'כי בנפשו הוא': מדוע רבותינו נשיאנו דרשו שוב ושוב ללמוד את 'קונטרס התפילה'? • פרוייקט

'מורה דרך ורופא נפשות': התפילה איננה רק אמירת מילים, אלא עבודה חיה ופנימית של הלב. כדי שהתפילה לא תהפוך למצוות אנשים מלומדת, העניקו לנו רבותינו נשיאנו מורה דרך מופלא: 'קונטרס התפילה' שחיבר הרבי הרש"ב • לא מדובר עוד ספר עיון עמוק בלבד, אלא במדריך מעשי, יומיומי ונפשי המיועד לכל אחד ואחד – החל מצעירים בתחילת דרכם ועד לעובדי ה' מופלגים. הקונטרס לא רק מורה כיצד להתבונן בגדולת ה' ולהוליד אהבה ויראה, אלא משמש כ'מראה פנימית' המאבחנת את נגעי הנפש ומציעה להם מזור ומרפא • מדברי רבותינו נשיאנו עולה קריאה נחרצת והוראה נפשית: ללמוד את הקונטרס באופן קבוע, לבד ובחבורה, כדי להפוך את התפילה לעבודה אמיתית המשנה את מציאות האדם מן הקצה אל הקצה • בפרוייקט מיוחד, צוות עורכי אתר 'חב"ד לייב' מגישים לקט של התייחסות רבותינו נשיאנו לקונטרס התפילה וחשיבות הלימוד ב'קונטרס התפילה' • לכתבה המלאה

☚ הלהיט החסידי של השנה: מעל 5,000 חסידים כבר רכשו את סט הספרים שכבש את ליובאוויטש

במרכז דרכו של 'קונטרס התפילה' עומד יסוד תובעני שמציב הרבי הרש"ב בקונטרס 'עץ החיים': לימוד תורת החסידות אינו השכלה שכלית בלבד, אלא בעיקר קריאה ישירה לפעולה. כל אדם הלומד עניין רוחני מחויב לחפש מה הוא לוקח ממנו לעבודתו האישית. הרבי הרש"ב מזהיר מפני שני קצוות הרסניים – 'שפלות של שקר' (המחשבה שאני קטן מדי ואיני מסוגל) ו'הגבהה יתירה' (ניסיון לקפוץ לדרגות שאינן מתאימות). הלימוד מיועד לכולם: מי שראוי לכוונה עמוקה אסור לו לפטור את עצמו, ומי שעדיין בתחילת הדרך נדרש לכל הפחות להתרכז בפירוש המילים הפשוט.

הרקע ההיסטורי: המענה לשאלה 'איך מתפללים?'

בספר השיחות משחזר הרבי הריי"צ את לידתו של החיבור בשנת תר"ס, לאחר חג הסוכות. הרבי הרש"ב הוציא את הקונטרס כמענה ישיר לשאלות העמוקות ביותר של החסידים ותלמידי ישיבת 'תומכי תמימים': "איך מתפללים'? ו'עם מה מתפללים'?. הקונטרס סיפק את התשובות לשאלות שחסידים היו שואלים את הרבי ביחידות. יחד עם שיחת 'שמחת תורה' תרנ"ט ומאמר 'החלצו', הופעת הקונטרס התקבלה בשמחה עצומה, חוללה מהפכה פנימית בעולם החסידי ופתחה תקופה חדשה של עבודה בשקידה ובהרחבת החסידות.

הרבי הריי"צ, בהקדמתו המפורסמת לקונטרס, מגדיר את החיבור לא רק כמדריך להשגה אלקית, אלא כ'חבר טוב' וכרופא נפשות ממש. הקונטרס אינו נשאר באוויר – הוא מאבחן בדיוק נמנע את חולשות הנפש, המידות המגונות, הנגעים הגלויים והנסתרים, ומצביע על הסיבות העמוקות שיוצרות אותם. לצד האבחון הנוקב, הוא מעניק תרופה ומזור מעשי כדי לפתח את כוחות הנפש ולנקות את הלב, מתוך הבנה שהיעדר עבודת תפילה מסודרת הוא השורש והגורם לכל הנזקים הרוחניים באדם.

