לחצו כאן לתרומה
'המיתוס שנשבר': רבים סבורים ש'אריכות התפילה' ו'לחשוב חסידות' שייכים רק לבחורים מבוגרים או חסידים נעלים, אך סדרת הספרים הפופולרית 'עבודת התפילה בדור השביעי' חושפת תביעה בלתי מתפשרת של הרבי דווקא מהדור הצעיר • מזקני החסידים האגדיים ועד למשפיעי 770 וה'חוזר' של הרבי: גדולי המשפיעים משרטטים מפת דרכים מעשית – מדוע דווקא הגיל הצעיר הוא המפתח לעבודה פנימית? • מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה פרויקט מיוחד ובלעדי עם הדרכות מגדולי משפיעי חב"ד בדורנו • לכתבה המלאה
☚ אלפים התאחדו בכנס היסטורי עם גדולי המשפיעים על 'עבודת התפילה' • גלריית ענק
ישנם כאלו בישיבות חב"ד בעולם כולו, שהמונח 'עבודת התפילה' נתפס לעיתים כפסגת השאיפות – כזו השמורה לחסידים קשישים, 'עובדים' בעלי צורה, או לכל הפחות לבחורים מבוגרים שכבר 'מילאו כרסם' בחסידות והתעלו למדריגות רוחניות נעלות. הצעירים? הם הרי צריכים קודם כל ללמוד.
אך עיון מעמיק בתורת החסידות ובהדרכות רבותינו נשיאנו, כפי שמסבירים גדולי משפיעי חב"ד בסדרת הספרים הפופולרית 'עבודת התפילה בדור השביעי', מגלה תמונה הפוכה ומטלטלת: עבודת התפילה אינה 'בונוס' שמתאים רק למבוגרים, היא הלחם והמים של הבחור הצעיר. היא היסוד עליו עומד בניין החסיד כולו, והזמן הנכון ביותר להתחיל בה הוא דווקא כשלהבת הנעורים בוערת.
'תומכי תמימים בלי עבודה? לא קיים'
הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה, מראשי ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בכפר חב"ד, שיתף בעבר בסיפור מדהים מחדר ה'יחידות'. כאשר הביע חשש בפני הרבי כי העיסוק בעבודה פנימית עלול לבוא על חשבון הלימוד בנגלה אצל בחורים צעירים, תשובת הרבי הייתה נחרצת ומטלטלת: 'תומכי תמימים ללא עבודה פנימית לא יכול להיות!'.
הרבי לא קיבל את הטענה של חוסר זמן. הוא מנה רשימה ארוכה של הזדמנויות: שבתות, חגים, ערבי שבתות, יומא דפגרא, ואפילו 'סתם כשמרגישים שצריך'. המסר היה ברור: 'עבודת התפילה' היא לא עיסוק צדדי – היא הלב הפועם של הישיבה שייסד הרבי הרש"ב.
הדרגתיות היא שם המשחק
רבים שואלים: כיצד יכול בחור בן 14 או 15 לגשת לסוגיות עמוקות בחסידות בזמן התפילה? המשפיע הרב שלמה זרחי מ-770 מסביר כי הסוד טמון ב'א"ב של חסידות': התבוננות של 5-10 דקות בסיום הלימוד. 'יש ללמוד את פירוש המילות של התפילה, לקחת קטע אחד למשך שבוע ולחשוב עליו בכל יום', מדריך הרב זרחי.
המטרה היא לבנות קומה מעל קומה. מי שמתחיל בגיל צעיר, התפילה הופכת להיות 'חלק מהמציאות שלו'. באותו קו ממשיך המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן, המדגיש כי גם מי שמרגיש שאינו מבין מספיק, מחויב במצוות 'אהבת השם' מגיל בר מצווה – ומצווה זו מושגת אך ורק דרך התבוננות בתפילה.
