מונולוג מצמרר: הפרופסור והפיזקאי שגילה את 'כוח העוצמה' של הרבי וחב"ד

הוא הגיע ממעמקי ברית המועצות כפיזיקאי מחונן וברח ממרתפי הבולשת הרוסית, אך את התגלית החשובה בחייו מצא דווקא בחדר צפוף בברוקלין. עם פטירתו של הפרופסור ירמיהו ברנובר ע"ה בערב ל"ג בעומר תשפ"ו, עורך אתר 'חב"ד לייב' חוזר אל המונולוג המצמרר שבו תיאר ברנובר על המנהיג שראה הכל לפני כולם, את המעיין שאינו פוסק, את הזיכרון הבלתי נתפס ואת העצות ששינו את מסלול חייו • מתוך תוכנית ששודרה ברדיו 'קול ישראל' לפני למעלה מארבעים שנה • בפנים: תקציר מתולדות חייו, בנוסף למונלוג המיוחד • לכתבה המלאה

☚ המשפיע שהיה 'מומחה' לנתח אנשים בעדינות – בלי מילים גסות • טור אישי

סיפורו של פרופסור ירמיהו ברנובר ע"ה החל בריגה שבלטביה בשנת תרצ"א. הוא גדל בבית מנותק מכל זיק של מסורת, תחת שלטון קומוניסטי שקידש את האתאיזם. את אביו איבד בזוועות מלחמת העולם השנייה, אך למרות נקודת הפתיחה הקשה, מוחו המבריק הוביל אותו לצמרת האקדמיה הרוסית. דווקא שם, מתוך נוסחאות הפיזיקה הסבוכות, החלו לעלות שאלות קיומיות. הוא החל ללמוד עברית ויהדות בסתר, תחת סכנה מתמדת, וביחד עם רעייתו פניה הפכו לחסידי חב"ד נלהבים המקיימים תורה ומצוות בלב ליבה של מוסקבה.

ברנובר הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועת התחייה היהודית במחתרת. ברנובר החל ללמוד יהדות בסתר, תחת עינה הפקוחה של הבולשת הרוסית. הוא הפך ל'סירובניק' במשך 15 שנים, הודח ממשרותיו האקדמיות בגלל בקשתו לעלות לארץ ישראל, ונאלץ לעבוד בעבודות כפיים. למרות מעצרים, חקירות חוזרות ונשנות של הק.ג.ב והטרדות בלתי פוסקות, הוא סירב להפסיק את פעילותו המחתרתית להפצת יהדות.

בשנת תשל"ב, כנגד כל הסיכויים, עלה לישראל והקים את המעבדות באוניברסיטת בן גוריון שהפכו לשם דבר בעולם. לצד עבודתו המדעית, הפך למרצה מבוקש בכל רחבי תבל, כשהוא מצליח להוכיח לקהלים מגוונים – מחוקרים באקדמיה ועד לסטודנטים צעירים – כי אין כל סתירה בין המדע המודרני לבין האמונה היהודית והמסורת.

זה קרה בהתוועדות ב-770. סביב השולחנות ישבו המוני אדם, וביניהם נציגי מדינות, סנאטורים וראש עיריית ניו יורק. בתוך ההמון הזה ישב אדם אחד, פיזיקאי בעל שם עולמי, והביט על המתרחש בעיניים בוחנות. זה היה פרופסור ירמיהו ברנובר ע"ה. 'הגעתי אז למסקנה שמנהיג כזה עוד לא היה לעם היהודי', הוא שחזר לימים בדם לבו. 'אבל יש דבר אחד שמאוד מציק לי: לדעתי, העם היהודי לא מספיק מעריך את העובדה שהוא חי בזמן שיש מנהיג כזה'.