תקנה לחיים והפצה בכל מחיר

חשיבותו של הקונטרס הייתה כה מכרעת, עד שהרבי הריי"צ קרא לכל חסיד להפוך את הלימוד בו לחוק ולא יעבור – ללומדו פעם בחודש במתינות, רצוי בחבורה ובדיבוק חברים, כדי שהדברים יהיו שגורים בפה וקבועים בלב. הרבי הריי"צ מתאר במכתביו כיצד אביו, הרבי הרש"ב, היה 'מרבה לדבר בבקשת רחמים' על הדבר, והיה מוכן למסור נפש ולהוציא ממון רב להדפסת הכתבים. הרבי הריי"צ עצמו פיקח מקרוב על עימוד הכריכה הקשה והפצת אלפי עותקים מסודרים לכל הקהילות.

תמיהת הרבי והצעד הראשון ב'עבודה'

בשיחה כואבת מביע הרבי תמיהה רבה על כך שדווקא חיבור יסודי ומעשי זה נדחק לעיתים הצידה ומשום מה מדלגים על לימודו. הרבי מסביר כי כדי לדעת איך להתפלל באמת ולתרגם את רגשות האהבה והיראה מן המוח והלב אל הפועל – חייבים לעבור דרך 'קונטרס התפילה'. לכן, הוראתו של הרבי למי שמבקש להתחיל לפסוע בעבודה פנימית היא חד-משמעית: ללמוד תחילה מספר פעמים את ענייני העבודה שבקונטרס, ולהתחיל ליישם אותם באופן מדורג.

לפניכם פרוייקט מיוחד בו אספו צוות עורכי אתר 'חב"ד לייב', את התייחסות רבותינו נשיאנו לקונטרס התפילה >>

הלימוד שמשנה את החיים: הוראה כללית לעבודת ה'

בקונטרס 'עץ החיים' מעמיד הרבי הרש"ב יסוד תובעני ונוקב: לימוד חסידות הוא קריאה לפעולה. הלימוד בקונטרס התפילה נועד למימוש מעשי בתוך עבודת הלב, והוא פונה לכל דרגה – מהצעיר שבתחילת הדרך ועד לעובד ה' המנוסה:

"והנני לעורר אתכם שתלמדו את קונטרס התפילה שיצא מכבר [וזה כלל גדול בכל מקום, אשר הלימוד יהיה על מנת לעשות 'והלומד על מנת שלא לעשות נוח לו כו'. וכל עניין שלומד צריך לידע נאמנה, אשר העניין יכול להיות שייך אליו ובו הדבר תלוי ומחוייב להשתדל להגיע לזה, כאשר נתבאר לעיל מפרק ט"ז עד פרק כ' בעניין 'אהבה ויראה'. וכן הוא בכל עניין שלומד, צריך לחפש היטב מה שיוכל ליקח לו לעצמו מהעניין הזה בעבודה. ולא יטעה את עצמו הן לא בשפלות של שקר והן לא בהגבהה יתירה לילך לעילא מן דרגיה כו'. והיא הוראה כללית, אשר לימוד בכל מקום, הכוונה באופן כזה. ובשופטני לא עסקינן].

ומי שימצא את עצמו ראוי להשתדל בכוונה, באחד משני האופנים המבוארים שם [פרק ט' ופרק י'], חלילה לו לפטור את עצמו מזה כי בנפשו הוא, ובלעדי זאת גם התורה שלו אינו שווה כלום ואדרבה כו'. וכמו שנתבאר לעיל בפרק י"א וי"ב. ואל תשעו בדברי שקר לאמר מי אני ואיך אוכל כו', כי האלוקים עשה את האדם ישר וחננו בחכמה ודעת, וביכולתו להגיע למעלת ומדריגת העבודה כדבעי. ורק צריך יגיעה והשתדלות.

ומי שלא למד עדיין ואי אפשר שיתפלל בכוונה, על כל פנים יכוון בפירוש המילות ויתפלל, כמו שמבואר בקונטרס הנזכר לעיל באופן העבודה לצעירים [שם פרק י"ד]. גם יש בקונטרס הנזכר לעיל כמה עצות, איך להגיע לעבודה אמיתית. ויהיה חוק קבוע ללמוד קונטרס הנזכר לעיל פעם אחת בב' או בג' חודשים. וטוב שתלמדו אותו כולם בזמן אחד, וידברו זה עם זה ויחזקו זה את זה, וכבר נתבאר מעניין מעלת דיבוק חברים בדיבור המתחיל החלצו'."

