בבלעדיות: מדריך מנהגי חב"ד לימי ספירת העומר • הרב שבתי פרידמן

בין פסח לשבועות, בימים של התעלות לצד מנהגי אבלות, עולות שאלות רבות: האם מותר לרקוד בסעודת מצווה? מתי מברכים 'שהחיינו'? ומה הדין לגבי מעבר דירה או טיפול רפואי בחודש אייר? • אתר 'חב"ד לייב' מגיש בבלעדיות את המדריך המעשי של הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן – מורה צדק בקהילת חב"ד בצפת ומרבני ישיבת חח"ל בעיר • במקבץ הלכות ברורות ומדויקות, מסכם הרב את הנהגות חסידי חב"ד לימי 'ספירת העומר' ועד להכנות לל"ג בעומר, על פי פסקי אדמו"ר הזקן והוראות רבותינו נשיאינו • לכתבה המלאה

☚ נס ההצלה של הרבי הריי"צ מאירופה הבוערת וקציני הביון הנאצים

מדיני ספירת העומר וימי הספירה^[1]

א) המסופק האם ספר בלילה הקודם, יכול להמשיך לספור בשאר לילות בברכה^[2].

ב) נזכר בבין השמשות^[3] שלא ספר בלילה שלפניו, וספר, ימשיך לספור בשאר לילות ללא ברכה, וישמע הברכה מאחר (ויכוון לצאת בברכתו והמברך יכוון להוציאו). אבל יש אומרים שיכול להמשיך לספור בברכה^[4].

ג) השומע הספירה מאחר ואינו הולך עכשיו לספור הספירה בעצמו, יכוון בפירוש שאינו רוצה לצאת ידי חובה בספירה של השני^[5], ואם הולך לספור מיד בעצמו אינו צריך לכוון זאת^[6].

ד) אדם שמתפלל במניין שסופרים ספירת העומר אחר 'עלינו', יעשה כמנהגם ויספור ספירת העומר אחר 'עלינו'^[7].

ה) אף שמדברי אדמו"ר הזקן^[8] נראה שאין לרקוד בימי הספירה גם בסעודות מצוה^[9], אולי אפשר לומר שזהו רק כאשר אין רגילים לרקוד בהם (כגון בסעודת ברית), אבל אם רגילים לרקוד בהם במשך השנה (כגון הכנסת ספר תורה^[10] וכן סעודת נישואין שנמשכה לתוך ליל ל"ד לעומר^[11] וכן בסעודת בר מצוה וכדומה), מותר לרקוד בהם גם בימי הספירה, וכן נהגו^[12].

ו) בנוגע לשמיעת כלי זמר בסעודת מצוה, גם נראה שאם כך נוהגים במשך השנה מותר שיהיו גם בימי הספירה, אך נכון להימנע מכלי זמר ממש ועדיף לשמוע מדיסקים וכדומה^[13].

אבל שמיעת כלי זמר שלא בסעודת מצוה, אסורה (גם לקטנים שהגיעו לחינוך), אפילו מדיסק וכדומה^[14], אלא אם כן מדובר בניגונים המעוררים את האדם ולא גורמים לו שמחה יתירה^[15].

ז) לימוד נגינה מותר אם אינו לצורך הנאה אלא לפרנסה וכדומה^[16]. ולהקליט שיר עם כלי זמר, אפילו לצורך חתונה בל"ג בעומר או מיד אחר שבועות, אסור^[17].

ח)  מנהגינו^[18] לא לברך שהחיינו בימי הספירה^[19], אבל בשבת ול"ג בעומר מותר^[20], וכן בכל מקרה שאם לא יברך יפסיד הברכה (כגון פדיון הבן, לידת ילד, פרי שלא ימצא אחר כך) יכול לברך^[21], ולפי זה לכאורה גם בהכנסת ספר תורה המתקיימת בימי ספירת העומר^[22], נראה דיכול בעל השמחה לברך שהחיינו על פרי חדש^[23].

ט) למרות שמנהגנו לא לברך 'שהחיינו' על בגד חדש (אפילו חשוב)^[24], מכל מקום לכתחילה אין לחדש בגד חשוב (חליפה, כובע) בימי הספירה בימות החול (אלא אם כן יש צורך גדול וכדומה) ^[25], אבל יכול לקנותם^[26], ולחדשם בשבת ובל"ג בעומר^[27].

י) מנהגנו לא לומר תחנון כבר מערב ל"ג בעומר^[28], ויש לדון בנוגע לעשיית התספורת לגיל שלוש (וכן ברכת 'שהחיינו'), האם יש לעשותה דווקא ביום ל"ג בעומר ולא בלילה שלפניו^[29], אבל חתונות אפשר לעשות כבר בליל ל"ג בעומר^[30].