המלחמה על ה'עדינות'
אחד הנימוקים המרתקים ביותר לחשיבות הגיל הצעיר מגיע מדבריהם של המשפיעים האגדיים הרב שלמה חיים קסלמן והרב ניסן נמנוב ע"ה, שמסבירים כי בגיל צעיר הנפש היא 'עדינה' יותר ('איידעלער'). בגיל זה, ענייני חסידות נקלטים בלב בקלות רבה יותר.
לדבריהם, ככל שהבחור מתבגר, דאגות ה'תכלית' – הפרנסה, השידוכים והעתיד – מתחילות להעיק על המחשבה ולהפוך אותה לפחות 'כלי' לעבודה פנימית. לכן, חייבים 'לנצל' את שנות הנעורים כדי להטמיע את טעם העבודה, כך שגם כשיגיעו דאגות העולם, הן ייראו אחרת לגמרי.
פרקטיקה בשטח: מאיפה מתחילים?
המשפיעים מציעים מפת דרכים מעשית לבחור הצעיר: 1] פירוש המילות: להתחיל מהבנה פשוטה של מה שיוצא מהפה. 2] התבוננות ממוקדת: הרב נחמן שפירא מציע להתבונן בתחילת פרק מ"א בתניא – המלכה של 'מלוא כל הארץ כבודו'.
3] הכנה מוקדמת: הרב חיים שלום דייטש מדגיש את הצורך בתרגול 'מחשבת חסידות' עוד לפני התפילה. 4] חיות ושמחה: הרב יוסף יצחק גאנזבורג מזכיר כי התפילה היא 'מפגש עם המלך', וצריך להסביר זאת אפילו לילדים בתלמוד תורה.
לא רק ליחידי סגולה
לסיכום, כפי שמעיד הרב נתן גוראריה, הברכה של הרבי ל'הצלחה בעבודת התפילה' הייתה חלק בלתי נפרד מברכת יום ההולדת לבחורים צעירים. זו לא הייתה דרישה לקומץ 'עובדים', אלא קריאה לכל בחור ובחור. בכל מצב והחל מהגילאים הצעירים ביותר.
סדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי' היא הרבה מעבר לאסופת שיחות; היא קריאת השכמה לדור הצעיר. היא מזכירה לנו שחסידות אינה רק לימוד תיאורטי, אלא 'עבודה שבלב' – כזו שמתחילה מהרגע שבו הילד לומד לומר 'מודה אני' ומגיעה לשיאה בהתקשרות פנימית ולוהטת לאבינו שבשמיים, ככל שמתבגרים יותר.
לתשומת לב הקוראים: כל הציטוטים והמקורות מבוססים על סדרת הספרים המופלאה 'עבודת התפילה בדור השביעי' (חלקים א'-ג'), המרכזת את הדרכות המשפיעים לאור הוראותיו של הרבי. [כמובן שישנם עוד משפיעים רבים שמדברים בנושא זה, כפי שמובא בהרחבה בסדרת הספרים. לפניכם לקט נבחר בלבד].
הרב שלמה זרחי – משפיע ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' המרכזית 770, ניו יורק >>
כל אחד ואחד (כולל בחורים צעירים) מוכרחים בסיום לימוד החסידות לפחות לחשוב חמש דקות, עשר דקות, את העניין שהוא למד בחסידות. ההתבוננות בחסידות, זה ממש הא"ב של חסידות. וכמובן שבד בבד, יש ללמוד את פירוש המילות של התפילה, לקחת קטע אחד למשך שבוע ולחשוב עליו בכל יום ויום במהלך השבוע, וכך להוסיף עוד קטעים, עד שיהיה אפשר לדעת היטב את התפילה.
