לחצו כאן לתרומה
אנו מגישים ראיון נוסטלגי מיוחד שנערך עם הגה"ח הרב זלמן טוביה אבלסקי ע"ה – ששימש כשליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה, בקשר למעמד ההיסטורי של השתתפות הרבי ב'באנקט' כינוס השלוחים תשנ"ג • הרב אבלסקי שהשתתף והיה אחד הנואמים במהלך המושבים של הכינוס, ניאות לקיים שיחה מקיפה בה הוא מתאר את המתרחש באירועי חודשי החורף של שנת תשנ"ג, לצד עצות מעשיות ופרקטיות בעבודת השלוחים בתקופה זו, לאור השיחה האחרונה לשלוחים בפרשת 'חיי שרה' בשנת תשנ"ב • לראיון המלא
☚ הרב זלמן אבלסקי: 'תכלית כל הבריאה היא הגאולה' • לרגל ה'יארצייט'
שלוש שנים תחת סכנת חיים ממשית
הרב זלמן אבלסקי זכה כבר בצעירותו לנסוע בשליחות חשאית של הרבי הריי"צ, למדינת רומניה תחת השלטון הקומניסטי. כאשר סיים את שליחותו ברומניה, ונסע לארץ הקודש, שיגר הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד שידאגו לצרכיו בארץ ישראל. במכתב שמודפס בכרך ד' בספר 'אגרות קודש', מציין הרבי את מסירותו לשליחות, כאשר במשך שלוש שנים היה תחת סכנת חיים ממשית:
'ידוע ידעתי עד כמה חיבב נשיאנו, הוא כבוד קדושת מורנו וחמי אדמו"ר הכ"מ, את עבודתו המסורה של הרב החסיד וותיק וחסיד, איש ירא אלוקים נו"מ עסקן ורב פעלים וכו' מורנו הרב זלמן טוביה בעת היותו במקום סכנה ומיצר'.
מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון 'יד לאחים' והתמנה לחבר הנהלת רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ו'צעירי אגודת חב"ד' בארץ הקודש. בשנת תש"כ יצא, בהוראת הרבי, לשליחות בקרית גת, שם הקים וניהל את קהילת חב"ד, בית הכנסת חב"ד ובית הספר 'אהלי יוסף יצחק'. בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי, 'בענטש אידען [= תברך יהודים] ואני אברכם'. מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה המיוחדת שהורה לו הרבי.
היציאה למולדובה והקשר עם השלטונות
שליחותו במדינת מולדובה החלה בקיץ תשמ"ט, כאשר אנשי 'עזרת אחים' פנו אליו וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. לאחר שהכניס מכתב שאלה לרבי: 'האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א?' – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: 'ברכה והצלחה' 'אזכיר על הציון'.
במהלך ההתוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו הקדושה של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה. לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח רבות אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. העובדה שהוא ורעייתו תחי' יצאו לשליחות בגיל מבוגר יחסית וגם כיום, חרף גילם המופלג, הם נשארים במקום שליחותם – אינה נחשבת בעיניו לחידוש שראוי לדבר עליו. לדידו, זה משתלב בטבעיות לפסיפס המורכב של מסכת השליחויות במשך ימי חייו.
דמותו וסגנונו הייחודיים הפכו אותו לאישיות נדירה שאינה ברת השגה בנוף החב"די של היום. מעבר להיותו אחד מחשובי ומוותיקי השלוחים, הרב אבלסקי הוא אחד השרידים לדור של אנשי הוד, זן של חסידים ששמו את כל יהבם ונתנו את כל אשר להם, במסירות נפש ממש, בכדי להתבטל ולהתמסר בצורה מוחלטת לעניינים של הרבי.
זיכרונות מכינוס השלוחים תשנ"ג
את שיחתנו עם הרב אבלסקי אנו פותחים בבקשה לשתף בזיכרונותיו מכינוס השלוחים תשנ"ג: מה הזיכרון החזק ביותר שלכם מהכינוס ההוא?
הכינוס כולו התנהל באווירה מיוחדת של ציפייה דרוכה לגאולה. השלוחים התעמקו בדברי הרבי על התקופה הנפלאה בה אנו נמצאים, והיו במצב רוח מרומם על הזכות הגדולה להיות שותפים לתהליך הנפלא של סיום הגלות והתחלת ההתגלות. האווירה התלהטה במיוחד במהלך הבאנקט שנערך ב-770. כנהוג, הוצגו השלוחים מכל היבשות ברחבי תבל. ארצות הברית, אירופה, אפריקה, 'חבר העמים' ואוסטרליה.
