינם נבחר שם הסדרה 'עבודת התפילה בדור השביעי', בכדי להדגיש שלא רק ש'עבודת התפילה' נדרשת גם בזמננו – אלא עיקר ענינה של 'עבודת התפילה' זה דווקא בדור השביעי! זאת אומרת, הנקודה של הספרים לומר שלא רק שזה גם חשוב כיום, אלא בפרט ובמיוחד היום שנמצאים לפני הגאולה, זה חשוב יותר מאי פעם להתבונן בחסידות ולהתפלל באריכות.
כל הדרישות של הרבי בשנים האחרונות במיוחד, ובכלל התביעה 'לחיות עם משיח' כבר כעת – זה שייך רק כשמתפללים באריכות! כי כל העניין של הגאולה, זה גילוי אלוקות בעולם הזה, והדרך היחידה לחיות אלוקות זה רק על ידי 'עבודת התפילה'.
כל העניין של 'משיח', זה להרגיש בחוש ש'אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות'. אין דרך להגיע לזה בלי תפילה באריכות. זה פשוט לא שייך אחרת.. הדרך היחידה לחיות 'אלוקות בפשיטות', זה באמצעות ההתבוננות בחסידות בעבודת התפילה! מי שענייני העולם מושכים אותו והוא מונח בהם, כיצד הוא יכול לצפות ולרצות שמשיח יגיע?
הרי עניינים גשמיים 'תופסים' אותו ולא אלוקות.. אפילו אם הוא לומד חסידות, זה 'מקיף' וזה לא משנה אותו'. לכן בכדי להתרומם מהתאוות ולזכך את עצמו, מוכרחים להתפלל באריכות, שאז האדם מתעדן ואלוקות מעניינת אותו.
וכמו שזה בעניין האמונה באחדות השם, שכדי להפנים זאת מוכרח ללמוד ולהתבונן בחסידות, ולאחר מכן 'להתפלל' עם החסידות, אז כן ויותר מכן הוא בעניין האמונה והציפייה לביאת המשיח. דבר ראשון יש ללמוד חסידות בכלל, ובפרט הלימוד בענייני גאולה ומשיח. אך כמובן שלא מספיק רק ללמוד, אלא שיש להתבונן בזה ו'להתפלל' עם זה, ואחרת לא שייך לצפות לביאת המשיח באמת!
מעיקרי היהדות והאמונה
בחסידות מוסבר ש'ביאת המשיח' זה הזמן בו יהיה גילוי אלוקות בעולם הזה הגשמי. זוהי כל מטרת הבריאה. ואי אפשר לרצות גילוי אלוקות בלי 'עבודת התפילה'! זה פשוט לא אפשרי לרצות גילוי אלוקות בצורה אמיתית בלי תפילה.
מבואר בחסידות שהגילוי של 'משיח' שיהיה לעתיד לבוא, זה בעיקר העניין של גילוי 'עצמות ומהות'. כל הספרים מלאים בדבר זה, אבל עניין זה מוסבר בהרחבה ויסודית בשיחות האחרונות, עם כל ההסברה שבזה וכו', ולכן מוכרחים ללמוד את שיחות מהשנים האחרונות, ובכדי להפנים ו'לחיות' עם המבואר שם, שלא ישאר רק בתור 'השכלה' נאה חלילה, אז חייבים להתבונן בשיחות אלו ו'להתפלל' איתם באריכות!
במילים אחרות, כל הי"ג עיקרים שיהודי מחוייב להאמין בהם, ובפרט עיקר הי"ב, של האמונה במשיח והצורך לחכות לביאתו, זה מתבצע בצורה אמיתית על ידי 'עבודת התפילה'. ובלי זה, אי אפשר בעצם באמת לחכות למשיח, לרצות משיח, לצפות למשיח. מוכרח שתהיה ההתבוננות בזה, לחשוב בזה ולידע מה זה 'משיח', להתבונן פשוט במה שהרבי מסביר בשיחות הללו.
במילא מובן עד כמה נחוצה האריכות בתפילה, משום שבזה תלויה כל עבודת השם של היהודי. כל היראת שמים שלו, כל הציפייה שלו לראות את הרבי וההתקשרות הפנימית לרבי, הרצון שלו לגילוי אלוקות – גילוי אחדות ה' בגאולה השלימה.