זה עניין ממש יסודי והכרחי למדריגות הבאות ב'עבודת התפילה'. כאשר האדם כבר הורגל לחשוב את פירוש המילות בתפילה, אזי על זה הוא 'בונה' את המשך העומק והאיכות של התפילה שלו יותר ויותר.. המשפיע הדגול ר' שלמה חיים קסלמן, היה מחנך את התלמידים שלו ברוסיה ואחר כך בכפר חב"ד גם כן, שכל אחד ואחד שייך ונדרש להתפלל באריכות. החל מהבחור הצעיר ביותר עד לחסיד המבוגר ביותר (אמנם כמובן שתוכן הדרישות של ר' שלמה חיים בהתוועדויות לבחורים מבוגרים – היה שונה ממה שתבע בעבודת התפילה מבחורים צעירים יותר).
כפי שניתן לראות שכך דורש הרבי בדברים הכי מפורשים בהמשך לכל רבותינו נשיאנו, עד כמה נחוצה האריכות בתפילה עבור כל חסיד בכל גיל וזמן. זה דבר ברור ומוחשי שמי שמתחיל להשקיע ב'עבודת התפילה' בגיל צעיר, עבודתו בתפילה בהמשך החיים היא ברמה אחרת לגמרי, זה עולם אחר. הוא כבר בתוך העניין והתפילה נהפכת להיות חלק מהמציאות שלו.
לכן חשוב מאוד להתחיל להשקיע באריכות התפילה ובהתבוננות בחסידות בתפילה כבר מגיל צעיר ביותר (אפילו אפשר להתחיל עניינים פשוטים, כמו לחשוב את פירוש מילות התפילה, כבר לפני גיל 'בר מצווה'). במילא זה דבר פשוט, שכל בחור בהתחנך בישיבות 'תומכי תמימים' וכך כל חסיד צריך ללמוד חסידות, כל אחד לפי עניינו ויכולתו, ואחרי הלימוד הוא צריך לחשוב את החסידות לפני התפילה.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק ג', עמודים 55-59.
הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה – ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' כפר חב"ד, ארץ הקודש >>
נכנסתי אל הרבי ליחידות. הנוסח של השאלה שכתבתי היה: 'היות שנמצאים אצלי בחורים צעירים [בני 17-16] ואני לומד איתם ומתוועד איתם ומקרבם קצת לעבודה פנימית, והחשש הוא שהם קצת נתפסים לזה ואז הלימוד נחלש – וזה מובן מאליו שהלימוד אכן קצת נחלש – והרי אחרי זה לא כולם ממשיכים בעבודה פנימית כפי שיכול וצריך להיות, ואז נשארים קרחים מכאן ומכאן. אז כיצד צריך לנהוג?'.
אני לא יודע איך בדיוק לתאר איך הרבי דיבר ב'יחידות'.. לפני שנכנסתי ליחידות ושמעתי תיאורים איך הרבי מדבר בפנים, אף פעם לא תיארתי לעצמי כיצד באמת חשים שם.. הרבי מורא'דיק. מאויים'דיק.. והרבי אמר כך: 'תומכי תמימים אן עבודה פנימית קען ניט זיין, אזוי ווי ס'איז מבואר אין די קונטרסים [=תומכי תמימים ללא עבודה פנימית לא יכול להיות, כפי שמבואר בקונטרסים]'. כלומר, הרי על זה יסד הרבי הרש"ב את הישיבה, על המבואר בקונטרסים.
אלא מאי, יש טענות שמפריע ללימוד, מפריע לסדרי הלימוד? אז הרבי המשיך: 'איי, ס'שטערט צו די סדרים צו נגלה, איז דאך פאראן שבת, יום טוב, וואס ס'נישט קיין סדרים פון נגלה, ס'דא ערב שבת, ערב יום טוב, ס'דא א יומא דפגרא, ס'דא בין הזמנים, און בכלל מאנטיג או דאנערשטיג, און בכלל ווען ס'פילט זיך אז מ'דארף. [= איי, זה מפריע לסדרים ב'נגלה' – הרי ישנם שבת, יום טוב, שאין סדרים ב'נגלה', יש ערב שבת, ערב יום טוב, יש יומא דפגרא, יש 'בין הזמנים', ובכלל שני וחמישי, ובכלל כשמרגישים שצריך]'.