בעת הקראת המדינות, הושם דגש מיוחד על השלוחים מחבר המדינות, שהחלו לנגן את הניגון 'ניעט ניעט ניקאווא'. לאחר מכן יתר המדינות המשיכו וניגנו ניגון המייצג את ארצם, מארץ הקודש, ומצרפת. מיד לאחר מכן, פרצו כל השלוחים יחד בשירה אדירה של 'יחי אדוננו'. אבל כמובן שהמחזה הכי עוצמתי, שיא השיאים שטרם נראה כמוהו, היה במרכז הבאנקט – באותם רגעים שהרבי החליט לצאת אל השלוחים ועודד בחוזקה את השירה הסוערת שפרצה בספונטניות מול פני הקודש: 'יחי אדוננו'.
היה זה מסר נצחי לשלוחים. שוו בנפשכם לראות את כל השלוחים יושבים בבנקעט המרכזי ושרים בלהט 'יחי אדוננו', וברגע בו נפתח הווילון ורבינו שליט"א נגלה לעינינו, סוקר במבטו הקדוש את השלוחים – השירה גוברת ומתעצמת שבעתיים. אין בפי מילים לתאר את העוצמה והאווירה המחשמלת שהורגשה בבית משיח 770 באותם רגעים. דומה היה כי הקירות זעים ורוקדים יחד אתנו. שירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' הושרה במלוא העוצמה והשמחה, וכל המילים בעולם יגמדו את מה שהתחולל במעמד קדוש ונשגב זה.
בטוחני שכיום מכירים אנשי שלומנו השלוחים והתמימים את מאורעות הימים ההם, אם בצילומי הווידיאו הקיימים ותיאורי היומנים. אך יציאת המשלח אל קהל השלוחים, דבר שלעינינו הגשמיות נראה שהיה זה במסירות נפש עצומה, בבחינת 'את חלינו הוא נשא', כנאמר על משיח – היה מאורע מכונן עבורנו. בדעת תחתון, זה היה מסר חד וברור לקהל השלוחים: עליכם לחיות סביב נקודה זו, שכוללת בתוכה את קבלת פני משיח צדקנו במשנה תוקף וחשיבות יתירה, 'יחי אדוננו.. לעולם ועד'.
'לא עת לחוש ולא זמן לשתוק!'
איך הייתה האווירה בקרב השלוחים?
אם בכל התתוועדות חסידים שוררת אווירה חמימה ומיוחדת – תאר לעצך איזו אווירה מיוחדת שוררת כאשר מתאספים יחד השלוחים, אנשי משה, שמקדישים את חייהם עד למסירות נפש עבור עניני הרבי שליט"א. הרי זה התגלמות המושג 'שבת אחים גם יחד', ו'איש את רעהו יעזרו'. באחד מן האירועים שנערכו לשלוחים, ביקשו ממני לנאום, ונושא שיחתי היה על כך שצריך לפרסם בכל מקום שהרבי מליובאוויטש הוא משיח צדקנו.
לאחר מכן, בסיומו של הכינוס יצאו כל השלוחים בהחלטה משותפת: להוסיף, לרומם ולמנף את נושא בשורת הגאולה ואת הכרזת הקודש ככל שניתן, ושכולם יפעלו בכל הקווים להחדרת נושאי משיח. למרות שחלפו עשרים שנה מאז, הרי מכיוון שעדיין נמצאים אנו בגלות – עלינו לזכור ולקיים את אותן ההחלטות. צריך לאמץ את הרוח של הכינוס בימים ההם, ואולי עוד יותר מכך. לא עת לחוש ולא זמן לשתוק!
הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם.
לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור ש'משיח מנחם שמו', ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז.. למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה.
נפילת מסך הברזל ומלחמת האזרחים במולדובה
בתשנ"א-נ"ב עברתם תקופה מיוחדת, נפילת מסך הברזל ומלחמת אזרחים. מה התחולל אצלכם באותן שנים?