יא) נוהגים שאין עוברים דירה בימים אלו, אלא אם כן התחיל להעביר לשם חפצים לפני ימי הספירה^[31]. ומותר לשפץ הבית בימים אלו^[32]. וכן מותר לחתום חוזה על קניית דירה^[33].

יב) טיפול רפואי (ניתוח וכדומה), גם אם הוא אינו הכרחי, נראה שמותר לעשות בימים אלו^[34], כיון שימים אלו (חודש אייר) מסוגלים לעניין הרפואה^[35].

יג) נסיעות וטיולים מותרים בימים אלו^[36].

[1] חלק מהדברים נתבארו בארוכה בבירורי מנהגים – מועדים.

[2] שו"ע אדה"ז סתפ"ט סכ"ה. שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קמ"ג. למרות שספק ברכות להקל מכל מקום בנדו"ד יכול להמשיך לברך, כיון שזהו 'ספק ספיקא', האם ספר, והאם פוסקים כהשיטה שכל לילה הוא מצוה בפ"ע (אדה"ז שם).

[3] בין השקיעה לצאת הכוכבים.

[4] למרות שנתבאר לעיל שב'ספק ספיקא' אפשר לברך, מ"מ בנדו"ד הספק של בין השמשות אינו ספק שקול, כיון שגם אם נאמר שבין השמשות הוא יום, הרי זה עדיין ספק, שהרי יש דעות שלא מועילה הספירה של היום. ובפרט שבסדור פסק אדה"ז לגבי מקרה של ספק ספיקא שלא יברך (לגבי הלובש ציצית בבין השמשות, שלמרות שזה ספק ספיקא – האם פוסקים כהשיטה שבגד יום מחוייב בציצית גם בלילה, וכן האם בין השמשות הוא עדיין יום, ומ"מ פסק אדה"ז בסדור (הלכות ציצית) שלא יברך (ולא כמ"ש בשו"ע), וראה קצוה"ש ס"ז סק"ג ובפסקי הסדור אות מ"ב), וראה גם שיחת אחש"פ תשי"ט (תו"מ חכ"ה עמ' 231).

וא"כ למרות שבמקרה שמסופק אם ספר אתמול פוסק אדה"ז שימשיך לספור, אבל במקרה שנזכר בביה"ש – שע"ז אדה"ז לא מדבר, אפ"ל עפ"י הנ"ל שלא ימשיך לספור בברכה. ובשערי הלכה ומנהג שם הביא השיטות שגם בספק ספיקא לא מברכים, אלא שמסיים ש"לא מפני הפלפול נסור מפס"ד ברור בשו"ע", משמע שאם אינו פס"ד ברור (כהמקרה שנזכר בביה"ש) יש מקום לחשוש לשיטות שגם בספק ספיקא לא מברכים, ובפרט שזוהי שיטת אדה"ז בסדור.

וראה כל הדעות בזה בספירת העומר פ"ג סכ"ב. ובאשל אברהם בוטשאטש סתפ"ט ובכף החיים סתפ"ט אות פ"ג פסקו שלא ימשיך לספור בברכה אלא ישמע הברכה מאחר (והובאו דבריהם בשבח המועדים דיני ספירת העומר פנ"ה ס"ה ובנטעי גבריאל פסח ח"ג פל"ו ס"ה, אבל בפסקי תשובות סתפ"ט אות כ"ד הכריע כהשיטות שסוברות שיכול להמשיך לספור בברכה (אלא שעיקר טעמם הוא משום שהעיקר הוא כהראשונים הסוברים שכל לילה הוא מצוה בפ"ע, אבל אדה"ז לא הזכיר זאת), וכן כתב הרב מרדכי ע"ה אשכנזי בחוברת שואלין ודורשים (ומשווה זאת להלכה הקודמת, אבל כנ"ל צע"ק ההשוואה)).

 ולכאורה כל הדיון הנ"ל הוא גם במקרה שמסופק האם ספר אתמול את הספירה הנכונה, ונוטה יותר לומר שלא ספר נכון, או שמסופק אם ספר ונוטה יותר לצד שלא ספר, או שמסופק האם ספר ביום (ולא ספר בלילה), שלכאורה מקרים אלו אינם ספק ספיקא גמור, וצ"ע.

[5] כיון שיש אומרים שמצוות אין צריכים כוונה, ועצם זה ששמע הספירה מאחר גם אם לא כיוון לצאת, יצא ידי חובה, ולא יוכל לספור אח"כ בברכה, אלא אם כן כיוון בפירוש שלא לצאת ממנו (שו"ע אדה"ז סתפ"ט סי"ב). ומנטעי גבריאל פסח ח"ג פל"א ס"ג יוצא שאם חשב באותו זמן שבהמשך יספור בעצמו, אין בכך חשש (וכדלקמן), עיי"ש. ובקצות השולחן הערות למעשה עמ' קפ"ב וכן בפסקי תשובות סתפ"ט הערה 48 ונטעי גבריאל פסח ח"ג פל"א ס"ד כתבו, שיכול להתנות בתחילת ימי הספירה, שכל פעם שישמע את הספירה מאחרים הרי הוא מתכוון לא לצאת בזה ידי חובה, ומועיל לכל ימי הספירה. 

