הרב משה הלוי קליין שימש כאחד המשב"קים הקרובים ביותר לרבי (כולל מכ"ז אדר תשנ"ב עד ג' תמוז תשנ"ד), ובאמתחתו סיפורים נדירים מהקודש פנימה • היתה הרגשה מיוחדת בחדר, אפוף קדושה. הרבי שכב במיטתו, לבוש בבגדי שבת ממשי, והכל היה נקי ומסודר. מראהו של הרבי היה כמלאך ה' צבא-ות. ר' משה שאל את הרבי האם אפשר להביא 'טייפרקורדר' [רמקול] עם ניגוני ניחו"ח, הרבי הסכים והדליק הטייפ עם ניגוני חב"ד.. המשב"ק שאל: הרבי רוצה שארקוד?.. • אנו מגישים סיפור שחשף המשב"ק מאירוע מעניין שקרה במחיצת הרבי בשנת תשנ"ד • לסיפור המלא
☚ אפיזודה נדירה: כך המשב"ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם
הרבי סימן, החסידים רקדו
בכל יום שישי היה מבקש המשב"ק ר' משה קליין רשות מהרבי, וכשהסכים, היה מטאטא את החדר ואחר כך רוחץ את הריצפה, וגם מנגב עם סמרטוט וקצת מים את כל המדפים של הארונות והחלונות וכו' וכו'. בהמשך היה פורש מפה על השולחן הקטן שמשתמשים בבית רפואה שנשאר משנת תשל"ח, שהעמיד על יד מיטתו של הרבי, ועליה החלות עם המפה שרקום עליה 770, והפמוטים של הרבנית חיה מושקא עם הנרות כשהם מוכנים להדלקה.
היתה אז הרגשה מיוחדת בחדר, אפוף קדושה. הרבי שכב במיטתו, לבוש בבגדי שבת ממשי, והכל היה נקי ומסודר. מראהו של הרבי היה כמלאך ה' צבא-ות. ר' משה שאל את הרבי האם אפשר להביא 'טייפרקורדר' [רמקול] עם ניגוני ניחו"ח, הרבי הסכים והדליק הטייפ עם ניגוני חב"ד. כשהרבי היה מאזין היה דופק עם ידו השמאלית על המיטה, לפי קצב הניגון.
☚ 'הרבי הנהן בראשו': ממה דאג הרבי אחרי כ"ז אדר? • אפיזודה מיוחדת שסיפר המשב"ק ר' מאיר הרלינג
באחד מימי שישי, מספר ר' משה, הוא עמד על יד שולחן היחידות, עומד מוכן למלא כל בקשה של הרבי. פתאום נכנס המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג לחדר. הרבי עשה בידו השמאלית תנועה כמו שהיה עושה ביציאתו מתפילה בבית הכנסת לעודד את השירה, ואמר לו: נו. הרב שלום בער גאנזבורג שאל 'האם הרבי רוצה משהו?' והרבי מסמן שוב בידו הקדושה תנועה ואמר לו 'נו', ואז הוא שאל: 'דער רבי וויל אז איך זאל טאנצן?' [= הרבי רוצה שארקוד?] ונענע בראשו הקדוש לאות כן.
והרב שלום בער גאנזבורג התחיל לרקוד בחדר לפי קצב הניגון שהיה אז. פתאום הרבי סובב את ראשו לצד מערב, הסתכל על ר' משה, ועשה בידו הקדושה תנועה ממערב למזרח ואמר 'נו'. ושאל גם הוא 'האם לרקוד איתו?' והרבי נענע בראשו כן. כך רקדו יחד שניהם באמצע החדר והרבי עודד בידו הקדושה עד שהשיר נגמר, והיה חיוך גדול נסוך על פניו הקדושות. מסיים ר' משה, שהניגון נחרט בלבו, ומזמזם במוחו בכל עת.