אנחנו השלוחים תמיד חיינו בלהט את שיחותיו של רבינו שליט"א. זה הרי הקו שמנחה את צבא הרבי, צבא השלוחים. תיכף עם הגיענו למולדובה, הוצבו שלטים ופלקטים ברחובות העיר ובכינוסי ילדים שארגנו, כמו גם במחנות הקיץ, אודות בשורת הגאולה. בשנים תשנ"א ותשנ"ב נתלו שלטים של 'היכונו' ו'ברוך הבא' ובשנת תשנ"ג הוספנו לשלטים גם את הכרזת הקודש 'יחי אדוננו', לצד הסברה ושיעורים מעמיקים בנושא, תוך שאנו מקפידים על שליחת דו"חות מהפעילות לרבי שליט"א.
כאשר חיים עם אמונה שנשיא הדור מוליך אותנו לקראת הגאולה, רואים את כל התהליכים בעין אחרת, במבט של גאולה. זו הייתה התחושה שלנו כאשר חווינו את הניסים והמהפכות בנפילת מסך הברזל – כמעט ללא שפיכות דמים. גם כאשר היה נראה שהגלגל מתהפך, לא חששנו. כולם בוודאי זוכרים את ניסיון ההפיכה נגד מיכאל גורבאצ'וב, בשלהי שנת תנש"א. כל הארגונים היהודים שפעלו אז בברית המועצות, קיבלו פיק ברכיים. כל מי שיכול היה לברוח, עלה על המטוס הראשון ונעלם. אנחנו השלוחים לעומת זאת, שאלנו כמובן את הרבי וההוראה שקיבלנו הייתה להישאר.
קיבלנו מספר לא מבוטל של טלפונים מהארגונים היהודיים האחרים בנסיונות שכנוע לעזוב את המדינה. היו גם כאלו שעיגנו זאת בהלכות פיקוח נפש וכדומה. אך אנחנו נשארנו כי כך צווה אותנו המלך המשיח. גם אצלנו, במולדובה, היו רגעים לא קלים. בשלהי שנת תשנ"ב, התחוללה מלחמת אזרחים קשה במולדובה, בין אלו שדרשו עצמאות לאלו שדרשו להישאר תחת השלטון הרוסי, והיינו עסוקים במבצע לחילוצם של יהודי העיר בנדרי, בלב אזור הקרבות.
בתוך כל זה, היינו צריכים לארגן את פתיחת מחנות הקיץ 'גן ישראל'. הכול היה מוכן: רישום הילדים, המיקום, המדריכים והמדריכות שהיו אמורים לבוא מניו יורק. דאגנו לאספקה סדירה של מזון והכי חשוב – דלק, מכיוון שהשלטונות הרוסיים שמספקים דלק למולדובה סגרו את הקו על מנת להפעיל לחץ על ממשלת מולדובה.
ואז, כאשר התקרבנו לישורת האחנה לפני הגעת המדריכים והמדריכות מניו יורק – קיבלנו פתאום טלפון מהוריהם, ששמעו כי מחנה הקיץ מרוחק 25 קילומטרים בלבד מאזור הקרבות, והם חוששים לשלוח את ילדיהם לאזור מלחמה. לאור החששות הם הכניסו פתק לרבי תוך שהם מפרטים את החשש מפני המלחמה והסכנות שבדבר. מענה הרבי היה, שיסעו ושלא יבטלו את התוכניות. כמובן שהכול עבר ברוך השם בשלום. ידענו שדבריו של הרבי יתקיימו במלואם למרות הפחד העצום ששרר אז. אבל מעל הכל – היינו חדורים בידיעה והתחושה, שמאורעות אלו הם חלק מפעילותו של הרבי מלך המשיח להבאת הגאולה האמיתית והשלימה.
כנס הענק בקייב עם 5,000 משתתפים
מעבר לפעילות השוטפת, האם נעשו פעולות מיוחדות להפצת בשורת הגאולה?
באותן שנים, עדיין לא היו מספיק שלוחים ברחבי חבר העמים, ובחורים רבים מ-770 נשלחו על ידי לשכת 'עזרת אחים' לפעול ברחבי המדינות. בחורים אלו, שהיו חדורים בהוראותיו של הרבי לפרסם את בשורת הגאולה, ערכו כינוסים גדולים לקירוב יהודים והעמקת התודעה בנושא משיח וגאולה. פעמים רבות הוזמנתי על ידי התמימים לנאום בכינוסים אלו. בחג הסוכות תשנ"ג, ביקשו 'התלמידים השלוחים' בקייב לשלב ב'שמחת בית השואבה' אירוע ענק לפרסום בשורת הגאולה ומשיח.
