עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: מדריך הלכתי מעשי לדיני תשעה באב – לפי מנהג חב"ד

תשעה באב אינו רק יום של אבל על חורבן בית מקדשנו, אלא יום הרווי בהלכות, מנהגים ודינים מיוחדים שנועדו לעורר את הלב לתשובה ולציפייה לגאולה האמיתית והשלימה • אתר 'חב"ד לייב' מגיש בבלעדיות מדריך הלכתי מעשי תמציתי, לפי מנהגי חב"ד והוראות רבותינו נשיאינו, אודות סדר הנהגות תשעה באב – בערב הצום, במהלך הצום ובמוצאי הצום, מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן שליט"א – מורה צדק בקהילת אנ"ש בצפת ומרבני הישיבה בעיר • מה מותר ללמוד בערב הצום ומתי? כיצד נוהגים בסעודה המפסקת ובשיעורי החת"ת והרמב"ם? מהם דגשי התפילה והנהגות האבלות, וכיצד נוהגים במוצאי הצום שחל בערב שבת? • לכתבה המלאה

☚ הַשִיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשוּבָה חַדֵש יָמֵינוּ כְּקֶדֶם • עד מתי?!

קיצור דיני תשעה באב

א) גם בתשעה באב יש חובה ללמוד כל הזמן, אלא שהוא בדברים המתאימים ליום זה^[1].

ב) בערב תשעה באב יש ללמוד את שיעור הרמב"ם דוקא קודם חצות^[2], דמחצות היום חובת הלימוד הוא רק בדברים המותרים בלימוד^[3] בתשעה באב^[4]. וכן לכתחילה ילמד שיעורי חת"ת קודם חצות היום, ובדיעבד יכול ללמוד עד השקיעה^[5].

ג) בערב תשעה באב אפשר לאכול סעודה רגילה, ולאחר מכן לעשות הפסקה (ולהתפלל מנחה) ולאכול סעודה מפסקת בישיבה על כסא נמוך, ואוכלים בה פת^[6] באפר, ורק תבשיל אחד – ביצה קשה קרה טבולה באפר^[7]. ומותר לאכול בה גם מוצרי חלב וכן פירות וירקות חיים, אבל אין לאכול בה חמוצים או טיבולים (קטשופ וכדומה) או עוגות, ולא לשתות משקאות חריפים או בירה, אבל תה וקפה מותר^[8]. ולא יאכלו שלושה יחד, ואם אכלו לא יזמנו^[9].

ד) יש לשבת על כיסא נמוך, וניתן גם לשבת על כיסא שגבוה קצת יותר מג' טפחים.^[10] אך אין לשבת על הריצפה עצמה^[11]. וחולה או זקן או מעוברת וכדומה וכן המגביה הספר תורה יכולים לשבת על כיסא רגיל, וכן הנוסע ברכב^[12]. ואצל הרבי היה מונח קרש על גבי המושב^[13].

ה) אין שאילת שלום (אבל 'מזל טוב' מותר לומר^[14]), ואם אמרו לו שלום יענה בשפה רפה^[15], וכן לא יאמר לילה טוב או בוקר טוב^[16]. אין לילך בחבורה^[17], אין לעשן בפרהסיא^[18].

ו) במעריב אחר שמונה עשרה יאמר קדיש עם תתקבל, ולאחרי הקינות יאמר ואתה קדוש וגו' וקדיש שלם ללא תתקבל. בשחרית בחזרת הש"ץ אין הש"ץ אומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו" וגו'^[19]. אחר קריאת התורה קודם ההפטרה יאמר חצי קדיש. אחר קינות אומרים 'אשרי' 'ובא לציון' ומדלגים הפסוק 'ואני זאת' וגו'. ואומר קדיש ללא תתקבל, 'עלינו'. לפני מנחה מתחיל בקריאת שמע (ואין כופלים 'אני ה' אלוקיכם'^[20]) 'שיר של יום'^[21] ואומר הדברים שהחסיר בשחרית^[22].   

ז) 'אבל' (ל"ע) אחר עלינו של תפילת ערבית ושחרית אומר משניות ממסכת מועד קטן (פרק ג')^[23].