כשמדע מדויק פוגש רוח סוערת

עבור ברנובר, הקשר עם הרבי לא היה רק עניין של 'אמונה' מופשטת. כאיש מדע, הוא בחן את הדברים בכלים של אמת. הוא נדהם לגלות שבזמן ה'יחידות', הרבי לא רק מתעניין בעבודתו המדעית, אלא שולט בה לפרטי פרטים – יותר מכל קולגה באקדמיה.

'אני משוחח על העבודות המדעיות שלי עם הרבי בצורה חופשית, ממש כמו עם חבריי לעבודה', סיפר. 'גם אם נגיד שהרבי למד את המקצוע לפני שלושים שנה, זה הרי מגוחך לחשוב שהוא יזכור הכל. כל אדם שוכח פרטים, אבל הרבי תמיד מעודכן בכל החידושים האחרונים. יש לו זיכרון בלתי רגיל'.

ברנובר נזכר בידיד מדען, מהגדולים בארצות הברית, שהיה יוצא מהרבי המום: 'הרבי היה מסמן לו שגיאות במאמרים ושולח אותו לקרוא מקורות ספציפיים כדי להבין איפה טעה. כך היה גם אצלי – הרבי העמיד אותי על טעויות שאף אחד מחבריי לעבודה לא עלה עליהן. רק הרבי'.

'אם הרבי אמר – זה מה שצריך לעשות'

אחד הסיפורים המופלאים שסיפר ברנובר ממחיש את הראייה של הרבי, שחוצה יבשות וזמנים. זה קרה כשהגיע לפילדלפיה, שם הורה לו הרבי למצוא פרופסור מסוים שעוסק בתחום ספציפי. ברנובר היה נבוך; למיטב ידיעתו, לא היה אדם כזה בעיר.

'עוד לא סיימתי את המשפט, וחסיד חב"ד שפגש אותי אמר בביטחון: אם הרבי אמר – זה מה שצריך לעשות', שחזר ברנובר. ואכן, הפרופסור (ממוצא סיני) נמצא, והוא זה שהוביל את ברנובר לכינוס ששינה את חייו המקצועיים.

למרות שלוח הזמנים שלו היה צפוף, הרבי התעקש שברנובר יחזור לפילדלפיה להשתתף באותו כינוס. 'לא העליתי על דעתי לעשות הפוך ממה שהרבי מציע', אמר. בתוך האולם, המתינו לו שני נציגים מחיל הים האמריקאי. המפגש הזה הוליד חוזה עבודה שבזכותו הצליח הפרופסור להקים בארץ הקודש את המעבדה המפוארת שחלם עליה.

המעיין שלא הכרנו

במבט לאחור, ברנובר חש כאב על כך שהעולם לא תמיד השכיל לשאוב מהמעיין הזה. 'הרבי נתן רבבות עצות. נכון, לפעמים הן נשמעות מנוגדות לשכל הקטן שלנו, אבל זה רק בגלל הדעות הקדומות שאנחנו מביאים איתנו. הרבי נתן עצות לממשלת ישראל, והיא בחרה לא לשמוע. לצערנו, אנחנו מרגישים את זה טוב-טוב על בשרינו'.

מבחינתו של פרופסור ברנובר, המרחק הפיזי מעולם לא היה פונקציה. הוא ראה איך הרבי מצליח לעורר את יהדות ברית המועצות מבעד למסך הברזל, ואיך הוא מציל מיליוני יהודים בארצות הברית מהתבוללות. 'אני לא רוצה לתאר מה היה קורה לו הרבי היה עוזב את ארצות הברית.. כל ששת מיליוני היהודים היו נשארים ללא רועה צאן'.

היום, כשפרופסור ירמיהו ברנובר ע"ה הולך לעולמו, נותרים מאחור המחקרים, הספרים והמעבדות, אבל מעל הכל נותרת העדות האישית שלו: עדותו של איש מדע, שזכה לראות מקרוב את הבלתי ייאמן ולהכיר במנהיגותו של הרבי, מעיין של חוכמה שאין לו סוף, וללמד אותנו מהי התבטלות אמיתית למנהיג.