התוכנית שלהם הייתה לערוך קונצרט חגיגי של מוסיקה יהודית וחסידית שיביא אלפי משתתפים. ברגע האחרון צצו בעיות שקשה היה להתגבר עליהן, והם יצרו קשר עם חדר המזכירות וביקשו לשאול את הרבי שליט"א האם כדאי להתעקש שהאירוע יתקיים דווקא במהלך החג אך בממדים קטנים מהמתוכנן, או שעדיף לדחותו להזדמנות אחרת ולקיימו בפאר וברוב עם. מענה הרבי היה, שעדיף לדחות את האירוע – העיקר שיהיה מוצלח בכמות ואיכות.
וכך, בשלהי חודש חשון תשנ"ג, ממש לפני כינוס השלוחים, נערך כנס ענק בנושא גאולה ומשיח בהשתתפות חמשת אלפים איש (!) באולם מרכזי בקייב בירת אוקראינה. מטרתו המרכזית של האירוע הייתה כפשוט לפרסם בצורה חזקה ענייני משיח וגאולה. לקראת מועד האירוע, יצאו במבצע פרסום שבמהלכו הוצב שלט ענק על בשורת הגאולה המתקרבת במרכז העיר והודעות פרסומיות ברדיו. כבר למדונו רבותינו שחזקה על תעמולה, ואכן האולם הענק על כל מקומות הישיבה שלו היה מלא עד אפס מקום.
פתח את הכינוס השליח בקייב הרב דובער קרסיק, בשיחה מעניינה של יומא. ובסוף נאומו ביקש את הקהל הנרגש לקום על רגליו לענות אמן על ברכה לרבי שליט"א, זה היה כינוס סוחף ומרגש ביותר. זכיתי להשתתף בכינוס קדוש זה, ודיברתי על הניסים והנפלאות שזכינו להם, ועל כך שהרבי שליט"א ניבא מראש את הכל. סיימתי את נאומי במסקנה שכעת צריכים כולנו ללמוד על נבואותיו של מלכנו, אודות ביאת המשיח. ההתרשמות וההתעוררות אצל הקהל הייתה אדירה.
לאחר הכינוס ישבתי עם הרב קרסיק והתמימים השלוחים מקייב ומערים נוספות להתוועדות רעים וכינוס התעוררות לקראת המשך שליחותם והתחזקותם כתלמידי התמימים חיילי בית דוד. כל זאת התרחש בחודש חשון, ומיד אחר כך נסענו לכינוס בניו יורק.
'לומדים משיח, חיים משיח, רוקדים משיח'
ומה קורה אצלכם היום, במולדובה – כיצד 'חיים' את בשורת הגאולה?
אצלנו לומדים משיח, חיים משיח, רוקדים משיח, ומייחלים להתגלותו המושלמת. יש אצלנו יהודים בשלבי התקרבות שונים, וכולם יודעים שעליהם להוסיף במצוות כדי לקרב את הגאולה. אנחנו מסבירים להם שתקופתנו מקבילה לגאולת מצרים, וכשם שלפני יציאת מצרים התכונן העם לגאולה על ידי הוספה במצוות (קרבן פסח ודם מילה) – כך גם אנו צריכים להתכונן לקראת הגאולה, וההכנה הטובה ביותר היא להוסיף עוד מצווה לזירוז הגאולה.
כל מצווה שאנחנו עושים, יודעים כל המקורבים אצלנו, מוסיפה בזיכוך העולם, ומקרבת אותנו לרגע הנכסף של התגלות המשיח לעינינו הגשמיות. כמובן, שכאשר כולם חדורים בציפייה לגאולה – הרי זה טבעי ביותר שבסיום כל תפילה מכריזים את הכרזת הקודש 'יחי אדוננו', ואחר כך יוצאים בריקוד חסידי.
המבקרים כאן נהנים מאוד מהריקוד הייחודי, ורבים מהם מצטרפים לריקוד. יש כאלה שבמקומות אחרים לא היו חולמים להצטרף לריקוד זה, אבל כאן בקישינב כולם מצטרפים בשמחה, מזרחיים לצד חסידים ואפילו ליטאים. אנחנו משתדלים לדבר על משיח וגאולה באופן גלוי ומעל כל במה אפשרית. אם זה בטלוויזיה, בשידורי הרדיו, בכתבי העת ובשלל העיתונים. בכל האירועים הגדולים והקונצרטים אליהם אני מוזמן, אני מדבר על משיח, באופן הכי גלוי ופשוט. הקהל מאזין בקשב רב, ומקבל את הדברים כפשוטם וכהווייתם. בנוסף לכך, גם בביטאונים שיוצאים מטעם מחלקת ההוצאה לאור שלנו, מוסבר הדבר בטוב טעם.
