הדלת ננעלה, הרבי פרץ בבכי – ואז הדריך: כך תתבונן בחסידות באריכות התפילה

חודשים ספורים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, בעיצומה של תקופה רבת משמעות, נכנס ר' דובער ('בערל') יוניק ע"ה, בהיותו בחור צעיר, ל'יחידות' בפעם הראשונה אצל הרבי, וזכה להוראות יסודיות בעבודת התפילה וההתבוננות בחסידות. לאחר היחידות, העלה ר' בערל את הדברים על הכתב וזכה שהרבי יגיה אותם בעצמו • רגעים ספורים לפני הכניסה ליחידות, נחשף מחזה נדיר ומרטיט: הרבי הגיף את הוילון ופרץ בבכי לעיניו.. מה עמד מאחורי הדמעות הללו? מהו סוד העבודה הרוחנית שהרבי העניק באותה 'יחידות' – וכיצד היא רלוונטית לכל אחד מאיתנו היום? האם ייתכן שאריכות התפילה שלנו יכולה להפוך למסע פנימי עוצמתי של התבוננות, שמשנה את המציאות הגשמית והרוחנית כאחד? • מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה לכם את צילום כתב היד קודש, לצד הפענוח המלא והתרגום ללשון הקודש • לכתבה המלאה

☚ התרגלת לתפילה וחסר לך חיות? הרבי מדריך ב'יחידות' אישית

רגע זה לא היה עוד מפגש שגרתי, אלא עדות נדירה ומרטיטה למשא הכבד שנשא הרבי על כתפיו – המשא של הנהגת העם היהודי בדורנו. חודשים ספורים בלבד לאחר פטירת הרבי הריי"צ, השתקף ביחידות זו מתח פנימי עצום. הרבי טרם קיבל על עצמו רשמית את הנשיאות, אך תלמידי התמימים כבר חשו בהנהגתו של הרבי. ביום ז' באייר תש"י, בתקופה הסוערת והרגישה הזו, נכנס התמים בערל יוניק ל'יחידות' אצל הרבי בפעם הראשונה, על אף שהרבי באופן רשמי לא קיבל ל'יחידות'.

לפני שנכנס נקש על דלת חדרו של הרבי וביקש להתקבל ל'יחידות'. כששמע הרבי את בקשתו חגר ‘גארטל’, ניגש לחלון והגיף את הוילון, ואחר כך התיישב במקומו ופרץ בבכי.. לאחר היחידות העלה ר’ בערל את תוכן היחידות על הכתב והכניסה לרבי, וזכה שהרבי יגיה אותה. תוכן היחידות, הוא בעל ערך חינוכי מיוחד ועוסק בירידה לפרטי הפרטים של העבודה הרוחנית של הבחור הצעיר בעבודת התפילה.

הרבי מציב אתגר מול נטיית הבחורים לעסוק בעצמם ומנתב אותם לחיפוש מתמיד אחר טובת הזולת. הרבי מדגיש שהתפילה אינה רק אמירת מילים, אלא עבודה של התבוננות והפנמת עניין בחסידות שאיתו מתאמצים 'לחיות'. המשפט המסיים של הרבי ביידיש, לפיו הרבי נתן עבודה לכל החיים, מהדהד כציווי של ממש; זו אינה הדרכה רגעית, אלא תוכנית עבודה ארוכת טווח.

העובדה שהרבי עבר על הדברים, תיקן והגה אותם, הופכת את הטקסט למקור מוסמך להדרכה חסידית. הרבי לא רק אישר את הדברים, אלא יצק בהם את דגשיו המיוחדים: החשיבות של התבוננות שתביא לתוצאות מעשיות, וההבטחה הברורה כי ההתמסרות לעבודה רוחנית באריכות התפילה וההתבוננות בחסידות, תביא הצלחה הן ברוחניות והן בגשמיות.