המדריך להפנים את השיחות האחרונות
אפשר להוסיף בזה עוד נקודה, שבנוסף למעלה של התבוננות בעניין של חסידות בכלל וענייני גאולה ומשיח בפרט, ישנה חשיבות מיוחדת בהתבוננות בשיחות והמאמרים האחרונים לעת עתה מהשנים תנש"א-תשנ"ב, מצד החביבות בעניינים האחרונים ששמענו מהרבי ובנוסף לזה.
כידוע שבשיחות ומאמרים אלו יש הסברים רבים, על העובדה שאנו נמצאים כעת בתקופת השיא רגע לפני הגאולה, ועל 'בשורת הגאולה' וכו', שכל העניינים האלו צריכים להכניס אותם אצלנו בפנימיות. לא רק 'לדקלם' אותם כסיסמא. וזה מתבצע על ידי ההתבוננו בעבודת התפילה.
אחד הדברים המיוחדים בשיחות ומאמרים אלו, זה שיש בהם עניינים וחידושים עמוקים בלימוד החסידות. דברים דקים מאוד שלא נתבארו קודם לזה, שנוגעים להבנת ברורה יותר בעניין של 'אחדות השם', של 'ביטול העולמות', מהי התמסרות לקדוש ברוך הוא וכו'. לכן בוודאי שיש עניין להתבונן בתפילה בשיחות והמאמרים של השנים תנש"א-תשנ"ב.
אז דווקא בדור השביעי, כשנמצאים רגעים ספורים לפני הגאולה, והרבי דורש מכל אחד לא רק לצפות לגאולה, אלא לשנות תודעה ו'לחיות עם משיח', 'לפקוח את העיניים' ולראות שהעולם כבר מוכן לגאולה, דווקא עכשיו 'עבודת התפילה' נדרשת יותר מתמיד, כדי לצפות למשיח ו'לחיות עם משיח' בצורה פנימית ואמיתית.
כדי שהאדם יוכל לשנות את המציאות שלו, הוא צריך ללמוד ענייני גאולה ומשיח, ולאחר מכן להגיע ל'דעת' והרגשה בהם באמצעות 'עבודת התפילה'. במילא בתקופתנו, בדור השביעי, ההתעסקות באריכות התפילה נחוצה עוד יותר מתמיד.
הרב זלמנוב:
פעם התוועד המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, עם החיות המיוחדת ששמורה לו, עם קבוצת אברכים בכפר חב"ד, על החשיבות העצומה של תפילה באריכות ובכוונה. בעיצומה של ההתוועדות, פסק המשפיע בנחרצות: מי שאינו עוסק ב'עבודת התפילה', אינו חב"דניק! הוא כח"בניק..
בראותו את הפליאה שעלתה על פניהם, הסביר את דבריו: הרי חב"ד הם ראשי תיבות 'חכמה בינה דעת' ובחסידות מוסבר ש'דעת' זה התקשרות והתחברות להשכלה, באופן שההתבוננות מביאה לרגש הלב, שזהו עניינה של 'עבודת התפילה'. אבל מי שאינו מתפלל באריכות, אין לו 'דעת'. וכתוב ש'במקום שאין הדעת נמנה – הכתר נמנה'. יש אפוא אצלו 'כתר חכמה בינה' והוא אינו חב"דניק אלא כח"בניק..
אנחנו נמצאים כעת בזמן השיא ('די העכסטע צייט'), רגע לפני הגאולה השלימה בפועל ממש. העבודה העיקרית היום היא לקבל פני משיח צדקנו. אך הדרך על ידה ניתן 'לחיות משיח', היא 'עבודת התפילה'. בשביל שאנחנו 'נחיה משיח' ונוכל להפיץ הלאה את בשורת הגאולה, בצורה פנימית שתחדור לכלים של העולם ['אורות דתוהו בכלים דתיקון'], עלינו עצמנו 'לחיות משיח' בפנימיות ולא רק 'לדקלם משיח'.