[6] כיוון שעצם זה שחושב לספור מיד בעצמו נחשב שכיוון לא לצאת ידי חובה בספירה של השני, וזהו בדוגמת מה שכתב אדה"ז שם סי"ד שהשואל את חברו מהי הספירה של היום ואמר לו את הספירה הנכונה, בכל זאת יכול אחר כך לספור בעצמו, כיון ששמע מהשני על מנת לספור מיד בעצמו. ולפי זה כששומעים הספירה מהש"ץ אין צריכים לכוון לא לצאת ממנו, כיון שעצם זה שהולכים לספור מיד בעצמם נחשב כאלו כיוונו לא לצאת (דברי נחמיה בהערותיו על סי"ב שבשו"ע אדה"ז שם. פסקי תשובות שם אות ח. נטעי גבריאל שם ס"ד).

[7] משום שצריך לומר יחד עם הציבור עלינו (משנה ברורה סימן ס"ח סק"ט. קצות השולחן סימן י"ג ס"ו ולהעיר מאג"ק חי"ט עמ' ת"ל). וגם משום שיש עניין לספור ספירת העומר בצבור (של"ה מסכת פסחים פ' נר מצוה (ד"ה וכתב הרשב"א). פסקי תשובות סתפ"ט אות ב').

[8] שו"ע סי' תצג ס"א.

[9] פסקי תשובות סתצ"ג הערה 44.

[10] וראה בירור בנושא זה ב'התקשרות' גיליון 246 עמ' 19. 

[11] אלא שלכתחילה יש לסיים הריקודים קודם הלילה – נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"א הערה ו'.

[12] כך שמעתי מהרב מרדכי ע"ה אשכנזי. וראה נטעי גבריאל שם פנ"א ס"ג-ד ופנ"ב ס"ה. פסקי תשבות סתצ"ג אות ה'. ובלקוטי שיחות חל"ז עמ' 122 כתב, שאם משלימים הכינוסים וכו' של ל"ג בעומר אחר ל"ג בעומר, יש לעשותם באופן המותר לכתחילה בימי הספירה, ולכן יש לקשר זאת עם סעודת מצוה כסיום מסכת וכדומה עיי"ש. ולכאורה מכאן רואים שכל סעודת מצוה יכולה להתיר שמחה בריקודים וכלי זמר, ולאו דוקא סעודת מצוה שרגילים לרקוד בה. אלא שעצ"ע האם אכן הכוונה שם שהסיום מסכת מתירה הכל.

[13] בנטעי גבריאל שם סעיף ד' נוטה לאסור כלי זמר בבר מצוה כיון שאין נהוג בזה במשך כל השנה, משמע מכך שאם כן נהוג (כמו שמצוי לאחרונה) יהיה מותר, ובפסקי תשובות סתצ"ג אות ה' כתב שנכון להימנע עכ"פ מנגינה בכלי זמר, והמקילין יש להם על מה לסמוך. והרב מרדכי ע"ה אשכנזי כתב בחוברת 'שואלין ודורשין' עמ' 21 שמותר להשמיע מוזיקה בשמחות, בקלטות, אך לא מוזיקה חיה.

[14] שו"ת אג"מ או"ח ח"א סקס"ו ויו"ד ח"ב סקל"ז. פסקי תשובות סתצ"ג אות ד (והרבה אוסרים גם שמיעת שירה וואקלית – שם הערה 35).

[15] וכלשון אדה"ז (סתצ"ג ס"א) שהאיסור הוא שלא יהיה "שמחות יתירות" (וראה שו"ת מהר"ם שי"ק חיו"ד סשס"ח ושו"ת בנין אריאל עמ' 66 להקל במוזיקה קלאסית או עצובה). וראה מ"ש בזה הרב אבישיד שניתן להקל לסופרי סת"ם וכן הנוסע ברכב בפקק או בעת עייפות וכדומה לשמוע מוזיקה שמחה כיון שאינו לצורך 'שמחה יתירה'.

[16] ובפרט אם זה תחילת הלימוד שלומדים קולות בלבד – פסק"ת סתצ"ג אות ד.

[17] ראה בכ"ז בנטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ג ס"ו וס"ח ופסקי תשובות סתצ"ג אות ד הערה 40.

[18] ספר המנהגים עמ' 43.