כיצד ההתבונות במאמר חסידות הופך את הפסוק 'הללו את ה' מן השמים' לחוויה אישית חיה? מהו סוד ה'הסתכלות' המיוחדת שהרבי דרש בברכות קריאת שמע, ואיך היא משנהאת עוצמת החיבור לבורא? אל תפספסו את היחידות המלאה.

מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה את צילום כתב היד קודש, עם הפענוח המלא ותרגום ללשון הקודש >>

ז' אייר תש"י [להת' דובר יוניק]

[במענה על כך שיש שינויים כו' בעבודה הרוחנית – אמר כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א:]

למעלה יש שינויים ולמטה לא תהיה שינויים, זהו החיסרון אצל כמה מהבחורים, שהם חושבים אודות עצמם יותר מידי. צריכים לחשוב על הזולת לכל הפחות א שעה בכל יום – כי זה היה אחת מדרישות הרבי בשיחותיו מכתביו וכו' לעסוק עם הזולת ['טאן מיט יענעם']. אתכם לקח הרבי על כתפיו, אבל צריכים לעבוד, ולעבוד לבד ['אייך האט דער רבי גענומען אף זיינע פלייצעס אבער מדארף טאן, טאן אליין'].

כשנופלת מחשבה אודות עצמו ורואים שזה מבלבל מעבודה, מגביר המרה שחורה וכו' צריכים לדחותה. ואם אין במה לדחות המרה שחורה, כי מצבו אינו כדבעי – יזכיר לעצמו ההכרח להתעסק בטובת זולתו ולחשוב אודות הזולת איך להועיל לו.

צריכה להיות התבוננות בתפילה ביחוד, כיון שכך כתב לו כסבוד קדושת אדמו"ר הריני כפרת משכבו במכתבו, אליו. ויש לקשר ההתבוננות עם פירוש המילות שמתפלל. ולדוגמא ב'פסוקי דזימרה' – שלומד הוא עתה המשך 'משכני' תש"א, ביאר הפסוק 'הללו את ה' מן השמים'. ובברכת 'קריאת שמע' צריכה להיות ההסתכלות.

ההתבוננות שבתפילה אין צריך להיות 'מאמר' שלם בפעם אחת, די בענין אחד. וגם אם לכאורה אין זה שייך – ההתבוננות במה שלמד קודם התפילה – לפירוש המילות ולא חשיב זה הפסק, כמו ששאלתי אצל כבוד קדושת אדמו"ר הריני כפרת משכבו הרי זה דומה למחשבה זרה ['עס איז דא גלייך ווי מחשבה זרה'], כי 'זרה' הרי פירוש זרה באותו מקום, וענה לא. וזה גופא צריך להיות באותן מקומות שמותר על פי נגלה להפסיק, שלא ישהה זמן כדי לגמור את כולו כו'.

הסביר באיזה אופן צריכים ללמוד כדי להבין היטב [והביא] דוגמא [מ]'חזקת הבתים'. לכם נתן הרבי עבודה לכל משך החיים ['אייך האט דער רבי געגעבן ארבעט אויפן גאנצן לעבן'].

דיבר אודות [יהודי אחד שהתמים בערל יוניק התעסק בקירובו ליהדות].. כשתעשו עם הזולת זה גופא יעזור לכם בהתבוננות שלכם. וכלשון אדמו"ר הזקן 'נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה' (נתבאר דיוק הלשון 'אלף' 'ככה' בליקוטי תורה לג' פרשיות ריש פרשת 'בראשית') שלמדנו מזה שתיים: שבכל זאת צריך להתבונן, כי המוח ולב מצד עצמם, אף שזוכים הם כמה פעמים ככה, בכל זאת צריך פעולה בהם (שימני כחותם תר"ץ, השם נפשנו השי"ת, ועוד), שכשמתבונן משיג בקל ובעומק יותר ופועל יותר.

הבטחה נוספת מהרבי אשר כשתעשו בכל אלו הענינים אז – הרבי – מבטיח – בכמה משיחותיו – אז יצליחו בגשמיות וברוחניות.