'להתפלל' עם מאמר קבוע, ולקשר ללימוד היומי: המשא המלא של הרב שלמה זרחי

איך הופכים את לימוד החסידות היומי לחלק בלתי נפרד מעבודת התפילה, וכיצד ניתן לתרגם מושגים עמוקים ב'השכלה' לשינוי ממשי בטבע המידות? אנו מגישים משא מיוחד של הרב שלמה זרחי – משפיע בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית ב-770 • בין הדברים מתעוררת התביעה החסידית להתפלל עם 'מאמר עבודה' קבוע דווקא, אך כדאי לא להסתפק רק ב'מאמר' הקבוע, אלא לצרף ולחבר אליו בהתבוננות את הלימוד היומי, למצוא בכל עניין עמוק את ה'בכן' למעשה, ולתת גט כריתות להנחות העולם כדי לחיות, באמת, בעולם אחר • לכתבה המלאה

☚ מה שמכניס נשמה וחיות לתפילה – זה ההתבוננות בחסידות בתפילה • הרב נחמן שפירא

ה'קאך' החב"די: להתבונן בתפילה במאמר קבוע

אצל חשובי המשפיעים היה סדר מיוחד לגבי הדרך הנכונה לחשוב חסידות לפני התפילה. לכל אחד מהמשפיעים היו את מאמרי ה'עבודה' שלו, שבהם חי והחיה את סביבתו, ובאמצעותם התפללו באריכות ועבדו את ה'. כך גם תבעו מהבחורים שלכל אחד יהיה את ה'מאמר' האישי שלו.

למשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה היה 'קאך' מיוחד במאמר 'וילך איש מבית לוי' תרס"ו, המדבר אודות ביטול המלאכים במקורם, וכן מאמר 'אחת שאלתי' עת"ר, שנתבאר במאמרי חודש תשרי תש"י. אצל המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב ע"ה – היה זה (בימי חודש אלול) 'כי עמך הסליחה' ו'אני לדודי' תש"ט (שלאחר מכן נאמר עליו מאמר 'אני לדודי' תשכ"ט), ועוד.

המשפיעים התוועדו וחיו גם עם המאמר 'ושבתה' תרס"ב, המדבר באריכות אודות העבודה ב'קריאת שמע שעל המיטה', או 'שובה ישראל' תרנ"ט, המתמקד בהתבוננות על דברים השייכים לנפש הבהמית, ועוד מאמרי 'עבודה' בדוגמת זה. לכל אחד מזקני החסידים והמשפיעים היה את המאמר עם אותיות של 'עבודה', שדיבר אליו באופן אישי, והם תבעו מהבחורים והמושפעים שגם להם יהיה 'מאמר' אחד עליו יחזרו שוב ושוב. בוודאי גם היום לכל משפיע ומשפיע יש את השיטה והגישה שלו לעניין הזה, ואת מאמרי ה'עבודה' שעליהם הוא תובע שצריך להתמקד.

גם אצל רבותינו נשיאנו ראו שדרשו לחזור שוב ושוב על מאמרים מסוימים. כדברי הרבי הריי"צ: "נחוץ מאוד ללמוד מזמן לזמן מאמרי 'החלצו' רנ"ט, 'ושבתה' רס"ב. כל החסרונות של שנאת חינם, פירוד הלבבות, תערובת טוב ורע, עליהם מדובר במאמרים אלה, הם לדאבוננו סחורה מהלכת אצל חסידים יחיו, ואת העצות לחסרונות אלה מתעצלים לחפש ולקיים". (משיחת י"ג תמוז תרצ"א, [ספר 'ליקוטי דיבורים' חלק ה', עמוד א'תמט]).

ההוראה מהרבי ב'יחידות': לחבר את הלימוד היומי

פעם נכנסתי לרבי ל'יחידות', ושאלתי על איזה 'מאמר' מיוחד עלי לחזור ולחשוב לפני התפילה. הרבי ענה, שבכלל צריך לקשר בין עבודת התורה ועבודת התפילה, וממילא יש לחשוב בתפילה על מאמר החסידות שלומדים באותה עת. הלימוד שלפני התפילה יביא חיות בתפילה, והמחשבה בתפילה תוסיף חיות בלימוד שלאחריה.

כלומר, הרבי הציע שכדאי לחבר את המחשבה בחסידות במאמר החסידות הקבוע ב'עבודה' איתו 'מתפללים', ולקשר אותו יחד עם המאמר דא"ח שלומדים באותה עת. זאת אומרת שלא רק להתפלל עם ה'מאמר' הקבוע שמחנכים אליו המשפיעים, אלא גם לחבר את הלימוד היומי להתבוננות הקבועה.

