דרמה במרומים, הבטחה נדירה שהרעישה את עולם התורה, ושיעור סודי בלילות שישי: כאשר מחבלי 'החזית העממית' השתלטו על מטוס הנוסעים בדרכו לניו יורק והנחיתו אותו במדבר הירדני, חייו של הגאון הליטאי הרב יצחק הוטנר ע"ה – מראשי מועצת גדולי התורה בארצות הברית – נתלו על בלימה. בשבי הקשה בזרקא, כשברקע פיצוצי המטוסים אל מול מצלמות התקשורת העולמית, פחד נורא אפף את היכלי הישיבות • אולם במרכז חב"ד העולמי ב-770 התחוללה דרמה רוחנית מסעירה. הרבי הבטיח נאמנה: יתרחש נס גלוי שלמעה מדרך הטבע, והשחרור יגיע • איך הפך ראש הישיבה הליטאי הדגול ל'חברותא' הלילית הסודית של הרבי בחסידות? מה כתב הרב הוטנר במכתב שנחשף על זיקתו העמוקה לנשמת חב"ד? ואיזו עדות מצמררת על סיגופיו של הרבי הותירה את גדולי הדור פעורי פה? • עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה מקיפה על הדרמה במרומים, בקשר לנס שהתרחש לאחרונה עם חטיפת וחילוץ מטוס עם מאות יהודים • לכתבה המלאה

☚ 'תענוג בעבודת התפילה': אלפים התאחדו בכנס היסטורי עם גדולי המשפיעים • גלריית ענק

מסכת הקשרים השמימית בין הרבי לגאון הליטאי

ארבעים שנה חלפו מאז הסתלקותו של הגאון הרב יצחק הוטנר ע"ה, מחבר סדרת הספרים הנודעת 'פחד יצחק', ראש ישיבת 'רבינו חיים ברלין' ומחברי מועצת גדולי התורה בארצות הברית. רבי יצחק, שנולד בוורשה שבפולין בחודש אדר תרס"ו ונפטר בתאריך כ' כסלו תשמ"א, ייצג את בחרות התורה הליטאית המפוארת: מנעוריו בישיבת סלבודקא בליטא, דרך עלייתו לארץ ישראל לסניף הישיבה בעיר הקודש חברון (ממנה חזר לפולין חודשים ספורים לפני מאורעות תרפ"ט), ועד להרבצת התורה העצומה שלו בארצות הברית.

אולם מאחורי דמותו המרשימה של שר התורה הליטאי הסתתרה מסכת קשרים בלתי שגרתית, עמוקה ומלאת הוד, עם הרבי נשיא דורנו. הידידות המופלאה החלה עוד בשנות בחרותם בברלין, שם נפגשו לראשונה. לאורך השנים התבטאה קרבה זו במכתבים תורניים מעמיקים בסוגיות הש"ס והפוסקים, בפגישות ממושכות שנדמו כאינן נגמרות, ובלימוד משותף בשיעור קבוע בסודות התורה וחסידות חב"ד. אולם השיא של הקשר הרוחני הזה הגיע ברגעים מתוחים של חרדה קיומית, כאשר חייו של הרב הוטנר נתלו על בלימה.

דרמה במדבר: חטיפת המטוסים לשדה דוסון

בתחילת זמן אלול תש"ל נקטעה אווירת ה'שטייגען' הטיפוסית בהיכלי הישיבות על ידי שמועה מצמררת: מטוס נוסעים ובו יהודים חרדים נחטף בידי מחבלים מארגון 'החזית העממית לשחרור פלסטין'. הדיווחים בכלי התקשורת הכלליים היו לאקוניים, אך בהיכלי התורה התפשטה הידיעה הדרמטית – בין החטופים היו הרב יצחק הוטנר, רעייתו, בתו יחידתו וחתנו הרב יונתן דיוויד.

היה זה חלק מסדרת חטיפות שתוכננה לפגוע בשלושה מטוסים שהיו מיועדים להגיע לניו יורק. ניסיון לחטוף את טיסת אל על 219 מאמסטרדם סוכל כאשר אחד החוטפים נורה על ידי המאבטחים ושותפתו ליילה ח'אלד נעצרה. שני חוטפים שנמנע מהם לעלות לטיסה זו חטפו מטוס בואינג 747 והנחיתו אותו בקהיר. שני מטוסים נוספים הונחתו במסלול המראה מדברי מבודד בזרקא שבירדן, הידוע כ'שדה דוסון' (בסיס חיל האוויר המלכותי הבריטי לשעבר), ומטוס חמישי מבחריין הובא לשם ימים ספורים לאחר מכן במטרה ללחוץ על בריטניה לשחרר את ח'אלד. האירוע כולו נחקק בהיסטוריה כ'יום השחור של התעופה'.