(קונטרס 'עץ החיים', פרק ל"ג, עמוד 60)

פעם בחודש במתינות: קריאת קודש לכל אחד ואחד

הרבי הריי"צ פונה בקריאה אישית ונחרצת לכל חסיד ותמיד: להפוך את הלימוד בקונטרס לחוק ולא יעבור – פעם בחודש, במתינות ובליווי חברותא, כדי שהדברים ייחרתו על לוח הלב:

"הנני פונה במכתבי זה אל כל אחד ואחד מאנ"ש והתמימים יחיו ביחוד, בכל אתר ואתר, כי ילמדו את המאמר 'קונטרס התפילה' בחבורה. וכן כל אחד לעצמו, עד כי יהיו העניינים האמורים בו שגורים בפיו וקבועים במוחו וליבו. ויהיה קביעות לכל אחד ואחד ללמדו [גם בהיותו בקי בו] פעם בחודש במתינות, וגם אז טובים השניים מן האחד והרבה חברים טובים עושים"

(ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי”צ, חלק ב', עמ' ל"א)

השורש לכל העניינים: המפתח לגירוש הרע ולעבודה שבלב

מהי המהפכה האמיתית שמחולל 'קונטרס התפילה'? במכתב נוקב מבהיר הרבי הריי"צ כי היעדר עבודת התפילה הוא השורש לכל הנזקים הרוחניים, בעוד הלימוד בקונטרס מעניק את הכלים לגירוש הרע ולהכרה אמיתית של בורא עולם:

"עיקר הגרם בנזקין, הוא העדר עבודת התפילה בסדר מסודר.. והרוצה לעבוד את השם בדרכי העבודה בעבודה שבלב, על פי סדר המסודר מאת הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים, לגרש את הרע הגלוי והטמון, וגם להכיר את 'מי שאמר והיה העולם' על ידי עבודת התפילה כפי האמת, ילמוד קונטרס העבודה וקונטרס התפילה ויעמוד על אמיתת הדברים."

(ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, חלק ט', עמ' ל"א)

מורה דרך ומזור לנפש: האבחון הפנימי של 'קונטרס התפילה'

בהקדמתו המפורסמת לקונטרס, מגדיר הרבי הריי"צ את החיבור הטהור הזה כ'חבר טוב' וכרופא נפשות – קונטרס שאינו מסתפק ברעיונות נשגבים, אלא מאבחן בדיוק נמרץ את חולשות הנפש ומציע להן רפואה מעשית:

'המאמר הלזה 'קונטרס התפילה', הנה מלבד עניינו במעלת ההשגה, כי ערוך הוא באופן אשר כל אחד מאנ"ש והתלמידים יחיו, יכול ללמדו ולהבינו, הנה עוד זאת כי חבר טוב הוא, לעזור למצוא ולחקור אחרי כל פרטי חלקי הרע במומי ונגעי בני אדם, במידות רעות ומגונות הגלויים והנסתרים ומראה באמצע על סיבתם, הגורם ועל אשר מסתעף מהם. המאמר 'קונטרס התפילה' הוא מורה דרך, להמציא מזור ומרפא לתחלואי הנפש ולפתח את הכוחות והכשרונות על פי העבודה האמיתית'.

(הקדמת הרבי הריי"צ ל'קונטרס התפילה')

איך מתפללים ועם מה מתפללים? הרקע ההיסטורי ללידת הקונטרס

בספר השיחות משחזר הרבי הריי"צ את העת שבה יצא 'קונטרס התפילה' לאור עולם, ומתאר כיצד הפך החיבור למענה העמוק ביותר לשאלות היחידות של החסידים ולמנוע שחולל תקופה חדשה בעבודת ה' ובהרחבת תורת החסידות:

'בשנת תר"ס, לאחר חג הסוכות, לפני שאבי [הרבי הרש"ב] נוסע לחרקוב – שם הוא עובר סדרת טיפולים תחת השגחת פרופסורים – מוציא אבא לאור את הקונטרס הראשון עבור תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' שיחיו.

