'חובה קדושה לחגוג את י"ב תמוז': מנהיג היהדות החרדית בקריאה היסטורית – ומענה הרבי הריי"צ

איזה 'קול קורא' מרעיש הרעיד את ארץ הקודש עם שחרורו של הרבי הריי"צ ממאסרו, וכיצד הגיב לכך הרבי ממקום מושבו בריגא? במלאת מאה שנה לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה מסמכים היסטוריים מטלטלים בכתב ידו של רבה של ירושלים, הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד ע"ה, לצד צילום עיתון נוסטלגי משנת תרפ"ח שגרם לסערה • הרב זוננפלד, מנהיגה הנערץ של היהדות החרדית בארץ, החליט לצאת בקריאה פומבית חסרת תקדים לציבור, וקבע כי מוטלת חובה קדושה על כל אחד ואחד לציין את י"ב בתמוז כיום חג ושמחה • לכתבה המלאה

☚ 'יום חג לכל בית ישראל': מברק ההצלה הדחוף והכרוז ההיסטורי של הרב קוק לחג הגאולה

לרגל כניסתנו המרגשת לשנת המאה לחג הגאולה של הרבי הריי"צ בי"ב-י"ג תמוז, מערכת אתר 'חב"ד לייב' גאה להגיש חליפת מכתבים היסטורית, נדירה ומרגשת במיוחד. המסמכים שופכים אור על הקשר הבלתי אמצעי וההערצה העצומה שרחש מנהיג היהדות החרדית בארץ הקודש, רבה של ירושלים הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד ע"ה, לבעל הגאולה.

היה זה לקראת ציון 'חג הגאולה' הראשון, בשנת תרפ"ח. שנה קודם לכן, בשנת תרפ"ז, נגאל הרבי הריי"צ ממאסרו הסובייטי הקשה, וברחבי העולם היהודי ביקשו לציין את יום השנה להצלה ההיסטורית. הרב זוננפלד, מנהיגה הנערץ של היהדות החרדית בארץ, החליט לצאת בקריאה פומבית חסרת תקדים לציבור, וקבע כי מוטלת חובה קדושה על כל אחד ואחד לציין את י"ב בתמוז כיום חג ושמחה.

מזעקת התפילה בכותל – ועד להוראה ההלכתית: 'לא לומר תחנון'

ההערצה והקשר של רבה של ירושלים למאבקו של הרבי הריי"צ לא החלו רק בשמחת השחרור. כבר שנה קודם לכן, כשהגיעה לאוזנו הבשורה הקשה על מאסרו המפתיע של הרבי בחודש סיון תרפ"ז, הזדעזעה ירושלים כולה. בית הדין של 'העדה החרדית', בראשותו של הרב זוננפלד, פירסם מיד קריאה דחופה להרבות בתפילה ובתחנונים בכל בתי הכנסיות ובתי המדרש ברחבי הארץ. השיא היה ביום ו' בתמוז תרפ"ז, אז נקבע יום תפילה וזעקה כללי בכותל המערבי, בו השתתפו המוני יראי ה' שבכו וביקשו על נפשו של הלוחם הגדול במסך הברזל.

כשם שהצער היה עמוק, כך השמחה הרקיעה שחקים: כשהגיעה לירושלים בשורת שחרורו והצלתו הפלאית של הרבי הריי"צ, הורה הרב זוננפלד באופן חסר תקדים שלא לומר 'תחנון' בתפילה – פסק הלכתי המעיד על כך שראה ביום זה יום טוב אמיתי לדורות ונס הצלה לכלל ישראל.

הטלגרמה וה'קול קורא' של מנהיג ה'עדה החרדית'

שנה לאחר מכן, לקראת יום השנה הראשון (תרפ"ח), שיגר רבה של ירושלים מברק קצר ומיוחד בו נכתב:

'ברכה קודש ליום השחרור של כבוד קדושתו, ויזכה לראות בהרמת קרן התורה והיהדות. יוסף חיים זאנגענפעלד, הרב ואב"ד פעה"ק ת"ו'.

במקביל, בכתב ידו החם והנרגש, ניסח רבה של ירושלים 'קול קורא' ארוך ומפורט המיועד לחזק את שלומי אמוני ישראל ולעוררם לתמיכה במוסדות התורה ברוסיה הסובייטית:

'גם אני משתתף עם כל הרבנים הגאונים והצדיקים שליט"א די בכל אתר ואתר, שקבעו את יום י"ב תמוז הבעל"ט יום השנה לשחרורו של הגאון הקדוש המפורסם כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש בשנה שעברה במדינת רוסיא הסובייטית, בהגנתו האמיצה לכל קודשי דתנו, אשר במסירת נפש ממש חרף את נפשו הטהורה בעד קדושת תורתנו הקדושה ובעד כל עם ישראל, ונודע לה' הטוב על חסדיו הרבים ורחמיו הגדולים שעשה עם הצדיק הקדוש מליובאוויטש שליט"א, בהצילו מתגרת ידם האכזרית החפצים לבלע את כל קודש ח"ו.

