לחצו כאן לתרומה
עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש לקריאה את תיאור 'מחול היחידות', כפי שנכתב על ידי החסיד ר' אברהם דוב בער מהעיר הומיל • 'מחול היחידות' מבטא את מנהג החסידים לרקוד בשמחה גדולה, ביציאתם מהיחידות אצל הרבי, על גודל הזכות להיכנס ל'קודש הקודשים' • 'הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול. שעה ארוכה רקד אבא עד אשר כל בגדיו היו רטובים מזיעה, כאילו הוציאום מעריבת מים.. בכפיו יספוק וברגליו ירקע לעומת המרקדים, ומזמן לזמן מכה באצבע צרדה, ובשפתותיו ישרוק בקול דק אדיר המגביה רוחם של יגעי מחול, ונותן להם עוצמה למהר ריקודם' • לכתבה המלאה
☚ ריקוד חסידי ו'קולע' בשלולית בוץ: סיפורים ואמרות על שמחה חב"דית
'מחול היחידות'
'כצאתנו את פני הקודש ובאנו להמנין הקטן, לקחני אבא על זרועותיו ויצא במחול, עם החסידים הששים ושמחים בריקודים ובשירים, כי כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל כבוד קדושת אדמו"ר ב'יחידות', הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול. שעה ארוכה רקד אבא עד אשר כל בגדיו היו רטובים מזיעה, כאילו הוציאום מעריבת מים, וישב על אחד הספסלים בפינת הבית כנסת להינפש, ואמר לי עתה אנפש מעט, ואחרי כן נלך להאכסניא של הרב שלנו.
ראיתי אשר אבא רוחו טובה עליו, ואם כי יעף ויגע הוא במאוד, הנה בכל זאת בכפיו יספוק וברגליו ירקע לעומת המרקדים, ומזמן לזמן מכה באצבע צרדה, ובשפתותיו ישרוק בקול דק אדיר המגביה רוחם של יגעי מחול, ונותן להם עוצמה למהר ריקודם. אם כי מאז ומקדם אהבתי את השמחה בכלל ואת המחול החסידי בפרט.
ומהיום שהנני זוכר עצמי, הנני זוכר את המחול החסידי, וכאשר הייתי עוד בגיל הזחילה. זוחל על ארבע מבלי יכולת לעמוד על רגלי, הנה כשהיו מחזיקים בי או כשהיו מעמידים אותי במלמד הילוך התנוקות ('חאדאלקע'), הייתי רוקד כאותן הרקידות שראיתי בבית אבא, וכאשר התחלתי ללכת ולבטא מילים אחדות, הייתי צועק כי חפצי לרקוד במחול החסידים..
ועוד טרם הספקתי לבלוע רירי, והנה קבוצת אנשים פרצו לבית הכנסת בקול שיר ויצאו במחול, וכשראה אבא אשר רוב הקבוצה הם מאנשי חסידי האמיל קפץ ממקומו בידים פרושות וברגלים מפזזים והשתתף במחולם. ואני כה נבהלתי, עד כי לא ידעתי מה לעשות, בתחילה חפצתי גם אני לרוץ עם אבא אבל ביראתי פן ירמסוני, נסגתי אחור ועליתי לעמוד על הספסל. ובתוך כך ראיתי את ר' אברהם מאיר בעל העגלה גם הוא בין הרוקדים, וכשעבר על פני קראתי בשמו, ולא ענה לי..
זה פעמיים ושלוש אשר ר' אברהם מאיר עבר על פני וקראתי לו ולא ענני, אבל בפתע פתאום והרגשתי, כי הנני אחוז בידי מי שהוא מאחורי, והנני עף באויר, ועוד רגע והנני רוכב על כתפי איש בתוך המרקדים, ואכוף את ראשי ואראה – והנה ר' שלמה פעשעס ישאני על כתפיו ולשמחתי אין קץ'..
קובץ 'התמים' חוברת ב', עמוד קכ.