ח) בתפילת שחרית^[24] אין נוהגים לאחוז הציצית באמירת 'ברוך שאמר' וב'קריאת שמע'^[25].

ט) אם לא סיים הקינות לפני חצות, ישב על כיסא נמוך באמירתם גם אחר חצות^[26].

י) קודם חצות היום לא יתעסק בדברים הדורשים שהייה קצת (סידור הבית והמיטות, שטיפת כלים והכנת צרכי סעודה וכדומה)^[27].

יא) בתשעה באב ילמד שיעורי חת"ת^[28] אחר חצות (קודם תפילת מנחה)^[29]. וכן יכול ללמוד אחר חצות עניני בית הבחירה^[30], אבל את השיעור רמב"ם ילמד אחר צאת הכוכבים^[31].

יב) שכח לומר במנחה 'נחם' בברכת 'בונה ירושלים' יאמר ב'שמע קולינו' אחר 'עננו', ויסיים כרגיל. שכח גם שם יאמר לפני 'ותחזינה', שכח גם שם יאמר לפני 'ועל כולם', שכח גם שם יאמר ב'אלוקי נצור' לפני ה'יהיו לרצון', שכח גם שם לא יחזור^[32].

יג) חולה וכדומה האוכל פת יטול ידיו כרגיל, ויש אומרים שיאמר 'נחם' בברכת המזון לפני 'ובנה ירושלים', ויש אומרים לומר דוקא לפני 'הרחמן הוא יזכנו'^[33].

יד) אם צריך לרחוץ התינוק או לשטוף כלים, עדיף שיעשה זאת עם כפפות, ואז יוכל להשתמש במים חמים, ואפילו יכול לרחוץ בתוך אמבטי' אם צריך^[34].

טו) במוצאי תשעה באב יטול את ידיו כנטילת שחרית, יחליף את נעליו, ירחץ את פניו ופיו, וכן יטעם משהו לפני שמקדש הלבנה^[35].

טז) אין לאכול בשר, לשתות יין (ושאר דיני תשעת הימים) עד י' באב לאחר חצות היום. וכיון שי' באב חל ביום שישי, מותר (במקום צורך^[36]) לכבס או להסתפר לכבוד השבת (ולהוסיף בגדים נוספים למכונה) מיד בצאת הצום^[37].

[1] שולחן מנחם ח"ג עמ' סה. נטעי גבריאל בין המצרים פע"ה ס"ח.

[2] מורה שיעור ללימוד הרמב"ם (מוגה).

[3] כגון מדרש איכה, פירוש על איוב, אגדת החורבן שבפרק 'הניזקין' (גיטין דף נה ע"ב) ובפרק 'חלק' (סנהדרין דף צו ע"ב), פרק 'אלו מגלחין' (מועד קטן פרק שלישי) – שו"ע סתקנ"ד ס"ב ומ"ב שם סק"ג. וזהו לכאורה המקור להוראת הרבי לסיים מסכת מועד קטן בתשעה באב (ספה"ש תש"נ ח"ב עמ' 579 הערה 189). ואף שפרק זה עוסק גם בדברים שאינם עניני אבילות, מ"מ אפ"ל שבטל לנושא העיקרי (מ"ב שם סק"ד).

בפסקי תשובות (סתקנ"ד אות ב') מתיר גם לקרוא ספרים המתארים את המאורעות הקשות של עם ישראל (גזירות ת"ח ות"ט השואה וכדומה), וכן לקרוא סיפורי צדיקים (שמעוררים את האדם לתשובה ומעשים טובים יותר מספרי מוסר), אבל בנטעי גבריאל (בין המצרים פע"ה סכ"ה ופע"ט ס"ז) התיר קריאת סיפורי צדיקים (ורק) אחרי חצות היום. וכן מותר ללמוד בתשעה באב את הלכות תשעה באב (שם פע"ה ס"ו).        

[4] שו"ע סתקנ"ג ס"ב.

[5] הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 275. ויש שהתירו בדיעבד ללמוד גם את השיעור רמב"ם עד השקיעה (המדריך לבין המצרים).