[19] ועצ"ע לגבי אסרו חג האם עדיין ניתן לברך בו שהחיינו, וראה פסקי תשובות סימן תצ"ג אות ו שיום אסרו חג דינו כשאר ימי הספירה (לגבי שמיעת ניגונים), אלא שיש שהעירו (היום יום המבואר (לרב שמואל רסקין)) שבלוח 'היום יום' מופיע המנהג שאין מברכים שהחיינו למחרת אסרו חג, וא"כ נראה שבאסרו חג עדיין אפשר לברך, אבל יש להעיר שבשנת תשי"ג באסרו חג חג הפסח, לא בירך הרבי ברכת שהחיינו בברכת החמה (ראה סדר ברכת החמה עמ' 97. וראה גם ברכת החמה (להר"צ כהן) פ"ד סוף הערה ג). 

[20] ספר השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 745.

[21] משנ"ב סתצ"ג סק"ב (וכ"ה בשו"ע סתקנ"א סי"ז לגבי בין המצרים). פסקי תשובות סתצ"ג אות ג'. נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ד סעיף ד, ה. בין פסח לשבועות פט"ז ס"ו.

[22] שלא מצינו במכתבי הרבי וכו' הגבלה בנוגע לזמן עשייתה בימי הספירה (ראה ליקוט מנהגי סיום והכנסת ס"ת), ולמעשה מתירים זאת הפוסקים אפילו עם ריקודים ומחולות (בין פסח לשבועות פט"ו סעיף ח. נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ב סעיף ה (לכו"ע מותר – שם הערה ז). נטעי גבריאל הכנסת ס"ת פט"ז סט"ו). ולהעיר מסה"ש תנש"א עמ' 534 ששם משבח הרבי הכנסת ס"ת שנעשתה בימי הספירה, אלא שאין משם ראיה כיון שהסיום היה בל"ג בעומר (יומן אראנו נפלאות).

 [23]כך הוא המנהג בד"כ, שבעל השמחה מברך 'שהחיינו', ראה לקוטי שיחות חי"ט עמ' 547. נטעי גבריאל הכנסת ס"ת פכ"ה ס"ב ואילך. וכך נהג הרבי ביו"ד שבט תש"ל. וא"כ גם בנדון דידן אם לא יברך עכשיו שהחיינו יאבד את האפשרות לברך שהחיינו על השמחה שבהכנסת הספר תורה. ולכאורה י"ל שכך הוא גם לגבי ברכת 'שהחיינו' ביום הולדת, וראה מ"ש בזה לעיל בארוכה.

[24] סדר ברה"נ פי"ב ס"ה. ספר השיחות תשמ"ט שם עמ' 745. אלא אם כן הוא חשוב מאד – ראה פסקי תשובות סרכ"ג אות ו והערה 62.

[25] פסק"ת סתצ"ג אות ג. הרב מרדכי ע"ה אשכנזי בחוברת 'שואלין ודורשים' עמ' 21.

[26] אף שפסק אדה"ז (סדר ברה"נ פי"ב ס"ד) שברכת השהחיינו נאמרת בשעת הקניה (אם הבגד ראוי ללבישה), וא"כ עיקר השמחה קיימת בשעת הקניה, מכל מקום בפועל המנהג הוא שאם צריך לברך שהחיינו על בגד מברכים בשעת הלבישה ולא בקניה (פסקי תשובות סרכ"ג אות ז'), ועל פי זה יש אומרים (כה"ח סתקנ"א אות פ"ח) שבזמנינו אין איסור לקנות בגדים חדשים בשלושת השבועות, אלא רק לא ללובשם. וא"כ כ"ש בנדו"ד לגבי ימי הספירה שאפשר לקנות בגדים, ולחדשם בשבת ובל"ג בעומר (פסקי תשובות סתצ"ג אות ג).

[27] פסקי תשובות שם. וראה ספר השיחות שם.

[28] סדור אדה"ז.

[29] ראה שלחן מנחם ח"ג עמ' לז. וראה לעיל עמ' ?.

[30] התוועדויות תשמ"ט ח"ג עמוד 178. זהו המשנה אחרונה בנוגע לזמן עשית חתונה בל"ג בעומר, ולא כמ"ש באג"ק ח"ח עמ' שי"ח וראה שלחן מנחם ח"ג עמ' לד.

[31] אג"ק ח"י עמ' ת"ח. וראה פסקי תשובות סתצ"ג אות א דעות חלוקות בעניין.

[32] שו"ת ציץ אליעזר חי"ח סמ"א אות ד.

[33] פסקי תשובות שם.

[34] למרות שבשלושת השבועות נמנעים מכך (שלחן מנחם ח"ג עמ' מח,נ).

[35] ראה לקו"ש חל"ב עמ' 72. התוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 1588. פסקי תשובות סתצ"א הערה 7. 

[36] שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סמ"ד. ובדרכי חיים ושלום אות תרכז מוסיף שאדרבה ימים אלו מוצלחים לנסיעה. בין פסח לשבועות פט"ו סי"ב.