זאת אומרת, ה'קאך' של הרבי היה חזק כל כך שזהו עניין הכרחי להתפלל באריכות. איי, זה שיש הפרעות – צריך להכניס את זה למצב הקיים, איפה שאפשר לדחוף את זה צריך לדחוף. והרבי לא השאיר כלום… שני, חמישי, יומא דפגרא, ובין הזמנים, וכשמורגש שצריך.. אז כבר לא נשאר עוד זמן.. בכל אופן, הרבי הודיע כאן תשובה ברורה לאלה שאמרו ש'קונטרס העבודה' ו'קונטרס התפילה' לא שייכים להיום.. את הרבי לא שאלתי על כך, אבל הרבי מעצמו אמר 'תומכי תמימים אן עבודה פנימית קען ניט זיין, אזוי ווי ס'איז מבואר אין די קונטרסים'. ממילא צריך פשוט להתייגע לקיים את מה שלומדים בתורת החסידות. כפשוטו.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק ג', עמודים 43-44.
הרב נועם ווגנר – ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' יוהנסבורג, דרום אפריקה >>
בכלל צריך לדעת שהרבי אומר בפירוש, ש'עבודת התפילה' זה שייך ונדרש מכל אחד ואחד. אפשר לומר שאחד מהחידושים של הרבי, זוהי העובדה שכל אחד מוכרח להתפלל באריכות. ב'קונטרס התפילה' הרבי הרש"ב דורש שלא לרמות את עצמו בעניין של התפילה, מאחר שאחרת הוא יתרגל לכך ויישאר רמאי בעבודתו. הרבי הרש"ב כותב שם בצורה חזקה מאוד, שמי שלא למד הרבה חסידות, צריך להתעסק רק בפירוש המילות ולא יותר.
היו משפיעים מסויימים שכתבו לרבי, שישנם בחורים צעירים שהם בגדר של 'אפרוחים שלא נפתחו עיניהם' מספיק בחסידות, והם מדמיינים לעצמם שהם מתבוננים בחסידות ומתפללים באריכות, והם שואלים האם צריך להפסיק אותם. הרבי ענה שזה שהם מתפללים באריכות ומתבוננים זה דבר נעלה ואסור להפסיק אותם, ואדרבה צריך לעורר אותם יותר, אלא צריך לנווט אותם שיתפללו בצורה הנכונה.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק ב', עמוד 204.
הרב יוסף יצחק אופן – משפיע ראשי ישיבות 'חסידי חב"ד ליובאוויטש' צפת ו'תורת אמת' ירושלים, ארץ הקודש >>
ישנם כאלו שחושבים שעבודת התפילה באריכות ובהתבוננות, שייכת רק לזקני החסידים.. אך האמת היא שהרבי קובע ברורות, שכל אחד ואחד שייך וצריך להתפלל באריכות! אפילו מי שאינו מבין היטב את החסידות ו'לא ידע מאי קאמר'. מתכוונים ממש לכל אחד, אפילו לבחורים צעירים בני 14\15 (כמובן שכל אחד צריך להתחיל להתפלל באריכות בהדרגה לפי ערכו).
האמת היא שצריך לחנך כבר ילדים כיצד להתרגל לחשוב חסידות לפני התפילה, וכן את פירוש המילות, שיתפללו במתינות ובאריכות יותר – כחלק ממצות החינוך. שהרי מגיל 13 כל אחד מחוייב במצוות 'אהבה השם' וכו', שזה מגיע על ידי 'עבודת התפילה' באריכות, כפי שרבותינו נשיאנו דורשים בתורת החסידות.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק א', עמוד 132.