רק לאחרונה נערך כאן סמינר לימודי מקיף בתחומי החיים, בהשתתפות נציגות מכובדת מכל מדינות חבר העמים. מובן מאליו שההרצאות בנושאי היהדות הופקדו בידי, וכל ההרצאה, הדיבור והלימוד נסובו על משיח, שלמעשה זוהי נקודת היהדות ותכלית בריאת העולם. בסיום ההרצאה אף הוקרנו מראות קודש ממלכנו. רואים בחוש את ההתרשמות והתעניינות של אנשים בנושא הגאולה ומשיח, הרבה יותר ממצוות אחרות, כך שכאשר הם מגיעים לקיים את המצוות – הם חדורים ברוח של קיום המצווה לקראת משיח.
מערך השליחות כיום וסימני משיח
אתם, שלוחי הרבי במולדובה, מהווים חלק אחד בפסיפס האדיר של שלוחי הרבי בעולם כולו. איך אתם רואים את מערך השליחות כיום?
כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו הזהב של הרמב"ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: 'יחיד בדור' (רמב"ם, בפירוש המשניות). 'נשיא הדור' (במדבר כא, וברש"י). 'דבר הדור' (דברים, לא, ז, וברש"י סנהדרין ח, עמוד א). 'איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות' – כותב הרמב"ם – 'שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן.. ותתישב הארץ ותהיה החכמה מצויה'.
יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדבר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. וכל מי שיכול – שיקפוץ על העגלה..
מסר לדור הצעיר: 'איננו רואים בשליחות מטלה, אלא זכות!'
מה המסר שלכם לדור הצעיר היוצא היום לשליחות?
ראשית, עלינו להכיר בזכות הגדולה שלנו, שזכינו להיות חסידים. על כל חסיד לומר בכל יום 'מודה אני' על שזכה להיות חסיד ומקושר אל הרבי שליט"א. ושנית, מצד עצם ההתקשרות הבלתי נמנעת של חסיד ורבו, עלינו לקיים את שליחות הרבי ולעשות את הדברים בדיוק כפי שהרבי רוצה, בצורה ברורה שאינה מותירה מקום לספיקות.
כאשר יצאנו לשליחות במולדובה, הייתה זו מדינה פרימיטיבית לגמרי, ורבים מידידינו התפלאו עלינו, שבמקום לצאת לפנסיה ולנוח על זרי הדפנה – אנו יוצאים להתחיל חיי שליחות בארץ מדבר, מקום חדש לחלוטין. עד היום, אנשים שמבקרים כאן, שואלים: מהיכן הכוחות? והתשובה לכך פשוטה: איננו רואים בשליחות מטלה, אלא זכות! ברוך השם זכינו, והרבי בחר בנו לצאת לשליחות שהניבה ומניבה פירות רבים בדמות חסידים ומקושרים לנשיא הדור – המשיח שבדור. ולכן, עלינו להודות לרבי בכל יום על החסד שעושה איתנו להיות חלק בלגיונו האדיר 'ליגיון של מלך'.
כאשר זוהי נקודת המבט – הרי כל הקשיים מתגמדים, ובוודאי שאינם יכולים לעצור בעדנו ממילוי השליחות. עלינו להתעלם מכל הקשיים, ולהיות עסוקים תמיד בשאלה אחת ויחידה: איך נוכל לעשות עוד נחת רוח למלכנו? חשוב להבהיר: אמנם שליחות זוהי זכות גדולה, אך לצד זאת, לא פחות מכך גם מחייבת. לכן חשוב מאוד שכל מי שמתעתד לצאת לשליחות או אפילו תמים הפועל במבצעי הרבי, ילמד את ענייני גאולה ומשיח מתוך המקורות על בוריים, ומה טוב שיידע לצטט את המקורות התורניים בעל פה.