אמנם בכדי שיוכלו להתפלל עם ה'מאמר', צריך שיהיו דווקא מאמרי 'עבודה' שמבארים את דרכי הבירור והזיכוך של הנפש הבהמית, אך הרבי הסביר לי ב'יחידות' שאפשר גם למצוא בכל 'מאמר' עניין ב'עבודה' שיוכלו להתפלל איתו. כי לכל ביאור ב'השכלה' של חסידות, אפשר למצוא תרגום לעבודת השם, לשנות את מידותיו הטבעיים, ועד לשנות טבע מידותיו (כפי שידוע שמכל עניין עמוק צריך למצוא 'בכן' בפועל).

מ'השכלה' ל'עבודה' למעשה

הרבי הביא דוגמאות שבהן עניין בהשכלה מתורגם ל'עבודה', כגון 'ביטול הכלים לאורות', או 'ביטול אור הגבול לאור הבלי גבול', וכדומה. אשר למרות שבפשטות זה נראה כעניין של 'השכלה' טהורה שאינה שייכת לבירור וזיכוך האדם, הנה כאשר מעמיקים בכך יותר, רואים כיצד זה מבטא את הצורך בביטול הכמות לאיכות, ביטול ריבוי לאחדות, וביטול החומר לגבי הצורה. וזהו כל עניין העבודה הפנימית לפי דרך החסידות, שמטרתו להביא לידי ביטול, המתבטא בהגברת הנפש על הגוף, והגברת הרוח על הגשם (ראה באריכות למשל בשיחת י"ג תמוז תשל"ו).

כך, שכדי לחשוב חסידות לא חייבים רק 'מאמר' עם אותיות מפורשות בסגנון של דרישה לעבודה בנפש, אלא מכל עניין בהשכלה של חסידות אפשר למצוא את פירושו בעבודת האדם לקונו, כדי 'להתפלל' איתו, וכיצד הוא מלמד ומדריך על הצורך והדרך בבירור וזיכוך המידות בעבודה בנפש האדם. אז אמנם הדרישה העיקרית בחסידות, זה דווקא לחזור ולהתבונן שוב ושוב על אותם מאמרים ספורים, אבל אפשר גם שיהיה 'מאמר' קבוע ואיתו להתבונן ו'להתפלל', אך לקשר את הלימוד היומי בחסידות להתבוננות בעניין שחושב עליו בצורה קבועה.

עם האכילה יבוא התיאבון

יש בחורים הטוענים שאינם מוכשרים לחשוב ולהבין חסידות, והראיה לכך היא שניסו ולא הצליחו. התשובה הפשוטה היא: לפני שקובעים עובדות, צריך פשוט לנסות ללמוד חסידות כראוי. לאחר שלומדים ומבינים היטב את הנאמר בה, ניתן להתחיל לבדוק אם אפשר לחשוב חסידות. ברור מאליו, שאם לא קלטת היטב את תוכן מאמר החסידות, מה ברצונך לחשוב?

דבר ברור הוא, שעם האכילה יגיע גם התיאבון. ככל שיוסיף וילמד חסידות, כך יתווסף בו טעם וחשק ותענוג ללמוד עוד ועוד, להתבוננות בחסידות באריכות התפילה ולהיכנס לעולם הפנימי של תורת ודרכי החסידות, ולחיות קצת בעולם אחר. לא צריך להיבהל, יהיה זמן גם להתעסק ב'דירה בתחתונים' בעולם הזה הגשמי והחומרי, אך יש זמנים שדורשים להתנתק מעט מעולם הזה ולהיכנס לעולם אחר.

זו דרישה לכל תלמידי ישיבות 'תומכי תמימים', וכל אשר בשם חסיד אפילו רק יכונה, עליו לתת גט כריתות לענייני העולם, לכל הנחות בעלי בתים, ולהתמסר לעולם של חסידות ולעולמו של הרבי. לא מדובר כאן על 'כלל ישראל', אלא על דרישה אישית מ'ר' ישראל' הפרטי. עליו באמת לשכוח מעט על עצמו, ולהיכנס לעולם אחר, ללמוד חסידות, ודווקא בהבנה והשגה, ולמשך זמן, ולא ברגע כמימרא. לאחר מכן, יוכל לתת לעצמו את המתנה לחשוב ולהתבונן בחסידות בעת 'עבודת התפילה' – לשנות קצת את עצמו.