הרב נחמן שפירא – ה'חוזר' של הרבי ומשפיע ראשי ישיבת 'אהלי תורה' קראון הייטס, ניו יורק >>
כולם יכולים וצריכים להתבונן בחסידות קודם התפילה. אפילו בחורים צעירים שלא מסוגלים להתבונן באריכות ההתבוננות ובהעמקה, יכולים וצריכים להתבונן בפרק תניא או ב'מאמר' שלמדו. אפילו מי שעדיין אין לו משהו 'מאמר' שמונח היטב בראש, יכול להתבונן בעניין בחסידות שלמד באותו היום, ואם הוא לא יודע מספיק חסידות, הרבי מדריך שיתבונן בתחילת פרק מ"א.
לחשוב על המשמעות של המילים, שהוא 'ממלא כל עלמין' ומחיה את כל העולמות ו'סובב כל עלמין' והוא נעלה כל כך שהוא גם לא מצטייר בהם, ואחרי כל זאת הוא 'מביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי' וכו'. כמובן שכל מי שלמד חסידות כראוי, לא יכול להסתפק בזה, אלא צריך להתבונן יותר בפרטיות על 'ביטול העולמות' ו'אחדות השם' וכו', אבל ההתבוננות הזאת היא התחלה ששייכת לכל אחד ואחד באשר הוא.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק א', עמודים 145-146.
הרב חיים שלום דייטש – משפיע ישיבת 'תורת אמת' ירושלים, ארץ הקודש >>
גם בחורים צעירים יכולים וצריכים להתבונן בנקודות פשוטות יותר בחסידות או אפילו בפירוש המלות בתפילה. בהמשך ניתן לחבר בתפילה גם את פירוש המלות, על פי מה שמבואר בחסידות. זה דורש תרגול העניין של 'לחשוב חסידות' ואריכות התפילה,
וכדי להצליח בזה כדבעי בישיבה גדולה ובהמשך עבודת השם בחיים, חשוב מאוד וכדאי לכל אחד להשקיע בזה החל מגילאי ישיבה קטנה, ואז מגיעים מוכנים לדרישות הגבוהות שדורש הרבי הרש"ב ב'קונטרס התפילה' בישיבה גדולה ובהמשך. זה יעזור מאוד בהמשך, אם מתחילים בגיל מוקדם (מלבד העובדה שאז האדם גם יותר עדין וכלי לאלוקות). כמובן שהכל צריך להיות בהיוועצות עם משפיע אישי.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק א', עמוד 206.
הרב יוסף יצחק גאנזבורג – משפיע ישיבות 'תומכי תמימים ליובאוויטש' קרית גת ונחלת הר חב"ד, ארץ הקודש >>
אם רוצים שיהיה חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, אז צריך לחנך את הילדים כבר מגיל צעיר להשקיע ב'עבודת התפילה'! גם ילדים צעירים יכולים וצריכים להבין את פירוש המילים בתפילה, ולהתפלל בחיות ובהתלהבות. צריך לחנך ולהסביר כבר לילדים קטנים ב'תלמוד תורה' את החשיבות העצומה של התפילה, ואיך היא היסוד והדבר העיקרי של החסידות.
אמנם יש דרגות גבוהות יותר ב'עבודת התפילה' ששייכות יותר למבוגרים, אך הכל מתחיל מהחינוך בגיל הצעיר. כאשר הילד יתרגל לכוון בתפילה ולהשקיע בתפילה זמן, כי הוא מבין את החשיבות והנחיצות של התפילה, אז הוא יוכל להתקדם ולעלות בקלות יותר כאשר יגיע לישיבה, וגם אחרי החתונה ובהמשך החיים הוא יתפלל באריכות.
צריך להסביר לילדים מה זה 'תפילה'. לדעת שמדברים לקדוש ברוך הוא ('דע לפני מי אתה עומד'), וכמו שבכדי לפגוש מלך בשר ודם יש לחכות שנים על גבי שנים לכך, אז כך גם התפילה זה זמן מיוחד ונדיר בו אפשר 'להיפגש' ולדבר עם מלך מלכי המלכים! אז צריך לייקר את זמן התפילה ולנצל אותו כראוי. להוסיף בזה עוד כמה דקות וכך להתקדם בזה לאט לאט.
