אנו מגישים לקט מיוחד מדברי רבותינו נשיאנו, בדבר החשיבות בעריכת סעודה והתוועדות במוצאי יום הכיפורים • 'ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה.. על ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות'. 'במוצאי יום הכיפורים מתוועדים יחדיו' • לקריאה
•••
סעודה והתוועדות במוצאי יום הכיפורים
• אדמו"ר הזקן כותב בספר 'שולחן ערוך' (תרכד, ט) 'ואוכלין ושמחין במוצאי יום כיפור משום שהוא קצת יום-טוב.. ובת קול יוצאת במוצאי יום כיפור ואומרת: לך אכול בשמחה'.
• רבותינו נשיאנו היו מדייקים לאכול במוצאי יום הכיפורים סעודה ממש, ולא רק מיני מזונות, אלא היו נוטלים ידיים לסעודה באופן של 'ואכלת ושבעת וברכת' (וכל זה גם במצב של חלישות הגוף, מפני התענית ועבודת היום הקדוש), שהיו זקוקים למנוחה, אך לא התחשבו בכל הדברים הללו והיו מדייקים לערוך סעודה באופן כזה, כולל ניגונים ודברי תורה.
ספר 'התוועדויות' תשמ"ו, חלק א' עמוד 446.
• [בסעודת מוצאי יום הכיפורים תשכ"ג (המלך במסיבו חלק א' עמוד עג) הכינו לרבי 'לחם משנה' ואמר הרבי: איני יודע המקור לכך שהכינו 'לחם משנה'. ביום הכיפורים הראשון – כשירד משה עם מן ההר עם הלוחות האחרונות, הייתה שמחה של מוצאי יום הכיפורים ללא הקדמת יום הכיפורים, שכן, אז טרם היה הציווי לצום ביום הכיפורים, ולפי הדיעות שהיה זה בשבת היה אף אסור לצום, ומשה ירד בעוד יום, והשמחה של מוצאי יום הכיפורים היא התשובה שהביא משה ויאמר ה' סלחתי.. ואולי לכך הכינו 'לחם משנה', ('כפליים לתושיה')].
• הרבי הריי"צ אמר בשם הרבי הרש"ב שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת 'לדוד מזמור' בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות.
ספר 'לשמע אוזן' עמוד 145.
• בסעודה זו טובלים פרוסת 'המוציא' בדבש (ספר 'היום יום' חלק שני), ורבותינו נשיאנו הרבו לומר דברי תורה וחסידות, והתוועדו. ב'הקריאה והקדושה' נכתב בתקנות הרבי הריי"צ לתלמידי התמימים 'במוצאי יום הכיפורים מתוועדים יחדיו'.
הקריאה והקדושה ערב ראש חודש טבת תש"א.