אנשי 'החזית העממית' הציבו דרישות נוקשות והפרידו את הנוסעים אזרחי ארצות הברית, ישראל, גרמניה ושווייץ. בעוד רוב החטופים הועברו לעמאן ושוחררו בהדרגה, 56 בני ערובה – ביניהם הישראלים ונוסעים שזוהו כיהודים, ובראשם משפחת הוטנר – הושארו בשבי המדברי. כדי להפגין את רצינות כוונותיהם, פוצצו המחבלים את המטוסים הריקים אל מול מצלמות התקשורת העולמית.

בבתי הכנסת ובהיכלי הישיבות נערכו משמרות תהילים לאורך כל שעות היממה, וכל עשייה נעשתה בזהירות מרבית מחשש שהחוטפים יבינו את גודל ה'אוצר' שבידיהם ויעלו את מחיר השחרור. בשלב מסוים אף ניסו המחבלים לגזוז את זקנו של הרב הוטנר, בעוד החרדה לשלומם הולכת וגוברת.

הבטחה אלוקית: המהר"ל מפראג מגויס למבצע ההצלה

בשבת פרשת תבוא, ח"י אלול תש"ל, התחולל המפנה הרוחני. במהלך התוועדות קודש שמיימית בפני אלפי חסידים, התייחס הרבי לראשונה בפומבי לאירוע החטיפה והבטיח הבטחה נדירה: יתרחש נס למעלה מדרך הטבע. הרבי הזכיר כי ח"י אלול הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג, והביא את העובדה הידועה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן) תוך עמידה על הזיקה הרעיונית העמוקה בין תורת חב"ד לתורת המהר"ל. לאחר מכן עבר הרבי להתייחסות ישירה ומפורשת למצבו של הגר"י הוטנר. הרבי הסביר כי ביום ההסתלקות 'עולה כל עמלו' של הצדיק, וכי 'הימים האלה נזכרים ונעשים' – היינו שהעניינים נפעלים שוב מלמעלה.

לפיכך, קבע הרבי, גדולה זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש'לוהטים' ('קאכן זיך') בתורתו – רמז ברור ומובהק לרב יצחק הוטנר שהיה ידוע בהתקשרותו העמוקה לתורת המהר"ל. הרבי הכריז בביטחון עצום: 'שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים לנס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע'. הדברים פורסמו מיד בכל העולם והפיחו גל של ביטחון ושמחה בכל היכלי התורה.

השחרור והאיגרת: 'עולם חדש' לאחר ההצלה

בדיוק שבוע לאחר אותה ההתוועדות, בכ"ה אלול (ערב ראש השנה), התממש מופת ההצלה: בני הערובה שוחררו, ובהם הרב הוטנר ובני משפחתו, כשהם בריאים ושלמים.

לאחר השחרור שיגר הרבי אגרת נדירה ומעמיקה לרב הוטנר, עמוקה בהלכה ובאגדה, שבה הסביר את גודל הנס וכתב כי ההצלה באה בזכות זכות הרבים העצומה שלו ('אבל גדול זכות הרבים ו'ברבים היו עמדו"). במכתבו ציין הרבי את מאמר חז"ל ('בראשית רבה') על מאורעות אשר לאחריהם אדם 'ראה עולם חדש', והסביר כי האירוע השמימי נועד לעורר חידוש והתחדשות בהשפעה ובאמירה שלו כלפי הרבים.

וכך כתב הרבי:

ב"ה. ימי הסליחות, ה'תש"ל. ברוקלין, נ.י.

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' כו' מוה"ר יצחק שי', שלום וברכה!

לתשובתו הרמתה – ישיבה דד' אמות של הלכה – ולהתל' עם ביתו שי', ויהי רצון שיקוים בזה הודו לה' גו', ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון על גבי הים – הרי כל ד' הענינים היו בזה, לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכבוד תורתו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בכבוד ובברכה,

זה עתה הגיעני המכתב ותשואות חן – אבל גדול זכות הרבים ו"ברבים היו עמדו". ומענין המאורע (ובנוגע ל"בכן" ולמעשה): אמרו חז"ל (ב"ר פ"ל, ח) דישנם מאורעות אשר לאחריהם "ראה עולם חדש". ומדכליל (שם) נח עם השאר ועד לאיוב – מסתבר לומר דאינו לצדיקים אלא דגם נח עצמו היה חדש ולמעליותא (ע"ד דאיוב) ואיוב ראה את העולם – עולם חדש (ע"ד דנח). ואף שצ"ל מאורע גדול כהנ"ל, שלכן אמרו שם שרק חמשה הן (ובזה מובן שבנוגע לאיוב אינו מביא קראי דתחלת הספר המפורטים, כ"אישפוך לארץ גו', דרק זהו מעשה נסים (חולין מג, א ובתוד"ה יפלח)) – הרי בכו"כ ענינים מצינו א' מששים בהם (ובפעולתם).