וזה חשוב מאוד שמעוררים על העניין של 'עבודת התפילה', כי זו בעצם נקודת חסידות חב"ד! ושוב פעם אני מדגיש: צריך לעורר ולחזק את העניין של 'עבודת התפילה', החל מהגילאים הצעירים ביותר ב'תלמוד תורה' ו'ישיבה קטנה' וכו'. זה דבר נחוץ וקריטי להצלחה ב'עבודת התפילה' שמתוארת ב'קונטרס התפילה'. ואפילו יש לחנך ולהסביר את חשיבות התפילה והמשמעות שלה, לבנות ונערות צעירות. שהרי כידוע שבנות קשורות יותר למידת הרחמים, ועניינה של התפילה זה התעוררות רחמים.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק ב', עמודים 196-198.
הרב ניסן נמנוב ע"ה – משפיע ראשי ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' ברינוא, צרפת >>
בנוגע להאמור במכתבי לבנו, הנני להוסיף לכבודו איזה דברים בזה, שאל יתפלא איך מדבר הנני עם צעיר פחות משבע עשרה שנה – השם יתברך יברכו באורך ימים ושנים – בעניין של עבודה פנימית. כי לדעתי בדור הלזה שכשהתלמיד מגיע לקרוב לעשרים שנים לערך מוטל כבר עליו העול של ענין התכלית וכנראה בחוש, הנה משום זה איז ווי ער וערט עלטער [=מיד כשהינו מתבגר] אינו כלי כלל לשום עניין פנימי, כי המחשבה של תכלית זהו ענין הפכי לגמרי מעבודה פנימית.
ואם כן בהכרח שיתחיל בזה בעת שהתלמיד הוא צעיר, און ער איו איידעלער או אים קלאפט יעדער ענין פון חסידות בעסער [=שהוא עדין יותר ונדבק לו כל ענין של חסידות טוב יותר]. ואז הוא כלי מוכשר להיכנס בעול של עבודה, וכשיתחיל הנה אחר כך כשיגיע לשנת י"ט או כ', שאז בהכרח בדור הזה וועט אים אפשר אויך מבלבל זיין [=יתכן שגם הוא יהיה מבולבל] במחשבתו הדאגה של תכלית. אך על כל פנים אז הדאגה אצלו יהיה כבר באופן אחר לגמרי, מכמו תלמיד כזה שלא טעם כלל מענין של עבודה, ודי למבין.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק ב', עמוד 350.
הרב נתן גוראריה – משפיע אנ"ש מונסי, ניו יורק >>
בצעירותי זכיתי להיכנס ל'יחידות' לרבי בכל השנים החל מגיל עשר (!) והלאה, גם כאשר הייתי תלמיד בישיבת 'תומכי תמימים'. בכל פעם ששאלתי את הרבי בענייני 'עבודת השם' במשך השנים, קיבלתי תשובות ברורות בעניין ששאלתי. ואני זוכר בצורה מדוייקת שבכל שנה (ובפרט מגיל 17), חלק בלתי נפרד מברכת הרבי ב'יחידות' ליום הולדתי הייתה 'הצלחה בעבודת התפילה'.
וזה לא היה משהו מיוחד רק אצלי, אני זוכר שזה היה הנוסח גם לחברים שלי. זאת אומרת, ש'עבודת התפילה' זהו עניין שעומד על הפרק, והרבי תובע לעסוק ולעבוד ב'עבודת התפילה', ואף נותן כוחות להצליח בזה אפילו לבחורים בגיל צעיר.
ספר 'עבודת התפילה בדור השביעי' חלק ב', עמוד 313.