וביום הגדול והקדוש הזה יעלה לזירוז על לוח לבות כל אחינו היקרים שלומי אמוני ישראל, להתעורר בהתעוררות קודש לחזק ולתמוך במוסדי התורה והיהדות הצרופה, כי היום הזה שבו יצא לחופשי הלוחם הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש יקר וגדול הוא למאוד, ומוטל חובה קדושה על כל אחד ואחד להכיר כהכרה ברורה את ערך היום הגדול הזה בהחזקת ותמיכת כל מוסדי התורה והמסורה, וביחוד ברוסיא.

הכו"ח לכבוד כ"ק אדמו"ר שליט"א הגאון הצדיק מליובאוויטש, המחכה לישועת עם ישראל בגאולה שלימה וישועה קרובה.

יוסף חיים זאנענפעלד'.

מענה הקודש של הרבי הריי"צ מריגא

קריאתו הנלהבת של רבה של ירושלים עשתה כנפיים, ועל 'קול קורא' זה מיהר הרבי הריי"צ להשיב באיגרת קודש ארוכה ומיוחדת שנשלחה ממקום מושבו באותם ימים – ריגא שבלטביה. במכתבו, גודש הרבי תארים מופלגים על רבה של ירושלים, מודה לו מקרב לב על קביעת ימי השמחה, ומבקש את עצתו והשפעתו על עסקני הציבור השונים למען הצלת יהדות רוסיה.

להלן מכתב התשובה המלא של הרבי הריי"צ:

ב"ה, ג' ט"ו תמוז תרפ"ח ריגא – לטביא

כבוד הרה"ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות, הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עמוד הימיני פטיש החזק כו' וכו' כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א

אחדש"ה כת"ר שליט"א

בשמחה קראתי ברכת כת"ר לימי י"ב וי"ג תמוז, ויתן הא-לקים אשר יתקיימו כל הברכות בגו"ר, ומקרב ולב עמוק אביע תודתי בעד ברכת כת"ר.

המצב ההווה של היהדות וחיזוק הדת, ולימוד התורה, במדינת ארץ מולדת הוד כ"ק אבותי רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ומולדתי, דורש עזרה ותמיכה ברוח ובפועל טוב מאת אחינו היקרים יחיו יושבי שאר המדינות ה' עליהם יחיו, על ידי נשיאי ישראל הוד כבוד הרבנים הגאונים שליט"א.

דעת לנבון נקל כי דרכי העבודה הן המה רק בארחי מישור ונועם במעלת דברי חכמים אשר בנחת נשמעים, וכתיב כבוד א-לוקים הסתר דבר, ומאוד ינעם לי השתתפות כת"ר, בעבודתנו זאת, אשר תשועה ברוב יועץ לקרב ליבן של ראשי עסקני הציבור והכלל – בלי הבדל מפלגה ושאיפה – אל עבודת העזרה של הצלת התורה והיהדות במדינתנו האדירה יע"א.

ובזה אבקש את כבוד הדר"ג אשר יואיל נא לכתוב לי חוות דעתו הרחבה עם מי מעסקני הציבור במדינות הידועים לכת"ר אפשר לבוא בכתובים בענין זה, למען להגיע בעזרתו ית' אל התכלית האמור.

וכאשר אקבל מענה מכת"ר אז אוסיף לבוא בכתובים עם הדר"ג לבאר מצב העבודה בעבר ובהוה, והא-ל הטוב יזכנו להיות חלקנו מן המועילים ומשפיעים רב טוב לבית ישראל, ואין טוב אלא תורה תמימה המאירה באור כי טוב גם בטוב הנראה והנגלה.

ויקבלו החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו הדו"ש מוקירו ומכבדו כערכו הרם והנישא.

יוסף יצחק שניאורסון

הצצה להיסטוריה: שער העיתון 'קול ישראל' וכתב היד הנדיר

חילופי המכתבים המרעישים הללו נדפסו לראשונה שחור על גבי לבן בשער עיתון 'קול ישראל' (ביטאונה של 'אגודת ישראל' באותם ימים), שיצא לאור בירושלים בגיליון מיוחד ביום שישי, י"א תמוז תרפ"ח – ממש ערב חגיגת חג הגאולה הראשון.

בשער הגיליון ההיסטורי, לצד איגרת הקודש של הרבי ומכתבו של הרב זוננפלד, מופיעות ברכות רבות המלמדות על גודל המאורע: ברכת 'העדה החרדית בעיר הקודש למקהלות האשכנזים', תנועת אגודת ישראל, וכן ברכתו המרגשת של הרב אריה לייב אראנין (הרב משעבויגאן, אמריקה) – מזקני חסידי חב"ד באותה תקופה.

מערכת אתר 'חב"ד לייב' מתכבדת להגיש בפניכם את צילום שער העיתון ההיסטורי במלואו, לצד צילום מסמך המקור הייחודי שנכתב בכתב ידו של רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד ע"ה.

לצילום המסמכים ההיסטוריים >>