בדרך כלל, עצם ציטוט המקורות בטוב טעם, כבר פועל רושם רב על השומעים. בטוחני שיושפעו, יפתחו ויעיינו בספרים שציין את המקורות אליהם ויראו במוחש את נכונות הדברים של תורתנו תורת חיים. מי ייתן וימשיכו להרעיף עלינו ברכה והצלחה לצד יתר השלוחים של הרבי בכל מקום שהם, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ונזכה גם יחד לפעול בנקודת השליחות להכין את העולם לקבל את פניו של מלך המשיח ולהמליכו כפי שהמליכו את כל מלכי בית דוד בהכרזת 'יחי המלך'.
הגישה התורנית מול חסידי פולין וליטאים
מה לגבי פרסום משיח בקרב זרמים דתיים וחרדיים?
כאן מבקרים יהודים רבים, עמך בית ישראל לצד שומרי מסורת, חסידי פולין וליטאים, וכולם שומעים תדיר על נבואותיו של הרבי בכלל ועל בשורת הגאולה בפרט. לקהל כזה, בפרט אלו שיש להם כביכול יותר שיג ושיח ביהדות, חסידים וליטאים ובני תורה – אליהם צריך הפרסום להיות באופן תורני. אני אומר מבאר ומסביר להם את ההלכה הסדורה בתורתנו הקדושה.
בזמנו, כאשר הרבי החל את ה'שטורעם' אודות הציפייה לגאולה, היו שטענו שזהו עניין של ליובאוויטש. הרבי ביקש אז לפרסם כמה מקורות לא חב"דיים אודות חשיבות הציפייה לגאולה, כדי להדגיש שאין זה עניין של ליובאוויטש בלבד. בהתאם לזה, כאשר אני משוחח עם יהודים בעלי רקע תורני, אני משתדל לצטט כמה שיותר ממקורות תורנים קדומים, כמו רש"י, רמב"ם, רמב"ן, 'חתם סופר' ודומיהם. הרבי אמר שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא בלימוד ענייני גאולה ומשיח.
למעשה, זוהי הדרך הישרה לא רק להבאת הגאולה, אלא גם לדיבור אודות הגאולה ופרסום בשורת הגאולה. לא אחת מבקרים בלשכתי אישים רציניים המשמשים כרבנים ומורי צדק מארץ ישראל ומהעולם, והדרך הטובה ביותר לשוחח עמם בנושא הגאולה, היא פשוט להוציא את הספרים ולעיין בסוגיות מבפנים. ביקר אצלי כאן רב חשוב בעל השפעה רבה בארץ ישראל ובחבר העמים, והתחלנו לדבר על משיח ועל חייו הנצחיים.
ראיתי שהוא מכבד את מה שאני אומר לו, אך הוא עצמו לא מתחבר לזה. הזמנתי אותו ללשכתי, שם הוצאנו גמרות ולמדנו יחד את הגמרא הידועה בתענית (ה, ב) 'יעקב אבינו לא מת.. מקרא אני דורש (והאי דחנטו חנטייא – סבורים היו שמת – רש"י).. אף הוא בחיים' (ודחנטו חנטייא ונדמה להם שמת אבל חי היה – רש"י). לאחר הלימוד, הדברים התקבלו באופן מפליא ובאור אחר לחלוטין.
כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשיה' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.
חשבון הנפש של חיל ב'לגיון של מלך'
כיצד שלוחים, צעירים כוותיקים, יכולים לפעול להכין את העולם לקבל פני משיח צדקנו?
בכינוס השלוחים תשנ"ב הרבי הודיע שהשליחות היחידה שלנו כעת, היא קבלת פני משיח. אין דבר אחר. צריך למנף ולהעלות את נושא המשיח לסדר היום הציבורי מתוך תעמולה רחבה בנושא. כל מי שמשתייך ללגיונו של מלך, צריך לעשות חשבון נפש פנימי אמיתי בכל דבר שבו הוא פועל: כיצד הפעולה שנערכת כעת, מוליכה לקבלת פני משיח?
עלינו להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להעביר את דבריו של מלכנו לעם, ולדבר בקול רם ובשטורעם חזק שירעיד עולמות, שה'ליובאוויטשער רבי' הוא משיח ושהוא בא לגאול אותנו בכל רגע ממש. בסיומו של כינוס השלוחים תשנ"ג, דיברנו בין השלוחים על כך שצריך להרעיש בתעמולה חזקה ובשיא השטורעם, שכל העולם ידע זאת.
והובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים.
יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט אייביק. און דער רבי לעבט אייביק' (ליובאוויטש חיה לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת, שאז יכריזו כולם: 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'!