הקונטרס נקרא 'קונטרס התפילה'. את תוכנו של הקונטרס מנסח אבי [הרבי הרש"ב] במספר מילים קצרות: שהקונטרס הוא מענה לאלו השואלים 'איך מתפללים?' ו'עם מה מתפללים?'. הקונטרס הוא תשובה רחבה ועמוקה לשאלות שחסיד צריך לשאול את הרבי ביחידות – כיצד יש לעבוד את השם יתברך בעבודה שבלב של התפילה.

'קונטרס התפילה' הוא הוראה כיצד צריכה להיות עבודת ההכנה לתפילה, והפעולה של עבודת התפילה עצמה – הן בתיקון ובירור המידות, והן בהנהגת החיים היומיומית. ראוי להזכיר שבשנת תר"ס כבר הורגשה בעולם החסידי ההשפעה הגדולה שהייתה לשיחת 'שמחת תורה' הידועה של אבי [הרבי הרש"ב], ולמאמר 'החלצו' הנודע.

שיחת 'שמחת תורה' של שנת תרנ"ט, שבה הרחיב אבי [הרבי הרש"ב] לדבר על כוונתו של אדמו"ר הזקן כיצד חסיד צריך להיות, על מסירות הנפש הגדולה שהייתה לכל הרביאים עבור החסידות והחסידים, על מצב החסידים בעבר ועל המצב בהווה, ולאחר מכן מאמר 'החלצו' – הופצה היטב במשך השנה במחנה החסידים, והייתה לה ברוך השם השפעה גדולה מאוד. 'קונטרס התפילה' התקבל אצל החסידים בכלל ואצל תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בפרט בשמחה גדולה, כמורה דרך בעבודת ה' בעבודה שבלב.

'קונטרס התפילה' הוא עד מוחשי למצב הרוחני של תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' ולמצב עבודת החסידים באותה תקופה. מאותה תקופה ואילך, מתחילה תקופה חדשה בהרחבת תורת החסידות. שנת תרס"א הייתה עבור תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' – שכבר מנו אז, כן ירבו, מספר ניכר, והייתה להם השפעה מסוימת על עדת החסידים בכלל – שנת עבודה בשקידה גדולה מאוד'.

(ספר השיחות תר"צ, עמוד 100)

אלפי עותקים של קונטרס התפילה: הדאגה להדפסה והפצה רחבה

לצד ההוראה הרוחנית ללמוד, עמד המאמץ הטכני והמעשי להפיץ את המדריך החסידי. במכתבו מפרט הרבי הריי"צ את זהירותו והידורו בהדפסת אלפי עותקים בכריכה נאה וחלוקתם המסודרת בכל הקהילות:

'על דבר שאלתו אודות הקונטרס מה יהיה כתוב על השער 'קונטרס התפילה' – מאת כבוד קדושת אדמו"ר אור עולם נזר ישראל ותפארתו כבוד קדושת שם תפארתו מורנו הרב רבי שלום דובער זצוק"ל נבג"מ זי"ע מליובאוויטש. וכמובן שצריך להיות מסודר הנקרא אפ גישטעלט [= מעומד / ערוך בדפוס]. ונכון להכריך אותו דרוק באנד [= כריכת דפוס / כריכה קשה].

וכאשר יקבלו ישתדל להפיצו ויהיה אצלו רשימה לאיזה מקום שלח. וידפיסנו איזה אלפים, וכאשר יוגמר הדפסתו ישאל א) אצל ר' שניאור זלמן הבלין שיחיה, כמה ישלח אליו, ב) אצל ר' דובער שיחיה שיפרין, כמה ישלח אליו, ג) אצל הרב ר' מנחם צבי שיחיה ריבקין כמה ישלח לו, ד) אצל ר' לעמיל שיחיה, ה) צריכים להשתדל שיגיע אלינו על ידי רישיון, והנני חושב כי אפשר דבר זה להשיגו, ואם ירצה השם אודיעו בזה'.

(ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, כרך יד, אגרת ה'קצז)

גודל השקעת הרבי הרש"ב ורצונו להפצת 'קונטרס התפילה'

הרבי הריי"צ מעיד על הלב הבוער של אביו, מחבר הקונטרס, אשר לא חדל מלהתחנן ולבקש נפשית מהחסידים להשקיע בעבודת התפילה, תוך נכונות למסור נפש ולהוציא ממון רב למען הפצת הכתבים:

'הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [הרבי הרש"ב] המרבה לדבר בבקשת רחמים מאת כל אנשי שלומנו שיחיו בעניין זה בהרבה מכתבים כתובים ונדפסים וגם קונטרסים שלמים, קונטרס התפילה, העבודה, קונטרס עץ החיים, מלבד הדרושים הארוכים והערוכים בריבוי ענייני עבודה, המפורסמים פה המדינה, ואשר תקוותי חזקה לעזרתו יתברך שאוכל לפרסמם לכל אשר יחפוץ ויתאווה אליהם (אם יעזור לי השם יתברך הנדרש לזה בהוצאה מרובה)'.

(ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, כרך יד, אגרת ה'סא)

תמיהתו של הרבי: מדוע מדלגים על לימוד 'קונטרס התפילה'?

בשיחה כואבת מביע הרבי תמיהה רבה על כך שדווקא חיבור יסודי ומעשי זה נדחק לעיתים הצידה, ומשום מה לא לומדים את 'קונטס התפילה', ומדגיש כי בלימוד הקונטרס תלויה האפשרות להתפלל כראוי:

"מבואר באריכות ב'תורה אור' ובארוכה יותר ב'אור התורה' לה'צמח צדק', שהשיחה היא העניין של תפילה, כמו שכתוב 'לשוח בשדה', שזהו העניין של 'חיי שעה', כיוון שאדם מתפלל על עניינים גשמיים, שהם רק חיי שעה, מברך השנים, רופא חולים וכו'. אף על פי שקודם הוא משבח את המקום, הרי זה רק כהכנה והקדמה, אבל זה אינו עיקר התפילה, עיקר עניין התפילה הוא כמבואר ברמב"ם מצווה שירצה [שיבקש] אדם צרכיו וכו' מן התורה.

אף על פי כן כדי לדעת כיצד להתפלל צריך להיות לימוד התורה בכל הלכות תפילה וכו', ולאחר מכן לימוד כל הענינים בפנימיות התורה, בקבלה וחסידות עד ל'קונטרס התפילה' – אשר מצד טעמים משונים, אינני יודע מדוע, אין לומדים זאת, למרות שכבר הדפיסו זאת כמה פעמים'.."

(שיחת פרשת 'חיי שרה' תשכ"ט, בלתי מוגה)

מתיאוריה למעשה: הדרך להבאת האהבה והיראה לפועל

איך הופכים לימוד מופשט ברגשות אהבה ויראה לחוויה חיה? במכתב מעניין מורה הרבי כי הגשר שבין המוח והלב לבין המעשה בפועל עובר ישירות דרך עבודת התפילה המבוארת בקונטרס:

"הוספה בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, נגלה וחסידות, הוספה ביראת השם ובאהבת השם.. ובכדי שתבוא האהבה והיראה בפועל ועד למעשה בפועל – הרי זוהי עבודת התפילה. וכמבואר בארוכה [והאופנים בזה לכל אחד ואחד] בקונטרס התפילה, בקונטרס העבודה ובכמה מקומות."

(ספר 'אגרות קודש' הרבי, כרך כ"ג, עמ' עט)

הצעד הראשון בעבודה: ילמד 'קונטס התפילה'

כשאדם מבקש להתחיל ולפסוע את צעדיו הראשונים בעבודה פנימית, הוראתו של הרבי היא חד-משמעית: נקודת הזינוק היא לימוד מוקדם בקונטרס התפילה ויישום הדרגתי בתפילות שבת:

'במה שכותב על דבר התחלה בעבודת התפילה – נכון הדבר במאוד. אלא שמתחילה ילמוד איזה פעמים 'קונטרס התפילה' (על כל פנים עניני העבודה אשר בו) ובזמן הראשון ינהג בההזכר לעיל בתפילת שבת קודש'.

(ספר 'אגרות קודש' הרבי, חלק י"ג, אגרת ד'תשדמ)