[6] עדיף עגולה (פיתה, בייגל) – פסקי תשובות סתקנ"ב הערה 44. וראה מעשה מלך עמ' 235 שהרבי הקפיד שיהיה דוקא בצורת בייגל (עם חור באמצע). ובנטעי גבריאל שם פנ"א ס"י כתב שכ"ה מנהג חב"ד.

[7] שו"ע סתקנ"ב ס"א-ט.

[8] פסקי תשובות סתקנ"ב אותיות ב',ד',ה',ט'. נטעי גבריאל שם פנ"א ופנ"ב.

[9] שו"ע סתקנ"ב ס"ח ומ"ב סקי"ט.

[10] הליכות שלמה תשעה באב פט"ו הערה 25. פסקי תשובות סתקנ"ט אות ו' הערה 40. מעשה מלך עמ' 237. ויש שהצריכו שיהיה דוקא פחות מג' טפחים (נטעי גבריאל שם פס"ח ס"ג).

[11] כה"ח סתקנ"ב אות ל"ט.

[12] פסקי תשובות שם. נטעי גבריאל שם פס"ח סעיפים ח'-י"א.

[13] מעשה מלך עמ' 237. נטעי גבריאל שם מילואים והוספות עמ' ס"ח.

[14] פסקי תשובות סתקנ"ד אות כג.

[15] שו"ע סתקנ"ד ס"כ.

[16] משנ"ב סתקנ"ד סקמ"א. נטעי גבריאל שם פע"ו ס"א.

[17] מ"ב סתקנ"ט סקמ"א.

[18] פסקי תשובות סתקנ"ה אות ז'. נטעי גבריאל שם פע"ט סי"ב.

[19] וראה מענה הרבי מתשעה באב נדחה תשמ"ה (שבאותה שנה הורה לש"ץ לומר או"א, והביא לכך מקורות מסדור רב עמרם גאון וכ"ה מנהג המקובלים (וראה גם בכה"ח סתקנ"ט אות ל), אבל בפועל כתב שזו הייתה הוראת שעה (בחדרי תורתך – הלכה ומנהג עמ' 176)).

[20] גליון 'התקשרות' תשעה באב ע"פ אג"ק חט"ז עמ' רצ"ד.

[21] לגבי אמירת 'בית יעקב' לפני שיר של יום, בהלכות ומנהגי חב"ד עמ' 285 כתבו, שעפ"י מ"ש בשער הכולל פי"א אות כ"ג יוצא שאין לומר, אבל כשמעיינים שם רואים שמדבר דוקא בנוגע לר"ח שעדיין לא אמר 'אשרי' ו'ובא לציון', אבל בנדו"ד שכבר אמר זאת יתכן שיכול לומר 'בית יעקב' (וכן נהגו ב770), וצ"ע למעשה.

[22] לוח כולל חב"ד.

[23] אג"ק חי"א עמ' ש"ו. לכאורה צ"ל גם אגדת רבי חנניה כדי שיהיה אפ"ל קדיש על דרשה (ראה שו"ע אדה"ז סנ"ד ס"ד). אלא שביומן הרב גרונר מתשמ"ח נכתב שהרבי ביקש שישאלו את הרבנים האם יאמר רבי חנניה, וענו שלא, כיון שגם המשניות של פ"ג דמועד קטן נכתבו בדברי אגדה. וכך עשה הרבי בפועל.

[24] בנטעי גבריאל (שם פנ"ד ס"ה) כתב שמנהג חב"ד (בנוסף על כך שלפני תפילת ערבית מסיטים הפרוכת שעל ארון הקודש הצידה) להוריד גם המפה שעל עמוד התפילה (וכדומה), וכן שעל הבימה. וצ"ע לפי"ז האם לקריה"ת כבר מחזירים המפה של הבימה. ויש שכתבו שאין מסירים המפה שעל הבמה (לוח יומי).

[25] פסקי תשובות סתקנ"ה אות ב'. נטעי גבריאל שם פנ"ח סכ"ב. אבל בק"ש שלפני מנחה אחז הרבי את הציציות (מעשה מלך עמ' 239).

[26] ספר המנהגים עמ' 47. נטעי גבריאל שם פס"ח סי"ג ובהוספות. פסקי תשובות סתקנ"ט הערה 34.