וכיון שבנדון דידן השתתפות רבים היתה בזה – הרי זה לכאורה מעורר הסברא דהחידוש יהיה בנוגע לאמירה לרבים כו' – וכפי הנדבר בזה בעת פגישתנו האחרונה. ולהעיר דגם יומא קא גרים כי בראש השנה מתחדש כל העולם (גדול וקטן) כולו (ודברים נפלאים בזה באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי"ד).

מבראנזוויל לקראון הייטס: ה'חברותא' הלילית של הרבי

הקשר ההדוק בין השניים הלך והעמיק עוד קודם לכן. עם בואו של הרבי הריי"צ לארצות הברית, ביקש הרב הוטנר ללמוד את תורת חסידות חב"ד בעיון. לאחר שלמד עם כמה מגדולי החסידים, הרגישו הללו כי אין הם מספיקים לעומת גדלותו הענקית של הרב הוטנר, ואז ביקש הריי"צ מחתנו – הרבי (שכונה אז 'הרמ"ש') – שיקבע עמו שיעור.

הרב הוטנר החל לבוא בכל ליל שישי (ולפעמים בשבת ביום) מביתו שבשכונת בראנזוויל לביתו של הרבי בקראון הייטס, ולמד עמו שיעור קבוע בחסידות. הקשר הלימודי והנפשי היה בלתי נתפס; במכתב לרבי משנת תשל"ז כתב הגר"י הוטנר בגילוי לב נדיר: 'המושג התעניינות הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה התרוקנות זו גורמת שינוי בכל מלא הוייתי'.

מנגד, גם הרבי ערך והחשיב עד מאוד את ספריו של הרב הוטנר. במכתב מט"ו כסלו תשל"א מודה הרבי לרב הוטנר על קבלת הספרים 'קונטרס השבת' ו'פחד יצחק', וכך כתב הרבי: 'מאשר הנני קבלת הספרים קונטרס השבת ופחד יצחק – בת"ח – כולל גם הזריזות שבדבר.. ובפרט שהיה זה אצלי ולדברי בהזדמנויות אחדות – דבר בעתו..'.  ככל הנראה, כוונת הרבי במכתב היה בשיחה שהרבי אמר בערב ראש השנה תש"ל, לאחר נס ההצלה של הרב הוטנר, כשהזכיר בהתוועדות מדברי הרב הוטנר.

תורה מתוך סיגוף: העדות הנרגשת על הרבי

הערכתו של הגאון הליטאי לרבי לא ידעה גבולות, והיא התבטאה לא רק בהערכה לימודית אלא גם בהערצה לאורח חייו הרוחני של הרבי. הגאון הרב נחום זוין, מרבני חיפה ונכדו של הגאון הרב שלמה יוסף זוין ע"ה, סיפר על אחד מביקוריו אצל הרב הוטנר. במהלך השיחה שאל אותו הרב הוטנר בהתרגשות: "האם שמת לב שלרבי מליובאוויטש אין שיניים? אולי אתה יודע למה זה?". כשהשיב הרב זוין כי אינו יודע ושמא זה קשור לגילו המבוגר, ענה לו הרב הוטנר ברטט: "לא, הוא עקר לעצמו את השיניים, על ידי התעניות והסיגופים שעשה בפריז".

תקופת חטיפת המטוסים ושחרורם השמימי נותרה לא רק כאחד הפרקים המופלאים בדברי הימים של דורנו, אלא כעדות חיה למסכת הקשרים השרפית והעמוקה בין גאון התורה הליטאי לבין מנהיג הדור החסידי.

מהעבר אל ההווה: הד נצחי של ניסי חילוץ יהודים

הדרמה המצמררת של חטיפת המטוס בזרקא והחילוץ הניסי של הרב הוטנר ונוסעיו צפה ועולה שוב בזיכרון הציבורי בימים אלו ממש. אירוע ניסי נוסף של השתלטות ותקרית חמורה בטיסה הדהד ברחבי העולם, כאשר נוסעים יהודים הפגינו תושייה עילאית והיו חלק מרכזי בסיכול האיום ובחילוץ בשחקים.

תחושת החרדה הקיומית שהופכת כהרף עין להודאה ולנס גלוי אינה שייכת רק לדפי ההיסטוריה של שנת תש"ל. היא שזורה כחוט השני לאורך כל תולדות עם ישראל – החל מניסי זרקא ועד לאירועי הימים האחרונים, שבהם שוב נוכחנו לראות את השגחת ה' הצמודה המלווה את עמו ושומרת על כל יהודי ויהודי מכל רע.