כך מתעלים למצב של גאולה
איך עושים זאת? איך 'חיים משיח' בצורה פנימית ואמיתית? איך מצליחים 'להעמיד את עצמו במעמד ומצב ורגש של גאולה'? התשובה לכך היא – בדרך החב"דית המוכרת לנו מכבר. דבר ראשון לומדים בצורה יסודית את ענייני גאולה ומשיח בנגלה ובחסידות ['חכמה'], לאחר מכן להתבונן בהם ולהוריד אותם לשפה שלנו, למקרים יום יומיים שקורים לנו ['בינה'] ואחר כך 'להתפלל' עם מה שלמדנו והתבוננו. דהיינו לחשוב ולהתבונן את אותם עניינים שלמדנו, קודם התפילה ובזמן התפילה בצורה עקבית מידי יום ['דעת'].
אז מרגישים שמתעלים למצב של גאולה. מתרוממים ו'חיים משיח' באמת. נכנסת לנו ההכרה שאכן אנו נמצאים במצב הכי נעלה שהיה בהיסטוריה, קודם ההתגלות המושלמת של הקדוש ברוך הוא. במילא המחשבות, הדיבורים והמעשים שלנו משתנים לגמרי. זו התנהגות של ימות המשיח בצורה נעלית לגמרי. וכפי שחסידות מסבירה שהתפילה היא 'גאולה פרטית', מאחר שעל ידה ניתן להתעלות למצב של הגאולה השלימה. ובזמננו זה בקלות יותר, בזכות עבודת הדורות שקדמו לנו, שזיככו את העולם והיום צריך רק 'לפקוח את העיניים'.
במילא מובן מדוע הדגש העיקרי ב'עבודת התפילה' כעת הוא, שהתפילה תהיה מתוך שמחה ודביקות בקדוש ברוך הוא. מכיוון שכאשר מתבוננים בצורה פנימית, שאנחנו נמצאים כבר על סף ימות המשיח ו'הנה זה משיח בא'. ו'צריכים רק לפקוח את העיניים' – אז פותחים את העיניים ['עיני השכל'] ובקלות יותר ניתן לחוש שכל יהודי הוא 'חד ממש עם עצמות אין סוף'.
אוצר פז – שכל אחד חייב לנצל
חבל לתת לאוצר שכזה כמו סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי' לעבור מתחת לידיים. זה ממש מפתח וכלי לחיים טובים ומרוממים – חיים של גאולה. וכל תמים וחסיד שאכפת לו ורוצה באמת להשלים את כוונת הרבי ולהביא לימות המשיח בפועל ממש, כדאי מאוד שישקיע וילמד ברצינות של שלושת הספרים למעשה, ויקבע בהם שיעורים וחברותות, ויפיץ אותם הלאה – ש'יכירו וידעו כל יושבי תבל', שכל העולם יוכל לחיות אלוקות ('דעת'), ובכך להביא לגילוי של 'ומלאה הארץ דעה את השם' בגאולה הנצחית.
אז עכשיו אין תירוצים. זה נגיש ופשוט 'ללמוד איך להתפלל', במיוחד בתקופה שלנו – הדור השביעי, רגע לפני הגאולה. במהדורה מכובדת ונעימה לעין, יצאו הספרים החדשים, וכעת החובה והמצווה על כל מי שעבודת השם נוגעת לליבו (ומי יכול להוציא עצמו מהגדרה זו?), ללמוד את הספרים ולהפיץ אותם הלאה. שלא ישאר יהודי שלא יצא מהגלות הפנימית..
אנו תקווה ותפילה, שהלימוד בספרים יפעל את פעולתו ויוסיף עוז וכוח לדרוש ולעבוד את השם, ולהתפלל באריכות כרצון רבותינו נשיאנו, וכך לצאת מ'גלות פנימי בענייני עבודת השם' [כדרישת הרבי בכ"ח ניסן תנש"א] ולבוא ל'גאולה פרטית', שזה מתבצע על ידי 'עבודת התפילה' כמבואר בחסידות. ועיקר העיקרים שנזכה לקיום תפילות כלל עם ישראל בגאולה הכללית ומלכנו משיחנו בראשנו.
☚ הזמינו כאן ועכשיו את סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי' – עם משלוח חינם