[27] פסקי תשובות סתקנ"ד אות כ"ה. נטעי גבריאל שם פע"ח ס"א ס"ד וס"ז.

[28] אלא שאת השיעור תניא אפשר ללמוד קודם תפילת שחרית (כיון שמותר ללמוד חסידות בת"ב (שהרי גם לאבל ר"ל מותר ללמוד – ספר המנהגים עמ' 77 (אלא שיש עדיפות לעניני דיומא – לקו"ש ח"ט עמ' 250)), אבל מ"מ עדיף קודם מנחה – גליון התקשרות תשעה באב. אלא שכתב לי הרב זעליגסון, שקיבל מענה מהרבי, שמ"ש ב'היום יום' (ללמוד קודם מנחה) "השיעורים השייכים לשחרית" הכוונה על שיעורים שיש לאדם אחר התפילה, ואינו הולך על החת"ת (ועכ"פ לא על השיעור חומש ותניא).

[29] ספר המנהגים עמ' 47. אבל ראה הערה קודמת.

[30] ספה"ש תנש"א ח"ב עמ' 691 הערה 87.

[31] מורה שיעור ללימוד הרמב"ם (מוגה). רבים התקשו לבאר החילוק בין לימוד החת"ת שאותו הרבי מתיר ללמוד בתשעה באב (שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קפ"ג), משא"כ בנוגע ללימוד הרמב"ם. יש שהסבירו שזה מצד ענווה, אבל הרב גינזבורג בגליון התקשרות (תשעה באב) כותב, שאפ"ל שזהו משום שכך לכתחילה הייתה תקנתו של הרבי, שאת שיעור הרמב"ם של ת"ב ילמדו בלילה ולא בתור השלמה (ולפ"ז גם לא יועיל אם ילמד לפני הזמן). 

בפסקי תשובות סתקנ"ד אות ד' הערה 16 כתב שרק שיעורים קבועים שמקורם קדוש עפ"י רזי הקבלה והנסתר (בדוגמת חת"ת) אפשר ללמוד בת"ב, אבל שיעורים שאדם קובע לעצמו מידי יום (דף היומי וכדומה) אסור ללמוד בת"ב כל היום. עיי"ש. ואולי אפשר לומר גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, דאף שיסודתו בהררי קודש מ"מ כיון שהוא לגמרי לימוד 'נגלה' אין ללמדו בת"ב (אא"כ השיעור הוא בהלכות בית הבחירה או ההלכות העוסקות בהעינויים של יוה"כ).   

[32] שו"ע סתקנ"ז. מ"ב שם סק"ב. פסקי תשובות שם אות א'. לוח כולל חב"ד.

[33] רמ"א שו"ע סתקנ"ז ומ"ב שם סק"ה. פסקי תשובות סתקנ"ד אות י'. נטעי גבריאל פס"ו סי"א. בשער הכולל (פל"ד אות ט') כתב שלומר זאת לפני ובנה ירושלים זהו הפסק, ולכן אדה"ז בסדור לא מביא לומר זאת, ואם כן על פי דבריו יש לומר דוקא לפני הרחמן. אלא שבפסקי הסידור אות קפה השיג על דבריו, וכך הכריע למעשה בלוח יומי (תשפ"ה) עמוד ע' לומר נחם לפני ובנה ירושלים ולסיים 'מנחם ציון ובונה ירושלים'.

[34] פסקי תשובות סתקנ"ד הערה 102-3. נטעי גבריאל ביהמ"צ פס"ט ס"ה-ו ופ"ע ס"י.

[35] שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קפ"ג. ספר המנהגים עמ' 47 (לעניין נט"י). לוח כולל חב"ד. פסקי תשובות סתקנ"א אות ל"א. נטעי גבריאל שם פפ"ו ס"ה ופפ"ז ס"ג ואילך.

[36] שלא יספיק אם ימתין לבוקר, אבל אם יכול, ימתין לבוקר.

[37] מ"ב סתקנ"ח סק"ג. פסקי תשובות שם אות ד. נטעי גבריאל פרק פ"ח ס"ב ופרק פ"ט ס"ג וס"ה ובתשובות שם סימן כ. שש"כ פמ"ב ס"ה וסנ"ב.